בקרב אנשי שמאל אין צורך להכביר מלים על חשיבותה של זכות השביתה. זוהי זכות בסיסית במסגרת זכויות האזרח במדינה דמוקרטית. השאלה היא, האם זו זכות מוחלטת? האם קדושת השביתה קודמת לקדושת החיים או שמא יש לאמץ את העיקרון הטבוע ביהדות כי קדושת החיים דוחה מצוות מן המעלה הראשונה? שאלה זו עלתה שוב בדעתי עם שביתת המצילים. המחלוקת בין המצילים לרשויות היא האם יש לשמור על צוות בן שלושה מצילים בחוף, או שמא אפשר להסתפק בשניים? כפי שקבעו התקנות החדשות של שר הפנים. המצילים החליטו על שביתה כדי לכפות את עמדתם. בזמן השביתה טבעו בני אדם למוות, ואחרים הגיעו לבתי חולים במצב קשה. עתה עובדים המצילים באופן חלקי תחת צווי ריתוק.
מי הם הנפגעים העיקריים משביתה כזו? כמובן דלת העם. הם משלמים בחייהם את מחיר השביתה. העשירים והשועים לא באים לחופי רחצה ציבוריים. להם יש חופים פרטיים עם מצילים ככל שירצו.
בחינה שמאלית לא דוגמטית של הסוגייה, מביאה אותי למסקנה, כי יש מקצועות שקשורים בהצלת חיים, שלגביהם השביתה אינה הדרך הנאותה לפתרון מחלוקות. כל אחד צריך לשאול את עצמו האם הוא מוכן שילדיו או הוריו ישלמו בחייהם מפני שלא קיבלו טיפול בבית חולים שעובדיו שבתו? תשובתי היא כי אינני מוכן לכך, ועל כן תהיה זו צביעות מצדי לתמוך בשביתות כאלה.
רופאים, אחיות ומצילים הם מסוג המקצועות שיש להחיל עליהם דפוסי פתרון אחרים כאשר מתעוררות מחלוקות על שכר ותנאי עבודה, מבלי להזדקק לשביתות.
הרבה דמעות זלגו בא-ראם
משמר הגבול וצבא הכיבוש לא אוהבים את המאבק המשותף של ישראלים (ביניהם גם, שומו שמיים, יהודים) ופלסטינים נגד חומת הרשע והפשע שבישראל קיבלה שמות פסטורלים כמו "גדר הביטחון" או "גדר ההפרדה". על כן השימוש באמצעי פיזור ברוטלים כל אימת שהפגנות אלה מתקיימות.
בשבת האחרונה היינו, בתי ואני, בין משתתפי ההפגנה המשותפת בא-ראם נגד חומת הבטון המתוכננת לחצות את העיירה בכביש הראשי. החומה בא-ראם היא מרושעת באופן מיוחד לנוכח ביתורה של העיירה וניתוק עשרות אלפי בני אדם מהעורף העירוני בירושלים המזרחית שם הם עובדים, מקבלים שירותים רפואיים ולומדים בבתי ספר, שלא לדבר על הפרדת משפחות, חברים, עסקים שימצאו עצמם משני צידי החומה באותה עיירה.
גם בא-ראם הפעילו שוטרי הכיבוש את נחת זרועם וירו עשרות רימוני גז מדמיע לעבר מפגינים שלווים שעשו שימוש באחת הזכויות הבסיסיות, זכות המחאה.
הרימונים אכן הצליחו להפיץ את המפגינים לכיוונים שונים, כל אחד חיפש מקלט מענני העשן של רימוני הגז. בתי ואני מצאנו מקלט בתוככי חנות פלסטינית ושם, היינו שוב ביחד, ישראלים ופלסטינים מנגבים את עינינו הדומעות ומריחים את הבצל לניטרול הגז. הפלסטינים כבר מצויידים באמצעים אלה וסיפקו לנו אותם תוך גילוי אחוות מפגינים.
רצה המקרה ובאותה חנות מצאו מקלט גם אנשי צוות טלוויזיה גרמני מהמבורג, שעושים סרט על החומה. מאחר שאני דובר גרמנית, הם עטו על המציאה וביקשו לראיין אותי. בין השאר נשאלתי האם חומת הבטון המתוכננת בא-ראם מזכירה לי את חומת ברלין? חציתי מספר פעמים רב את החומה בברלין ולכן עניתי, שיש הרבה תחומי השקה בין שתי החומות, כמו למשל ברשעות, במחשבה הטוטליטרית, בביורוקרטיה מרושעת, בהשפלת בני אדם. אבל יש גם הבדלים שהם כולם לרעת ישראל. מידת החופש של הפלסטינים תהיה עוד פחותה מזו של המזרח גרמנים בשעתו, שגם היא לא היתה משופעת. החומה הישראלית היא גם חומת אפרטהייד משום שהישראלים בהתנחלויות שישארו מהעבר הפלסטיני של החומה, יהנו מזכויות יתר של מעבר חופשי. מספרם של בני האדם שנהרגו על ידי שוטרי הגבול של מזרח גרמניה בגין מעבר לא מורשה של החומה, קטן בהרבה ממספר הפלסטינים שכבר נהרגו מאש כוחות הכיבוש הישראלים בגין ההפגנות נגד החומה.
החומה הישראלית אינה חומת הגנה, שאילו היתה כזאת ניתן היה להקימה לאורך הקו הירוק, ללא כל התנגדות. החומה מבטאת את הקולוניאליזם ורצון ההתפשטות הטריטוריאלים של ממשלת ישראל, ולכן תוואי הקמתה מאופיין בשוד קרקעות של חקלאים פלסטינים ומעשים ברבריים של עקירת מאות עצי זית עתיקים. ועוד הבדל, החומה הישראלית היא חלק ממגמה ישראלית של המתנחלים וממשלת שרון להמאיס את החיים על הפלסטינים במטרה להביא לעזיבתם. במלים אחרות, ניסיון לטיהור אתני.
ממשלת גרמניה, אמרתי בראיון, שותפה לפשע בכך שהיא תומכת בישראל בכסף, באספקת ציוד צבאי ובדרכים דיפלומטיות. ממשלת ישראל הצליחה לעשות לכם מניפולציה באמצעות השואה. פשעי הגזענות של העבר הגרמני סללו את הדרך לתמיכתכם בפשעי הגזענות של ישראל. תחשבו על זה ותתחילו לשנות אזימות.
דמעות הגז המדמיע התערבבו בדמעות הבושה על מה שישראל מעוללת לשכניה ולאזרחיה.
גיבורי תרבות
האם יכולים ימין ושמאל להתאחד בהערכה חיובית סביב גיבור תרבות שנגוע בעמדות פאשיסטיות או גזעניות? בגרמניה אנו מכירים את הדוגמה של המלחין ריכרד וגנר, שעל אף שהביע דעות אנטישמיות, מקובל בעולם כאחד מענקי המוסיקה. בישראל המלחין הזה מוחרם (אילו רק היה שונא צוענים או שחורים היה מתקבל כאן בברכה), אבל ישראלים רבים שותפים בהערכתם לגדולתו של וגנר כמלחין, וסבורים כי יש לעשות אבחנה בין המוסיקה שכתב לבין הדעות האנטישמיות שהביע.
דומה שכעת מתרחשת בישראל תופעה דומה סביב המוסיקאית נעמי שמר שהלכה בימים אלה לעולמה.
