אחד הדברים המקוממים בסקר האפידמיולוגי על השפעת רמת חובב על בריאות הציבור המתגוררת בקרבתה, סקר שפורסם לאחרונה, הוא העובדה שמשרד הבריאות הסיר מעצמו את האחריות עליה הוא מופקד – האחריות לבריאות הציבור. תחת זאת הוא העדיף להתייחס לאותו ציבור כאילו היה מושא למחקר בלבד. בסיום הדו"ח הוציא המשרד המלצות – למשרד לאיכות הסביבה, למועצת רמת-חובב, למפעלים – אבל מה עם אחריותו? הדבר היחיד שהמשרד רואה את עצמו אחראי לו הוא להמשיך לקיים סקרים נוספים. במלים אחרות, משרד הבריאות דואג לתעסוקה לאפידמיולוגים גם לשנים הבאות, תוך התעלמות מהעובדה שהוא אינו מוסד מחקרי אלא משרד ממשלתי שיש לו חובה כלפי אזרחי המדינה – לפעול כנגד המשך הפגיעה בבריאותם הנגרמת ממפעלי רמת חובב.
שתי מסקנות עיקריות עולות מתוצאות הסקר שהיה על משרד הבריאות לקחת אחריות על ביצוען:
- הגדרת אוכלוסיות בסיכון ובניית תוכנית מניעה ייחודית שתיתן מענה לסיכוני רמת חובב.
- הוצאת המלצות לציבור באופן שימנע פגיעה בבריאותם ובחייהם של תושבים נוספים, לאור חובת הזהירות המונעת.
משרד הבריאות היה יכול למשל, להגדיר אוכלוסייה מסוימת ככזו הנמצאת בסיכון לאור התוצאות שהתגלו בסקר. לאוכלוסייה זו עליו לבנות תוכנית של סדרת בדיקות, כדי לאתר את אלו שחלו בתקופה האחרונה. זאת, בכדי להעניק טיפול מוקדם ככל האפשר. היה על המשרד לפעול בקרב אוכלוסיות בסיכון, ולוודא שיקבלו טיפול מונע ייעודי לבעיות ולמחלות אליהם הם חשופים.
משרד הבריאות היה יכול גם לבצע בדיקות טרום-לידתיות על מנת לאבחן מומים מולדים; לבצע בדיקות אולטרא סאונד תקופתיות לאוכלוסייה בסיכון (נשים בהריון); לבצע בדיקות תקופתיות לאנשים המוגדרים כקבוצת סיכון (כגון: בדיקות סרטן מעי הגס לגברים שעברו את גיל 50; ממוגרפיה לאבחון סרטן השד לנשים שעברו את גיל 55); לבצע בדיקות נשימתיות על-ידי רופאים מומחים, לאוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה לחלות במחלות נשימתיות.
הדבר נכון בייחוד ל-5,000 תושביו של הכפר הלא מוכר ואדי אל-נעם. בעוד ששם נדרשת התערבות מיוחדת, הרי שבפועל הם אינם זוכים אפילו לשירותי רפואה ראשוניים. הקמת מרפאה בכפר היא חיונית אם יש כוונה אמיתית לתת מענה לסיכונים הקשים לבריאותם – מענה התלוי בגילוי מוקדם.
חובת הזהירות המונעת מחייבת את משרד הבריאות להוציא הנחיות לציבור כיצד להגן על עצמו מפני סכנה אפשרית לבריאותו. הנחיות אלו אמורות לכלול, בין היתר, הגדרת רדיוס סיכון למגורים באזור רמת חובב; אמירה חד משמעית בעניין בנייה חדשה והתיישבות מכל סוג שהוא בתחומי רדיוס הסיכון. בנוסף, על משרד הבריאות להיות מעורב בהגדרת התנאים לרישוי עסקים באופן שיאפשר הגנה על בריאות הציבור. עליו לדרוש את סגירתם של המפעלים המזהמים, עליו לדרוש פיצוי לאנשים שנפגעו ואף להעמיד לטובת האוכלוסייה את מומחי משרדו לכתיבת חוות דעת להגשת תביעות כנגד המפעלים והמועצה.
לו היה פועל משרד הבריאות ברוח זו, היה הוא מבצע את תפקידו. תחת זאת, בחר המשרד למעול בתפקידו כזרוע של הציבור. המפעלים ואיילי ההון דוגמת יולי עופר, המחזיק בשליטה באחד המפעלים הגדולים והמזהמים ביותר – תרכובות ברום, יכולים להיות שקטים. מקסימום, יוציאו בעניין הזיהום מחקר אפידמיולוגי נוסף.
