היום קשה מאוד להבין מה קורה בעזה שכן יש חוסר הבנה וידע וגם השתקה מכוונת של אמצעי התקשורת הבורגנים. דבר אחד ברור, כי הסדר הבורגני של הסולטה מתפורר. לכך כלי התקשורת הבורגנים קוראים "אנרכיה". הסדר של הסולטה מתפורר לא רק בשל המדיניות הישראלית שריסקה את מערכת הביטחון והמינהל הפלסטיניים. אשמה בכך גם ההנהגה הפלסטינית המושחתת.
בין 1994 ו-2000 הסולטה כפי שאדוארד סעיד כתב: "בונה בשטחים שלטון שהוא תערובת של התוהו ובוהו הלבנוני עם העריצות של סדאם חוסיין בעיראק…" הסולטה בהסכמתה המלאה של ישראל הקימה מונופולים כלכליים של הרשות (לדלק, מלט ועוד), שנהפכה למסחטת כספים מהאוכלוסייה. חלוקת זיכיונות ונכסים למקורבים היתה נפוצה. ערפאת ומקורביו ניהלו חשבונות בנקים ללא ביקורת. תשלומי המשכורות הועברו במרוכז לראשי המנגנונים שעשו בהם כשלהם.
היה זה משטר של נפוטיזם של קרובי משפחה ממומנים על ידי קרובי משפחה – המועטים התעשרו בעוד סבל העם הלך וגדל. מערכת המשפט היתה מערכת משפח מושחתת קלאסית. כפי שדני רובינשטיין כתב ב"הארץ": "ידוע המקרה של תופיק אבו-רחמה, מי שהיה תקופה קצרה התובע הכללי בעזה, שהלך לבית הכלא ודאג אישית לשחרור עשרה עצירים, אחרי שבית המשפט הורה לשחררם. לאחר כמה שעות עצרה המשטרה שוב את העשרה. אבו-רחמה זומן לוועדה של הפרלמנט הפלשתיני ונשאל מדוע לא עשה דבר כשהעשרה נאסרו שוב. הוא פרץ בצחוק, וכשנשאל מה מצחיק, ענה: תגידו תודה שלא נעצרו 11, כלומר שלא עצרו גם אותי".
את השחיתות הזו עודדו שליטי ישראל. עד 2000 ישראל טיפחה את השחיתות הפלסטינית. היא היטיבה עם מקורבים ובכירים פלסטינים, הטילה הגבלות כלכליות והגבלות תנועה על הציבור הרחב, שיצרו מצוקה, והכפילה את מספר המתנחלים שגוזלים ומענים את בני העם הפלסטיני.
מאז שנת 2000 כאשר היה ברור כי ערפאת אינו מסוגל לשלוט על המצב משום שנאת בני העם אליו ואל מקורביו, ולאחר שפרצה האינתיפאדה, עשתה ממשלת שרון הכול כדי למוטט את הרשות, כאשר היא משקרת וטוענת כי הסולטה היא שמאחורי ההתקוממות.
גם לשמאל הישראלי אחריות למצב משום שהילל את ערפאת ומה שמתרחש כאילו היה זה תהליך שלום ולא גזל ודיכוי.
ברור גם שמי שהתחיל בהתקפה על הסולטה בימים אלו הם תומכי דחלאן, האיש המשרת את שרון ומאחוריו ארצות הברית ובריטניה. ברור גם שדחלאן לא רק שהוא מושחת לא פחות מהסולטה, אלא אין לו תמיכה עממית שתאפשר לו לשלוט. ברור גם שתוכנית שרון הביאה למצב זה.
ברור גם שהתמוטטות הסדר הבורגני הקיים בעזה הוא הצד השני של המשבר הפוליטי העמוק בתוך ישראל. אולם גם נראה כי השליטה נשמטת מידיו של דחלאן וכי ההמונים בעזה מחפשים דרכים להמשיך בהתקוממות. לא במקרה השמאל הרפורמיסטי קורא קריאות נואשות לעשות הסדר עם ערפאת לפני שיהיה מאוחר מדי וההמונים יעלו על דרך מהפכנית.