השבט הישראלי על זרמיו השונים מלא דברי שבח והערכה לנעמי שמר, החל מאנשי ימין קיצוני, מראשי המתנחלים הפאשיסטים תומכי הטרנספר, וכלה בכאלה שמקובל לשייכם לשמאל. בהלוויה בכנרת השתתפו מתנחלים רבים חובשי כיפות סרוגות, ביניהם המתנחל חבר הכנסת לשעבר חנן פורת, שביום טבח גולדשטיין קרא לישראלים לשמוח "כי פורים היום", והשר המתפטר חבר המפד"ל המתנחל אפי איתם, שבשעתו הצהיר כי הקב"ה הועיד אותו להוביל את עם ישראל.
בהיסטוריה של נעמי שמר פרק אפל של תמיכה בפשע ההתנחלויות, ואך טבעי שלא מעט משיריה הפכו למעין הימנונם של המתנחלים ("אינני מצטערת על הפרק הפוליטי של חיי", אמרה בראיון).
חברי קבוצת כנרת ("שמאל", יעני) שבבית הקברות שלה ניטמנה נעמי שמר, לא ראו בהמוני הכיפות הסרוגות אורחים לא רצויים.
ואכן, אין ספק שרבים משיריה של נעמי שמר, תמלילים ומנגינה, הפכו לקולה המוסיקלי של ישראל מעבר למחלוקות ולחלוקות הפוליטיות. כל אחד מצא בהם את אשר חיפש.
האם הכור בדימונה עומד בפני אסון?
הממשלה החליטה לחלק לתושבי דימונה וירוחם השוכנים בסמוך לכור הגרעיני בדימונה (אני מקווה שזה כולל גם את הבדווים שגרים באזור) גלולות לוגול, אותן יצטרכו לבלוע במקרה של אסון בכור הגרעיני שכתוצאה ממנו יהיו חשופים לקרינה גרעינית.
באופן טבעי נשאלות שאלות: האם קרתה לאחרונה תקלה או כמעט אסון? האם החלוקה נובעת מהחשש שבכור בן יותר מ-40 שנה יש סבירות גבוהה יותר לאסון? (בעולם המערבי נוהגים לסגור כור שהגיע לגיל ארבעים).
מאחר שהממשלה מסתירה מידע מהאזרחים (אנו זקוקים באופן דחוף לעוד כמה אנשים כמו מרדכי ואנונו שיחשפו מידע לציבור) יש סיבות מצוינות לחרדה. הגיעה העת שאזרחים מדימונה ומהסביבה יתרגמו את החרדה לפעילות ציבורית שתתבע את סגירת הכור והסרת המפגע המסוכן הזה.
ראש העירייה הקודם של דימונה, גבי ללוש, היה שותף להרדמת האזרחים. לפני שנים הציע לו "הוועד הישראלי למען מרדכי ואנונו ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי", ליזום מאבק ציבורי בכל הקשור לסכנות האקולוגיות הנובעות מהכור. כאיש ליכוד ממושמע הוא סרב.
עתה יש ראש עיר חדש, מאיר כהן, וזו הזדמנות עבורו להוכיח כי הוא באמת דואג לאזרחי עירו, ולכן ראוי שיזום מסע ציבורי לגילוי נאות של כל המידע באשר למתרחש בתוככי הכור. מידע זה כוח, ובכוח הזה יש לשתף את האזרחים ולא להשאירו כמונופול ממשלתי, אחרת הדמוקרטיה מתרוקנת מתכניה.
בחודש יולי עומד לבקר בארץ ד"ר מוחמד אל בראדעי, מנכ"ל הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א), וביקורו יכול לשמש מנוף לכל אלה הרוצים להוציא את הנושא בישראל מעמימותו. ממשלת ישראל לא רוצה כי יבקר בדימונה, ואילו אנו, מתנגדי הכור והפצצה, רוצים מאוד שיבקר שם וידווח לנו ולעולם מה קורה מאחורי החומות, ומה יש לעשות כדי למנוע את האסון המתקרב.
באתר "קדמה" הציגו כף יד בנוסח ואנונו עם הסיסמא "אם אין כור אין לוגול". צודקים.
מכתב לשופטת
תל-אביב, 25 ביוני 2004
לכבוד רחל ברקאי
שופטת בית המשפט המחוזי באר שבע
ת"ד 300, באר שבע 84102
גברתי השופטת,
בעיתון "הארץ" (15.6.2004) דווח על פסק דינך בו זיכית את שוטר מג"ב ארלכס דיגודקר מהריגת נאצר אבו-לקיען, אזרח ישראלי מהיישוב חורה שבנגב.
המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים לוקה לא אחת בטשטוש ומריחה בכל הקשור לעבריינות שוטרים, בעיקר כאשר הקורבנות הם ערבים, אולם הפעם גם חוקרי מח"ש לא יכלו להתעלם מנסיבות המקרה לפיהן לא היתה כל הצדקה לירי הקטלני על אבו לקיען והחליטו להגיש נגד השוטר כתב אישום על הריגה. או אז באה שופטת מרשעת מסוגך ומזכה את השוטר ההורג. אפילו לפי פסק דינך המזכה (בחסות הטיעון הכוזב של "הגנה עצמית") ברור שלא היה כל צורך לירות בנאצר אבו לקיען, בוודאי לא להרוג אותו, ודי היה בירי לעבר גלגלי רכבו כדי למנוע את תזוזתו.
פסק דינך מבטא זילות חיי אדם, כאשר זילות זו, תמיד חמורה, מקבלת נופך של חומרה יתירה משום שהיא מהולה בגזענות. השדר העולה מפסק דינך לאזרחי ישראל הערבים הוא שחייהם שווים כקליפת השום. עובדה זו דיה לפסול אותך לכל תפקיד שיפוטי במדינה המכבדת זכויות אדם. אבל בישראל של כיבוש, אפרטהייד והפרת זכויות אדם, שופטים ושופטות מסוגך פורחים ומתרבים במהירות של להקות יתושים בביצות מלריה.
פסק דינך הוא גם עידוד לאלימות ולמעשי נקם. מערכת משפטית שמגלה בוז ואפליה כלפי אזרחיה על בסיס שייכות דתית ולאומית, ונוהגת קלות ראש פושעת בהגנה על חייהם, מרופפת את מערכות הריסונים והבלמים בחברה ודוחפת לעשיית דין פרטי. עינינו הרואות, כי בנוסף להיותך גזענית בזויה את גם סכנה לציבור.
גדעון ספירו
העתקים: מני מזוז, אהרן ברק.
מכתב ליועץ המשפטי
תל-אביב, 26 ביוני 2004
לכבוד מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה
ת"ד 1087 ירושלים 91010
יועץ יקר,
כפי שאדם אינו צריך להיות מהנדס בניין כדי להבין כי אם יש נזילת מים מגג הבניין לדירתו, יש לאטום את הגג, כך לא צריך להיות משפטן דגול כדי להבין כי מערכת היחסים בין בעל ההון אפל לבין ראש הממשלה שרון אופיינו ביחסי משחד משוחד, וכדי לאטום את נזילת הכספים הזאת יש להעמיד את שניהם לדין. הגיון בריא ואינטלגנציה בסיסית די בהם להגיע למסקנה המתבקשת.
לעומת זאת, צריך קרוב לוודאי להיות משפטן יצירתי מאוד בכדי לקדוח, לחפור ולגרד בסעיפי החוק ובמסכת היחסים בין השניים, כדי להגיע למסקנה כי "אין ראיות" לכך שאפל שיחד וראש הממשלה לקח, הן ישירות והן באמצעות בנו.
