הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 ביולי, 2004 48 תגובות

שלושת שופטי בית המשפט העליון, הנשיא אהרן ברק, סגנו אליהו מצא ומישאל חשין, החליטו לדחות את עתירתו של מרדכי ואנונו נגד ההגבלות שממשלת ישראל ושירותי הביטחון הטילו עליו לאחר שחרורו. מאז חטיפתו של ואנונו על ידי סוכני המוסד לפני 18 שנה, התגלתה מערכת המשפט, שופטים ותובעים, בכל עליבותם כמשרתים נקלים של השירותים החשאיים. גם בעתירה האחרונה לא חרגו שופטי העליון ממתחם העליבות.

אין לי ספק כי השופטים יודעים שההגבלות שהוטלו על ואנונו הן חסרות שחר, נקמנות גרידא של מי שאינם יכולים להשלים עם כך שאחרי 18 שנה במאסר אכזרי (יותר מ-11 שנות בידוד) ואנונו לא זו בלבד שלא נשבר, אלא נשאר איש איתן, בהיר מחשבה ומסור לרעיון של חיסול הנשק האטומי – בדיוק כפי שהיה לפני 18 שנה שעה שנחטף. אם השופטים אינם כסילים (ואני מניח כהנחת עבודה שאינם), אזי צריך להיות ברור גם להם שכל מה שידע מסר כבר לפני 18 שנה לשבועון הלונדוני "סנדיי טיימס", וכי לא נשקפת ממנו "סכנה ביטחונית" כנטען על ידי השב"כ והמלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, שהכור בדימונה נמצא בתחום אחריותו) יחיאל חורב, שנקמנותו עולה אפילו על אטימותו.


כמה עצוב לראות שלושה שופטים מבית המשפט העליון עם גלימותיהם שאמורות לשוות להם מכובדות, שלא אחת גרונם ניחר מדקלום מלים רמות כמו זכויות אדם, דמוקרטיה, חופש ביטוי, שוכחים מכל העקרונות היפים, הכול מתפוגג והם מתנהגים כעלה נידף כאשר מישהו מרשויות השלטון אומר פצצת אטום, דימונה, או מרדכי ואנונו.


ואנונו נפגש עם שופטי ישראל, מחוזי ועליון, עשרות פעמים, ולא זכה, ולו פעם אחת, ליחס הוגן, לשיקול דעת עצמאי ודמוקרטי. תמיד חוזר על עצמו הנוהג המגונה בו מסתודדים השופטים בלשכותיהם ממוזגות האוויר במעמד צד אחד עם נציגי השב"כ, ואלה שולפים את סודותיהם, והשופטים יושבים מוקסמים מהיותם שותפי סוד, והתוצאה ידועה מראש, לנאשם אין סיכוי, הוא הרי אינו יודע מה מבשלים שם בלשכות השופטים והוא גם אינו יכול לחקור את אנשי השב"כ ולהתגונן. זהו הליך מקומם, שמקומו לא נפקד גם בפעם הזו.


לעניין זה אין הבדל בין התובעים לבין השופטים. הם לא עומדים משני עברי המתרס, כפי שמצופה בבית משפט של מדינה דמוקרטית, אלא הם מ"אותו הכפר", חניכי אותה שיטה.


התובע הפעם, עו"ד שי ניצן המשנה לפרקליט המדינה, הוא מסוג הפרקליטים שמשטרי עריצות אוהבים. הוא משרת את השלטון ופשעיו במסירות. זה עתה הציג את מועמדותו לתפקיד שהתפנה, הפרקליט הצבאי הראשי. מכאן, מתוך נכונותו לשרת את צבא הכיבוש הישראלי, לרדוף את אנשי המצפון המסרבים להשתתף באורגיית ההרג בשטחים הכבושים, אתה למד על ערכיו.


הוא לבסוף לא נבחר לתפקיד הפצ"ר, יש לצבא איש מבפנים, שרת לא פחות נאמן. הצבא סומך עליך, אמרו לו באדיבות, סומך כי תמשיך לייצג אותו בבית המשפט העליון, באותה להיטות כפי שעשית ברדיפת מרדכי ואנונו.


השרשרת שלא הרשימה


הפגנת המתנחלים באמצעות השרשרת האנושית מרצועת עזה לירושלים, לא הרשימה אותי. זה היה בעיקרו ציבור של קנאים דתיים משיחיים מגוון אחד, לובשי חצאיות ארוכות וחובשי כיפות סרוגות, שדי בקריאת כמה רבנים כדי לגייסם כצאן ממושמע.


גם מי שהתרשם ממספר האנשים (חלקם הלא קטן ילדים ובני נוער שעוד יותר קל לגייסם, די בהנחתה מההורים עבדי הרבנים) צריך לזכור כי הכמות לכשעצמה אינה קנה מידה עיקרי. יותר חשוב לבדוק מהי המטרה לשמה גויסו ההמונים.


100 אלף אנשים שמפגינים למען גזענות, זכויות יתר, הפרת זכויות אדם, שוד רכוש הזולת, הם 100 אלף סיבות להתנגד להפגנה. גיוס המונים למטרות לא ראויות ובזויות אינו פטנט של המתנחלים. הפאשיסטים בגרמניה ב-1931, בטרם השתלטו על המדינה, יכלו לגייס המונים שימלאו שרשרת אנושית מברלין עד ורשה בדרישה לגרש את היהודים מאירופה. האם הדבר מצדיק את ההמטרה הפושעת? תומכי העבדות במדינות הדרום בארה"ב גייסו אף הם המונים למטרותיהם הנלוזות, האם זה הופך זאת לצודק? השרשרת האנושית שגויסה על ידי ראשי הרבנים והמתנחלים, היא כתם של בושה כפול מאה אלף, או מאתיים אלף, אם צודקים המתנחלים בהערכת מספר המשתתפים.


האם "יד ושם" משנה מדיניות?


כמי שמבקר עשרות שנים את מוסד "יד ושם" על מדיניות אתנוצנטרית, על ניטרול השואה מכל סממן אוניברסלי ושיעבודה לעניין היהודי בלבד, על גיוס השואה למדיניות השוטפת של ממשלות ישראל, על אי הפקת לקחים דמוקרטים והומניסטים תוך שימת דגש על פולחן הכוח והצבא הישראלי, על זילות מחנה ההשמדה אושוויץ בארגון מסעי "התעוררות" של תלמידי י"ב מטעם משרד החינוך ומוסד יד ושם במטרה לקדם מוטיבציה להתגייס לצבא – קראתי בסיפוק את גילוי הדעת של יד ושם שקרא לקהילה הבינלאומית לנקוט "פעולה מיידית ומרוכזת לעצירת הטרגדיה בדארפור שבמערב סודן, לפני שתחול החמרה נוספת".


יד ושם הפציר במנהיגי העולם "לספק סיוע הומניטרי אפקטיבי ולהעניש את מבצעי הפשעים המחרידים המתבצעים שם". יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, אמר כי "אנו רואים את השואה כאירוע בעל משמעות כלל אנושית שיש להפיק ממנו לקחים ותובנות לגבי הרוע האנושי והתמוטטות המוסר". דברים נאים. האם יש כאן תחילתו של שינוי ביד ושם, המבשר את היציאה מהגטו היהודי אל החברה האנושית, או שמא כל זאת נעשה רק משום שהפשעים מבוצעים בידי ערבים, והוקעתם אל עמוד הקלון מסייעת להסברה הישראלית?


אם שלו התכוון ברצינות לדבריו על הפקת לקחים באשר "לרוע האנושי והתמוטטות המוסר", יש לו הזדמנות פז להוכיח זאת כלפי פנים על ידי פרסום גינוי מצד יד ושם לחוקים הגזעניים שכנסת ישראל חוקקה בימים אלה, החוק המונע מאזרחיות ואזרחי ישראל הערבים להתאחד עם בנות ובני זוגם, והצעת החוק שעברה בקריאה טרומית המגביל את סמכויות שר הפנים להעניק אזרחות לקרובי משפחה לא יהודים של אזרחי ישראל. חוקים אלה הם חלק מתהליך הנאציפיקציה של החברה הישראלית, שעל מוסד יד ושם וראשיו לבקר בחריפות וללא פשרות.


וחוץ מזה, אני ממתין עדיין לגינוי רצח העם המבוצע בדאפור על ידי מפלגות, ארגונים, אגודות ועמותות של ציבור אזרחי ישראל הערבים. השתתפותם בקשר השתיקה שמאפיין את מנהיגי העולם הערבי, היא ביטוי לסולידריות מעוותת.


מכתב לעורך "מעריב", אמנון דנקנר


תל-אביב, 19 ביולי 2004
לכבוד אמנון דנקנר
עורך "מעריב"
תל-אביב
בדואר אלקטרוני ובפקס: 03-5632035


שלום רב,
אודה על פרסום הערותיי הבאות ב"מעריב".


בעיתון "מעריב" (12.7.2004) פורסמה ידיעה מאת אבי אשכנזי תחת הכותרת "נמנעה כניסתה לארץ של פעילת שמאל יהודיה". הידיעה אינה משתרעת על שטח רב, אבל היא מכילה כמות מדאיגה של מידע כוזב, של הוצאת לשון הרע, והיא מאופיינת ברשלנות עיתונאית ובפגיעה אנושה בעקרונות של עיתונות עצמאית, אמינה, חופשית, חוקרת ודמוקרטית.


המדובר בג’יימי ספקטור, פעילת שלום ואזרחית ארה"ב, שעל פי אבי אשכנזי ו"מעריב", לאחר שהוחלט לא לאפשר את כניסתה לארץ, "מספר שעות לאחר שנחתה בישראל, היא הועלתה שוב על המטוס והוחזרה לגרמניה". אלמלא נכונותו של הכתב לשפוך על הניר כל מה ש"מערכת הביטחון" לוחשת על אוזנו בלי לבדוק, הוא היה למד כי שעה שהוא כבר העלה את הגברת ספקטור על המטוס, היא נותרה בארץ בתא המעוכבים בנמל התעופה על פי צו בית משפט שאסר לגרשה. (ובשעת כתיבת שורות אלו היא עדיין בארץ).


בהמשך הידיעה מצטט הכתב "גורם בכיר במשטרה", לפיו "האשה הזו התכוונה להגיע לארץ, לחבור לאחד מארגוני הטרור ולסייע בידו". מדובר בהכפשה חמורה שלא עושה אפילו מאמץ ללוות אותה בעובדה כלשהי. שוב באה לידי ביטוי הנכונות לשמש זרוע מוארכת של "גורם ביטחון", הפעם המשטרה, ולהוציא דיבתה של הגברת ספקטור, בלי לבדוק, בלי לבקש תגובה. והרי אין דבר קל מלבקש תגובה נוכח האשמות חמורות וכלליות של המשטרה על ידי הרמת טלפון לפרקליטה של ספקטור, עו"ד שמאי ליבוביץ, שמדבר עברית תקנית, והוא היה אומר לאבי אשכנזי שאין לדברים יסוד, וגם מעגן זאת במידע עובדתי המוכיח כי ספקטור היא פעילת שלום המחויבת לכיבוד זכויות אדם.


"מעריב" ועורכו נתלו לפני זמן לא רב בפעמוני ההגינות העיתונאית, כאשר הסכימו לפרסם במקום בולט הכחשה של ידיעה מאת יואב יצחק שנגעה לשר המשפטים יוסף לפיד. זו חוכמה קטנה לעשות זאת כאשר מדובר באיש השררה השלטונית שהוא גם חברו הטוב של העורך.


המבחן האמיתי להגינות עיתונאית היא לפרסם מכתב זה בתוספת התנצלות של העיתון, כאשר מדובר במי ש"גורמי ביטחון" מתנכלים לו. איני בא בטענות אל הכתב, כי הוא גדל באקולוגיה תקשורתית, לפיה קופצים כתבים לדום כאשר הם שומעים את המלה "ביטחון" וכל אימת שהם מדווחים מפיהם של "גורמי ביטחון" הם מוכנים לשמש כרמקול של אותם גורמים עלומים מהצבא, השב"כ, המוסד, המשטרה וכו’.


גדעון ספירו


העתקים:
מועצת העיתונות
המכון הישראלי לדמוקרטיה



מכתב לשופט יהודה זפט



21 ביולי 2004
לכבוד יהודה זפט
שופט בית המשפט המחוזי – ת"א
היכל המשפט ת"ד 34000
תל-אביב 61340


אדוני השופט,
מונחת לפני עתירה מנהלית דחופה 2253/04 מיום 18.7.2004 שהגיש עו"ד שמאי ליבוביץ בשמו של דיוויד ג’ונסון, פליט מליבריה הנתון במעצר מאז אוקטובר 2003, שעניינה שחרורו ממעצר ומתן אשרת שהייה זמנית על פי נוהל מבקשי מקלט בישראל.


קראתי בעיון את 49 סעיפי העתירה, והיא לא יכולה להשאיר את שוחר זכויות האדם אדיש. העתירה בנויה על שני עוגנים. העוגן המשפטי, שניכר כי עורך הדין עשה שיעורי בית, קרא את סעיפי החוק והפסיקה הרלבנטים; והעוגן ההומניטרי הנשען על אדני זכויות האדם. שניהם מנוסחים ומוגשים בצורה בהירה ומשכנעת.


דיוויד ג’ונסון נמלט מארצו שסועת המלחמה והסבל וביקש למצוא כאן מקלט כפליט. הוא היה בטיפול נציבות האו"ם לענייני פליטים ובמקביל עבד למחייתו. הוא לא היה נטל על הציבור, להיפך, תרם לחברה כאדם עובד.


