קובה מעוניינת לשקם את הוואנה העתיקה ולשם כך תייבא מוצרים ממפעלים ארגנטינים שבניהול עובדים. המפעל הראשון שהחל לייצא הוא מפעל לחומרי בניין "זאנון" (Zanon) שבדרום ארגנטינה. בעקבות ההכרזה על פשיטת רגל על ידי בעליו, ועד עובדי "זאנון" השתלט על המפעל לפני כשנתיים ומאז הוא מפעיל אותו. מזה כשנה המפעל שבניהול עובדיו החל לשגשג ואף לקלוט עובדים נוספים. קודם נקלטו עשרות עובדים שפוטרו במרוצת השנים. לאחר מכן גויסו הפעילים בארגוני המובטלים. כעת המפעל הפך לקואופרטיב (אם כי טרם התקבל האישור הרשמי) וכל עובדיו משתכרים שכר שוויוני, כ-300 דולר לחודש – הרבה מעבר לשכר המינימום הנהוג בארגנטינה. "זאנון" הוא אחד מתוך כ-200 מפעלים שמנהלים עובדיהם בסיוע של ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים. בין החברות שבניהול עובדים: מפעל טרקטורים, מכרה, מלון במרכז בואנוס איירס, מפעלי טקסטיל, בית חולים, בתי דפוס ומאפיות. על כולם השתלטו העובדים בעקבות הכרזת בעליהם על פשיטת רגל. יש עובדים ששבו לעבוד לאחר שמקום עבודתם היה סגור שנתיים ויותר.
כאמור, "זאנון" מעוניין לחזק את מצבו הכלכלי. יו"ר ארגון אמהות כיכר מאי, הבה דה בונאפיני, התגייסה למערכה, ובין היתר יצר את הקשרים עם הממשלה הקובנית על מנת להגדיל את צבר ההזמנות. להלן ראיון שנערך עם בונאפיני.
ש. איך נוצר הקשר בין ארגון אמהות כיכר מאי לבין המפעל הדרומי?
ת. משלחת של אמהות כיכר מאי ביקרה במפעל וראינו מפעל גדול, יפה ומודרני. ובמפעל: ועד עובדים שהיה נחוש בדעתו למנוע את הסגירה ולהציל מאות מקומות עבודה. המפעל מסוגל לייצר יותר ולקלוט עוד ועוד עובדים. לכן, שבנו לבואנוס איירס והחלטנו להתגייס לטובת המפעל ועובדיו. בין היתר, גייסנו את הכוחות המקצועיים שב"אוניברסיטת האמהות", זו המכללה שהקמנו לפני מספר שנים. וכך הענקנו סיוע לניהול החברה וגם בהנהלת החשבונות. בשנתיים האחרונות עשינו את כל מה שיכולנו על מנת לסייע לעובדי "זאנון". אמרתי לא פעם שאת המפעל הזה חנכו בטכס רב-רושם בעת הדיקטטורה של הגנרל וידלה, אבל הפתיחה האמיתית היתה כאשר הועבר לידי העובדים בסיוע של ה"אמהות".
ש. ואתן השגתן את ההזמנה מקובה?
ת. כן. אנו עומדות בקשר עם מספר מפעלים שעובדיהם מנהלים אותם, בפרבריה של בואנוס איירס וליד העיר רוסריו. אלה מפעלי נעליים, חלקי חילוף לרכב וצבע. ובין יתר המגעים שניהלנו שוחחנו עם האחראי על שיקום הוואנה העתיקה בממשלת קובה. באמצעותו נודע לנו שממשלת קובה מעוניינת גם לשקם בתי ספר ושכנענו אותם לרכוש מוצרים מהמפעלים בארגנטינה שבניהול עובדים. הקובנים יכולים לרכוש מוצרים אלה איפה שהם רוצים, אבל הכריעו הכרעה ערכית ופוליטית והחליטו לייבא מוצרים דווקא מהמפעלים שבניהול עובדיהם.
ש. יש מפעלים נוספים המסוגלים לייצא לקובה?