גם אם נקבל את הנחתך כי עדנה ארבל ביקשה לתפור תיק לראש הממשלה, צריך לומר ביושר כי שרון הניח לפתחה את כל המרכיבים המאפשרים את תפירת התיק. אפילו תופרת גרועה היתה מסוגלת, עם הציוד הזה, לתפור לשרון תיק לתלפיות.
יש סיבות מצוינות, שלא קשורות כלל לתיק שרון, להטיח ביקורת בארבל ולפסול אותה למשרת שופטת בבית המשפט העליון, כמו למשל החלטתה על המשך מעצרם של שלושת החשודים ברצח החייל אולג שייחט, הגם שידעה כי מדובר בשלושה אנשים חפים מפשע, משום שחששה כי הפרשה עלולה להזיק בהליכי בחירתה לעליון.
כתב הסנגוריה שחיברת לטובת שרון, היה כמעט מעשה מושלם של עו"ד יצירתי, אלא שכמו אצל פושעים שסבורים כי תכננו וביצעו את הפשע המושלם, נתפשים לבסוף על פרט קטן שלא חשבו עליו. מה שחשף לדעתי את ערוותך, היו דברי השבח וההלל שהרעפת על כישורי גלעד שרון כעובד חרוץ ולכן מצדיקים את השכר הבלתי מתקבל על הדעת שקיבל על אף אפס כישוריו בכל הקשור לפרויקט התיירותי שאפל רצה להקים באי היווני. ההשוואות שעשית בין שכר השוחד האדיר אותו קיבל גלעד שרון, חסר הכישורים והידע המקצועי בפרויקט האמור, לבין מקבלי שכר גבוה אחרים שהיו אנשי מקצוע מוכרים וידועים בתחומם, כמו ארכיטקטים או משרדי פרסום, היו בבחינת גג פל-קל שיצקת לבניין המפואר שבנית, והוא התמוטט. מה היית צריך את זה, בעיקר לנוכח העובדה שגלעד שרון עצמו מתוודה באחת הקלטות שהוא בעצם לא עושה כלום וממשיך לקבל את שכרו האדיר (ואת דבריו הוא מלווה בתנועת ידיים קשורות באזיקי משטרה, של מי שחשוד בעבירה פלילית).
כתב הסניגוריה הנלהב בו זיכית את שרון, סלל את הדרך לאימוץ יחסי משחד משוחד בצמרת השלטון. אשר על כן בקשתי ממך, לדאוג לפחות לדמוקרטיזציה של הנושא.
אינני מקנא בך בגין החלטה חדשה שאתה עומד בפניה, המלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגד ח"כ ש"ס שלמה בניזרי על קבלת שוחד וטובות הנאה שעה שכיהן כשר העבודה והרווחה.
בניזרי הוא אמנם לא בליגה של שרון, גם סכומי השוחד הם מעט יותר צנועים, והוא כבר הודיע כי מה שמותר לראש הממשלה מותר גם לו. כאיש ש"ס הוא מצפה כי לטובתו תפעל גם הסולידריות העדתית של יוצאי צפון אפריקה שהיא התשתית של מפלגתו. לאחר המינוי שלך יצאו עיתונאים מגדרם לחלק לך שבחים כמי שבא מיהדות צפון אפריקה, שהחל את דרכו בישיבה בעיר שדה כמו נתיבות, וטיפס לצמרת. אם תאכזב את בניזרי אתה צפוי למטר גידופים מפיו מפיק המרגליות של מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף (משהו כמו "עיזה עיוורת" שמכרה את נפשה לאוכל נבלות וטריפות אשכנזי).
כאשר אני מדבר על דמוקרטיזציה של השחיתות, אינני מתכוון לבניזרי. הוא לדידי עדיין חלק מהצמרת השלטונית. כוונתי למי שלא רגילים להלך בסכומים של מיליונים, גם לא מאות אלפים או אלפים בודדים, אלא לכל היותר במאות שקלים. תן גם לאזרח מהמעמד הבינוני ומטה את מרחב השיחוד. תן לאזרח לסגור עניין עם השוטר שכתב לו דו"ח על עבירת תנועה בגובה של 500 שקלים, ובמקום להיות מוזמן למשפט, הדו"ח יבוטל תמורת זימון בתו הקטינה להיות שמרטפית במחיר שקלים זהה לקנס.
ואם ישאל השואל, הכיצד נערה בת 15, שהיא במקרה גם בתו של השוטר, מקבלת 500 שקלים לשעתיים שמרטפות, תמיד נוכל לומר, בעקבות הדו"ח שלך, שמדובר בצעירה חרוצה וכשרונית במיוחד, וכי אותו אזרח רגיל לשלם סכומים כאלה גם לשרברב ולנגר.
אימוץ הצעתי תביא לעוד תוצאה שאתה בוודאי תברך עליה: היא תשחרר את בתי המשפט מאלפי תביעות בסכומים לא גבוהים. מי יודע, אולי נוכל בצורה זו גם להקטין את מצבת השופטים והפרקליטים.
סיסמתנו תהיה: דמוקרטיזציה של השוחד שווה יעול במערכת המשפט.
בכבוד הראוי
גדעון ספירו
מכתב לראש המועצה
תל אביב, 25 ביוני 2004
לכבוד יעקב עמור
ראש המועצה האזורית קציר
מיקוד 37861
שלום רב,
בעיתון "מעריב" פורסמו דבריך כי תעשה כל מאמץ לסכל את החלטת מינהל מקרקעי ישראל להקצות לאזרח עאדל קעדאן מגרש ביישוב קציר כדי שיוכל סוף סוף לבנות שם את ביתו.
הכרזתך החצופה והגזענית הופכת אותך לבן בריתם של חוגי הימין הניאו נאצי באירופה הנאבקים למען אותן מטרות גזעניות.
מהי משמעות הצהרתך? תאר לך כי עאדל קעאדן, אח בבית החולים הילל יפה בחדרה, היה מצהיר כי הוא יטפל רק בחולים לא יהודים. מה היית אומר? קרוב לוודאי נזעק ומוחה נגד הגזענות. אלא שקעאדן, בניגוד אליך, הוא אזרח עם תודעה אזרחית דמוקרטית שמבין את מה שראשך הגזעני לא מבין: כי מדינה המתיימרת להיות דמוקרטית, אסור לה להפלות בין אזרחיה על בסיס דת, גזע, מין ולאום, ככתוב במגילת העצמאות.
ממצאים של מחקרים מלמדים כי ישראלים רבים לא מכירים את הכתוב במגילת העצמאות, ובכך מאשרים כלל מוכר כי לעתים קרובות בורות וגזענות הם תאומי סיאם. האם אתה מודע לקיומה של מגילת העצמאות ולכתוב בה?
מינהל מקרקעי ישראל כבר הקדים אותך ועשה ככל יכולתו למנוע מעאדל קעאדן את זכותו להתגורר בקציר. לאור פסקי דין של בית המשפט העליון לא היתה לו ברירה, אלא להקצות את הקרקע. גם בית המשפט העליון עשה ככל יכולתו לסחוב את הדיון בנושא, אולם האגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה בשמו של קעאדן, לא הרפתה עד שבית המשפט העליון לא יכול היה להימלט מההכרעה לפיה אסור להפלות בין אזרח יהודי לערבי בכל הקשור להקצאת קרקעות מטעם המדינה. לאור זאת אני מקווה כי מאמציך למנוע את מימוש פסק הדין של בית המשפט העליון, יכשלו.