רמז למה שקורה מספק לנו צבא הכיבוש המתערב זה היום השני בעזה כדי לחסל את מנהיגי "תנועת ההתנגדות של הוועדים העממים". ארגון שקלט לתוכו מיליטנטים שעייפו מהשחיתות של ארגונים קיימים רבים. שם המרמז על הניסיון להחיות את צורת ההתנגדות של האינתיפאדה הקודמת שאכן היתה עממית.
השבוע נעשה ניסיון נוסף לאחר הכישלון לחסל בעזרת טילים את עבד אל קרים אל קוואקה, מנהיג תנועה זו. שלושה אנשים לפחות נפצעו במחנה הפליטים שאטה בעזה. לא רק חיל האוויר אלא גם הצי הישראלי משתתף בירי.
אין בידנו כיום מספיק אינפורמציה בדבר תנועת התנגדות זאת, אולם נראה כי זוהי תנועת התנגדות יותר ממשית. אילו היתה כיום הנהגה מרקסיסטית להמוני עזה, היה סיכוי שזו היתה מרחיבה את המאבק בכל השטחים הכבושים ופונה אל המוני העובדים והעניים בישראל, במפעלים, במשרדים ובתוך הצבא בקריאת סולידריות והיתה מעלה פרספקטיבה של שלטון משותף של העובדים והעניים של שני העמים.
ברור שמי שיצר את השיטה המושחתת של הרשות הפלסטינית זו ישראל. זו השיטה הניאו קולוניאלית הידועה, השוררת ברוב העולם השלישי. המעצמות הקולוניאליות הישנות או אלו שנכנסו לנעליהן משחדות קבוצה בד"כ של קולונלים וזו משמשת מתווך לניצול הקולוניאלי המקורי. במקרה שהשליטים המושחתים "סוטים" מהתלם שהותווה להם ע"י אדוניהם מיד מתרחשת "הפיכה", צבאית בד"כ, ומושחתים חדשים מחליפים את הישנים.
זה התרחיש שישראל יעדה לרשות הפלסטינית באוסלו. לפתע התברר שערפאת גם "בלע" את השוחר וגם לא מספק את הסחורה בהתאם לסצנריו הידוע מראש.
בשלב זה "גילתה" ישראל את השלטון המושחת בראשות הפלסטינית, הקימה צעקת הקוזק הנגזל ובעזרת פטרוניה בבית הלבן דורשת עריכת "רפורמה" בראשות, "ביעור השחיתות", כלומר להמליך מושחת יותר "מוצלח" מערפאת (המיועד הוא כנראה דחלן).
התסריט הזה הוא מבימת התיאטרון של השמאל הציוני דוקא, אלא ששרון הוסיף לו עוד מערכה אחת, לחייב את ההנהגה שתקום "להלחם בטירור", קרי למלחמת אזרחים (בחלומות הרטובים של שרון עוד יבקשו ממנו ל"השכין שלום" כפי שנקראו הבריטים בםוף המרד של 1936-39)
איך לא ידענו על ‘שנאת העם הפלסטיני לערפאת ולמקורביו’ ונתנו לסקרים הבורגניים להשלות אותנו שהם אוהבים אותו. מזל שיוסי שוורץ חשף את הסוד הגדול.
ובעייתם הגדולה של המוני עזה כיום היא לא התמודדות עם אירגוני הטרור הפלסטיניים המוליכים אותם שאולה, אלא היעדר ‘הנהגה מארקסיסטית’.
אבל רגע, הרי יש ‘הנהגה’ כזאת – יוסי שוורץ וחבריו. נשגב מבינתי איך ההמונים ומנהיגיהם עדיין לא התחברו זה לזה אחרי כ"כ הרבה שנים.
זו לא ישראל לבד. זו ישראל ורוכבי האופנים.
"לציונים הגאים" ולשאר גזענים ימניים כבר יוצא קצף מצחין מהפה הנמרח על דפי האתר..
חבל שבר דעת המעונין לבקר באתר מחוייב להנזק במצחינין.
שלום יוסי
Earth is calling !
אני חותם על הנהגה מרקסיסטית בעזה.