משטרת הציד ("ההגירה" בשמה הרשמי) הישראלית, הפועלת לעתים קרובות באלימות, באכזריות ובשרירות כלפי מהגרי עבודה, עצרה את ג’ונסון על אף שהיה לו אישור שעניינו נמצא בטיפול. הוא הושם במעצר בתחילת אוקטובר 2003, ופקיד משרד הפנים הוציא נגדו צו גירוש וצו משמורת, מכוחו הוא מוחזק במעצר.


המצב המשפטי בישראל הוא שאדם יכול להיעצר מכוח צו של פקיד ממשלתי ולהישאר כך במאסר עולם, אלא אם ימצא העצור עו"ד שיהיה מוכן להגיש בשמו עתירה לבית משפט ושופט שיגלה רגישות לזכויות אדם.


עורך הדין נמצא, לא כן השופט.


הדעת נותנת כי במדינת פליטים כמו מדינת ישראל, "מדינת העם היהודי" על פי יומרותיה, עם שבנותיו ובניו היו קורבנות לגירושים וסבל כתוצאה מקהות לב של שלטונות ושופטים בארצות הגירה שסירבו להכניסם, יגלו שופטינו מידה של הבנה, אמפטיה והליכה לקראת פליטים המבקשים סעד ומקלט.


לצערי אתה לא נימנה עם חבורה אצילה זו. החלטתך מ-20.7.2004 לדחות את העתירה במשפט ביורוקרטי קצר, היא מושחתת מבחינה מוסרית ונגועה בעריצות משפטית. משפח אמיתי: "המבקש עיכב את פנייתו לבית המשפט עד תחילת הפגרה מאז השמתו במשמורת ב-9.10.2004. מסיבות אלו הבקשה תקבע לדיון לתחילת ספטמבר". זו החלטה שאוצרת בקרבה כמות מדהימה של רשעות, אטימות וגזענות. על דרך האלגוריה אני מציע לך לקחת באופן דחוף זריקה משולשת נגד תסמונות מסוכנות אלו.


כבן לפליטים אני מתקומם על החלטתך. אילו הוריי, פליטים מגרמניה, היו נתקלים בשופט רודן מסוגך, גורלם היה רע ומר ואני קרוב לוודאי לא הייתי כותב לך מכתב זה.


כבר הרישא של החלטתך מופרך על פניו. מה פרוש הדבר "העותר עיכב את פנייתו עד תחילת הפגרה"? האם הוא ישב בגנו, עישן נרגילה וחיכה? האיש היה עצור, ללא מכר ומודע, ובלי נגישות לסעד משפטי. הוא הגיש את הבקשה בהזדמנות הראשונה שייצוג משפטי עמד לרשותו.


ההמשך מקומם עוד יותר. מה עניין הפגרה לדחיית הדיון בבקשתו? אתה שופט תורן שמקבל מדי חודש עשרות אלפי שקלים בדיוק בשביל לדון בעתירות כאלה. מדוע הדחייה? בהחלטתך לא לדון דנת את ג’ונסון לעוד חודשיים מעצר. זה עומד בניגוד לכל הפסיקות בסוגיית שלילת חירותו של אדם, בעיקר כשמדובר באדם שאינו עבריין. במקום לפעול כשופט דמוקרט ולשחרר את האיש מהכלא, אני מתרשם כי גזענותך גברה על כל שיקול אחר, בבחינת "מה אכפת לי, יהודה זפט, שהשחור הזה מליבריה ימשיך להירקב בכלא". הבוז לך ולשכמותך.


על טיפוסים מסוגך נכתב הפסוק וישמן ישורון ויבעט. בנוסף להיותך עבריין על פי נורמות המשפט הדמוקרטי, אתה גם עבריין על פי החלק הנאור שביהדות. כאדם חובש כיפה אתה מבזה את המיטב שביהדות. על עבריינים מסוגך מדבר הנביא יחזקאל "עם הארץ עשקו עושק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט" (פרק כ"ב פסוק 29). אילו פעלה כיום הסנהדרין, בטוחני כי היתה שופטת אותך בחומרה ומדביקה אותך לקיר הקלון. אוי לנו שאלה שופטינו.


בבוז הראוי
גדעון ספירו


העתקים: אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
פרקליטת מחוז תל-אביב


 


מכתב לאהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון


23 ביולי 2004
לכבוד אהרן ברק
נשיא בית המשפט העליון
רחוב שערי משפט
קריית בן גוריון, ירושלים 91950


שלום רב,


הנדון: "סיכול ממוקד"
רצח השופט ד"ר עדי אזר, בין שנעשה מסיבות הקשורות במילוי תפקידו ובין שבוצע על רקע אישי, הוא יבוא לתוך ישראל של שיטות הרצח הממלכתי של צבא הכיבוש הישראלי בשטחים הכבושים, שבמכבסת המלים של הכיבוש קרוי "סיכול ממוקד".


סירובם של השופטים, ובעיקר שופטי בית המשפט העליון, לפסוק כי שיטות רצח אלה הינן בלתי חוקיות, מהווה אף היא תרומה לכך ששיטות אלה הגיעו לפתח דלתכם. היתה לכם הזדמנות לפסוק נגד שיטות הרצח של צבא הכיבוש, שעה שהוגשה עתירה לבג"ץ להוצאת צו מניעה שתמנע את הפעלת "הסיכולים הממוקדים", אולם השופטים סירבו להיענות לה, ובכך איפשרו את המשך הרצח.


עתה עומדת בפניכם עתירה המבקשת לקבוע כי הוצאות להורג של בני אדם ללא משפט הן בלתי חוקיות, אבל אתם מתמזמזים, ובינתיים הרצח נמשך. זאת אף זאת, מבין שופטי בית המשפט העליון החדשים שזה עתה נכנסו להיכל, אנו מוצאים את אליקים רובינשטיין, עד לא מכבר היועץ המשפטי לממשלה, ומי שנתן ידו למדיניות גזענית, לפשעי מלחמה ולדירדור הדמוקרטיה הישראלית לעבר נורמות של מאפיה עם נופך של עולם שלישי. הוא מחזק את הרוח הגבית של בית המשפט העליון להמשיך ולאשר מעשי רצח של צבא הכיבוש.


וכי חשבתם שרצח בני אדם ללא משפט על ידי צבא הכיבוש יוגבל לשטחים הכבושים ולא יחצה את הקו הירוק לתוך ישראל? וכך קורה למרבה הצער ששופטים אינם חסינים בפני שיטות שאתם לא פוסלים בפסיקתכם.


אם חפצי חיים אתם (במשמעות תהלים פרק ל"ד פסוק 13 "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב?" ואילך) עליכם להכריז מלחמת חורמה נגד כל מעשי הרצח וההוצאות להורג שמבוצעים כמעט מדי יום על ידי צבא הכיבוש הישראלי בשטחים הכבושים. זו דרך יעילה למנוע את הרצח הבא של שופט, אישיות שלטונית, או אזרח מהשורה, שגם חייו ראויים להגנה.


בברכה, גדעון ספירו


העתק: מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה



מכתב לאל"מ פינקי זוארץ


26 ביולי 2004
לכבוד אל"מ פינקי זוארץ
מחלקת שיקום בית החולים שיבא
תל השומר


באתר האינטרנט Ynet של "ידיעות אחרונות" הופיע ראיון איתך, שנערך בבית החולים תל השומר בו אתה מחלים עתה מקטיעת כף רגלך, תוצאה של פעולת התנגדות של הגרילה הפלסטינית ברצועת עזה.


לקרוא לשיחה איתך "ראיון עיתונאי" הוא מתן כבוד שאינו מגיע לעיתונאי חנן גרינברג, משום שמדובר בתשדיר שירות מביך, שמנסה להציג אותך כגיבור ואמיץ (ואני מוסיף גם שחצן) בנוסח רשימות חנופה של עיתונאים מטעם, במשטרים בהם שולטת כת צבאית.


בראיון אמרת בין השאר כי מי שתקפו אותך "לא יינקו". זהן סגנון יהיר שמעמיד דברים על הראש. אם יש מי הזכאים להתנסח בסגנון של "לא תינקו", אלה הפלסטינים שנאנקים תחת עול הכיבוש שאתה משרת.


נפצעת בגין היותך קצין בכיר בצבא קולוניאלי ההורג בילדים ונשים, הורס מאות בתים והופך אלפי אזרחים לחסרי קורת גג. אין לכך דבר עם הגנת ישראל.


אין זו גבורה להילחם נגד מיליון אזרחים. רגלך נקטעה כאשר סיירת בגזרת הכיבוש ברכב הצבאי שלך, מתגרה בפלסטינים כאילו אתה בעל הבית. לוחמי הגרילה המעטים, הנלחמים עם מעט הנשק המצוי ברשותם, בך ובחייליך המצוידים מכף רגל ועד ראש בציוד מודרני כדי להגן בין השאר על משטר האפרטהייד של ההתנחלויות, הם חלק משרשרת ארוכה בהיסטורית המלחמות בהן לחמו מעטים נגד רבים, ולא נכנעו.


הכרזותיך כי ברצונך לחזור ולמלא שוב תפקיד של מפקד בצבא הכיבוש המבצע פשעי מלחמה, אינן ביטוי לאומץ, אלא לטיפשות וטמטום. אם תמשיך בדרכך הנוכחית, אתה עלול למצוא עצמך עומד לדין בבית המשפט הפלילי הבינלאומי. עשה מאמץ להתפכח מהשיכרון הצבאי.


אני מאחל לך החלמה תוך ניצחון התבונה.


גדעון ספירו

תגובות
נושאים: מאמרים

48 תגובות

  1. עוזי אורנן הגיב:

    תגובה לדוד בעניין רישום הלאום
    "מחיקת הלאום" בתעודת הזהות היא אחיזת עינים. במשרד כול הרישומים שרירים וקיימים, ובתעודה עצמה רק מי שרשום "יהודי" ממולא בתעודתו התאריך העברי, ורק מי שרשום "ערבי" או "דרוזי" ממולא אצלו שם הסב.
    המקובל במדינות הדמוקרטיות המערביות (הנוהגות לפי עקרונות הצהרות האו"ם) הוא שרושמים רק את "לאום המדינה", ואין שום רישום על המוצא האתני של האזרח, ואילו משרד הפנים שלנו רושם את לאום המדינה רק לאזרחי חוץ לא-יהודים הנמצאים בארץ. למשל, לאום המדינה של הבלגים הוא "בלגי" ולא מחלקים אצלנו את הבלגים שבישראל ל"ולונים" ו"פלמים".
    זוהי הגישה הנכונה גם בשבילנו, במקום הרישום הנוכחי, שהוא רישום "הלאום האתני", כשהשלטונות הם המחליטים מהו ה"לאום" האתני הזה שיהיה רשום אצלך, רישום מיותר, המפלה ומשסע בין יושבי ישראל. המונח הזה עצמו הוא בדיחה במדינה דמוקרטית. איזה קול זוועה היו יהודי צרפת מרימים אילו הממשלה שלהם הייתה רושמת בתעודותיהם "יהודי" במקום "צרפתי"..

  2. גדעון ספירו הגיב:

    צרור הערות לתגובות:
    למיכל טל: תודה על המחמאות. מעת לעת טוב לשמוע גם מלים אוהדות.

    לגלילי: הביקורת שלי על השופטים היא עדינה בהשוואה לעוולות שהם מעוללים. כל מכתב מסביר בדיוק על מה ולמה אני מתקומם.

    למתקרא "מנין לך": שופטי בית המשפט העליון ויתרו על שיקול דעת עצמאי ברגע שהסכימו להליך המקומם בו הם מסתודדים במעמד צד אחד עם אנשי השב"כ, מבלי שלואנונו ופרקליטיו יש אפשרות לחקירה נגדית.
    בהבדל מהשופטים, אני לא ויתרתי על שיקול דעת עצמאי, ולכן נעזרתי במקורות חוץ שב"כיים, שהם הרבה יותר מהימנים. כמובן שאני מסתמך גם על שיחות עם מרדכי ואנונו באשר למסקנתי כי כל מה שידע באשר לייצור נשק אטומי בישראל, מסר לפני 18 שנים לסנדיי טיימס. אבל לא רק עליו. נפגשתי מספר פעמים עם העיתונאים ומדעני הגרעין שתשאלו לפני 18 שנים את מרדכי ואנונו מטעם הסנדיי טיימס הלונדוני, והם הדגישו כי הוא מסר את כל המידע הטכני והמדעי שהיה ידוע אז. עדותם מהימנה עליי יותר מזו של אנשי השב"כ, שפועלים במקרה זה מתוך שיקולי נקמה גרידא. אני גם מסתמך על מדען ישראלי שעבד בכור, ומסקנתו זהה לזו של המדענים האנגלים -אין לואנונו מידע טכני מדעי.
    השופטים סירבו לשמוע את עדותם של המדענים והעיתונאים האנגלים, ובכך מעלו בתפקידם. עוד סיבה מדוע לא להאמין להם.
    בנוסף לכך אינני נותן גט כריתות לחשיבה הגיונית, וזו מובילה למסקנה ברורה, כי ב-18 השנים בהם ישב ואנונו מבודד בכלאו התרחשו כה הרבה שינויים בכור, כך שאין לואנונו כל מידע עליהם, ורק מסיבה זו אינו יכול להוות סיכון ביטחוני.
    אני מסתמך גם על כך, שהיה לואנונו מידע שאותו לא מסר בכוונת מכוון, שמות עובדים, כי חשב שהוא אינו רלבנטי לשליחות שלקח על עצמו. אם לא מסר זאת לפני 18 שנים, בוודאי שלא יעשה זאת היום, מה עוד והעובדים אותם הכיר או עזבו, או פרשו לגמלאות, או נפטרו מסרטן.