בעוד אתה טובל בביצת הגזענת הישראלית שכחת כי יהודים יוצאי ארצות ערב שהיגרו לישראל סבלו (ולעתים סובלים אף כיום) מגזענות דומה מהממסד הפוליטי והכלכלי בישראל. עתה "כשהפשפש עלה למעלה" כדברי השיר הסאטירי של רביעיית מועדון התיאטרון לפני שנים רבות, אתה מאמץ אל ליבך את הפסולת, הטינופת והרפש שמזהמים כיום את הפוליטיקה הישראלית. העובדה שאדם כמוך הוא נושא משרה ציבורית בישראל היא מאותם כתמי בושה שיקח לנו שנים רבות להתנקות מהם.
גדעון ספירו
העתקים: אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי, האגודה לזכויות האזרח
מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל
שניהם מסריחים ושניהם צודקים
דיאלוג בישיבת הממשלה:
שר המשפים לפיד לשר החוץ שלום: אתה אנטישמי.
שר החוץ שלום לשר המשפטים לפיד: אתה גזען.
שניהם צודקים.
"מי בעד חיסול הטרור"?
ארגון הטרור הגדול ביותר ברצועת עזה, צבא הכיבוש הישראלי, חטף מכה קשה כאשר אחד ממוצביו המרכזיים שקיבל את השם "אורחן", פוצץ וקרס בפעולה מרשימה של ארגוני ההתנגדות הפלסטינים. לאחר כל המכות והחיסולים שצבא הכיבוש הישראלי הנחית על הפלסטינים ברצועת עזה, הרג המנהיגות כמו גם מאות אזרחים, הרס אלפי בתים, פיצוץ מחרטות, עקירת צמחיה ועוד, מתברר כי העסק לא עובד. על כל "מחוסל" מתגייסים עשרות חדשים, ועל אף המצוקה של תושבי הרצועה, הם מצליחים בתושיה לחפור מנהרה מתחת לאפם של חיילי צבא הכיבוש, להגיע עד מרכז המוצב, להניח שם מאות קילוגרמים של חומר נפץ ולרסק את כל הבטון המזוין, ולצערנו גם לגרום לאבידות ופציעות. עוד חיילים נהרגו ונפצעו על מטרת הכזב של הגנה על התנחלויות האפרטהייד ברצועת עזה.
וכך גם באשר למחרטות. על פי כמות ההודעות של צבא הכיבוש לא היו צריכות להיוותר מחרטות ברצועת עזה. אבל מתברר כי אחרי כל פעולה של "חיסול מחרטות" המייצרות לטענת צבא הכיבוש טילי קסאם, נורה עוד מטח לעבר העיירה שדרות. הפעם גם הצליחו למרבה הצער לגרום לאבידות בנפש.
ואני צופה כי על אף החיסולים והמכות שניחתות על ארגוני ההתנגדות הפלסטינים בשטחי הגדה הכבושים, תבואנה גם משם מכות כואבות. על כל "מחוסל", יהיה בכיר ככל שיהיה, יבואו חדשים. כדאי לממשלת ישראל ללמוד מניסיונה המר של ממשלת אינדונזיה שהחליטה לחסל את המאבק לעצמאות של מזרח טימור. צבא הכיבוש האינדונזי פעל באכזריות צה"לית ולמעלה ממנה. שליש מתושבי טימור נרצחו. גם שם עצרו ורצחו את מנהיגי ההתנגדות, גם שם הודיע צבא הכיבוש חדשות לבקרים "כי תשתית הטרור חוסלה" או "קיבלה מכה אנושה" או "נפגעה קשות", והתוצאה הסופית: מזרח טימור זכתה בעצמאות, במחיר נורא. האם שרון וכנופייתו מתכנננים אף הם השמדת שליש מהעם הפלסטיני בטרם יזכה בעצמאות?
איזה חופים פרטיים לעשירים יש בארץ?
זכות השביתה היא מוחלטת. למענה אהיה מוכן להקריב כל קרבן.
בכל פעם שספירו מפרסם אני משועשע מגודש הנושאים שטורדים את מנוחתו. לשמחתי בד"כ אין צורך להגיב על יותר מנושא אחד או שנים . זכות השביתה מר ספירו היא זכות מוחלטת ואין לה יוצאים מהכלל וזאת משתי סבות: הראשונה, כל שביתה מסכנת בעקיפין חיים. אפילו שביתת מנקי הזבל.לכן פתיחת פרצה בענין משמעותה, לטווח ארוך, בטול זכות השביתה. סבה שניה היא שאין שום קשר בין שביתת המצילים לבין מיקרי טביעה. ראשית אנשים לא צריכים להכנס למים כשאין מציל ואם טבעו זה משום חסר אחריותם ולא כי אין מציל ושנית כבר ראינו שגם כשהמצילים חזרו לעבוד אנשים טבעו.
ענין שני הוא הנושאים המשפטיים בהם עוסק קובץ הגיגיו של ספירו. הרשעה בבית משפט אינה נקבעת על פי נטיות לב. ממש כמוך גם אני לא הייתי במקום כששוטר מג"ב ירה בבדואי. בפני בית המשפט הובאו העובדות. לדעת מח"ש היה בהן כדי להרשיע, אבל לשם כך קיים בימ"ש. האם היית רוצה שהמשטרה תהיה זו ששופטת גם בענינים אחרים בלי צורך בבית משפט? אני מניח שלא. אם כך מה התנפלת על השופטת. הדבר נכון גם לגבי היועמ"ש לממשלה. אינך יודע את כל העובדות אך הדבר לא מפריע לך להביע דעה נחרצת. עלה בדעתך שאולי ארבל טעתה? על סמך הפרסומים גם לי נראה ששרון רחוק מאד מלהיות אדם ישר או הגון, אבל יש מרחק רב בין נוכל לא ישר לבין עבירה פלילית והוכחתה בבית משפט.
הדבר האחרון שאנחנו זקוקים לו זה יועמ"ש לממשלה ובתי משפט שמחליטים לפי נטיות לב במקום לפי עובדות.
התפתחות הכלכלה הקפיטליסטית, העלאת פריון העבודה וניצול כוח עבודה זול’ גוררת פיטורים ואבטלה הגוררים פגיעה בשכר ובתנאי העבודה של כלל העובדים המועסקים. התוצאה התרחבות הפער המעמדי ואי השוויון החברתי..
(תוצאה נוספת, היחלשות ארגוני העובדים העומדים תחת הסתה כאילו האשמה בפער עליהם, אם עדיין בכוחם להגן שכרם ותנאיהם של העובדים המאורגנים).
לרוב העובדים אין כמעט אפשרות להגן על עצמם בתוך התהליך הזה. אם עדיין קיימות קבוצות מאורגנות המסוגלות להשתמש בזכות השביתה ולהגן על תנאי עבודתם מגיע "הדמוקרט סוציאליסט" ושולל מהם אפשרות זו. מתן השרות שנותנים המצילים, שמירה על חיי המתרחצים, נתון לאחריותם של הרשויות (המנהלים) יותר מאשר על המצילים. למצילים אין כל אמצעי מלבד השביתה להגן על עצמם מהנחתות הבאות חדשות לבקרים לפגוע בתנאי עבודתם. אבל, עפ"י ההגיון של ספירו אחריות זו מוטלת על העובדים בלבד. עפ"י הגיון זה, אם יתקבל, אפשר למנוע את זכות השביתה בכלל מאחר שבתנאי המשק המודרני כל הפסקה של שרות עלולה להגיע לפגיעה בחיי אדם.