ת. אכן כך. יש כמה מפעלים היכולים לייצא לקובה: מפעלי נעליים, מפעלי טקסטיל, נייר, עץ. חלק מהמפעלים במרכז, אחרים בפריפריה. אחדים מהם הוקמו על ידי ילידים במחוז מיסיונס כקואופרטיבים לייצור. הקובנים זקוקים לדלתות, חלונות, לבנים ומלט. אנו פועלות על מנת להגדיל את מספר הקניות של קובה במפעלים אלה ואנו מרוצות מאוד: קובה יכולה לסייע למפעלים, והמפעלים יכולים להגדיל את הייצור ולגייס עובדים חדשים תודות לרכישות הקובניות והתוכנית השאפתנית לשיקום הוואנה העתיקה.
ש. היצוא כבר החל?
ת. נשלחו החומרים הראשונים על מנת לבדוק מהם צרכיה של קובה. הקובנים ישיבו בהקדם על היקפים וסוגי החומרים ואף שיגרו כמה מומחים כדי לפעול יחד עם עובדי המפעל בהכנת משלוחי היצוא הבאים. כל מפעל שבניהול עובדים יכול להצטרף למערך היצוא לקובה. אגב, הקובנים משלמים בדולרים ישירות ובמהירות. הם לא משלמים "שוטף פלוס שלושים" או "שוטף פלוס שישים", כי הם יודעים שתשלומים אלה נחוצים עד מאוד בגלל מחנק האשראי של המפעלים.
ש. ואיך מתמודדים עם הבעיות החוקיות שצצו סביב המפעלים? הרי בעליהם תבעו את ועדי העובדים בבתי משפט ודורשים להשיב להם את המפעלים…
ת. … זהו חלון הזדמנות כי בתי המשפט טרם השיבו לפניות. מנגד, הממשלה הכריזה שהיא מעוניינת לקדם את הבעלות השיתופית על אמצעי הייצור. הממשלה אף שיגרה מומחה לקואופרציה על מנת לעזור לעובדי "זאנון". יתר על כן, השופט המטפל בתיק "זאנון" אמר שאין בדעתו לפגוע בעובדים. אין לנו אמון רב במערכת המשפט, אבל אם השופט התחייב – שיקיים. ככל שהמפעל יתחזק, יקלוט עובדים נוספים והניהול יהיה דמוקרטי יותר – כך גדל הסיכוי לנצח. כמו בכל מקום אחר לאורכה ולרוחבה של ארגנטינה, גם ב"זאנון" צריך להמשיך ולהיאבק.
עם כל הכבוד לכתוב במאמר הוא נגוע בתמימות. לאורך ההיסטוריה נוהלו מפעלים ארגונים וממשלות על ידי מנהלים . מנהל שנכשל מפוטר ובא אחר במקומו.
ראינו דוגמא של ארגון שנוהל בצורה דומה כל אחד יעבוד לפי יכולתו ויקבל לפי צרכיו- הקיבוצים.
ראו להיכן הגיעו. כל הרעיון ואיתו קיבוצים רבים הגיעו לפשיטת רגל.
הרעיון של שויון במשכורות וניהול מפעלים בשיטת הדמוקרטיה היונית נכשל , לא שאיננו יפה וטהור אלא שאינו מתאים לבני אנוש.
עם כל הכבוד לכתוב בתגובה של גליל היא נגועה בתמימות. לאורך ההיסטוריה נוהלו מפעלים, ארגונים וממשלות על ידי מנהלים – וראו את מצבנו. מנהל שנכשל מפוטר ובא מנהל גרוע במקומו.
ראינו דוגמא של ארגון שנוהל בצורה דומה – תעשיית הסטארט-אפ.
ראו להיכן הגיעו. כל הרעיון ואיתו חברות רבות הגיעו לפשיטת רגל. על כל 10 סטארט-אפים, 9 נכשלים ואחד מצליח.
הרעיון שאדם אחד מקבל את כל ההחלטות לבדו ואת מרבית הכסף – נכשל. לא שאיננו יפה אם אתה זה שמקבל את ההחלטות והכסף, אלא שאינו מתאים לבני אנוש.
לאחר התמוטטות המשטר הקומוניסטי בברה"מ וארצות מזרח אירופה זקוקים תומכי הדוגמה המרקסיסטית לדוגמה ומופת. קובה הפכה לכוכב הצפון לכל אותם חסידים.
