יותר משליש מהמשפחות העניות בישראל, 115 אלף משפחות, הן משפחות עובדות. מרביתן, 84% – שזה 97 אלף משפחות – הן משפחות שבראשן עומד שכיר והשאר, 18 אלף, הן משפחות שבראשון עומד עצמאי. כמעט אחת מכל עשר משפחות עובדות היא משפחה ענייה (כ-10%). אחד הגורמים המרכזיים האחראיים לכך שהעבודה אינה מבטיחה הכנסה נאותה, וזו אינה מבטיחה השתכרות מעל לקו העוני, הוא רמת שכר המינימום הנמוכה מאוד.
שכר המינימום החודשי כיום הוא 3,335 שקל בחודש. זו הכנסה נמוכה מקו העוני למשפחה בת שלוש נפשות. קו העוני למשפחה כזו כיום פירושו השתכרות של 3,696 שקל בחודש. כלומר, משפחה בת שלוש נפשות שבה יש מפרנס יחיד העובד במשרה מלאה ומשתכר שכר מינימום היא משפחה ענייה, וככל שמספר הילדים במשפחה עולה, כך עוניים גדל.
בישראל קו העוני מוגדר לפי גישה יחסית. המוסד לביטוח לאומי פיתח מדד עוני חלופי, לפיו קו העוני מוגדר כהכנסה שתחתיה אי אפשר לצרוך סל מוצרים בסיסי מייצג. בהתאם לגישה זו, רמת הכנסת המינימום "המוחלטת", גבוהה מקו העוני ה"רשמי" הנהוג בישראל. במלים אחרות, מספר המשפחות שהכנסתן אינה מאשפרת קיום בסיסי נאות, על פי מדד העוני המשופר, גבוה ממספר המשפחות המוגדרות עניות כיום. לדוגמא: קו העוני ה"רשמי" ליחיד הוא 1,743 שקל, אך על פי המדד החלופי, קו העוני ליחיד הוא הכנסה שמתחת ל-1,930 שקל (אם יש בבעלותו דירה) או 2,380 שקל בשכירות. זוג מבוגרים במדד הרשמי: 2,789 שקל, ואילו במדד החלופי קו העוני מוגדר בין 3,130 ל-3,870 שקל. משפחה ובה זוג הורים ושני ילדים: 4,463 שקל ועל פי המדד החלופי בין 4,540 ל-5,610 שקל.
מנתונים אלה עולה כי זוג ללא ילדים, שאין בבעלותו דירה, צריך להשתכר לפחות 3,870 שקל בחודש על מנת לרכוש סל מוצרים בסיסי חיוני, כלומר, לא די בשכר מינימום על מנת לאפשר לו תנאי קיום נאותים – על פי מדד העוני המשופר של המוסד לביטוח לאומי.
עוד עולה מהנתונים כי משפחה ממוצעת של זוג ושני ילדים, שאין בבעלותה דירה, צריכה לפחות 5,610 שקל לחודש על מנת לרכוש סל מוצרים בסיסי חיוני. הכנסה ברמת שכר המינימום גוזרת על המשפחה הממוצעת חיי מצוקה ועוני.
מערכת תשלומי ההעברה הנהוגה כיום אינה מאפשרת למשפחות המשתכרות סביב שכר המינימום תנאי קיום שמעבר לקו העוני. קצבאות השלמת הכנסה ניתנות למשפחות עובדות ששכרן נמוך, רק לאחר עמידה בקריטריונים מחמירים ורק שליש מהמשפחות העניות העובדות זכאיות לקצבה כזו. יתרה מזו, גם משפחות עובדות הזכאיות לקבל השלמת הכנסה אין בידיהן להיחלץ ממעגל העוני.