  3. מניין לך? הגיב:

    >>אם השופטים אינם כסילים (ואני מניח כהנחת עבודה שאינם), אזי צריך להיות ברור גם להם שכל מה שידע מסר כבר לפני 18 שנה לשבועון הלונדוני "סנדיי טיימס", וכי לא נשקפת ממנו "סכנה ביטחונית" כנטען על ידי השב"כ והמלמ"ב<< מנין לך שהוא מסר את ‘כל מה שידע’ לסנדי טיימס? למה זה צריך להיות ‘ברור’ לשופטים? כי זה מה שהוא סיפר לך (בהנחה שהסכים להיפגש איתך)? ולמה שבית המשפט יאמין לואנונו ולא לגורמי הביטחון? רק על סמך טענותיו? אתה מכיר אינסטנציה אחרת במדינת חוק מאשר בית המשפט? לדעתי לו רצו להתנכל לו סתם ככה היו כבר עוצרים אותו אחרי שהפר כמה וכמה פעמים את ההגבלות שהוטלו עליו. עובדה שלא עשו את זה. אתה כמובן תטען שזה בגלל עוצמתם האדירה של חבריו בעולם, אבל תרשה לי לפקפק בכך.

  4. מיכל טל הגיב:

    תענוג לקרוא ! טוב לדעת שיש מישהו אמיץ בפחדנות שגואה בכל התרבות הישראלית. טפירו – חזק ואמץ !!!

  5. עוזי אורנן הגיב:

    דוד כותב:
    "אפילו הקומוניסטים קיבלו בזמנם את המאפיינים האלה של מדינת ישראל כשחתמו על מגילת העצמאות והצביעו בכנסת בעד חוק השבות. האם הם לא ידעו שהם מקימים מדינה של ‘טלאי צהוב’? –
    מגילת העצמאות נתפרסמה עם הכרזת העצמאות.כעבור שנה התקבלה ישראל כחברה בארגון האומות המאוחדות, לאחר שהמגילה הראתה נאמנות מלאה לעקרונות האו"ם. אחרי עוד שנה בערך התקבל "חוק השבות", שהוא נראה סביר גם בעיני אדם צדדי: זה מין "חוק זכות השיבה"…
    אבל אחר כך התקבלו עוד חוקים, האחד "חוק הכניסה לישראל", הנותן רשות מלאה לכול "יהודי" להיכנס לישראל ומונע זאת מכל מי שאינו יהודי, והשני "חוק האזרחות" הקובע שבישראל יש שני סוגים של אזרחים: "אזרח מכוח שבות" – שזו מילה תמימה לכאורה אבל היא רק כינוי ל"יהודי", ו"אזרח מכוח ישיבה" שהיא מכוונת לכל מי שאינו יהודי ומשום מה ואיך שהוא בכל זאת יושב בארץ הזאת. גם יהודי שנולד בארץ לפני הכרזת העצמאות, אפילו משפחתו יושבת בארץ שבעה דורות – אינני אזרח מכוח ישיבה, אלא אזרח מכוח שבות. היה זמן שכל מי שביקש דרכון היו מחתימים אותו על הצהרה שהוא יושב בארץ מכוח שבות (כמובן, אם הוא נחשב בעיני השלטונות ליהודי).
    אכן, ברית המועצות לא ידעה על החוקים האלה כשתמכה בישראל, קודם כל מפני שהם היו קיימים רק בכוונות של השלטונות, והם נחקקו, כאמור, יותר מאוחר.ודאי גם מסיבות אחרות – היא קיוותה שהלוחמים נגד הקולוניאליסטים המערביים (כגון בריטניה) יוסיפו להיות בצד הנוגד להם. הם לא ידעו שהאוריינטציה של ישראל היא לא מערב ולא מזרח ,אלא אוריינטציה על היהודים.

  6. עוזי אורנן הגיב:

    דוד כותב:
    "יש בעייה עם רישום ‘לאום ישראלי’ במובן של ‘אזרח ישראלי’ כי תה"ז איננה מסמך המעיד על אזרחות והיא ניתנת גם לאנשים שאינם אזרחים, אלא תושבים. אז מה לכתוב אצלם?" –
    – לכול תושב (לאו דווקה אזרח) רושמים את הלאום שלו. בלי לשאול אם הוא אזרח או לא. אבל אנשים שאינם אזרחים – רושמים את לאום המדינה שלהם (למשל, "בלגי") ואילו כשנושא התעודה הוא אזרח ישראלי – רושמים את "הלאום האתני" שלו. זהו הרקע לאפליה ולחלוקת האזרחים ל"מיגזרים". נגד התקנות האלה יצאנו בדרישה לרשום את הלאום שלנו, הלאום האמיתי, ולא קשקושי העדה האתנית-דתית – בתור "לאום ישראלי", שכולנו שייכים אליו.

  7. יצחק הגיב:

    אני מאחל לכותב שכאשר שאהיד יתפוצץ לידו והוא יהיה עם רגל קטועה יתפרסם מאמר המצדיק את ההתנגדות לכיבוש של לוד ורמלה ב48

  8. מ. הלוי הגיב:

    "גורמי הביטחון" מונעים מיצר נקמנות אישי, וזאת הסיבה האמיתית שהם ממשיכים להתעלל באיש.
    הם יודעים שככל הנראה האיש יכתוב ספר על הפרשה, יחד עם יונאם או לבד.
    כעת, לא מדאיג אותם מה יפרוסם בספר, כי הם בעצמם יודעים שאין לו הרבה מה לחדש, ובטח לא לגרום נזק נוסף עפ"י תפישתם (אגב, חלקם חושבים שהפירסום דווקא תרם לביטחון ולכוח ההרתעה הגרעיני של ישראל), אלא מה שמפריע להם שהספר יהפוך לרב מכר בכל העולם (ואין ספק שזה מה שיקרה), וכתוצאה מכך האיש השנוא עליהם יתעשר מכך, יוזמן לטוק שואוס בכל העולם ויהפך לסלבריטי מבוקש ביותר.

  9. טענה מאוד חלשה הגיב:

    אתה מסתמך על דבריו של ואנונו ועל דברי עיתונאים ומדענים אנגליים שתחקרו אותו כדי לקבוע שהוא לא יודע שום דבר מעבר למה שסיפר אז.

    זה שואנונו אומר זאת מובן, יש לו בכך אינטרס מובהק. אך גם האנשים שאתה מזכיר הם אינטרסנטים מובהקים, אבל למרות דבריהם הם אינם יכולים באמת לדעת מה ואנונו יודע ומה הוא עדיין לא סיפר, וגם לו ידעו לא היו לדעתי מגלים זאת כי ההזדהות שלהם איתו ועם מעשיו היא העיקר עבורם (ר’ מיקרה הונאם) והם לא יעשו או יגידו שום דבר שעלול להיות מופעל נגדו.

    המדען שאתה מזכיר הוא מקור אנונימי (בשבילנו) ואפשר להאמין לך ולו או לא – זה עניין של השקפה. חוץ מזה גם הוא לא יכול להעיד בנושא הזה, אלא אם כן הוא היה אחראי על ואנונו כל תקופת עבודתו בכור – וגם אז, בהנחה שהכל נעשה בתום לב ורק בתום לב, הוא לא יכול לדעת איזה מידע ואנונו אסף מעבר למה שהיה קשור ישירות לעבודתו.

    כיוון שכך מותר היה לשופטים לא להתיר את עדותם של האנשים האלה שאין להם ידיעה אישית בנדון והם אינם רלוונטיים לעניין, וזה עדיין לא הופך אותם לנבלים.

    ממה שהתפרסם יש בידי גורמי הביטחון הוכחות חד-משמעיות על התבטאויות של ואנונו על כך שהוא לא סיפר את הכל ועוד יספר ובמיקרה שלפנינו מדובר רק בעניין זה ולא במכלול מעשיו של ואנונו.

    ההוכחות האלה הושגו באמצעים מודיעיניים שאתה אולי לא אוהב אבל הם מקובלים בכל העולם והם הוכרו ככשרים ע"י מערכת המשפט.

    אתה חוזר על סיפור הנקמנות של השב"כ ומתעלם מהעובדה שעל אף שואנונו הפר שוב ושוב את ההגבלות שהוטלו עליו עדיין לא פגעו בו. עובדה גם שההגבלות הוטלו עליו לתקופה לא ארוכה, כלומר אותתו לו שאם יתנהג כראוי ההגבלות יוסרו.

    אילו הוא היה יותר חכם היה יושב בשקט עד שההגבלות יוסרו ואז עוזב בשקט את הארץ. אבל זה לא היה עוזר למי שתומכים בו שבשבילם ואנונו הוא המדיום להשגת מטרות פוליטיות, וואנונו משתף פעולה ברצון.

    אם כתוצאה מכך הוא יסתבך שוב וייפגע מהצעדים שיינקטו נגדו הוא לא יוכל להלין אלא על עצמו.

  10. דרור הגיב:

    אני מניח שתגובתי זו תיפסל,אך אינני מוצא דרך אחרת להסביר למה ישראלים רבים רואים בגדעון ספירו שמאלן קיצוני וכמי שתומך בטרור הפלשתינאי וברצח היהודים שהוא מבצע.
    "פעולת התנגדות של הגרילה הפלסטינית ברצועת עזה" – זהוא בטוי המהווה תמיכה אידאולוגית והזדהות נפשית עם הטרוריסטים הפלשתינאים.

  11. המטולטל הגיב:

    בהכרותי האישית עם אל"מ פינקי זוארץ הסיכוי שהוא יתפקח קלוש , ודעותיו רק מקצינות ככל שהוא עולה בדרגות . יש לזכור שפינקי כמו אנשי קבע רבים לא זכה להיות אזרח בחייו , ולכן תפיסת עולמו לא יכולה להיות אחרת מזאת שהוא מציג .

  12. אריק הגיב:

    שאלה לגדעון ספירו.

    אני נוהג לקרוא בעניין רב את מאמריך . לפעמים אני מסכים עם עמדותיך לפעמים לא . הייתי מאד מודה לך אם הייתי יכול לקבל הבהרה לגבי נושא ששב ועולה ברשימותיך. נושא הסיכול הממוקד . מדוע אתה רואה בפעולה זו כפשע מלחמה ??? מדוע הפגיעה הממוקדת ( בהנחה כמובן שהיא נעשית תוך מאמץ עילאי למיזעור הפגיעה בעוברי אורח וברכושם ) באנשי טרור נחשבת כפשע מלחמה ולא כפעילות מלחמתית ממוקדת וסופר לגיטימית ? מדוע פגיעה בפעיל בין אם זוטר ובין אם בכיר בארגון טרור על ידי מדינה אשר ארגון טרור זה מצוי במצב מלחמה פעיל איתה נחשבת כפשע ולא כפעילות מלחמתית מול לוחם/טרוריסט אויב ? מדוע אין זה לגיטימי למשל לחסל פעיל בארגון החמאס , ארגון אשר הוגדר גם על ידי האיחוד האירופי שבו אין לחשוב בעודף אהדה לישראל כארגון טרור ?? כל עוד כמובן שארגון זה מכריז על עצמו כמצוי במצב מלחמה מול מדינת ישראל ומבצע פעולות טרור בפועל.
    על פי נקודת מבטי הגדרת פעולה של חיסול פעיל בארגון טרור כפשע מלחמה מבזה באופן מחריד את המושג החשוב הזה.

  13. גדעון ספירו הגיב:

    לדרור,
    עיניך הרואות שתגובתך לא נפסלה, וכך גם צריך להיות. אני נגד פסילות וצנזורה, ואני שמח שבמערכת הגדה, לפחות במקרה זה, סברו כמוני.
    יחד עם זאת אתה טועה ושוגה בפרשנות שאתה נותן לטקסט מטורי אותו אתה מצטט. אין לכך כל קשר להזדהות אידיאולוגית, בוודאי לא נפשית, עם מה שאתה מכנה "הטרוריסטים הפלשתינאים".
    אתה מתקשה לעכל את העובדה שיש בישראל מי שאינם משתעבדים למכבסת המלים של הכיבוש. הההגדרה שאני משתמש בה "פעולת התנגדות של הגרילה הפלסטינית" אינה ביטוי להזדהות, אלא הגדרה מדעית הלקוחה מתחום מדע המדינה לתופעה של עם הנלחם מאבק מזויין נגד צבאו של הכובש הקולוניאלי.
    אינני מזדהה, לא אידיאולוגית ולא נפשית, עם אף אחד מהארגונים הפלסטינים המרכיבים את תנועת ההתנגדות. מאחר ואני אדם חילוני, הרי כאשר מדובר בארגונים הדתיים פונדמנטליסטים,
    אתה רשאי להוסיף לחוסר ההזדהות שלי גם התנגדות גורפת לתשתית האידיאולוגית שלהם.
    אולם ללא כל קשר באשר למידת ההתנגדות והמחלוקת שיש לי עם התנועות והארגונים השונים המרכיבים את תנועת ההתנגדות הפלסטינית, ישנה נקודה אחת בהשקפת עולמי שתופסת לגבי כלל תנועת ההתנגדות הפלסטינית, והיא: זכותו של עם הנתון לדיכוי של צבא קלגסים קולוניאלי, להיאבק בכיבוש ןבכובש ולהשתחרר מהם. זו השקפה אוניברסלית.
    באמרי זאת, אני מבקש להדגיש כי אני עושה אבחנה ברורה בית התנגדות שיש בה פגיעה מכוונת באוכלוסיה אזרחית לא לוחמת, לה אני מתנגד, לבין התנגדות שפוגעת בצבא הכיבוש שהיא לגיטימית, לא רק מוסרית, אלא גם על פי החוק הבינלאומי. המארב שהניחו לאותו אל"מ פינקי זוארץ, נכלל בהתנגדות הלגיטימת והמוכרת לצבא הכיבוש.

  14. להערת המטולטל בנוגע לפינקי הגיב:

    בגלל שמדובר בקצין שלא היה אזרח, יש חשיבות לחשוף אותו לביקורת אזרחית על פעילותו הצבאית. יכול להיות שלא יעזור, אבל לנסות צריך.כבר קרה בישראל שקצינים החליפו דיסקט במוחם.