(עכשיו אני מתכונן למטר של גדופים "לענין").
1. זכות השביתה היא הנשק היחיד בדמוקרטיה הבורגנית שעומד לרשות העובדים מול בעלי הממון.
2. במצב הנוכחי אין לנו אופציה טובה יותר מבתי המשפט (ולראיה מקרה החומה) ולכן יש לסמוך עליהם.
ספירו מגיע לשיאים חדשים אביא כאן שתי דוגמאות. השואת נעמי שמר לואגנר.
ואגנר היה אנטישמי והיה אהוד על הנאצים. נעמי שמר חברה שירים שישארו לעולם נחלת כל העם.
במכתבך לשופטת אתה מכנה אותה מרשעת גם כאן חצית את כל הגבולות . רק בשל כך שהשופטת נתנה פסק דין שלא מתאים לכבוד שופט העל ספירו היא מרשעת ?
מר ספירו דורש, אבל לא מקיים, בשפה שבה הוא כתב לכבוד השופטת , אזרח מן השורה היה נתבע על זילות בית המשפט, כנראה מר ספירו מעל לכל חוק, הוא רק מטיף לכולנו על היותינו מדינה כובשת , ומקדמי אפרטהיד, כל אזרחי מדינת ישראל הערבים כלואים בבתיהם ללא יכולת לצאת החוצה ולהסתובב כאזרחים חופשים, ועוד זכיות רבות שיש להם, או לחלופין כאילו שנלקחות בכוח הזרוע, כמו בניה בלתי חוקית, והשתלטות על קרקעות לא להם.
מענין מה היה קורה ליהודי אם היה מבצע פעילות מסוג זה.
לגבי נעמי שמר, "פרק אפל בפשע ההתנחלות" , של נעליך מעל רגליך כאשר אתה מדבר על נעמי שמר, לא פשע ולא כתם, מותר לאדם להביע את דעתו, מבלי שמר ספירו יכתים את האדם כיוון שזה נוגד את דעתו הנכבדת של כבודו.
יכול אדם מהישוב לומר דבר זהה על אנשי אוסלו, והפשע הגדול בו הם אשמים, מקומם נכון ??
השימחה של מר ספירו מהפיגוע במוצב אורחן, משקפת את מצב של השמאל הקיצוני אשר מזדהה לחלוטין עם הפלסטינאים, ללא כל אמפטיה לעמו, ילד בן 3 נרצח על מעבר חציה בדרך לגן, משום מה גינוי מפורש לזה לעולם לא נראה ממר ספירו, מגיע ליהודים, מסכנים הפלסטינאים.
נעמי שמר כתבה "כיכר השוק ריקה" כאשר כיכר השוק היתה מלאה באנשים, אבל לא ביהודים…
זו דוגמא נפלאה לאתוס הגזעני הציוני שמתחיל עוד ביואל משה סלומון שגרם לעמק ה"מת" להתמלא בקולות של ציפורים בעצם נוכחותו.
שיריה של ענמי שמר הם אכן "נחלת העם", וכך גם הגזענות הציונית.
הייתי סבור כי הגדה השמאלית אינה מרשה פרסום השמצה באתר. אך יש בכל זאת, כנראה, זכויות מיוחדות לאלה שמשמיצים עובדים הנאבקים על פרנסתם. כך יוצא שהמצילים הם האחראים למותם של התובעים בים במשך שביתתם. כך יוצא שעובדים בענפים רגישים נושאים באחריות של הסבל ושל הנזק ואף מוות הנובעים משביתותיהם. אם זה לא השמצה, השמצה מהי?
קודם כל, שביתה, כל שביתה, היא חלק ממאבק נגד מעביד. המעביד יכול למנוע נזקים ואסונות אם ילך לקראת העובדים. אך אם רק יוכל יעדיף לפגוע בארגון היציג של העובדים, או לנצל את המאבק שלהם כדי לפגוע בזכות השביתה שלהם ושל אחרים העובדים בענפים רגישים. הרי הגבלת חופש השביתה בענפים רגישים היא החלום הרטוב של המעבידים ועושי דבריהם בממשל!
היה פילוסוף חברתי מאד מעמיק שחשב כיצד יוכל להגן אל בני ביתו משיטפון השביתות הפוגע בביטחונם ובבריאותם. חשב וחשב והגיע למסקנה פשוטה ומזהירה. יש למנוע על ידי חקיקה מהעובדים החסרים כל רגש אחריות את הזכות להתארגן לשבות! יעץ לשלטון וראה זה פלא זה קיבל את עצותיו ברצון. השכר והתנאים החלו יורדים כפי שקורה במקומות בלתי מאורגנים. עובדים כישרוניים התרחקו מהמקומות האלה. מי שיכול להסתלק ממעמד הניו-עבדות הסתלק לו. מעין הכישרונות הזמינים התייבש המצילים המוכנים לעבוד בתנאי עבדות אינם כל כך טובים בהצלה, הרופאים לא כל כך טובים ברפואה. המצילים מוכרים ארטיק ומרוויחים יותר. הרופאים עזבו את השרות הציבורי ופתחו קליניקות בפרברים. ובני הפילוסוף החברתי, מה קרה להם? נמלטו מחוף הים כי כולם הבינו שהמצילים לא שווים, והרופאים שזקוקים להם בשעת משבר נמצאים בקליניקות רחוקות בפרברים.
חשבתי וחשבתי והבנתי שהגדה השמאלית פוסלת השמצה מעל האתר אלא אם מדובר בפועלים.
אין זה אלא כי כל קבוצה אוכלוסיה מדוכאת אחרת תמצא לה סנגור במערכת וזאת לזכותה של הגדה השמאלית.מתי יבוא עורך של הגדה כדי לתבוע את עלבונם של עובדים?
לגבי זכות השביתה:
א. לשביתה אחראיים באותה מידה שני הצדדים: המעביד והעובד. שביתת המצילים לא היתה פורצת לולא המצילים היו שובתים אבל באותה מידה היא לא היתה פורצת לולא שר הפנים היה מוציא את הצו בשיא הקיץ (אתה באמת חושב שהעיתוי מקרי?). כתבת ש"המצילים החליטו על שביתה כדי לכפות את עמדתם" ואולי היה זה השר שהפיל את ההחלטה בקיץ כדי לכפות על המצילים את הצו?
ב. בדיון שמאלי "לא דוגמטי" יש לברר את העובדות לפני שנוקטים עמדה: המצילים שבתו על מנת שהצו לא יונחת ממשרד השר אלא לאחר דיון בועדת מומחים בלתי תלויה – בלתי תלויה במשרד הפנים וכן בלתי תלויה בעובדים. זה כל מה שתבעו העובדים (לא תוספת שכר, לא תנאים משופרים ואפילו לא ביטול הצו) וזה מה שבסופו של מאבק הם אמנם השיגו.
ג. צריך גם לדעת שהצו הוא לא עניין טכני חסר חשיבות. יש שאלה מקצועית כבדת משקל לגבי הסיכונים שהשר מפיל על המצילים (הורדה בכח האדם בסוכה מסכן את הרוחצים כמו גם את המצילים עצמם). לכל הפחות המצילים צריכים להיות צד בהתדיינות, ועמדתם חשובה. האם עלה בדעתך ששביתתם אולי תציל חיים בסופו של יום?
ד. הצו לא כל כך תמים והוא מכיל בתוכו גם סכנת פיטורים והרעת תנאים לשליש מהעובדים. אמנם במהלך השביתה הסכים משרד הפנים להבטיח שלא יהיו פיטורים, אבל שוב במקום התדיינות מבעוד מועד, יצא משרד הפנים בשיא הקיץ במהלך שנועד לכופף את ידי המצילים.