מרקס ולנין לא הטיפו לשהידים והם גם היו בעד שוויון לנשים ולא ליחס מחפיר של 72 בתולות לשהיד מרוסק אחדץ
ואני לתומי חשבתי שמערכת הצנזורה אמורה למנוע סגנון דיבור החורג מהטעם הטוב. עברתי על התגובות שלוש פעמים רק בשביל להיות בטוח ומסתבר שהקצף המצחין היחיד שיוצא ומורח את דפי האתר, יוצא מפיו של הדואג (כאן אני ממש רוצה להוסיף שם תואר הנאה וגם יאה לדואג שכמוהו, אבל אני מודע לכך שמכוון ודעותי נמצאות הרחק שמאלה מהדוקטרינה השלטת, חופש הביטוי שלי כאן שייך לדרג ב’, סוג של אפליה).
בכל אופן אני מבקש להביע מחאה מול דברי הרפש, והגזענות הבוטה בסגנון גלוחי הראש של אותו "דואג" בעל חוש הריח היחודי,
בהחלט כתבה מעניין.
אין לי את הכלים לשפוט, אך זה נשמע לי הרבה יותר אמין מהדיווחים של צהל על שלל שולוחותיו בתקשורת הישראלית.
ברוך שובך – יוסי שוורץ.
תגובותיך בדבר המהפכה המתקרבת זכורים מתגובותיך בעבר. יש כאן רק בעיה אחת הכנופיות הנלחמות על השלטון בעזה הן חמולתיות , המאבק בינהן הוא לא אידאולוגי אלא מאבק על כסף. מאבקים אלה רחוקים ממרקסיזם ושמאל כמרחק מזרח ממערב. אבל – צדיק באמונתו יחיה . המשך בתגובות , זה משעשע .
לא התפלאתי, יוסי, למקרא מאמרך. פשוט התרגזתי. יותר מכל הוציא אותי מהכלים משפטך: "ערפאת אינו מסוגל לשלוט על המצב משום שנאת העם אליו" "השמאל הישראלי אחרי למצב משום שהילל את ערפאת".
כך. לא ישראל היא האחראית העיקרית, לא היחידה, למצב הנורא. לא ישראל הרסה את "המוקטעה" וכלאה בתוכה את נשיאו הנבחר של העם הפלסטיני. לא ישראל עשתה הכל במתכוון כדי להרוס את הרשות הפלסטינית, כדי להגביר שליטה ולהוכיח לעולם ש"אין עם מי לדבר". גם אתה, מרקסיסט שכמוך, מצטרף לשקר הישראלי על "ההנהגה הפלסטינית המושחתת" – כל ההנהגה?!
מאין לך המידע השקרי על שנאת העם לערפאת?! האם אינך מודע לעובדה שלמשמע רמז על כוונת ישראל לפגוע בערפאת, מתאספים תוך שעות מעטות אלפים רבים של פלסטינים המקחפים את המוקטעה להגנתו?!
נכון שהשמאל הרדיקלי (דווקא לא "הרפורמיסטי"), רחש ורוחש כבוד רב לעראפת. אני גאה להשתייך לשמאל הזה. גם אני ביקרתי את ערפאת "במוקטעה", למדתי את הזוועות שעשה צהל כדי להחריבה, וגם אני שומר על תמונה של לחיצת יד משותפת עם המנהיג האמיץ של העם הפלסטיני.
רכישת כבוד אין פרושה שאין שגיאות, ורכישת כבוד להנהגה הפלסטינית אין פרושה שלא יכולים להיות בתוכה גם מנהיגים מושחתים, שגם אותם השחית הכובש הישראלי יותר מכל גורם אחר. אולם כאשר פלסטינים יורים לגודל האסון זה בזה, על מה אתה צוהל?!
"אילו הייתה הנהגה מרקסיסטית לעם הפלסטיני" – איזו בדיחה. כמה מאבקים לאומיים נגד כובש קולוניאלי אתה מכיר, בהם הנהגה "מרקסיסטית" הנהיגה את המאבק נגד הכובש? הנהגה זו היא באמת כמעט תמיד הנהגה בורגנית, שהשמאל הלאומי משתף איתה פעולה, כדי ליצור אחדות לאומית רחבה ככל האפשר נגד הכיבוש; וזהו באמת המצב בהנהגה הפלסטינית.