  15. אלעד בר הגיב:

    נמאס לי מאנשים שמשבחים את השקרן והעבריין מרדכי ואנונו.

    גדעון, יש לי שאלה אליך. האם היי פעם עבדת במקום עבודה שדרש ממך לחתום על הסכם סודיות?

    היו הרבה מקומות עבודה מחתימים את עובדיהם על מסמך האוסר על העובד לדבר על מה שקורה במקום העבודה. העובד יכול להפר את ההסכם הנ"ל רק אם בוצעה עברה על החוק.
    ואנונו הפר הסכם כזה בכוונה.

    בראיונות לתקשורת ואנונו מדבר על מיליוני הרוגים כתוצאה מנזק שיגרם לכור בדימונה כתוצאה מרעידת אדמה. הוא משקר ובגדול והוא יודע את זה.
    הכור בדימונה הרבה יותר קטן מצ’רנוביל ולכן יהרגו בפיצוצו הרבה פחות אנשים מאשר בצ’רנוביל. מספר ההרוגים תלוי בכיוון הרוח בזמן הפיצוץ. מאחר והרוח היא רוב הזמן מערבית יהרגו בין 20,000 ל- 500,000. רוב הסיכויים שמספר ההרוגים לא יעבור את ה-100,000.

  16. גדעון ספירו הגיב:

    לאריק,
    יש מספר סיבות מדוע אני מתנגד למה שאתה מכנה "סיכולים ממוקדים".
    נתחיל בכך שלא מדובר באנשים שנהרגים תוך כדי לחימה. ה"סיכולים" הם הוצאות להורג ללא משפט. יושבים להם מספר אנשים בשב"כ, ומחליטים מי לחיים ומי למוות, וזה לחלוטין לא מקובל עליי.
    כחבר אמנסטי אני מתנגד באופן גורף ומוחלט לעונש מוות, בוודאי ובוודאי לעונש מוות לא משפט.
    תזכור איך התחיל כל העסק הזה. בתחילה אמרו שהורגים רק "פצצות מתקתקות" כאלה שהחגורה כבר על גופם ונימצאים בדרך לפיגוע. לאט לאט חלה שחיקה גוברת והולכת, הוציאו להורג בני אדם שלא היו בדרך לשום פיגוע ולאחר מכן הוציאו להורג גם מנהיגים פוליטיים.יש לסוגייה זו פן נוסף. ישראל טוענת שהיא מנהלת מלחמה נגד הטרור. היא קובעת מי טרוריסט שדינו מוות ומי ישאר בחיים. מאחר ובידה הכוח ואמצעי החימוש המודרניים, יש לה גם יכולת להוציא זאת לפועל. אבל מי באמת כאן הטרוריסט? אני טוען שהכיבוש הוא טרור של מדינה, ואם נקבל את העמדה הישראלית שמותר להוציא להורג טרוריסטים על פי רשימה שמית, אזיי כל חברי ממשלת ישראל, חברי המטכ"ל, חברי הכנסת התומכים בכיבוש, פקידי ממשלה ועוד הם כולם טרוריסטים שדינם מוות. מה שמחזיק אותם בחיים זה פשוט חוסר היכולת בשלב זה להוציאם להורג. כפי שאינני תומך בהוצאות להורג שמבצע צבא הכיבוש, כך אני מתנגד להוצאות להורג של אישים ישראלים על פי רשימה פלסטינית, אם קיימת כזו.
    ועוד נקודה: מה שקרוי "סיכולים ממוקדים" הם בכלל לא ממוקדים. תמיד נפגעים אנשים נוספים, כולל ילדים, נשים וזקנים "שהיו במקרה בסביבה"
    באחת, שוחרי זכויות אדם מן הדין שיתנגדו לכך.

    לאלעד בר: אכן, כל עובד מדינה חותם על התחייבות לא לגלות מידע על מקום עבודתו.
    אני אומר לך באחריות (כמי שהיה פעם עובד מדינה) כי כמעט ואין עובד מדינה שמקיים התחייבות זו. למזלנו.
    אילו ההתחייבות הזו היתה מקויימת, אפשר היה לשכוח מעיתונות חופשית. העיתונים היו נקראים כהודעות רשמיות של הדוברים. נשמת אפה של עיתונות חופשית ושל זכות הציבור לדעת, הן ההדלפות של עובדי מדינה, של קציני צבא ואחרים שמדליפים באופן שוטף על המתרחש מאחורי הקלעים.
    המקרה של ואנונו בולט במיוחד, בגלל הנושא, אבל הוא עשה את מה שעשו ועושים אלפי עובדי מדינה – מדווחים מבלי שקיבלו היתר ובניגוד להתיחייבותם על פאשלות המתרחשות. אני מברך על גילויי ואנונו, כי הוא מימש את זכות הציבור לדעת על פעולות ממשלה שלא מדווחות לנו אבל משפיעות על חיי כל אחד מאיתנו.

  17. מקושש זרדים הגיב:

    צודק! השופטים מתרפסים בפני החונטה. ככה זה בכל מדינה טוטליטרית. גם בצ’ילה קראו להם שופטים. אבל תראו מי משמש בתפקיד התובע הכללי ב-15 השנים האחרונות, מאז זרקו את זמיר ותבינו איך הדרדרנו. למה לא לקרוא לילד בשמו? אהרון ברק פשוט חושב על המשכורת שלו. המסכן.

  18. הערה הגיב:

    רציחות פוליטיות משמשות את ישראל שנים רבות, הרבה הרבה לפני אנתיפאדה הזו ולפני חגורות הנפץ.

    הנה כמה אישים פוליטיים שישראל רצחה :
    ע’סאן כנפאני – סופר ודובר החזית העממית לשחרור פלסטין.
    נאג’י אלעלי – קריקטוריסט
    ח’ליל אלוזיר – איש הוועד המכרזי של פתח
    עבאס מוסאוי – מזכ"ל חיזבאללה
    פתחי שקאקי – מזכ"ל הג’יהאד האסלאמי
    אבו עלי מוצטפא – מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין, הנרצח הראשון מדרג של הנהגה פוליטית באנתפיאדה הנוכחית.

    הרשימה עוד ארוכה, אבל התוצאה היא אותה תוצאה – וכאשר ירצחו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ.

    יורם בר-חיים

  19. ציוני גאה/ לגדעון ספירו הגיב:

    גדעון היקר

    כפי שאתה רואה הכתבות שלך מוציאות אותי מאדישותי. למרות שדעותי רחוקות משלך אני מעריך את כנותך ואת המנעותך משמוש בדוגמות מרקסיסטיות והכללות "ניאו קולוניאליסטיות.

    אני מניח שתסכים עמי כי הסכסוך בארץ אינו סכסוך בין תנועה קולוניאיליסטית ועם ילידי .
    איש לא היטיב לקלוע לחומרת הקונפליקט מהבמאי הידוע קוסטה גרווס שהגדיר את בעית שני העמים כ"צדק הפוגש בצדק"

    מצד אחד יש את סבל העם הפלסטינאי הסובל מעולו של כבוש מעיק וחונק. ומנגד בני העם היהודי המאוימים כל יום תחת מסע טרור בלתי פוסק.
    יש לזכור גם שהסרת הכבוש לא יספק אחוז ניכר מבני העם הפלסטינאי.

    אני מניח שנסכים גם על הכללה בסיסית שמלחמות (כולל קרבות גרילה) פורצות עקב מחלוקת קשה בין עמים וכי כללי המלחמה חלים על שני הצדדים החזק והחלש כאחד.

    זכותו של הצד הנכבש להלחם בחיילי הצבא הכובש . לא אגזים עם אומר שלמעלה מ תשעים אחוז מפעולות הפלסטינאים כוונו מראש כנגד אזרחים.
    לעומת זאת צה"ל למיטב הבנתי וידיעתי לא ממקד את פעולותיו באזרחים.

    הסכול הממוקד מהווה לדעתי מדרון חלק אשר היטבת לתארו.

    אני לא בטוח שההגדרה מנהיג פוליטי יאה לאנשים מסוגם של יאסין, רנטיסי ודומהם . מנהיגים אלו היו מעורבים באשור ותכנון פעולות מזוינות כנגד אזרחים.

    ולבסוף, לבטח תזכור כי כבר בשנת 1970 נסה ארגון אלפתח להתנקש במר דוד בן גוריון (ראש ממשלה בדימוס) בקופנהגן

  20. אביב הגיב:

    חזק ואמץ

  21. אריק הגיב:

    לגדעון ספירו,

    ראשית אני מודה לך על התיחסותך לשאלתי.
    אם כי אני חייב לציין כי לא שכנעת אותי. אני עדיין סבור כי סיווג חיסול של אדם הפעיל בארגון טרור המבצע פעולות טרור כנגד המדינה המחסלת כפשע מלחמה מהווה זילות איומה ונוראה של המושג של פשע המלחמה. מושג שאמור לתאר מעשי זוועה בלתי נסבלים כגון רצח מכוון של אזרחים , חטיפת נשים וילדים על מנת להשתמש בהם כשפחות מין , אונס , חטיפת אזרחים על מנת להעסיקם כעובדי כפייה ( עבדות ) , שוד וביזה . צריך להבין כי אם חיסול של איש טרור או פעיל בארגון לוחם אוייב מהווה פשע מלחמה אזי כל דבר זה פשע מלחמה ואם כל דבר זה פשע מלחמה אזי אין שום ערך למושג הזה. וחבל מאד שכך.
    כמו לא ברורה לי ההתממות הבאה לידי ביטוי בשאלה מיהו טרוריסט . אני בכוונה נתתי כדוגמא את ארגון החמאס . קשה לי להאמין שניתן יהיה לחלוק על הקביעה כי ארגון זה הוא ארגון טרור. שוב ברצוני לציין כי גם האיחוד האירופי אשר לא נחשב כתומך ישראל פנאטי הגדיר ארגון זה כארגון טרור. בכל מקרה גם אם על פי נקודת המבט שלך ארגון זה אינו ארגון טרור אלא למשל ארגון המבצע פעולות גרילה לגיטימיות כנגד כיבוש אכזר עדיין הקביעה כי חיסול פעילים בכירים בארגון שכזה המצוי במצב מלחמה כנגד המדינה המחסלת אינו יכול להיות מסווג כפשע מלחמה אלא כפעולה מלחמתית ממוקדת ולגיטימית .

  22. גדעון ספירו הגיב:

    לאריק,
    הבה אתחיל בציטוט הערך "פשע מלחמה" כפי שמופיע באינציקלופדיה למדעי החברה: "פגיעות בדיני המלמה ובמנהגיה אשר כונסו באמנות האג וז’נבה ומיסמכים אחרים לניהול המלחמה, הגנת האוכלוסיה האזרחית, שבויים פצועים וחולים, ועקרונות שלטון בשטח זר, בהחזקה מלחמתית…במובנם הרחב פשעי מלחמה הם פשעים על הפרת דיני ניהול המלחמה וכן פשעים נגד השלום והאנושות ופשעי השמדת עם (הוא הג’נוסייד)" (כרך ד’)
    עיניך הרואות כי נושא פשע המלחמה הוא תחום רחב המכיל עולם ומלואו, החל מהגנה על אוכלוסיה אזרחית דרך רצח שבויים וכלה בג’נוסייד.
    ח"כ אהוד יתום הוא פושע מלחמה משום שהוא רצח שני שבויים שהיו תחת המשמורת שלו. אתה לא תוכל להגן עליו בנימוק, "שהוא רצח בסך הכל שני שבויים" כי פשע המלחמה מתחיל ברצח השבוי הראשון. גם פגיעה באוכלוסיה אזרחית הוא פשע מלחמה. לכן, כאשר ישראל הפעילה מטוס אף15 והטילה פצצת טון באזור מגורים צפוף בעזה על מנת לבצע "סיכול ממוקד" ובהזדמנות זו נהרגו וניפצעו כמאתיים אזרחים, כולל ילדים ותינוקות, בוצע פשע מלמה. מפקד חיל האויר שהגיב לאחר ביצוע הפשע כי הוא ישן טוב בלילה, גם הוא פושע מלחמה. (תנועת "יש גבול" יחד עם שורה של סופרים הגישה עתירה לבית המשפט העליון נגד מינויו לתפקיד סגן הרמטכ"ל. העתירה מחכה לדיון. לבית המשפט לא בוער).
    הסוגייה "מיהו טרוריסט" שאתה מעלה כלל לא רלבנטית לדיוננו. אם נכונה טענתך שהאיחוד האירופי הכריז על תנועת החמאס כארגון טירור, זה נעשה אך ורק כדי לסגור חשבונות בנקים במטרה למנוע הזרמת כספים לארגון. אין לכך כל קשר להיתר להרוג בני אדם ללא משפט. ואכן, מדינות האיחוד האירופי, שאתה כה שש להסתמך עליהן, מתנגדות בחריפות למדיניות "הסיכול הממוקד" מהסיבות שפורטו על ידי.
    ישראל כמדינה כובשת מפירה את דיני המלחמה יום יום ושעה שעה, ואדם שלא איבד את המצפן המוסרי וההומניסטי, מן הדין שיתנגד למדיניות פשעי המלחמה של ממשלת ישראל, צבאה ושאר זרועות הביטחון.

  23. דוד הגיב:

    גדעון מטעה בעניין ‘פשעי המלחמה’.

    בכל מה שנוגע לפשע צריכה להיות כוונת מכוון.

    לא מספיק להטיל פצצה על בניין שבו התאכסן רוצח מהקליבר של שחאדה ולפגוע בחפים מפשע, צריך להוכיח שהיתה כוונה לפגוע בחפים מפשע.
    אפילו אם מישהו התרשל וכתוצאה מכך נהרגו חפים מפשע גם אז לא מדובר ב’פשע מלחמה’.