למען גילוי נאות אודה שאני רוחץ בים לעתים, חוצמזה אין לי קשר ישיר לשביתה.
וואו.
מידת הארס והצדקנות העיוורת והבלתי נלאית.
חשבתי שאנשי שמאל "מזוהים" עם חשיבה עמוקה,
חוקרת ושואלת שאילות מטרידות.
אז הינה מגיע גדעון ספירו, בפעם המי יודע כמה, ומראה כי דין השמאל הקיצוני כדין הימין הקיצוני.
פרשנויות כעובדות:
1. חומת הרשע והפשע שבישראל קיבלה שמות פסטורלים כמו "גדר הביטחון" או "גדר ההפרדה".
2. כמו למשל ברשעות, במחשבה הטוטליטרית, בביורוקרטיה מרושעת, בהשפלת בני אדם.
3. המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים לוקה לא אחת בטשטוש ומריחה בכל הקשור לעבריינות שוטרים, בעיקר כאשר הקורבנות הם ערבים.
4. חברי קבוצת כנרת ("שמאל", יעני) שבבית הקברות שלה ניטמנה נעמי שמר, לא ראו בהמוני הכיפות הסרוגות אורחים לא רצויים.
וכו’.
ההזדהות המוחלטת עם המאבק הפלסטיני, תוך התעלמות מוחלטת (כמעט) המהחיר הנגבה ע"י ישראלים חפים מפשע היא סוג של טריפ סכיזופרני – מאבק מצדיק את כל האמצעים.
ובכן – דבר זה הוא חרב פיפיות – כל מאבק מצדיק את כל האמצעים?
סוגיה אחת בהחלט חשובה ומטרידה:
1. עד היכן זכות השביתה מותרת?
2. מי קובע זאת?
3. האם זכות השביתה בסיסית יותר מהזכות לחיים? (כפי שכמה טוענים).
4. מתי שביתה מוצדקת ומתי לא?
למשל – נומר ואיגוד הרופאים החליט על שביתת על – דרישה להכפלה פי עשר של כל המשכורות,
ולשם כך – יופסקו כל השירותים הרפואיים,
כולם – ללא ניתוחים, ללא טיפולים, ללא דיאגנוסטיקה, כלום.
א. שר הפנים לא הוציא שום תקנה חדשה, הוא פשוט יידע את הרשויות על המצב הקיים המחייב נוכחות שני מצילים בלבד בחוף רחצה. הנוהג לפיו יש שלושה אינו קבוע בחוק והרשות המקומית רשאית לצמצם את המספר.
ב. ברור לחלוטין שספירו לא קרא את דוח מזוז הבהיר והמשכנע, אף שהוא זמין ברשת. את דברי השבח לא הרעיף מזוז, אלא הוא רק ציטט עדויות שהיו נשמעות במשפט. השיחה בה הוקלט גלעד אומר שהוא גולש באינטרנט מתארת שלב מסוים בלבד בעבודה, בו הפרויקט נתקע. העובדה שאחרים בפרוייקט קיבלו שכר כנהוג לפי תפקידם אינה משליכה כלום. לכל הדעות מדובר היה בפרוייקט עצום מימדים, ולאור זאת התשלום לגלעד אינו חריג במידה כזו שתשכנע בית משפט מעל לכל ספק, כי מדובר בתשלום פיקטיבי.
מענין שלכל מגיב ימני באתר הזה יש תמיד "עובדות" אבל אין ברוב המקרים שכל ישר.
א. כל החרטא לא מעניינת, העובדה היא שהרעו את תנאי העבודה של המצילים בהנחתה חד צדדית ועל כך זכותם לשבות
ב. אני מניח ש"בפרויקט עצום מימדים" זה, גם המנקים, הפקידים וכו’ וכו’ קבלו תשלום "לא חריג" (לאור עוצם המימדים של הפרויקט). היועץ הקדיח בעצמו את תבשילו בקביעות המוזרות שקבע לגבי "מסירותו ויעילותו" של גלעד בתפקיד שמילא בפרויקט שאיש אינו יודע מהו ומה מומחיותו בו (מלבד העובדה ההגיונית היחידה – היותו בנו של אביו)
שיערתי כי בעקבות דבריי על השביתה יבואו שומרי חומות השמאל הדוגמטי עם הסיסמאות השחוקות על הקפיטליסטים והמעבידים המרוששים את העובדים. בסדר. מוכר. קמינר אפילו מאשים אותי ב"השמצת העובדים". איפה, מתיי? הלוואי וקמינר ופורטמן היו נאבקים על זכות השביתה של העובדים בקובה, ששם זכות זו אינה קיימת למעשה. האם עובדי המדינה בקובה רשאים לשבות נגד המעביד, "החבר פידל"?
הויכוח אינו על זכות השביתה, שהרי ציינתי במפורש בתחילת דבריי בנושא כי זכות זו היא חלק מחרויות האזרח וזכויות האדם במדינה דמוקרטית. כל אשר שאלתי הוא, האם זכות זו היא מוחלטת וכוללת גם מקצועות מצילי חיים כמו רופאים ואחיות? האם קמינר או פוטרמן, המשכתי ושאלתי, מוכנים כי ילדיהם ונכדיהם ימותו מחוסר טיפול רפואי בבית חלים כי הוכרזה שם שביתה? במקום לענות בירברו סיסמאות.
אשר על כן: אם קמינר או כל אדם אחר מוכנים להקריב את חיי ילדיהם ונכדיהם ושאר יקיריהם על מזבח זכות השביתה של הרופאים, הרי שמדובר בקנאים בנוסח המתנחלים המוכנים להקריב את חיי ילדיהם על מזבח ארץ ישראל השלמה. אלה ואלה קנאים שאין להם כבוד לחיי אדם כערך אוניברסלי.
אני משער כי אותם אנשי שמאל שמוכנים "להילחם עד מוות" על זכות השביתה של הרופאים, דווקא כן חסים על חיי יקיריהם. מאחר והם שייכים לעתים קרובות לשכבות אוכלוסיה מבוססות יותר, הרי שבמקרה של שביתת רופאים הם ילכו לרופא פרטי, ישלמו לו מחיר מופקע, ובלבד שחיי היקירים יינצלו. מי שישא אבמלוא המחיר האכזרי יהיו כמובן עניים שלא מסוגלים לממן רופא פרטי. על גבם וחייהם של אלה מוכנים קמינר ופוטרמן "להילחם עד מוות" על זכות השביתה של מקצועות מצילי חיים.
ברור לחלוטין שספירו קרא והפנים את דו"חו הבהיר והאבסורדי של מזוז. מזוז כלל לא מנסה לטעון שלא היו חילופי טובין בין הצדדים. טיעונו מתמצה בניסיון לתרץ את החילופין ביחסי החברות שבין שרון האב ואפל ובכישוריו המופלאים של שרון הבן. אם נקבל את רף הלגיטימיות הזה, הרי שחילופי הטובין שבין השוטר לאזרח הנקנס שהציע ספירו הוא לגימי בהחלט.
הויכוח על נושא המצילים הוא נחלת העבר . הם ניצחו בשביתתם . המטרה היתה לפטר שליש מהם וזה לא הושג וטוב שכך .