אני בתמימותי שואל שתי שאלות
1. אם הכל טוב ויפה שם והאזרחים מרוצים, מדוע לא עומד המשטר לבחירות דמוקרטיות אמיתיות ?
2. מה עם סין וצפון קוריאה -משטרם הסוציאליסטי הרי ותיק יותר
סין מפריטה את אמצעי הייצור והמשטר בצפון קוריאה הוא דכאני מכדי לחוש הזדהות איתו.
בארש לדמוקטיה בקובה, כמה זמן אפשר לשאול את שאלת האחות הזונה ? יש בחירות בקובה.
"מדוע לא עומד המשטר לבחירות דמוקרטיות אמיתיות?"
מפני שאז יגיע כל הכסף שבעולם "לארגן" בחירות והתוצאה תהיה כמו כאן – הרבה מפלגות ושלטון בלעדי של ההון.
לא בטוח…
בקובה? או אם אתה מתחת לקו העוני בישראל?
שאליו שייכים רוב אזרחי ישראל (בינתיים לפחות). קובה בכל אופן, זה בטח לא הפתרון.
שמערער את יציבות משטר הדיכוי של קסטרו.
הצמיחה אפס ופחות, האבטלה גדלה, זנות הילדים מתפשטת, כל קובני חמישי סובל מתת-תזונה והנומנקלטורה הקומוניסטית חוגגת.
אפשר לסחוט את האוכלוסייה האומללה, אבל אי-אפשר לרמות את הקהיליה הכלכלית הבי"ל היודעת את האמת על מצב החוב החיצוני של קובה שהוא אחד הגורמים המכתיבים לה את החיים.
החוב החיצוני תפח ל-12.2 מיליארד $ בנוסף ל-20 מיליארד $ חובות לרוסיה ו-6.3 מיליארד $ חובות על הפקעות הרכוש של משטר קסטרו. זה נותן 3000 $ לגולגולת בקובה לעומת תמ"ג שנתי לגולגולת של כ-2400 $.
זה כאילו החוב החיצוני של ישראל היה
כ-22,000 $ לגולגולת – כ-130 מיליארד $ שזה פי שניים מהחוב הקיים.
רגע האמת מתקרב. הולך וקרב היום שבו המשטר הזה ילך בעקבות משטרי הדיכוי הקומוניסטיים במזרח אירופה אל פח האשפה של ההיסטוריה.
סתם לינק אחד מני רבים לכל חסידי קסטרו בפורום המוליכים את עצמם שולל כמו שעשו לא מזמן ביחס לגוש הקומוניסטי:
http://havanajournal.com/business_comments/P824_0_4_0/
המבקרים את דברי לוקים בהבנת הנקרא. סך הכל לא אמרתי כי טוב או רע הדבר , ציינתי עובדה -תמיד ובכל המשטרים ( כולל קובה ) . עומד בראש המשטר אדם אחד , יש מנהלים לבתי ספר מפעלים יחידות בצבא. יותר מכך באם תשקיפו מהצד על ילדים משחקים תראו כי ילד אחד לוקח לעצמו תפקיד מנהיג והילדים האחרים נשמעים לו.
מועלה פה רעיון נשגב המהוה המצאת הגלגל . לצערי מעולם לא הצליח ניהול מפעל כלשהו בניהול העובדים ולעולם לא יצליח לאורך זמן .
ככל שהארגון גדול יותר חייבת להיות בו ריכוזיות כדי למנוע קריסתו.אגב הדברים הנאמרים הם קלאסיים , לא ניתן למציאות לקלקל לנו את האידאולוגיה הניסוי המפוקפק בקובה מעיד ששיטות שהיו מאז ומעולם פסולות ובטלות – לעזאזל מנהל מפעל מנהל אגף , מחלקה , מדור מעתה כולם מנהלים ומי יעבוד ???
יש דוגמאות רבות לקואופרטיבי עובדים ברחבי העולם שמצליחים ואף משגשגים במשך זמן רב. למשל, מונדרגון בצפון ספרד.
יתר על כן נמצא שברוב המקרים מפעל העובר לבעלות העובדים מתפקד ומנוהל בצורה יותר טובה מזו שבה תיפקד ונוהל כשהיה בבעלות פרטית.