    הרי לפי זה אם בעלות הברית היו מפציצות את אושוויץ והפצצות היו פוגעות במגורי האס.אס. והורגות נשים וילדים שגרו שם הרי גם אז לפי גדעון זה היה ‘פשע מלחמה’.

    בנוגע לאהוד יתום יש משהו בדברי גדעון. יתום היה צריך לעמוד לדין ובוודאי אברום שלום מפקדו שנתן לו את ההוראה לחסל את הטרוריסטים – אבל שלום הוא היום יקיר השמאל ולכן השמאלנים נטפלים ליתום ולא אליו כמו שבארה"ב הם נטפלים לקיסינג’ר ולא למקנמארה שגם הוא היום יקיר השמאל הבי"ל.

    לגבי מדינות אירופה – כדאי שיתחילו לעשות סדר אצלן בבית ע"פ האימרה האנגלית: CHARITY BEGINS AT HOME.

    הינה יש עכשו דיון בבית משפט בלונדון ביוזמת קרוביהם של עיראקים שנהרגו ע"י חיילים בריטיים. והינה דבריו של בא כוחה של ממשלת בריטניה בדיון (ציטוט מהעיתונות הבריטית):

    "It would be war as it had never been fought before," Christopher Greenwood, QC, told a hearing in which British soldiers are accused of torturing and shooting civilians in post-war Iraq.
    …………….

    Prof Greenwood said that if the human rights convention applied in post-war Iraq, an investigation into the deaths of anyone killed by British troops would be required.
    …………….

    Prof Greenwood read a statement from Brig William Hewitt Moore, the commander of 19 Mechanised Brigade in Iraq, who said the country was the "most volatile and violent" place in which he had ever served.

    "The population as a whole possessed a lot of weaponry, with at least two weapons in most households," he said.

    "In addition, the tribes, criminal gangs and terrorist groups were very well armed with heavy machineguns, rocket-propelled grenades, bomb-making kit and a wide variety of other weapons."

    כלומר ע"פ עמדתה של ממשלת בריטניה שאימצה את עמדתו של הבריגדיר לא מדובר על מלחמה מהסוג ה’מקובל’. ברגע שהאוכלוסייה מצויידת בנשק וכנופיות מזויינות מתוכה מנהלות מלחמה הרי אי-אפשר לדבר על מלחמה כפי שהיא מתוארת בדיני המלחמות.

    מי שמשתמש באוכלוסייה האזרחית כמגן ומסתור כדי לנהל מלחמה לא יכול אח"כ להתלונן שהאוכלוסייה הזאת נפגעת.

  24. גדעון ספירו הגיב:

    לדוד,
    דוד מרחיק עד לאושוויץ בכדי להצדיק את הטלת פצצת הטון בעזה, באזור מגורים מן הצפופים בעולם בכדי לפגוע באיש אחד.
    אכן, אילו שחאדה היה מפקדו של מחנה השמדה המוני דוגמת אושוויץ, זה באמת היה סיפור אחר, אבל הוא לא. ועל כן, מי שהטיל את הפצצה הזו באותה שכונה, ידע מראש שתהיה פגיעה המונית באוכלוסיה אזרחית,ולכן יש כאן כוונת מכוון ופשע מלחמה.
    יש עוד הבדל בין אושוויץ לבין עזה. באושוויץ היו הגרמנים גם כובשים וגם רוצחים והפצצת המחנה, אילו בוצעה, היתה פעולת שיחרור מהרוצחים והכובשים.
    בעזה ישראל המפציצה היא הכובשת והרוצחת, ומבחינה זו היא דומה יותר לגרמנים במלחמת העולם השניה, שהיו אף הם כובשים ומדכאי עמים אחרים.
    דוד מביא את טעוני ממשלת הוד מלכותה בקשר לרצח שחיילים בריטים ביצעו בעיראק. מה זה מוכיח? שכובשים במקומות שונים משתמשים באותם נימוקים. עמדתי נגד רצח אזרחים עיראקים בידי חיילים אנגלים זהה להתנגדותי לרצח אזרחים פלסטינים בידי חיילים ישראלים.
    אבל יש בכל זאת הבדל. הכובש האנגלי בעיראק אינו מתכוון להישאר שם ואינו טוען שיש לו זכויות היסטוריות שמקורן בברית החדשה. ואילו ישראל היא מדינה כובשת בכוונת מכוון, שרוצה להמשיך לשלוט ולכבוש ולדכא את הפלסטינים תוך הסתמכות, בין השאר, על אישור מהקב"ה.

    לענין יתום ושלום: אינני יודע מאימתי הפך ראש השב"כ לשעבר שלום "ליקיר השמאל" כפי שטוען דוד. ככל שהדבר נוגע לי הוא מעולם לא היה יקירי, אינני מכיר חבר או מכר מהשמאל שרואים בשלום את יקירם, ואני תומך בהעמדתו לדין בגין פקודת הרצח שנתן ליתום. אלא מאי? שלום פרש והוא אינו דמות ציבורית היום. ואילו יתום, האיש שרצח (והוא לא היה חייל זוטר אלא בכיר בשב"כ בדרגה מקבילה לאלוף) חזר לחיים הציבוריים, הוא חבר פרלמנט של מפלגת השלטון, ולכן באופן טבעי הדרישה להעמדה לדין על רצח מתמקדת בו יותר מאשר בשלום. ויש גם הבדל בחומרת העבירה. שלום נתן את הפקודה, אבל יתום רצח בפועל, שעה שמחובתו היה לסרב לבצע את הפקודה הבלתי חוקית בעליל, כפי שקבע בית המשפט העליון.

  25. דוד הגיב:

    לגדעון:

    הדוגמא של אושוויץ כמובן קיצונית והיא באה לענות על טענת גדעון על פגיעה באזרחים תוך כדי פעולה מלחמתית.

    אבל שחאדה ואנשיו רוצים לעשות לנו דברים דומים למה שעשו לנו ה’הם’. מספיק לקרוא את אמנת החמאס ולראות באיזו אכזריות הם פוגעים ורוצחים בנו בלי קשר למה שאנחנו עושים. אם הם היו כובשים אותנו – אללה ירחמנו, גם את גדעון.

    תמהני כיצד גדעון חושב שבמשוואה הזאת דווקא אנחנו דומים לגרמניה הנאצית.

    האם אנחנו דחינו את תוכנית החלוקה ופתחנו במלחמת השמד נגד הצד השני? האם לא היצענו להם אחרי מלחמת העצמאות שלום בגבולות 49′ כולל החזרת 100 אלף פליטים? האם אנחנו ניהלנו נגדם מלחמת טרור ויזמנו את מלחמת ששת הימים?

    האם לא אירגונו של שחאדה הגביר את הטרור דווקא אחרי אוסלו? האם לא הוצעה להם בקמפ דיוויד הצעת שלום שכללה בין הייתר נסיגה מכל עזה, מקום מגוריו של שחאדה, ומה היתה תגובת שחאדה ואנשיו?

    ולגבי הבריטים ועיראק: הבאתי את זה כדוגמא למה שמדינות העולם, המגנות אותנו, אומרות כשהדברים נוגעים להן. יכולתי להביא הרבה מאות דוגמאות אחרות, לאו דווקא מהמדינות הגרועות ביותר בענייני מלחמות וזכויות האדם (הודו פקיסטן, למשל) שימחישו את העובדה שאנחנו בוודאי לא יותר גרועים מאחרים, ובוודאי לא מאויבינו.

    והרי המסר הבריטי הוא שלא ניתן להילחם בשיטות אביריות נגד אוייב בוגדני המפר את כל החוקים והאמנות (האוסרים למשל ניהול מלחמה מתוך שטח מאוכלס באזרחים), אבל דורש שינהגו בו לפי החוקים שהוא איננו מקיים.

    לא רק בריטניה רוצה לצאת מעיראק, גם ישראל יוצאת מעזה וכניראה מרוב השטחים. זה קונסנזוס מהימין המתון עד לשמאל המתון. אבל לא יתגשם התרחיש של השמאל הקיצוני – אין צ’אנס.

    לגבי יתום ואברום שלום: שלום זכה לשבחים רבים מהשמאל כשהופיע במסגרת ’4 ראשי השב"כ’ הקוראים לנסיגה מהשטחים. גם דברים שהוא כתב התפרסמו בבטאונים שמאליים. פתאום הוא נהייה ‘חבר’.

    אין מחלוקת בינינו על גינוי הפשע של יתום בלי קשר לדרגתו בשב"כ. גם אני לא הייתי רוצה לראות אותו בכנסת – בלי קשר למה שאני חושב על ח"כים אחרים.

  26. דוד – לעופר ה’משכילנו’ הגיב:

    לעופר ידידי,

    נורא יפה וניראה ‘מלומד’ לצטט קטעי דברים מסעיף 30 כשיש הרבה סעיפים לפניו ואחריו.

    למשל 8 § המפרט את המקרים הנחשבים כ’פשעי מלחמה’ וטורח לציין בכל המקומות האסורים בפגיעה, כולל בתי תפילה, את הסייג
    objects which are not military objectives

    כלומר, ברגע שמשתמשים בהם בתור ‘אובייקטים צבאיים’, למשל כמקומות מסתור לכנופיות מזויינות, לטרוריסטים רוצחים או להחסנת אמל"ח, פגיעה בהם איננה נחשבת לפשע.

    לפי זה מותר, למשל, להפציץ מסגד שבו מוסתרות חגורות נפץ.

    לעומת זאת יש בסעיף הזה (סעיף קטן b) התייחסות ישירה לפשעי אירגוני הטרור הפלסטיניים:

    (v) Attacking or bombarding, by whatever means, towns, villages, dwellings or buildings which are undefended and which are not military objectives;

    למשל, ירי טילי קסאם או פצמ"רים על ישובים ישראליים.

    שלא לדבר על הסעיף הבא:

    (xi) Killing or wounding treacherously individuals belonging to the hostile nation or army

    כלומר, גם הרג של חיילים מן המארב נחשב לפשע מלחמה, שלא לדבר על רצח אזרחים בכוונה תחילה וללא הבחנה כמקובל על אירגוני הטרור הפלסטיניים.

    אבל גם מה שאתה מביא צולע למדי. גם ע"פ זה יש סייגים שאתה מנסה לטשטש.

    יש פה אלמנטים של כוונה וידיעה של התוצאות.

    למשל, אם היתה כוונה להרוג את החפים מפשע.

    או, למשל, אם היתה ידיעה שהם נמצאים במקום ושהפעולה בהכרח תפגע בהם (מה שבמיקרה של שחאדה לפחות שנוי במחלוקת).

    ומכלל המיקרים נשואי השפיטה מוצאים המיקרים שבהם הפעולה נעשתה מתוך הגנה עצמית, ע"פ סעיף 31, סעיף קטן 1 (c):

    (c) The person acts reasonably to defend himself or herself or another person or, in the case of war crimes, property which is essential for the survival of the person or another person or property which is essential for accomplishing a military mission, against an imminent and unlawful use of force in a manner proportionate to the degree of danger to the person or the other person or property protected. The fact that the person was involved in a defensive operation conducted by forces shall not in itself constitute a ground for excluding criminal responsibility under this subparagraph;

    לית מאן דפליג ששחאדה ואנשיו עסקו במה שמוגדר כאן בתור

    unlawful use of force (ראה לעיל)

    שמפניו מותר וצריך להתגונן.

    ואנא שים לב גם לסעיף 22 כדלקמן:

    Article 22

    2. The definition of a crime shall be strictly construed and shall not be extended by analogy. In case of ambiguity, the definition shall be interpreted in favour of the person being investigated, prosecuted or convicted.

    בתור מי שאמור להתמצא במשפט ובחוק הבי"ל אפשר לצפות ממך שתתייחס לכל האלמנטים של האמנה הזאת ולא רק למה שלכאורה ניראה כתומך בעמדתך.

  27. עופר נ – לדוד המטעה אותנו הגיב:

    דוד יקירי

    לא נדרש כלל רצון לגרום למותם של חפים מפשע. לעניין פשעי מלחמה (וגם עברות אחרות פליליות) די במודעות לכך שתוצאתה הסבירה של מעשיך תהיה מותם של חפים מפשע.

    שים לב לסיפא של תת-סעיף 2 B בסעיף 30 של אמנת בית הדין לפשעי מלחמה

    Article 30
    Mental element
    1. Unless otherwise provided, a person shall be criminally responsible and liable for punishment for a crime within the jurisdiction of the Court only if the material elements are committed with intent and knowledge.

    2. For the purposes of this article, a person has intent where:

    (a) In relation to conduct, that person means to engage in the conduct;
    (b) In relation to a consequence, that person means to cause that consequence or is aware that it will occur in the ordinary course of events.

    http://www.un.org/law/icc/statute/99_corr/3.htm

  28. נו… הגיב:

    אם שימוש במבנים למטרה צבאית או פרה-צבאית הופך אותם יעד לגיטימי להפצצה, אז הירי הפלסטיני על ההתנחלויות הוא חוקי לגמרי, ופכי הנראה גם רוב הירי על יישובים בתוך הקו הירוק.
    הרי גאוותה של הציונות על כך שליישובים ולהתיישבות יש תפקיד במערכה הצבאית, ואידך זיל גמור. לפחות בהתנחלויות, כל בית פרטי מכיל אמל"ח המשמש נגד הפלסטינים והמתנחלים עצמם מאורגנים במיליציות חמושות המכונות "משמר אזרחי".
    הסעיף המתייחס להרג פרטים השייכים לצבא או לעם האויב תופס בהחלט לגבי רצח "מבוקשים" ו"חמושים" פלסטינים שאינם לוחמים ברגע זה (כולל כל סוגי החיסולים), אך במה שנוגע למארבים פלסטיניים, הללו מופעלים נגד יחידות צבאיות ישראליות הנמצאות בפעולה ואין זה כלל הרג של "אינדיבידואלים".