אולם יש לי הרהור – ישנן ארצות שלהן חופים ארוכים מלאי תיירים ואין בהן מצילים כלל. מדוע אנשים בוגרים לא יקחו אחריות על עצמם ועל ילדיהם ? בשבת האחרונה כאשר הים סוער ראיתי אנשים נכנסים למים כאילו דבר לא קרה . ואכן צפיתי במקרה טביעה שהיה קורה עם מציל או בלעדיו . פשוט חוסר אחריות הגובל בטפשות.
אגב הים לא מבדיל בין ימין או שמאל בין ערבי ליהודי לפחות פה יש שוויון !
ספירו מכביר מילים (ומגדף) אך לא עונה לשאלה העיקרונית. מדוע העובדים שבמשטר הקפיטליסטי ("גידוף" משלי) לא מנהלים את המפעלים, אחראים יותר לחיי אדם מאשר המנהלים עצמם שלגביהם אין לספירו כנראה תלונה בנושא שמירה על חיי אדם. והאם "קדושת חיי אדם" (שכידוע רק ספירו מופקד עליה) מצדיקה שלילת זכות השביתה בכלל שהיא המסקנה העקבית מעמדתו. הצהרתו המילולית (כמו שאר הצהרות שהוא מפזר כאן בשפע) בדבר "זכות השביתה" אינה באה אלא להצדיק את "האדום" שבסמרטוט שלו.
ישראל פוטרמן
לגלילי,
תיקון עובדתי. התכנית של המעבידים לא היתה לפטר שליש מהמצילים, אלא לפרוש את השליש המתפנה לרצועות חוף נוספות שהיום אין בהן מציל.
אכן, נכון הוא שיש ארצות שבחופיהן אין מציל, אבל איזה מן נימוק זה? יש גם ארצות בהן יש עונש מוות, ויש ארצות בהן אין ביטוח בריאות, ויש ארצות בהן נשים הן רכוש הגבר. האם גלילי רוצה להידמות להן? יש בישראל הרבה דברים הראויים לתיקון, אבל אני שמח שבנושא המצילים בחופי הים, ישראל, לפי שעה, נימצאת דווקא בצד הנאור של המשוואה.
גלילי צודק בהערתו כי יש אנשים לא אחראיים שמסכנים את חייהם בכניסה לים, אבל זהו בין השאר תפקיד המצילים – להצילם מטביעה. האם מציע גלילי להעניש בעונש מוות את כל האנשים הלא אחראיים שעשו מעשים מסכני חיים בביתם (חשמל, גז וכו’) ולמנוע מהם שרותי הצלה של מגן דוד אדום או חדרי מיון בבתי חולים? יש בוודאי מדינות שבהן אין שרותים כאלה. האם מהן רוצה גלילי ללמוד פרק בהלכות דפוסי משטר? איך שהשמאל מדרדר לו.
מנסיוני הרב, כל מי שמנסה להגביל את זכות השביתה בטיעונים כאלה או אחרים אינו מועסק כשכיר ו/או אינו יודע שזו הדרך היחידה של העובדים לשמור או לשפר את תנאי העסקתם ו/או בעצמו חי מדיווידנדים.
גם אם זכות השביתה אינה אבסולוטית, אם היא אכן חשובה לנו מן הראוי שנהיה מוכנים להקריב קורבן כלשהו על מנת להגן עליה. במקרה של המצילים לא מדובר בהקרבת קורבנות בנפש אלא פשוט בנכונות לוותר על הרחצה בים במשך מספר סופי שבוע. האם "זכות בסיסית במסגרת זכויות האזרח במדינה דמוקרטית" אינה מצדיקה קורבן מזערי שכזה?
באשר לשביתות רופאים או אחיות, מקובל שבמהלך שביתות שכאלה מופעלים חדרי מיון במתכונת מצומצמת ומכונסת ועדת חריגים. מובן שלמרות אמצעי זהירות אלה מגדילה השביתה את הסיכון אליו נחשף הציבור, אבל כמו במקרה של שביתת המצילים, הציבור חייב להקריב קורבן כלשהו אם בכוונתנו לשמר את זכות השביתה.
השביתה נועדה במקורה להיות נישקם של החלשים והמנוצלים שבהתאגדם, הפכו לכוח בעל עוצמה. כמו דברים רבים אחרים גם השביתה כבר לא מה שהיתה. הקפיטליזם המודרני בסיועו של האיגוד המקצועי, ההסתדרות, הצליחו להחזיר את החלשים ביותר למה שהיו במאה ה-19, אוסף שחל בודדים חסרי כוח. ראו את מעמדם של מהגרי העבודה. ראו את מעמדם של הפלסטינים שעדיין עובדים בישראל. ראו את מעמדם של עובדות במפעלים שונים. הם הופקרו לא רק על ידי ההסתדרות, גם מפלגות שמאל וארגוני שמאל לא מתמקדים בנושא והוא אינו במרכז תשומת ליבם.
נתון נוסף שהתאדה הוא הסולידריות. האם אתם מעלים על דעתכם שקבוצות העובדים החזקות במשק, שנהנות משכר ותנאי עבודה הוגנים (עדיין) כמו עובדי חברת החשמל, מקורות, או הנמלים ישבתו למען זכויותיהם של מהגרי העבודה? של הפלסטינים? של פועלות במתפרות?
נאדה.
השביתה הפכה לנישקם של היותר חזקים מבין השכירים שעדיין מאורגנים במסגרת איגוד מקצועי.
הקפיטליזם המודרני הצליח להוציא משורות האיגוד המקצועי את השכירים המשתכרים שכר גבוה יותר, כמו במפעלים עתירי טכנולוגיה שם אין ועדי עןבדים, והכל נעשה בשיטת של חוזים אישיים.
אלו הן הבעיות ולא מגבלות על זכות השביתה למקצועות מצילי חיים כמו רופאים.
אבל כל זה לא מעניין את פוטרמן, שוסטרמן וקוטרמן שמצאו להם סדן לברבר על קדושת השביתה של הרופאים, כי מדוע שלא ימותו עוד כמה בני אדם שיהיו כשמן על גלגלי המהפכה הפרולטרית מרקסיסיטית החד מפלגתית שהם מתכננים במוחם הקודח.
גדעון, הנה אתה מדבר על הסולידריות המעמדית האבודה ובה בעת מתנכר למאבק עובדים קלאסי משתי סיבות: [א] אלה עובדים חזקים, המאוגדים היטב ואשר לא מצטרפים למאבקים חשובים אחרים ו-[ב] דרך הפעולה שלהם גובה מחירים לא סבירים מהחברה.
א. הסיבה הראשונה, הגם שהיא משקפת תגובה ספונטנית טבעית למדי אינה עיניינית בשום קנה מידה. אם יש כאן עובדים שזכויותיהם נפגעות באופן חד-צדדי ובלי הידברות, והם יוצאים למאבק – אז על מה יש להתלונן? האם צריך לחכות עד שהם יפוטרו ויועסקו במקומם מצילים עובדי קבלן כדי לתמוך במאבק מצילים? גם העובדה (ואכן עובדה מצערת) שועדים חזקים לא מפגינים סולידריות עם סקטורים חלשים לא צריכה להשפיע עלינו – את שיטת ה"הפרד ומשול" אי אפשר להביס בחשבונאות פנימית בין סקטורים – זה פשוט לשחק לידיים של זה המבקש למשול.
