השבוע צפיתי די במקרה בעשרים דקות אחרונות, מאוד לא מוצלחות, של סרטו התיעודי של הבמאי אוליבר סטון על הסכסוך במזרח התיכון ומוראותיו. סטון הוא דווקא במאי מוצלח בכל הקשור לצילום ולעריכה, והסרט שלו די מרשים חזותית. אבל התוכן הוא בנאלי, ומוכיח בפעם השלוש-מאות שקולנוענים זרים, ממש כמו עיתונאים זרים, אינם מבינים את המתרחש כאן. קשה [ קראו עוד ]
השבוע הלך לעולמו ההיסטוריון המרקסיסטי הצרפתי מקסים רודינסון. רודינסון נפטר בגיל 89 בביתו שבמרסיי לאחר עשרות שנים של חקר המזרח התיכון ותרבות האיסלאם. רודינסון כמעט ואינו מוכר בישראל וספריו לא תורגמו לעברית, אך ספריו הופצו במאות אלפים בקרב קוראי צרפתית, ערבית, אנגלית וספרדית. זאת, מאז פרסום ספרו הראשון "מוחמד" בתחילת שנות השישים של המאה שעברה. [ קראו עוד ]
מהגרי עבודה המועסקים בבתי מלון באילת נאלצים לעבוד בין 12 ל-16 שעות ביום. כך עולה משיחה עם עובדת זרה מהודו שיצרה קשר איתי וסיפרה על קבוצת עובדים מהודו שנמצאים בארץ כארבעה חודשים. עוד סיפרה כי הם מועסקים בבתי מלון באילת והתלוננה על תנאי עבודה קשים וביקשה עזרה. עובדים נפאלים, אף הם מועסקים באילת, התקשרו גם הם [ קראו עוד ]
שורה של גורמים חברו להם בשבועות האחרונים לשם יצירתה של מה שעל פניו מסתמנת כהכרה חדשה וחתרנית ביחס לאופן שבו מנהלות ממשלות ישראל את המשבר האלים עם הפלסטינים בשלוש השנים האחרונות. קשה לקבוע מה תרם לכך יותר. האם זו המצוקה הכלכלית שהולכת ומבערת ביסודיות את מעמד הביניים הישראלי. אולי אלו הם הדיווחים המתרבים באשר לתרבות [ קראו עוד ]
בראש "הכשלים המשמעותיים" של מערכת החינוך, מציינים כותבי דו"ח דברת כי "ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בפערים לימודיים על רקע סוציו-אקונומי" (אגב, לשם דיוק, ישראל אינה אחת המדינות המובילות, אלא המובילה); כותבי הדו"ח מסיקים מכך כי "ממצא זה מלמד על כשלון מערכת החינוך בגישור בין תלמידים ממגזרים שונים ומרקע סוציו-אקונומי שונה", ומציגים כמטרה את [ קראו עוד ]
ב-30 באפריל הוקרן בסינמטק ירושלים הסרט "למען קולנוע בלתי מושלם", במסגרת סוף שבוע קולנועי שהוקדש לאירועי האחד במאי. הסרט נוצר בידי שני יוצרים צעירים – כותב שורות אלה ושותפו אורן סננס. לרגל אירוע ההקרנה של הסרט, התכבד אפרים דוידי לומר מספר מלים בנושא קולנוע חברתי. את עיקרי הדברים פירסם דוידי יום לאחר ההקרנה באתר "הגדה [ קראו עוד ]
תמונה של ורג’ינה וולף על צג המחשב שלי • לקח לי שבע שנים לומר לאימא שלי: "אני לסבית" • המרצה הראשון שיצאתי בפניו מהארון הוא הומו • אמרו עליו כשעבר לאוניברסיטה אחרת שזה בגלל שרצה להיות קרוב לחבר שלו • אין לי עבודה לשנה הבאה • אני לא מסוגלת לומר לסטודנטיות הבדואיות שלי שאני לסבית [ קראו עוד ]