    לא צריך להיות מומחה משפטי משום סוג כדי להבין את הנקרא…

  29. עידן סובול הגיב:

    <כיבוש משחית – כיבוש ממושך משחית , מנוול ומכער יותר ויותר>

    לאסוננו, ההתנהלות של ממשלות ישראל השונות (שונות לכאורה) מאז כיבוש השטחים במלחמת ששת הימים היא גם אווילית, גם רעה וגם מבישה – ואני נאלץ, להסכים מתוך צער, בושה ותסכול
    עם רוב דבריו של גדעון ספירו, שאומנם לא חידשו לי דבר, אך אישררו את את צידקת שאט הנפש שאני חש כלפי מעשי "המעצמה הגעינית" שלי במחנות הפליטים.

    כבר למדנו על בשרנו די והותר איך הפכו שטחים מוחזקים לקרקרע פוריה להיאחזויות; היאחזויות – להתנחלויות , והתנחלויות – למדינות-לטיפונדיה עצמאיות למחצה, שצה"ל נאלץ להגן על ביטחונן במחיר פגיעה הולכת וגוברת בזכויות האדם וזכויות הקניין של הנכבשים, ולהנציח את עצמו כצבא כיבוש.

    מטבע בריאתן יכולות הלטיפונדיות הללו להתקיים רק בכוחו הצבאי והכלכלי של הכובש, ונוצר בהן עם מורם מעם.

    מצב כזה מוביל במוקדם או במאוחר למרי אזרחי של הנשלטים והנחותים, שגורר בעקבותיו את הגברת-הדיכוי, שגוררת בעקבותיה התגברות של המרי האזרחי, שגוררת בעקבותיה פעולות קיצוניות לריסוק המרי, שמרסקות את המרי האזרחי והופכות אותו לתפזורת של מחתרות ורסיסי מחתרות בלתי ניתנות לשליטה ולריסון, שפעולותיהן הקיצוניות גוררות פעולות צבאיות בלתי-מרוסנות מצד צבא הכיבוש , שמרחיבות ומעבות את מעגל הדמים; מספר הקורבנות המצטבר בשני הצדדים גדל בהתמדה מבלי להביא לשום פתרון והופך לאבסורדי עד כדי כך שכדי להצדיקו אין לשום צד ברירה אלא להעניק לסיכסוך הדמים מעמד של קדושה.
    קדושה היא האוייב הגדול ביותר של ההגיון הבריא ואי-אפשר להשתחרר ממנו אלא בשיטת אלכסנדר הגדול: ניתוק ע"י ביתוק.
    מאחר שהקופירייטרים הממסדיים של משרד הביטחון שלנו קראו לביתוק קשר הדמים הגורדי "התנתקות", נשתמש בשם הסטרילי הזה לתיאור שלוש האפשרויות העומדות בפני הצד הכובש לביצוע המשימה החיונית הזאת:

    א. התנתקות בהסכמה בין שני הצדדים לסיכסוך (לפי המודל של הסכם-ההפרדה בין ישראל ומצרים, בטרם היות הסכם השלום);
    ב. התנתקות חד-צדדית ביוזמת הצד הכובש (לפי המודל של לבנון);
    ג. התנתקות כפוייה ע"י המעצמות.

    במצב הנוכחי של הסיכסוך, ניראה כי האופציה החד-צדדית היא האופציה הריאלית היחידה, ורק לאחר הגשמתה עשוייה להיפתח מחדש הדרך להמשך התנתקות בהסכמה.

    בנסיון כמעט נואש לפקוח את עיניהם הדבוקות
    של אלה ההולכים בדרך החשוכה של קידוש הכיבוש – מובאים כאן כמה וכמה ציטוטים מספר יהושע, אשר לאורם פועל חלק הארי של המתנחלים, שולחיהם ועוזריהם:

    "ויחרימו את כל-אשר בעיר מאיש ועד-אישה מנער ועד-זקן ועד שור ושה וחמור לפי-חרב" ( פרשת כיבוש יריחו, פרק ו’ פסוק כ"א).

    "והעיר שרפו באש וכל-אשר-בה רק הכסף והזהב וכלי הנחושת והברזל נתנו אוצר בית-יהוה" (שם. שם. פסוק כ"ד).

    "ואת- רחב הזונה ואת-בית אביה ואת-כל-אשר-לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה" (שם. שם. פסוק כ"ה) . [לפחות היחס למשת"פים היה אז יותר אנושי מאשר היום…]

    "ויהי ככלות ישראל להכות את-כל-יושבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כולם לפי-חרב עד-תומם" (פרשת כיבוש העיר עי , פרק ח’ , פסוק כ"ד)

    "ויהי כל –הנופלים ביום ההוא מאיש ועד-אישה שנים עשר אלף כל אנשי העי"
    (שם. שם. פסוק כ"ה)

    "רק את הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל כדבר יהוה אשר ציוה את יהושע" (שם. שם. פסוק כ"ח)

    וכך נוהג עם ישראל שלנו באותה תקופה הסטורית בשלושים ואחת ערי כנען : משמיד את תושביהם, בוזז את רכושם ושורף את עריהם, עד אשר מנהיגו דאז, יהושע בן-נון, נעשה זקן בא בימים ויהוה מורה לו לצאת לפנסיה (בגיל מאה ועשרים!) ולהניח למנהיג צעיר ונמרץ להשלים את המלאכה.

    ואכן, יורשיו של יהושע ממשיכים את דרכו בהתלהבות אלוהית, וכבר בראשית שילטונם – מעשיהם לא פחות מזעזעים ממעשי מורם ורבם, וכשנופל בידם שבוי : "ויאחזו אותו ויקצצו את-בהונות ידיו ורגליו" וכן הלאה וכן הלאה… הם וממשיכי דרכם, עד סוף תקופת שלטון השופטים, שמעלליהם מסתיימים בפסוק הכל-כך מתבקש מהצטברות מעשים שלא רק דגל שחור סטנדרטי אלא יריעה גדולה ועצומה ושחורה מתנוססת עליהם :

    "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה".

    אבל כשסוף סוף יש לראשונה מלך בישראל, הוא מודח ע"י המימסד הדתי, בעוון מה שנחשב בעיני המימסד הזה כמחדל בל-יכופר: הוא חס על חיי שבוייו ואינו מבצע בהם את הציווי השיגרתי הנימסר לו מפי שליח אלוהים, מר שמואל א’: " ו?ה?מ?ת?ה מאיש עד-אישה מעולל ועד-יונק משור ועד-שה מגמל ועד-חמור" (פרק ט"ו פסוק ג’).

    ואגב, אליבא דיהוה, רק לישראל מותר ואף חובה לזנב באוייבים: "ואתם אל-תעמודו ר?דפו אחרי אוייביכם וז?נבתם אותם אל-תתנום לבוא אל-עריהם כי נתנם יהוה אלוהיכם בידכם" (יהושע, פרק י’ , פסוק י"ט); אך אוי לו למי שינסה לזנב בישראל – אחת דינו להימחות מעל פני האדמה "מאיש עד-אישה מעולל ועד-יונק משור ועד-שה מגמל ועד-חמור " (שם. בהמשך).

    אינני יודע אם די להזכיר לחובבי ההתנחלויות, או שמא יש צורך לנסות ללמדם מחדש, שתקופת יהושע והשופטים חלפה מן העולם לפני למעלה משלושת אלפים שנה! ומדינות שניסו לסגל לעצמן את מוסרם ולחדש את שיטותיהם של אותם שופטים בעת החדשה – כבר גרמו לאסונות בסדר גודל עולמי.

    תתכבד נא גב’ וייס ויתכבדו נא כל שוחרי דרכה לחזור מהשטחים הכבושים לבתיהם ולפרנסותיהם במדינת ישראל, בגבולות שהוכרו על-ידי האו"ם בתום מלחמת העצמאות. ולאלה שלא היו להם בתים ופרנסה – תואיל נא המדינה לדאוג שיהיו, כפי שהיא צריכה לדאוג למגורים הוגנים ולתעסוקה-מפרנסת לכל אזרחיה, בלי הבדל גזע, מן, לאום ודת.
    שום עם אינו זוכה לעצמאות מדינית ולגבולות מוכרים יותר מאשר פעם אחת באלף שנה , והלוואי שמדינת ישראל תתקיים לפי עקרונות ומגילת העצמאות שלה אלף שנה ברציפות.

    מחוקי המקרקעין אנו למדים שאפילו חכירה ל-999שנה נחשבת כנצח.

    ואגב, במדינת ישראל המתיימרת להיות מזה 56 שנה דמוקרטיה מודרנית, ומטעם זה – מדינת כל אזרחיה, רשומים מאה ועשרים סוגי לאום, אך אף לא אחד מהם "לאום ישראלי" שהוא האחד והיחיד האמור להיות לאום המדינה (להבדיל ממוצאם האתני של אזרחיה ומהשתייכותם לדת זו או אחרת, אם בכלל).

    האם יהיה לבית המשפט העליון שלנו האומץ לתקן את המצב הרע הזה לאור הבג"צ שהוגש לאחרונה ע"י עמותת "אני ישראלי" בראשותו של פרופסור עוזי אורנן? ספק גדול!

  30. דרור הגיב:

    מעניין – לכתוב דברי הסתה פליליים נגד שופט,זה נחשב לבסדר. אבל לכתוב כי גדעון ספירו בדבריו משרת את הטרור הפלשתינאי,זה נחשב לאמירה פסולה.
    תלמידיו של סטאלין לא מביישים את המורה.

  31. גדעון ספירו הגיב:

    לדרור,
    אינני יודע אם דרור הוא מומחה לעניינים פליליים, אבל אם כן, הוא מומחה קטן מאד, שטחי מאד מאד, לא משמעותי מאד מאד מאד.
    כמובן שאין בביקורתי על פסקי דין של שופטים הלוקים בגזענות או בתמיכה בהפרת זכויות אדם, או בסתם עיוות דין או בכל השלושה ביחד, צל צילה של הסתה, בוודאי לא פלילית. מדובר בביקורת לגיטימית ומאד מתונה בהשוואה לעוצמת העוול והמשפח המאפיינים את פסקי הדין נשואי ביקורתי.
    אילו היה בדבריי חשש למשהו פלילי, ולו כזית, היו סמוכים ובטוחים שהפרקליטות לא היתה מהססת לפעול נגדי.
    אני כותב לשופטים מכתבי ביקורת קרוב ל-20 שנים, המהווים תשתית לספר העומד לצאת בעתיד. על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה הצטברו עשרות רבות של תלונות שופטים נגדי בגין מכתבי הביקורת שלי. הוזמנתי עשרות פעמים, אולי מאות, לחקירות משטרתיות על שני סעיפים: זילות בית המשפט והעלבת עובד ציבור. כל מכתב כזה "שווה" שלוש שנות מאסר על פי לשון החוק. בכל מכתבי צברתי, אילו הועמדתי לדין והורשעתי, כמה מאות שנות מאסר.
    האגודה לזכויות האזרח בהנהגתו של היועץ המשפטי שלה עו"ד דן יקיר, לקחו את הנושא לטיפולם. דן יקיר התכתב ארוכות עם היועץ המשפטי לממשלה והסביר לו בבהירות ובכישרון כי לא זו בלבד שלא עברתי כל עבירה, אלא מימשתי את זכותי לחופש הביטוי.
    היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, שגם הוא קיבל ממני מכתבי ביקורת חריפים ביותר על התנהלות הגזענית, ישב שבעה נקיים כדי למצוא את החריץ הפלילי דרכו ניתן להגיש נגדי כתבי אישום. חיפש וחיפש ולא מצא ונאלץ לסגור את עשרות התיקים בענייני שהיו מונחים על שולחנו.

  32. עידן סובול – המשך הגיב:

    כיבוש משחית – כיבוש ממושך משחית, מנוול ומכער יותר ויותר (המשך)

    …" ו?ה?מ?ת?ה מאיש עד-אישה מעולל ועד-יונק משור ועד-שה מגמל ועד-חמור" (שמואל א’ פרק ט"ו פסוק ג’).

    אליבא דאלוהי-ישראל, רק לישראל מותר ואף חובה לזנב באוייבים: "ואתם אל-תעמודו ר?דפו אחרי אוייביכם וז?נבתם אותם אל-תתנום לבוא אל-עריהם כי נתנם יהוה אלוהיכם בידכם" (יהושע, פרק י’, פסוק י"ט)

    מה יותר טבעי מציווי אלוהי מעין זה?…

    אינני יודע די אם די להזכיר לחובבי ההתנחלויות, או שמא יש צורך לנסות ללמדם מחדש, שתקופת יהושע והשופטים חלפה מן העולם לפני למעלה משלושת אלפים שנה! מדינות אשר ניסו לסגל לעצמן את מוסרם ולחדש את שיטותיהם של הקדמונים בעת החדשה גרמו לאסונות בסדר גודל עולמי.

    מאז במלחמת ששת הימים, חטאו כל ממשלות ישראל מימין ומשמאל, בלי שתהא אפילו אחת יוצאת מן הכלל, בהתרת התנחלויות בשטחים הכבושים, בגולן, בגדה ברצועת עזה ובקצווי סיני.

    אינני יודע גם מה יחזיר את המבט השפוי לעיניהם המתנוצצות של דניאלה וייס ואחיה למשיחיות החדשה ויגרום להם לחזור מהשטחים הכבושים לבתיהם ולפרנסותיהם בתחומה של מדינת ישראל (ואם היו חסרי בית וחסרי פרנסה והגיעו לשטחים בגלל פיתויים כספיים שממשלות ישראל פיזרו בם בפזיזות איומה – תואיל המדינה להיכ??בד ולחזור אף היא לשפיותה ולדאוג להם למגורים הוגנים ופרנסה ראויה בתוך גבולותיה, כפי שהיא צריכה לדאוג למגורים הוגנים ולתעסוקה-מפרנסת בכבוד לכל אזרחיה, בלי הבדל גזע, מן, עדה ודת).