ב. לגבי המחירים שגובה השביתה אי אפשר לנקוט עמדה בלי לדעת על מה הם נאבקים ומה היה סדר הדברים. הרי גם אתה לא היית מתמיד בהתנגדות שלך לשביתה במקצועות החיוניים בכל מצב. בניגוד לאופן שבו אתה מציג את העניין – יש זהות אינטרסים בין הציבור לבין עובדי כיבוי האש, המצילים, הרופאים… גם הציבור וגם העובדים רוצים שהשירותים הציבוריים לא ייפגעו – שהמשכורות יהיו טובות, שהתקנים גבוהים, שתנאי העבודה נאותים. לא פעם הרשויות שמחפשות לחסוך (או להתייעל בשפתן) מגזימות בקיצוצים ואז יש מקום בעיני גם לשביתות – לא שגובות חיים אלא שמיועדות להציל חיים. אין כאן תמיכה גורפת בכל שביתה, אין כאן חשיבה דוגמטית – בעיני דווקא ההתנגדות הגורפת לשביתות במקצועות חיוניים היא השטחית והנחפזת.
ספירו ממשיך ב"משנתו הסדורה", בעד "הטובים" ונגד "הרעים".
מטיל את האחריות לחיי אדם על העובדים ופוטר את הרשויות.
טוען במצילים ומתחמק ברופאים.
ספירו הוא בעד משטר רב מפלגתי, אך נגד זכות השביתה. זו "נועדה במקורה להיות נישקם של החלשים והמנוצלים" – מי הועיד? ומי הקובע? (מי המנוצלים והחלשים). אני דוקא חשבתי (בטעות כנראה) שזכות השביתה נלקחה (בכוח, במאבקים) ע"י העובדים, ודוקא החזקים שבהם (ששביתתם היותה נשק). אבל ספירו מועיד אותה למסכנים (תעודת מסכן אצלו) ולמובטלים (הזכות לשבות רעב).
ספירו בעד "הצהרת זכויןת האדם" (של "הטובים"),אבל נגד זכויות האדם של הפליטים הפונדמנטליסטים ואכולי השנאה (הרעים)
ושוב הוא טועה,
אני דוקא נגד משטר חד מפלגתי ובעד משטר אל מפלגתי. עובדה, אני לא משתתף בבחירות…
ובכלל אני לא קיים.
שוסטרמן
נ.ב.
ספיידרמן דוקא כן קיים (מזמן) אבל נשאר אינפנטיל (פוליטי)
גדעון ספירו המומחה מטעם עצמו לכל דבר וענין משתלח בכו ו ו לם. בשובתים, במעבידים, נעמי שמר מערכת הבטחון (אין חדש תחת השמש) וגם בשופטת "המרשעת" שהעזה לזכות שומו שמיים את חיל משמר הגבול מאשמת הריגת נהג בדואי אזרח ישראל.
מעולם לא הייתי מודע לכשוריו המשפטיים של מר ספירו, אך גזר הדין הזה קומם גם אותי.
איני משפטן אך קראתי את הכרעת הדין במלואה באתר בתי המשפט.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
1. הנהג הסיע ברכבו שוהים בלתי חוקיים מהשטחים
2. צוות של אנשי משמר הגבול הבחין בנהג ובקשו לעצור
3. הנהג שנקלע אל בין שתי מכוניות ברמזור החל לסוע קדימה ואחורנית.
4. תוך כדי נסיעה זו נפגע הנאשם בהריגה עיי הנהג ונפל על הכביש בקדמת המכונית
5. החשוד קם על רגליו והמשיך להתקדם מול המכונית עד שהגיע לחלון הנהג.כל אותו זמן המשיך הנהג בנהיגתו באופן שתואר.
6. הנהג נורה ונהרג עיי החיל שהגיע לחלונו
האחראי על החקירה במח"ש היה שוטר בדואי והומלץ על הגשת כתב אישום.
השופטת התלבטה רבות אך לבסוף בגזר דין מנומק וברור הגיעה למסקנה שאשמתו של הנאשם לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר.
כידוע במשפט פלילי יש להרשיע נאשם כאשר מאזן ההתבריות לרעתו הוא חד משמעי – מעבר לכל ספק סביר.
איני בטוח עם מר ספירו טרח לקרוא את פסק הדין במלואו לפני שהעז לכנות את כבוד השופטת "גזענית בזויה"
אבל מומחה הוא מומחה רק תלוי למה
לדעתי מומחה להכל הוא מומחה… לכלום
1. הנהג
אפילו אם אם "העובדות שאינן שנויות במחלוקת" (סעיפים 4 ו-5 שקריים בעליל) נכונות, הרי שלפנינו רצח בכוונה תחילה ואין צריך כאן למומחיות כלשהי. שהרי השוטר החשוד "אחרי שקם על רגליו" (ראה זה פלא) יכול היה לירות בגלגלי המכונית ואפילו חייב היה להניח למכונית (שלא יכלה בכלל לזוז עפ"י העובדות הממשיות ולא עפ"י "המומחה המכה") להמלט, ולא לגשת לחלון ולרצוח את הנהג. כך שכל מה שכתב ספירו לשופטת שריר וקיים למרות שמעצבן את הגזען המפואר.
נניח שדבריך הם דברי אלוהים חיים. מדוע לא להרשיע אותו בהריגה? מדוע לא להרשיע אותו בתקיפה בנסיבות מחמירות? או בסתם תקיפה? או להרשיעו ברשלנות? חשבת על זה? התשובה הרי מסתתרת בעובדה שיהודי הוא שהרג ערבי. ההיפך היה נגמר במאסר עולם. אבל הרי אתה משפטן מדופלם. אתה משפטן ציוני. תמשיך לשקר לעצמך.
לציוני הגאה,
אינני מומחה לכל הנושאים, כפי שאתה מייחס לי, וגם אינני מתיימר להיות כזה. אני פובליציסט שמגלה עניין בחיים הציבוריים בישראל ומגיב על המתרחש בה בנושאים שונים המעניינים אותי. מבחינה זו, אם תרצה, אני איש רב תחומי. אינני צריך להיות משפטן מומחה כדי להגיע למסקנה כי השופטת בבאר שבע שזיכתה את שוטר מג"ב מהריגה, חטאה בפסק דין גזעני. המומחיות המשפטית של השופטת מאפשרת לה להכניס לסעיפים ותתי סעיפים את התוצאה הרצויה לה. יתרוני על השופטת הוא בהגיון בריא והשקפת עולם שמשלבת הומניזם, ליברליזם וסוציאליזם דמוקרטי שמאפשרת לי לחשוף את העוול שבפסק דינה.
אדם צריך להיות מהנדס כדי לעשות את החישובים הנכונים שיובילו אותו למסקנה שגגות הפלקל הינם מסוכנים. אבל אינני צריך להיות מהנדס מומחה כדי לבקר את קלות הדעת והרשלנות של השלטונות בטיפול המונע באלפי הגגות האלה, הממשיכים להוות סכנת חיים לציבור. כפי שאינני חייב להיות מומחה לתנועות צבא כדי להגיע למסקנה שהפלישה הישראלית ללבנון ב-1982היתה שילוב של פשע ואיוולת. כפי שאינני צריך להיות מומחה לרפואה כדי לבקר את השימוש שרופאים בכירים עושים בציוד של בתי חולים ציבוריים לפרקטיקה הפרטית שלהם.
אשת שמאל אמיתית ואיש שמאל אמיתי (לא כמו השמאלני המזוייף גדעון ספירו) תומך בזכות השביתה ללא הגבלות! עובדה, לאחר שפורסמו דבריו של מר ספירו ב"גדה השמאלית", המצילים ניצחו במאבקם. אילו היו מתקפלים קודם, היו דופקים אותם!