עַל הַמָּסָךְ
אֲנִי מַבִּיט בַּצִּיּוּר
מַחֲזוֹר שִׁירִים עַל פִּי בְּרוֹיגֶל
שֶׁיֵּשׁ המְכַנִּים ‘הָאָב’ אוֹ ‘הַזָּקֵן’
רַעְיוֹן בִּלְתִּי מְקוֹרִי בַּעֲלִיל
אֶת הַצִּיּוּר צַיָּדִים בַּשֶּׁלֶג
אֲנִי מְכַנֶּה הַיּוֹם
טֶבַח הַחַפִּים מִפֶּשַׁע
כְּלָבִים אֵלּוּ
חֲנִיתוֹת אֵלּוּ
הַדַּקּוֹת – מְרֻכָּזִים כָּל כָּךְ בְּעַצְמָם
מְעַיְּנִים בַּשֶּׁלֶג כְּאִלּוּ נִכְתַּב עֲבוּרָם
לְעֵת עַתָּה, מִתְאַמְּצִים
לַעֲקֹר רֶגֶל
יִטְבְּחוּ בְּעוֹד 15- 20 דַּקּוֹת
בְּאוֹתָם חַפִּים מִפֶּשַׁע הַמַּחְלִיקִים עַל הַקֶּרַח
שָׁם לְמַטָּה
חַסְרֵי פָּנִים
קְטַנִּים כִּילָדִים
מִכֹּחַ הַפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה
רֵאשִׁית יִפָּגְעוּ
הַקְּרוֹבִים אֵלֵינוּ בְּיוֹתֵר
אֵלּוּ שֶׁשְּׁבִיל הַשֶּׁלֶג
יַחְסֹם אֶת דַּרְכָּם בַּמְּנוּסָה
אוֹ-אָז תַּשִּׂיג יַד הַצַּיָּדִים
אֶת הַיֶּתֶר
הנִצּוֹלוֹת הַיְּחִידוֹת
שְׁתֵּי נָשִׁים – אַחַת בְּשִׂמְלָה אֲדֻמָּה
יִתָּכֵן שֶׁבְּתָא-הַמִּטְעָן מֻצְפָּן הַתִּינוֹק אֵינֶנּוּ רוֹאִים
שֶׁיַּחְלִיקוּ בְּמִזְחֶלֶת הָלְאָה מִשָּׁם, לְמִצְרַיִם לְמָשָׁל
אֶל מִחוּץ לַצִּיּוּר
אֶל צִיּוּר אַחֵר
וּכְמוֹהֶן – הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת הָאֵשׁ
בַּפֻּנְדָּק, אֵלָיו יָשׁוּבוּ הַצַּיָּדִים
מִתְנַשְּׁפִים מִן הָעֲלִיָּּה בָּהָר
יַבִּיטוּ לְאָחוֹר בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
הַתְּמוּנָה לֹא תִּשְׁתַּנֶּה הַרְבֵּה
מִשְׁטַח קֶרַח וְעָלָיו דְּמוּיוֹת זְעִירוֹת
צִפּוֹרִים שְׁחוֹרוֹת יִהְיוּ עַל הָעֵץ
בַּשָּׁמַיִם
בְּעִקָּר דְּמָמָה כְּמִקֹּדֶם
רַק הַפָּנִים הוּסְבוּ
רַק רַחַשׁ הָאֵשׁ הַנִּגֶּפֶת בָּרוּחַ
נְשִׁיפוֹת הַכְּלָבִים, לְשׁוֹנוֹת אֲדֻמּוֹת מְשֻׁרְבָּבוֹת
עַתָּה מֵרִים מִישֶׁהוּ מֵהֶם אֶת עֵינָיו וְרוֹאֶה
עַל מִשְׁטַח הַקֶּרַח הָרָחוֹק, מִיָּּמִין
כְּבָר נָפַל מִישֶׁהוּ וְנֶחְבַּט
כְּאוֹת עֲבוּרֵנוּ לְהַתְחִיל אוֹ
כְּתַחֲזִית שֶׁלְּעֵת עַתָּה אֵינָהּ אֶלָּא בְּגֶדֶר שַׁעֲשׁוּעַ
יישר כח . השיר כבש אותי.
כמי שמכירה היטב את הציור וגם את השיר של קרלוס ויליאמס,
נפעמתי.