    ואם תשאלו "מה על הבדלי הלאום?"

    אשיבכם דבר שעשוי להפתיע רבים מכם: למדינת ישראל המתקרבת לגיל שישים עדיין לא נולד לאום ישראלי, לאום של המדינה, ואזרחיה עדיין מזוהים בתעודות הזיהוי הרשמיות שהמדינה הנפיקה ומנפיקה להם עד עצם הרגע הזה תחת מאה ועשרים סיווגים שונים – לפי גזעיהם, או אמונותיהם הדתית, או עדותיהם, או צבע עורם או כל גחמה אבסורדית אחרת מתוצרת משרד הפנים הפרימיטיבי והאנטי דמוקרטי ביותר מכול מוסדות המדינה.

    התחמקותה של המדינה מהכרה בלאום ישראלי היא, לדעתי ולהרגשתי (ואני מכיר רבים יותר ויותר שדעתם והרגשתם בעניין דומה לשלי) – היא אחת המכשלות הגדולות ביותר בדרכה של המדינה להתכנס לגבולות עצמאותה ולהיות באמת דמוקרטיה מודרנית ומתקדמת ברוח מגילת העצמאות, עבור כל אזרחיה.

    במאמרו י?ח?ס גדעון ספירו לבית המשפט העליון חוסר אומץ-לב וכניעה מבישה לשירותים החשאיים ולהתקפי הפרנויה של הממונה על הביטחון במשרד הביטחון.

    לאחרונה הגיש פרופסור עוזי אורנן, יו"ר עמותת "אני ישראלי" , אשר בה חברים עד כה אלפים רבים של אזרחי מדינת-ישראל מכל המינים, העדות, הגזעים והדתות, עתירה לבית המשפט העליון להכיר בקיומו של לאום ישראלי, ובינתיים יש לקוות ולהאמין שבית המשפט העליון ישנס סוף-סוף את מותניו ויגלה אומץ-לב שיפוטי אל מול הטיעונים הבלתי-רציונאליים והמבישים של משרד הפנים והפרקליטות המייצגת אותו.

    אם כך ינהג הפעם בית המשפט העליון- י?מ??ח?ה באחת חלק ניכר מעליבותו ויהיה זה צעד משמעותי בדרכו לסילוק הסמרטוטים האדומים שבהם מנסים מוסדות המדינה, ולרוב גם מצליחים, להלך עליו אימים.

  33. גדעון ספירו הגיב:

    הכבוד והיקר לתרומתו של עידן סובול לדיון. דבריו חכמים ונבונים.הוא שם את האצבע על אחת המכשלות הקשות והמסוכנות ביותר לדעתי בתהליך חינוכו של נער ישראלי – ספר יהושע.
    כאשר ילדיי למדו בבית הספר ביקשתי מהמורה לתנ"ך לדלג על ספר יהושע, משום שהוא מחנך לשנאה ולהשמדת עמים. אם אין מנוס מהכללתו של הספר בתכנית הלימודים, ביקשתי כי לפחות יזמן אותי לשעור כאשר יתחילו ללמוד את ספר יהושע, משום שרציתי להזהיר את התלמידים מהמסרים הנוראים והאיומים שספר זה משדר להם.
    אמרתי למורה שאם לא יאפשר לי להיות נוכח בשעורים ולומר את דבריי, אוציא את ילדיי מהכתה ואלמד אותם את הספר על פי דרכי.
    לשמחתי גילה המורה פתיחות והוא הסכים.
    הפסוקים שמביא עידן בתגובתו מספר יהושע שימשו אותי לא אחת בדרכי הפובליציסטית לאורך השנים כדי להפנות את תשומת הלב אל אחד המקורות שדירדרו את החברה הישאלית לגזענות, לכוחנות, לאלימות, לאכזריות, באחת – אל חדוות הרשע והפשע. ספר יהושע אינו מייצג "סתם" אתוס גזעני, זהו אתוס של ג’נוסייד, ולמרבה הצער השתלט האתוס הזה על החברה הישראלית בתהליך הולך וגובר מאז תחילת הכיבוש ביוני 1967.

  34. דוד הגיב:

    לעידן סובול – כשההכפשה מחליפה את הביקורת נדחית גם הביקורת.

    ————
    למדינת ישראל המתקרבת לגיל שישים עדיין לא נולד לאום ישראלי, לאום של המדינה, ואזרחיה עדיין מזוהים בתעודות הזיהוי הרשמיות שהמדינה הנפיקה ומנפיקה להם עד עצם הרגע הזה תחת מאה ועשרים סיווגים שונים – לפי גזעיהם, או אמונותיהם הדתית, או עדותיהם, או צבע עורם או כל גחמה אבסורדית אחרת מתוצרת משרד הפנים הפרימיטיבי והאנטי דמוקרטי ביותר מכול מוסדות המדינה.
    ———–

    את הדברים האלה אפשר לכתוב רק מתוך שינאה למדינה:

    "לפי גזעיהם, או אמונותיהם הדתית, או עדותיהם, או צבע עורם או כל גחמה אבסורדית אחרת".

    בינתיים נמחק סעיף הלאום בתעודת הזהות, אך מה זה מעניין את עידן המתעקש להכניס לתוכה את הגזע, הדת, העדה או צבע העור?

    חוץ מזה שיש עוד מדינות ‘נאורות’ המבדילות בין סוגי אזרחים. בגרמניה, למשל, יש מעין ‘חוק שבות’ לקיבוץ נדחי האומה הגרמנית שנותרו במזרח ובספר החוקים יש קטגוריה הנקראת ‘שייכות ללאום הגרמני’. בבריטניה יש אאל"ט 4 סוגי אזרחות. שלא לדבר על מדינות פחות ‘נאורות’.

    גם במולדת העמלים הקומוניסטית שהלכה לעולמה היה את סעיף הלאום בתעודת הזהות כדי שכל נצ’אלניק יידע לאיזה לאום שייך הסובייקט הפונה אליו.

  35. עידן סובול הגיב:

    ל-דו?ד או דו?ד :

    ראשית, חידשת? לי דבר שבטרם חידושך לא העליתי אותו בדמיוני אפילו באותם חורפים שבהם לקיתי בחום גבוה. לפי שיטתך – עובדות אפשר לכתוב רק מתוך שינאה למדינה. ומכאן מתחייבת מסקנה, משונה קימעה, שמתוך אהבה אפשר לכתוב רק בדותות.

    שנית, אינני יודע מאיזו הזייה הוצאת? את הקביעה שסעיף הלאום נמחק מתעודות הזהות;
    ברגע זה ממש, תוך כדי כתיבת שורה זו, אני מציץ בתעודת הזהות שלי ורואה שמתחת לתמונתי הצבעונית (אשר לפיה בלבד קשה לנחשע אם אני פרענק או אשכנזי) מופיע בפירוש: "הלאום יהודי"
    לא "לאום" אלא "הלאום" בהא הידיעה!

    בכול פעם שאני מציץ בתעודה הזאת אני מופתע מחדש שבניגוד לציון ההשתייכות הגזעית, אין בה עדיין עמודה לציון ההעדפות המיניות, לפחות אלה הנפוצות ביותר, כגון: קונבנציונאלי/ת; דו-מיני/ת; הומוסקסואל; לסבית וכדומה .

    שלישית, הגדרת המושג "לאום" היא: כלל אזרחיה של המדינה, ללא הבדל גזע, מין, אמונה-דתית, השתייכות עדתית, חברות במפלגה פוליטית, וכיוצא באלה השתייכויות שהן עניינו הפרטי של הפרט, וזה בדיוק מה שעולה מתוך מגילת העצמאות שלנו.

    הלאום הישראלי אמור לכלול עולים חדשים (שלמרבה ההפתעה הלאום הרשום בתעודת הזהות שלהם הוא "גרוזיני" או "רוסי", וילידי הארץ , שהלאום הרשום בתעודת הזהות שלהם הוא יהודי; "שומרוני"; "ערבי"; "דרוזי"; ועוד 114
    סוגי "לאום" שונים ומשונים, לרבות חסרי לאום או "לאום בלתי-ידוע"…

    בשום מדינה דמוקרטית מודרנית (כפי שישראל מתיימרת להיות) אין לתופעה כזאת, שהיא כשלעצמה בסיס איתן לאפליה בין האזרחים,
    שום זכר בחוקי המדינה.

    נסה לפנות למשרד הפנים הנאור שלנו ולדרוש את הרשימה המשמשת אותו לרישום הלאום בתעודות הזהות של אזרחי המדינה – ויתכן מאוד שגם אתה תופתע כמוני.

    אגב, בתעודת הזהות שלי רשום: "ארץ לידה: ישראל" בעוד שנולדתי בפלשתינא,תחת שילטון המנדט הבריטי; רישום זהה היה גם בתעודת הזהות של אחד מבני המשפחה, שנולד כאן בתקופת האימפריה העותמאנית, אבל שני המקרים הללו הם כבר מזמן בגדר קוריוז…

  36. עופר נ. – לדוד המתפתל הגיב:

    מורי ורבי,

    קטלוגם של מעשים כאלו או אחרים של הפלסטינים איננו רלבנטי לדיוננו שלנו על פשעי המלחמה של שרון, חלוץ ומופז.

    הפצצתו של שחאדה חוקית כמו הורדת פצצה של טון על ביתו של הדגנרל מופז בכוכב יאיר והרג ילדים שנמצאים בביתו בבתים שכנים. אולי יימצא איזה מטהר שרצים שיביא לנו את דבר בית הדין בהאג על פשעי המלחמה של מופז, או פשע האפרטהייד, שהנ"ל, כמו כל הדגנרלים, נגוע בו , ויסביר מדוע חוקי להוריד פצצה של טון על כוכב יאיר. אני לא אשתכנע (לגבי חוקיות הפצצה, לא לגבי האפרטהייד הישראלי המוכח)

  37. דוד לעידן סובול: הגיב:

    כניראה לא שמעת על תיקון החוק בדבר רישום הלאום בתה"ז (לפני זמן לא רב).

    אם תוציא היום ת"ז חדשה לא יהיה בה סעיף לאום.

    לכן כתבתי: >>בינתיים נמחק סעיף הלאום בתעודת הזהות<<. לעניין העובדות: ‘עובדות’ מהסוג שלהלן אפשר לכתוב רק מתוך שנאה למדינה: >>המדינה הנפיקה ומנפיקה להם עד עצם הרגע הזה תחת מאה ועשרים סיווגים שונים – לפי גזעיהם, או אמונותיהם הדתית, או עדותיהם, או צבע עורם או כל גחמה אבסורדית אחרת מתוצרת משרד הפנים הפרימיטיבי והאנטי דמוקרטי ביותר מכול מוסדות המדינה.<< כיוון שכתבת ‘מנפיקה’ הרי התייחסת לזמן הווה, וכאמור לטענותיך אין כל בסיס. גם בעבר לא היה רישום של ‘גזע’, ‘צבע העור’ וכד’ כפי שהעללת. לגבי המצב במדינות אחרות – אין לי מה להוסיף על מה שכתבתי לעיל – חבל שלא התייחסת לכך. לגבי מקום הלידה שלך: בכל העולם נהוג לציין את מקום הלידה לפי המצב העכשוי. בשלזיה, למשל, יכתבו למי שנולד שם לפני 1945 ‘פולין’ ולא גרמניה, באלזס – צרפת ולא גרמניה וכד’. תתרגל, גם אם זה נפשית קשה לך, לחיות עם זה שהמקום שבו נולדת הוא ישראל ולא פלסטין.

  38. דוד – לעופר המעמיד פנים הגיב:

    כיוון שה’סעיפים’ לא עזרו לך אתה מתחמק ונוטש את הזירה ה’משפטית’ וחוזר לזירה הפוליטית. שיהיה.

    ‘קטלוג’ פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות של הפלסטינים רלוונטי מאוד, כי במלחמה הזאת הצד הפלסטיני מפר בגלוי ובמוצהר את כל חוקי המלחמה, כמו שעשו הנאצים במלה"ע ה-2, ורוצח ככל יכולתו (המוגבלת למרבה המזל) בכוונה תחילה וללא כל הבחנה אזרחים של ‘האומה האוייבת’ – וזה לא מהיום אלא מקדמת דנא.

    בתוך אירגוני הטרור ה’דיון’ הוא רק על היקף ‘המטרה’. קו 4א בירושלים, למשל, נחשב עכשו לפחות בחשיבותו כי שם נוסעים ‘אנשים פשוטים’ ומנקים את השטח מהגוויות ומהדם מהר ולא נשאר כלום, בעוד שקפה קפית הוא ‘מטרה סטאטית’ עם ‘אפקט מתמשך’.

    בנוגע לך – אתה לא צריך להרחיק עד לכוכב יאיר מכיוון שדי בכך שאת מתייחס להתנחלויות כאל ‘אובייקטים צבאיים’ כדי להצדיק התקפות עליהן, וגם פיגועים כמו רצח מן המארב של מאבטחים אזרחיים בגדר ההפרדה ליד ירושלים הצדקת כ’מאבק נגד הכיבוש’.

    אז נא להפסיק עם העמדת הפנים ובוא נציב את הדיון במסגרות הנכונות.

  39. עופר נ – לדוד המטרניך הגיב:

    ידידי היקר,

    מי שהסיט את הדיון היה אתה, לעבר מעשים של הפלסטינים.