המשבר הקיים כיום בהנהגה הפלסטינית הוא משבר פלסטיני. כאשר אלפים מפגינים בעזה בזכות דמוקרטיזציה של החברה, הכוללתגם תביעות קונקרטיות מההנהגה. זו אינה הפגנה הרוצה לחסל את ההנהגה ואת נשיאה. זוהי הפגנה התובעת רפורמות והקוראת להפסקת האלימות ולאחדות לאומית.
מבלי שאני יודע את פרטי המחלוקות לאשורן, אני מאמין שהפלסטינים יתגברו על חילוקי הדעות הקיימים ויצרו שוב אחדות לאומית רחבה עד כמה שאפשר נגד הכיבוש. ראוי לזכור כי המאורעות מתחוללים דווקא בתקופה שבה, כדברי העיתונאי אלוף בן ב"הארץ","ערפאת מבודד במוקטעה וישראל מבודדת בעולם.
השאלה היא מה עדיף לעם הפלסטיני. שלטון של עראפת/דחלאן/חמאס/… (מחק את המיותר) או שלטון של ישראל. העם הפלסטיני ישאר מדוכא לעוד 20 שנה, מה שהולך להתחלף זה המדכא. הפלסטינים צריכים לפעול להקמת דמוקרטיה אבל מדינות ערב לא רוצה דמוקרטיה פלסטינית כי זה מסכן את המשטרים בעולם הערבי.
לדני פתר – נראה לי כי לא למדת דבר ולא תיתן למציאות לקלקל לך את התיאוריה.
עראפת היה טרוריסט מוצלח , מדינאי הוא לא . כל מי שעיניו בראשו רואה זאת. גם אנשי השמאל בביקורתם על הקומוניזם הרוסי אמרו כי יש שגיאות עיוותים אולם הכיוון הוא נכון.
אספר לך ולקוראים סיפור מהחיים.
בזמנו עבדתי במוסד ישראלי בעזה . היו לי שיחות רבות עם הפלשתינאים שעבדו במוסד זה.
בכל שיחה הם טענו כי אין להם ביקורת על המשטר בישראל , אבל הם לא רוצים אותנו אצלהם.
לשאלתי – כשכן הייתי רוצה לדעת איזה משטר אתם רוצים במדינתכם . התשובה הייתה כמו אצלכם . השבתי – זה כבר יש לכם וסיימתי אתם עוד תתגעגעו למשטר הישראלי בעזה.
המציאות מראה כי צדקתי . כנופיות משתוללות , הורגים אחד את השני . הכספים לשיקום הולכים לכיסי מעטים . לפי דני פתר אלה שגיאות קטנות.
I am out of the country and can not use the Hebrew fonts. Thus, my reply if I will be allowed will have to wait one week. I would make only one comment and I will direct it to Dani Peter
We have had this argument for the last 40 years. Since than the USSR collapased as we predicted. No capitalist class has been able to liberate the oppressed nations from the yoke of imperialism as we have said and you still believe that you are right.
were we living in the epoch of florshing capitalism and not in the period of decying capitlaim you would be right. However 100 years in History makes a difference.
לפלסטינים באמת היה אצלם את המשטר שיש לך "אצלך" ? אתה חי תחת ממשל צבאי ומנהל אזרחי המנהלים את עינייניך ללא כל זכות שלך להעלות תביעה פוליטית, חברתית או אחרת מלבד תחינה אישית ל"טובה הומניטארית" ?
אדם שחי תחת כיבוש ורוצה את ה"דמוקרטיה" שהמדינה הכובשת נותנת לאזרחיה שלה רוצה בדיוק ההיפך מאשר את הכיבוש
כסיל לא יבין זאת
hundred years for capitalism to ‘decay’, or will it rather take 450 years like it did with the Roman Enpire? But what will the poor proletariat do in the meantime, and, what is even more important – what will happen to the revolutionary leadership? Will it decay along with decaying capitalism?
ל-עדו.זו אינה רק אשמת רוכבי האופניים שאמורים לנהוג כאן כמו ב"ריב- גוש" הצרפתי שהיום הוא סה"כ רובע של שווארמות.זו הבעיה.אוכלי השווארמות !וישראל כמובן (אני כותב ומצליף על גבי מיא קולפא..מיא קולפא)