זוהי סדרה על רוסיה. אבל היא יכולה היתה להיות גם על ישראל. או על ארצות הברית. שמה: "האוליגארכים", והיא מוקרנת עכשיו בערוץ 10. יש בה קטעים, שפשוט לא ייאמנו – לולא באו הדברים מפי הגיבורים עצמם, שממש מתפארים במעשיהם הנלוזים. הפיקו את הסדרה ישראלים ממוצא רוסי. האוליגארכים הם קומץ זעיר של "יזמים", שניצלו את חורבן [ קראו עוד ]
צה"ל אינו אוהב סרבנים, זה טבעי. צבא המעודד את המתנגדים לו ומטפחם, אפילו פציפיסטים גמורים יילחמו על מנת לשרת בשורותיו. העם היושב בישראל אינו אוהב סרבנים, טבעי, הוא אוהב את צה"ל, ואויבי אהוביו אויביו. בית המשפט אינו אוהב סרבנים, טבעי, כל המפר חוק, חוזה וסדר – מאוס עליו. אבל כאן אין מדובר באהבה-שנאה-ידידות, אלא בשלטון [ קראו עוד ]
נִמְשֹׁל בִּשְׂדוֹת-זָרִיםנָגוּר בְּבָתֵּיהֶםנִסְחַר בִּרְכוּשָׁםנִדְפֹּק אֶת בְּנוֹתֵיהֶם נִמְשֹׁל בִּשְׂדוֹת-זָרִיםנִשְׁפֹּךְ קְצָת אֶת דָּמָםכְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּשֶׁהֵם חֶלְאַת-אָדָם נִמְשֹׁל בִּשְׂדוֹת-זָרִיםנִקְצֹר, נַחְלֹב, נָשִׁירעַל עַם מוּרָם מֵעַםמוּרָם , עֶלְיוֹן, בָּכִיר נִמְשֹׁל בִּשְׂדוֹת-זָרִיםנִמְשֹׁל בָּם לְעוֹלָםוּמִי שֶׁלֹּא יָכֹלשֶׁיִּסְתַּלֵּק מִכָּאן!
משך שנים הדיון על הקשר בין הדיכוי הפלסטיני לבין הדיכוי המזרחי נמצא בראש העניינים של השיח הרדיקלי בארץ. הוא נמצא תמיד בין השורות בדיונים בין מזרחים שתומכים בציונות (שהם הרוב) לבין אלה שמסתייגים ממנה או סולדים ממנה. הטענה של "אנחנו המזרחים" נדע ביום מן הימים לדבר עם הערבים מפחידה הרבה מאוד אשכנזים, אבל ספק אם [ קראו עוד ]
במאמרו של אנדרה דרזנין שהתפרסם באתר הגדה השמאלית, "זכות השיבה – אשליית מחנה השלום הישראלי" (ב-5 וב-15 ביולי), הציג הכותב תזה מרכזית אחת, הקובעת שההנהגה הפלסטינית לא ויתרה על זכות השיבה במובן של חזרתם של מיליוני פליטים לתחום מדינת ישראל, והיא גם לא תוותר עליה. לכן לדעת דרזנין, אין כל אפשרות לגשר על חילוקי הדעות הקיימים [ קראו עוד ]
שר האוצר בנימין נתניהו מנפנף בדגל היוזמה החופשית. נשמע מאוד ליברלי: כמה שפחות התערבות ממשלתית, כמה שיותר שוק פרטי, שהרי רק השוק הפרטי יוביל את הכלכלה לפריחה ואת האזרחים לשגשוג. זה אפילו לא נכון בתיאוריה. כיום אין הבדל עקרוני, מהבחינה של התערבות והכוונה ממשלתית בין מדינה בעלת משק קפיטליסטי קלאסי שבה עיקר הבעלות הכלכלית נמצאת [ קראו עוד ]
מלחמת הבחירות בארצות הברית פרצה בכל עוזה עם התכנסות הדמוקרטים בבוסטון – ובקרוב תתכנס גם ועידת הרפובליקאים. ועידות אלה הן חסרות משמעות פוליטית – על המועמדים והמצע כבר הוחלט קודם לכן באותם חדרים אפופי עשן. פעם עוד היו שם מאבקים גלויים בין קבוצות שונות של הממסד על האינטרסים השונים שלהן. בימינו גם זה נעלם. העיתונות [ קראו עוד ]
תוכנית "ההתנתקות" של אריאל שרון כבר הספיקה ליצור בלגן גמור בכל התחומים. היא גרמה למשבר ממשלתי מתמשך, לתסבוכת בתוך כמה מפלגות, למבוכה בקרב דעת הקהל, לבלבול במערכת הביטחון ולמאבק אלים בין הארגונים הפלסטיניים. כוחות השלום הישראליים מבולבלים כמו כולם. חלק תומך בשרון למען ההתנתקות ואף רוצה להצטרף לממשלתו, חלק מגנה את שרון בחריפות.בואו ננסה להכניס [ קראו עוד ]
בתחילת יולי אירגן פורום הארגונים למאבק באבטלה פעילויות מחאה מול אירועי כנס קיסריה. כנס קיסריה הוא כנס אקדמי לכאורה שמארגן המכון הישראלי לדמוקרטיה, אחיו הבוגר של הכנס של המרכז הבינתחומי. ראש הממשלה ושר האוצר הם בדרך כלל אורחי הכבוד של הכנסים הללו ובראש המרכז הבינתחומי אף עומד פרופסור מכובד מראשי מפלגת שינוי. שר האוצר מכבד [ קראו עוד ]
במשך שנים רבות נהגנו להגדיר את מהותו ואת דרכו של מחנה השלום העקבי במשפט קצר אחד: מדובר באנשי שמאל ישראלים המבקשים למסד דיאלוג עם אנשי ימין פלסטיניים. מאז התחוללו בעולם מהפכים מהדהדים ועתירי משמעויות: הגוש הסובייטי התערער ואחר-כך התמוטט, הזירה הבינלאומית הפכה לחד-קוטבית, בהנהגת מעצמת-על אחת בלבד, והטכנולוגיה התקשורתית שינתה את מפת העולם וקיעקעה את [ קראו עוד ]
השבוע הוכיחו ג’ון קרי וחבריו שהם יודעים להפיק כנסים מרשימים. 95 מיליון הדולר שהושקעו בכנס הוועידה הדמוקרטית בבוסטון, הפכו אותה ליקרה ביותר בהיסטוריה. היום, כשוועידת הדמוקרטים מאחורינו והבחירות לנשיאות לפנינו, כדאי לזכור את האימרה העתיקה: מאחורי כל פוליטיקאי מצליח עומד תאגיד טוב ותומך. מסתבר שלא רק רפובליקאים נגועים בחברים עשירים שאחרי הבחירות הם יהיו מוכנים [ קראו עוד ]