בנסיבות אלה, של עוני ופערים מצד אחד ושל חידוש הצמיחה מצד שני, העלאת שכר המינימום היא מהלך כלכלי-חברתי מתבקש. העלאת שכר המינימום לרמה של 4,500 שקל בחודש תחלץ מעוני משפחות ממוצעות של זוג עם שני ילדים שזה מקור פרנסתן העיקרי, ויש רבבות כאלה. היא גם תשפר באופן משמעותי את מצבן הכלכלי, ואף תאפשר צריכה של סל מוצרים בסיסי למשפחות קטנות של זוג עם ילד. צעד זה בכוחו להקטין באופן משמעותי את ממדי העוני, ולהביא לשיפור משמעותי בחלוקת ההכנסות וצמצום פערי השכר בישראל, שהם מהגבוהים בעולם.
שנה טובה, שנה של תוספות שכר!

כלכלה כמו פסיכולוגיה אינה מדע מדוייק וסטיסטיקה היא אחד הכלים הכי "מושחתים" שיש.
ההכנסה המינימלית שמשפחה ממוצעת צריכה כדי להתקיים חושבה עפ"י סל צריכה בצפון תל-אביב או באילת (שם אין מע"ם)?
אני לא אומר שאין עניים ורעבים (כמו שר הפנים שלנו), אבל לשכר המינימום אין קשר ישיר לעיניין.
ניתן להעלות את שכר המינימום (בחוק) לכל סכום שרוצים, השאלה מי יוכל להרשות לעצמו לקנות את המוצרים שמייצרים עובדים בשכר מינימום כזה?
חשבון הבנק של משפחה מורכב מהכנסות (משכורת) והוצאות, לדעתי חכם יותר לטפל בהוצאות ולא רק בהכנסות, יש צורך להוריד מיסים כדי להוריד את מחירי המוצרים, להוריד את מכיר הארנונה המים והחשמל, להוריד את התשלומים לבתי הספר וכו.
יותר קל לטפל בהוצאות של מפשחה ישראלית ממוצעת מאשר להעלות את שכר המינימום, אז המחירים יעלו בהתאם, זה חוק בסיסי הכלכלה חופשית
שנה טוב
על כך שהשכירים צריכים לקבל תוספת שכר אין להתכווח. אין גם ויכוח על כך שמקבלי שכר מינימום מקבלים שכר רעב. הבעיה היא איך גורמים לכך שהמעסיקים (הממשלה והמגזר הפרטי ישלמו את התוספת). בייחוד כאשר בהסכמי השכר הקיימים יש דרגות שכר שמתחת לשכר המינימום. ברשויות מקומיות רבות במגזר הערבי העובדים מקבלים הבטחת הכנסה כי שכרם לא מגיע לשכר מינימום וזאת בהתאם להסכמים הקיבוציים! לכן, על ההסתדרות לדרוש תוספת שכר, אבל גם היא צריכה לפתוח במתקפה נגד המעסיקים הציבוריים והפרטיים כדי לשנות את הסכמי השכר הקיימים כך שדרגות השכר הנמוכות, לא יהיו נמוכות משכר המינימום (הקיים והמשופר!)
"…הן משפחות שבראשן עומד שכיר והשאר, 18 אלף, הן משפחות שבראשון עומד עצמאי."
האם מכאן צריך להבין שהמפרנס העיקרי במשפחה (ובמציאות חיינו, לרוב גבר) הוא "ראש המשפחה" ומי שעושה את עיקר עבודות הבית (במציאות חיינו, לרוב אישה) הוא ב"תפקיד זוטר"?
אני בטוח שזו לא הכוונה (לפחות לא במודע), אבל אולי בכל זאת ראוי להחליף את "בראשן עומד" עם "אותן מפרנס".
בישראל יש פער לא ברור בין עלות מוצרים מסוימים לבין שכר העובדים, ולכן אינני משוכנע שהעלאת שכר המינימום מחייבת העלאת מחירם של חלק מהמוצרים. לדוגמא: סדרן או קופאי או מוכר פופקורן בבית קולנוע בארה"ב משתכרים בין 6-8 דולר לשעה, וזהו בערך גם מחירו של הכרטיס. בישראל לעומת זאת עובדים בתפקידים דומים משתכרים 18 -21 שקלים לשעה בעוד מחיר הכרטיס 30 -40 שקלים.
חברת החשמל של ישראל משלמת משכורות נאות ביותר לעובדיה ולמרות זאת גובה מחיר סביר בהחלט תמורת החשמל.