    עדת מעריציך רשמנה לפניה שלתקוף חיילים ישראלים מהמארב אסור, אבל לרצוח פלסטיני לא חמוש שנצפה עם משקפת מול התנחלות מותר

  40. עידן סובול הגיב:

    תשובה לדוד בעניין מחיקת סעיף הלאום:

    לא השבתי לך ישירות על חלק מטענותיך, מאחר שפרופסור עוזי אורנן הקדים אותי והשיבך בעניין התמוה הזה, שהגששים היו מכנים אותו "כאילו מחיקת הלאום".

    ראינו מה עלה בסופו של דבר בגורלם של אזרחים ששלטונות מדינותיהם החליטו מהו "הלאום" האתני שלהם, בין שרשמו זאת בתעודות הזהוי של אזרחיהן ובין שצברו ושמרו מידע זה "רק" בספרי מרשם האוכלוסין שלהם.

    ראינו לאיזה חור שחור עלול להוביל הסיווג, המעקב והטיפול באזרחים לפי המוצא האתני שלהם:

    מתוך שמי המאה העשרים יהבהב לנצח מעל ההסטוריה של אירופה ה- Judenstern הנאצי;
    אותו מפלצת שחורה שהתחפשה לכוכב, והידועה יותר בשם "הטלאי הצהוב".

    מדינת ישראל הייתה צריכה להיות הראשונה בעולם לסלק מתוך מרשם האוכלוסין שלה כל רישום ומעקב שיש בו כדי להצביע על מוצאו האתני, דתו ודעותיו של האדם.

    מחיקת סעיף הלאום בתעודות זהות מסוימות, מעשה שנעשה כנראה בעקבות העלייה הגדולה ממדינות "חבר העמים" והקושי שבו נתקלו פקידי משרד הפנים הנאור שלנו לעמוד על טיב יהדותה או יהודיותה של הסבתא הרוסיה או הליטואנית או הגרוזינית וכדומה,
    אינו יותר מאשר הפיכת הרישום הגלוי לעוד רשימה שחורה המוסתרת מעיני הציבור (בנוסח רשימות פסולי החיתון של הרבנות הראשית או הרשימות הפרנואידיות של ראש ה- ק.ג.ב. של מדינת ישראל – המלמ"ב).

    כדי לא להכיר דה-יורה בלאום האחד שאמור להיות הלאום הרשמי של מדינת ישראל – הוא הלאום הישראלי – מוכנים פרנסיה לטאטא אל מתחת לשטיח את רשימת 120 הלאומים השונים שבהם נאלצו להסתמן אזרחיה, באותה שיטה שהיא מתעתעת ומטאטאת אל מתחת לשטיח מחדלים שונים, שרבים מהם אף עלו ומוסיפים לעלות בחיי-אדם.

    מחדלים כה רבים מטואטאים אצלנו אל מתחת לשטיח, זה למעלה מיובל, עד כי שטיחיה של המדינה נראים כבר כמו גבעות שחורות, אך לצערנו ולאסוננו – לא כמו הגבעות השחורות היפהפיות של דקוטה, אלא הגבעות האפורות והמסריחות של חירייה או רמת חובב.

    מדינת ישראל המתיימרת להיות הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון , קמה ונהייתה מן י?צור מוזר ומשונה, שקשה למצוא לו שם מתאים יותר מאשר הצירוף האוקסימורוני "דמוקרטיה ק?ל?ר?יק?ל?ית".

  41. דוד הגיב:

    תגובה לעידן סובול.

    אני בספק אם פרופ’ עוזי אורנן היה חותם על תגובתך המכילה את ההשמצות הרגילות של השמאל הקיצוני נגד ישראל.

    לא נרגעת עד שלא השווית את רישום הלאום בתעודת הזהות הישראלית עם הטלאי הצהוב הנאצי.

    תמהני אם היית משווה את רישום הלאום של כ-200 עמים ולאומים במסמכים של האימפריה הסובייטית לטלאי הצהוב.

    לגופו של עניין: רישום סעיף הלאום אכן בוטל והוא מוחלף בכוכביות. נכון שיש עוד כל מיני התחכמויות של משרד הפנים כמו תאריך הלידה העברי אצל יהודים או רישום שם הסבא אצל ערבים ונכון שיש ‘רישום אוכלוסין’ במשרד הפנים שבו מופיעים כל מיני דברים משונים ומגוחכים.

    אין לי כל עניין להגן על שיטה פסולה ומפלה וגם אני מצטרף לדרישה לביטול כל הרישומים האלה.

    יש בעייה עם רישום ‘לאום ישראלי’ במובן של ‘אזרח ישראלי’ כי תה"ז איננה מסמך המעיד על אזרחות והיא ניתנת גם לאנשים שאינם אזרחים, אלא תושבים. אז מה לכתוב אצלם?

    עם כל הדחייה שאני דוחה את הרישום הזה אני מבין את מקורותיו: מדינת ישראל הוקמה כמדינת העם היהודי בכל העולם והיא לא הצליחה עד היום להתמודד עם העובדה שקמה כאן אומה עם מאפיינים יחודיים שאיננה זהה עם העם היהודי בעולם.

    המדינה הזאת איננה מדינה כמו הולנד או צרפת שבה חי עם שאף פעם לא גלה מארצו ותפקיד המדינה איננו לקבץ את גלויות העם הזה ולבנות אותו מחדש בארצו.

    אפילו הקומוניסטים קיבלו בזמנם את המאפיינים האלה של מדינת ישראל כשחתמו על מגילת העצמאות והצביעו בכנסת בעד חוק השבות. האם הם לא ידעו שהם מקימים מדינה של ‘טלאי צהוב’?

    אני כותב את זה רק כדי הראות את האבסורד שבטענותיך.

    התקוממתי כשכתבת שיש רישום של ‘גזע וצבע’ שזה שקר מוחלט ונועד רק להכפשת המדינה מצד מי ששונא אותה ורוצה לראות בה מדינת אפרטהייד או, כמוך, מדינה נאצית.

    אם זאת באמת מדינת ישראל אז צריך באמת לשנוא אותה, אז למה אתה מתרעם אם זה מה שאומרים עליך?

  42. עידן סובול הגיב:

    לדוד:
    דווקא משום שאני חרד משנה לשנה יותר ויותר לפרצופה ולגורלה של המדינה, ורואה, לצערי הרב, כמו שאמור כל אזרח לפקוח את עיניו ולראות כיצד היא נסחפת או אולי, גרוע מכך, מתעקשת ללכת בדרכים רעות מבחינה חברתית, תרבותית וכלכלית – דווקא משום כך אני רוצה לראות את המדינה נפטרת מהכיבוש המתמשך לשוא ומשחית את טובי בניה;

    דווקא משום שאני חרד לפרצופה ולגורלה של המדינה, אינני רוצה שיתקיים בה אפילו דבר אחד העלול להזכיר לי מדינות אפרטהייד;

    דווקא משום שאני חרד לפרצופה ולגורלה של המדינה – אינני מבין איך אתה חולף בקלות כזאת על כל מיני טריקים מסריחים גם מהראש וגם מתחת לזנב, אשר אתה עצמך מודה שמשרד הפנים נוקט בהם כדי להבדיל בין אזרחים סוג א’, סוג ב’, סוג ג’ וכן הלאה;

    דווקא משום שאני חרד לפרצופה ולגורלה של המדינה, אינני מהסס להזכיר לה בכול הזדמנות
    שרשימות אפורות "קטנות וזניחות" נוטות להתארך כאילו מעצמן והופכות לאט לאט ובהתמדה
    לרשימות ארוכות ושחורות; אם תיפול לידיך פעם רשימת פסולי החיתון בישראל, אני בטוח שהן תרעדנה, אם אתה איש רגיש לזכויות האדם;

    אם אתה מייחס לי שינאה למדינה – סימן שאינך מכיר אותי כלל, למרות שאני מקפיד להזדהות בשמי המלא, ולא מסתתר מאחורי איזשהו שם פרטי נפוץ, שם בדוי כלשהו או סתם עילום-שם;

    את דעתי על חוק השבות וזכות השיבה כבר הבעתי בהזדמנויות רבות, ולאחרונה, כשנוצר ה?קשר- מתאים, הבעתי אותה ב"חדשות מחלקה ראשונה" ולא אחזור עליה כאן.

    גם על דעתו של פרופסור אורנן על המצב החברתי בישראל ועל היותה מדינה ללא לאום-מדינה, תוכל ללמוד מקריאת מאמריו הרבים העוסקים בנושא מזה שנים רבות, וקטונתי מלסכמה עבורך.

    ואגב, אם כבר הזכרת? את דברי בקשר לגזעים וצבעים – אני מקווה שעדיין לא שכחת? כיצד בעורמה יהודית בריאה וטהורה לקחו תרומות-דם של אתיופים ושפכו אותן למזבלות.

  43. לעופר ישגבול הגיב:

    לפחות אתה מסכים איתי שהמעשים שהצדקת אותם נחשבים לפשעי מלחמה ושהצדקת אותם רק מכיוון שהפושעים הם פלסטינים והקורבנות ישראלים.

    יותר מזה לא ביקשתי.

  44. לגדעון ספירו הגיב:

    היות שאתה כל הזמן מעלה את עניין דארפור (והוא באמת חשוב), אז מצאתי אתר של המפלגה הקומוניסטית הסודאנית שיש בו המון כתבות שעוסקות בזה, ומגנות בחריפות את התנהגות המשטר.
    בין השאר מופיעה שם כתבה די חריפה שנכתבה בעיתון המצרי אלאהרם.

    סתם בשביל שתרגיש טוב…

  45. דוד הגיב:

    יש כמה דברים מצחיקים אצל עוזי אורנן. למשל:

    >>>>>>>
    אכן, ברית המועצות לא ידעה על החוקים האלה כשתמכה בישראל, קודם כל מפני שהם היו קיימים רק בכוונות של השלטונות, והם נחקקו, כאמור, יותר מאוחר.ודאי גם מסיבות אחרות – היא קיוותה שהלוחמים נגד הקולוניאליסטים המערביים (כגון בריטניה) יוסיפו להיות בצד הנוגד להם. הם לא ידעו שהאוריינטציה של ישראל היא לא מערב ולא מזרח ,אלא אוריינטציה על היהודים.
    <<<<<<<<< כידוע בריה"מ תמכה רק במדינות עם חוקים דמוקרטיים לעילא – אבל הציונים הנוכלים האלה הצליחו להערים על הבר מינן הסובייטי……. ובכלל, כידוע, הבר מינן הסובייטי היה מדינת חוק למופת ורגישה לזכויות האדם – על גוויותיהם של 30 מיליון קורבנות הקומוניזם. חבל שאורנן כ"כ מתרגז על חוק הכניסה לישראל והאזרחות. אנחנו בחברה טובה – עם הנאורות שבמדינות, כמו גרמניה ובריטניה. גם בגרמניה יש ‘חוק שבות’ מפלה לטובת מהגרים בעלי דם גרמני – בטח ברז’נייב ואנדרופוב לא ידעו על כך דבר כשביקרו בגרמניה והתחנפו למנהיגיה. ולבריטניה יש כיום 4 סוגי אזרחות עם זכויות הגירה שונות לבריטניה. וגם צרפת המעטירה, מולדת זכויות האדם, מקבצת את נידחיה הלבנים מהקולוניות בשעת הצורך – ולעומת זה מגרשת בברוטאליות פליטים שחורים אומללים הבורחים מהדיקטטורות שהיא כוננה באפריקה חזרה לידי תלייניהם.

  46. עידן סובול הגיב:

    לדוד
    אני לגמרי לא בטוח אם היית יכול לצחוק היום בחופשיות כזאת, אם אנדרה גרומיקו לא היה מצביע באו"ם למען הקמת מדינת ישראל, ואם ברית המועצות לא הייתה מספקת לנו נשק דרך צ’כוסלובקיה, במקום הנשק שהבריטים החרימו לנו באותה תקופה.

    גם היתלותך במעשי נבלה של מדינות אחרות כדי להצדיק את מעשי הנבלה שלנו היא יותר מתמוהה בעיני, ויש לה אופי של בומרנג או חרב-פיפיות.

  47. בנימין ימיני הגיב:

    בתגובה לגדעון ספירו ומכתבו המביש לאל"מ זוארץ.
    פינקי הוא מפקד דגול שנפצע פציעה קשה בזמן שהיה בסיורמבגזרה בה לוחמים חייליו ע"}מ לאפשר לך ולילדיך לישון בשקט בלילה בביתיכם.
    הצורה בה אתה מכנה את המפקד ואת הצבא ביא צורה מבישה ומגעילה ואני מציע לך להתנצל -לא מתבטאים כך על קצין שמור להיות מחוץ למחלוקות הפוליטיות.
    תתבייש לך !!!!!

  48. יוסף הגיב:

    קראתי את עדותו של פינקי זוארץ על נסיבות מותו של הצלם הבריטי ג’יימס מילר ברפיח בזמן שהיה מח"ט של הגזרה.
    זוארץ טוען שהכוחות במקום "פעלו כנדרש, תוך גילוי איפוק, קור רוח ומקצועיות ראויים להערכה".
    אדם חף מפשע נהרג. קלטת הוידאו שצילם מראה שלא נורתה ירייה אחת באזור בשעה שקדמה להריגתו.
    תגיד שהם חיילים מקצועיים שעשו טעות, תגיד שהיו בלחץ, אבל להגיד שפעלו כנדרש תוך גילוי איפוק? יצאת מדעתך?
    פינקי גם מסר בעדותו שם כללי פתיחה באש מופרכים לחלוטין, שנוגדים כל כללי פתיחה באש שלמדתי בצה"ל, ואף את הכללים שציטטו כל החיילים שהעידו על האירוע.
    אדם חצוף, טיפש, וחסר כל רגש והערכה לחיי אדם. אני מקווה שרגלו היתה טובה ממנו, ושתנוח על משכבה בשלום.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים