מבין כל המאבקים החשובים שמתנהלים בימינו, הרי אין חשיבות במאבק על דמותו ומהותו של טיול מאורגן לחו"ל. מנגד, דווקא משום שטיולים כאלה משעתקים ומבטאים את יחסי הכוחות הכלכליים, כדאי לתת את הדעת לאטרקציות תיירותיות אלה. טיול מאורגן מסוג "מלכת המדבר", מסע אתגרי ברכבי-שטח במדבריות העולם המיועד לנשים בלבד, משקף את יחסי הכוחות החברתיים-כלכליים של החברה הישראלית במלואם, החל מהבנת היוזמה הראשונית וכלה בהשתלשלות הטיול עד היום. הזכאות לצאת לטיול מהווה כל שנה תחרות קשה בין מאות מתמודדות ומלווה בקמפיין פרסומי רחב.
כל אחת מהמשתתפות נדרשת לשלם מחיר גבוה מאוד עבור השתתפותה למשך עשרת ימי המסע. היוזמה לטיול היא פרי יוזמתו של אחד מבעלי "טבע הדברים" ששאף להסביר לאשתו מהי אחוות הגברים המתעצבת בשירות המילואים. לכן בחר באנלוגיה זו, ואכן רב הדמיון על השוני בין שני אלה – שירות מילואים וטיול מאורגן לחו"ל לנשים.
האמנם אחוות נשים?
החוויה המרכזית שאותה חוו המשתתפות והמארגנים מתגאים בה – היא אחוות הנשים. אך במבט ביקורתי יותר ניתן לראות שאחווה זו מבוססת קודם להיותן נשים, על שייכות כלכלית-חברתית מסוימת, לפיה רק יהודים, חילונים או מסורתים, ממעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה יכולים לאפשר לעצמם לעמוד בעלות הגבוהה של הטיול. שייכות כלכלית-חברתית מצומצמת זו תוליד, קרוב לוודאי, אחווה דומה בכל קבוצה שהיא. אה כן, מכיוון שהן גם נשים, חשוב להבין מה הם התכנים הנשיים העולים בטיול, ואולי מהתכנים הנשיים תעלה ההצדקה לכנות את הטיול המאורגן במתכונתו הנוכחית "טיול לנשים".
תכנים "נשיים" בטיול?
מתוך שיטוט בפורומים השונים, הצילומים של הנשים (כפי שמתועד בכל שנה בסרט בערוץ 2) עולה תמונה של חבורת נשים עליזה וצחקנית, הנהנית לאורך המסע מהנופים והטבע ומאווירת הצוותא. יש מי שתמונה זו תספק אותה, אך מרבית הנשים כן תחפשנה את אותה חוויה נשית מובטחת. היכן הם התכנים הנשיים? הדבר הנשי היחיד בטיול אלו הן האובייקטים עצמן – הנשים. אין בטיול או בהכנות אליו תכנים של מאבק חברתי-פמיניסטי על שוויון זכויות בשוק העבודה, על ייצוג הולם בתקשורת ובפוליטיקה. בשנים עברו הסוכנות היהודית השתתפה בטיולים אלה, אך השנה הוחלט שהמותג "מלכת המדבר" עומד בזכות עצמו. מעניין אלו תכנים נשיים נוספו הודות לשותפות עם הסוכנות היהודית. יותר מכל חסרים בטיול זה תכנים של העצמה – מה מעצים או מאתגר בנסיעה ברכב שטח במסלול בדרגת קושי בינוני ומטה, עם כל המלווים והציוד הדרוש לחילוץ, והן אפילו לא נדרשות לנווט?
יחסי כוח חברתיים-כלכליים
כאשר בוחנים את הטיול המאורגן הזה, ניתן לראות כיצד מגולמים בו יחסי הכוח החברתיים-כלכליים בחברה הישראלית. הנשים הלא יהודיות אינן מהוות קהל יעד לפרסום או להשתתפות בטיול. כנ"ל לגבי נשים דתיות וחרדיות, מכיוון שהטיול נמשך גם בשבת. האחרות באות ממעמד כלכלי המאפשר להן לשלם את עלותו הגבוהה – 2,500 דולר לעשרה ימים. כמה נשים מסוגלות לשלם סכום גבוה זה? אלו שעובדות באמצעות חברות כוח-אדם ומשוללות כל תנאים או רק נשים בעלות מקום עבודה קבוע עם משכורת הולמת ותנאים סוציאליים הכוללים חופשה? מרבית הנשים המשתתפות שהן גם אמהות, מרשות לעצמן לצאת לטיול כזה בתנאי שיש להן משפחה תומכת. או סביר יותר בתנאי שיש להן את האמצעים לקנות את כוח העבודה של אשה אחרת, ממעמד נמוך, המשתכרת לפי שעה וללא תנאים סוציאליים כגון פנסיה. וכל זאת בכדי שהיא תוכל לנסוע ו"לחוות נשיות", להתחבר עם נשים כמותה ולהשאיר לאחרות את המאבק החברתי. במהלך הטיול הנשים מתארחות לילה אחד בבתי המקומיים – כפריים שברובם אינם מדברים אנגלית. איזה סוג "מפגש" מתקיים למשל, בין הנשים המטיילות לבין המקומיות המשרתות אותן, בעוד הבעלים מארחים אותן?
דבר נוסף שיש לזכור, מנהלי הטיול בדרגות הגבוהות הם גברים. הנשים מאיישות חלק מדרגות הביניים ואת הדרגות הנמוכות. דומה להפליא למבנה שוק העבודה. תמהה אני, אולי זו הסיבה שהתכנים בטיול הם שטחיים ובסופו של דבר סובבים סביב הכסף. בעידן בו יש תחרות עזה בין חברות טיולים, החברות חייבות "להמציא את הגלגל מחדש" בכל עונה, עם אטרקציות מיוחדות ארוזות בעטיפה נוצצת במיוחד: לא עוד "סתם" טיול יוקרתי ברכבי-שטח עם פינוקים בדרכים ומסאז’ בסיום כל יום, אלא מסע אתגרי לנשים בלבד שיוכיח להן שגם הן יכולות.
גם לא פחות חשוב הוא תוכן החבילה. בהחלט ניתן להשתמש בתשתית הקיימת על-מנת ליצור טיול איכותי ורציני לנשים, עם הדגשים החשובים לנו כנשים בחברה רב-תרבותית ומעמדית.
מה קרה לך רונית ? סך הכל טיול .
מעניין אחד רואה בכל דבר קיפוח המזרחיים . אחד רואה בכל דבר את הכיבוש השני את מאבק העובדים ואת מאבק נשים.
מה שייך מעמד העובדים ומעמד האישה ומשכורת לטיול מאורגן ואני לתומי חשבתי כי טיול הוא מפלט מחיי היום יום ולא מסע פילוסופי.
מאמר מצוין וחזק.
מאמר מרענן. הנשים כמוצר שיווקי בתעשיית הבידור הגברית.
מה יש לכן בנות להתחפש לגברים בטיולי ג’יפים המעפנים האלה. שעמומון אחד גדול לקפוץ ולקרטע במכונית, להרוס את הטבע וגם לדאוג בו זמנית שיצלמו אותך טוב. פוי.
תודה לך רונית על המאמר.
בלי שום קשר להיותן נשים, הרי כל המעמדות הגבוהים וחובבי השואו, עסוקים כל היום ב"כאילו": כאילו אנחנו נהנים, כאילו הכסף גורם לנו לאושר, כאילו יש לנו עניין בחיים ובחברה, כאילו הם בוחרים להיות עממיים (שלעולם הם לא יהיו)- כשבסה"כ אלו אנשים חיים-מתים ואומללים, שלא יודעים מה זה מוסר, אהבת אמת או חמלה. לאורך כל ההיסטוריה המילה "צביעות" נקשרה למילה "אריסטוקרטיה" ולכן כל מה שהם יעשו יהיה לו טעם רע אלא אם כן הם יעשו את הדברים שטבעיים עבורם לעשות: לעבוד בעסקים שלהם, לעשות קניות ולתרום לנזקקים או לאגודות כדי להשתיק את המצפון.
ההפרדה שאנחנו צריכים לשאוף אליה, היא הפרדה של מעמדות ולא בין פמיניסטים למתחזים. אנחנו צריכים לדאוג שלא יהיה לנו קשר אמיתי עם חבורות הליצנים האלו. בוז אמיתי אליהם (ולא בוז עם רצון סמוי להשתוות להם) יעורר אותם מתרדמתם הדוגמטית.
טוב שלא ראיתי את התוכנית הזאת, אחרת הייתי מקיאה את נשמתי.
רונית, כל הכבוד!
ההונאה הגדולה תמיד עטופה בהבטחה לאשה להיות "מלכה" בתנאי שתמלא אחר הציפיות, כלומר תממש את מה שגברים רואים כפסגת החיים – נהיגה ברכב שטח.
ובנוסף… מדוע אותה אחוות Whatever שנוצרת שם צריכה לבוא על חשבון הריסת טבע של מדינה "נחשלת" זו או אחרת. כל הרעיון של המסע שגוי מיסודו.
חיכיתי שתתחילי לכתוב!
יפה כתבה רונית פיסו:
"מסעות הטבע האתגריים" אינם מעידים על קשר כל שהו לטבע. ממה שנצפה בהם בטלוויזיה, העניין המרכזי במסעות הוא אתגר הנהיגה בשטחים קשים ולא קשר אמיתי כלשהו ליפי הנוף והטבע האנושי בהם חולפים המאותגרים. המסעות הם תחת חסות חברות הרכב המשווקות את ג’יפי השטח היקרים ו"היוקרתיים". מבחינתי, המסעות האלו משולים לתחרות שתייה של נפט. אין זאת כי חבורת הנשים לוקחת חלק בלא יודעין במסעות שטח "גבריים" , גבריים על הבלוף.
כמאמין גדול בחוכמת המין הנשי, הייתי מצפה מנשים לא לקחת חלק בכל מהטלה גברית גם אם היא ‘גברית’…
נגד "מלכת המדבר" ותופעת הג’יפאות.
שנות ה 90 הביאו לכאן את כלי הרכב הנוראים האלה. ההרס לטבע ולארכאולגיה אדיר. מי שחושב שאם נוסעים בשבילים בלבד לא גורמים נזק מוזמן לראות מה קרה ל"דרך הבשמים" העתיקה מצידו המזרחי של נחל הערבה.
סליחה שאקלקל קצת לפמניסטים. יש כיום דרכים ושבילים מסומנים להולכי רגל ולרכב.
הנוסעים ברכבי 4X4 משתיכים לעמותה שאוהבת את הארץ ומכירה אותה לעומק . נכון יש ברברים הנוסעים ברכבים ובטרקטורונים ובונדליזם הורסים נוף אותם יש לתפוס ולהעניש.
לא ברור לי מדוע ומה ההבדל בין גבר לאישה בנהיגה ברכב 4×4 . יש אזורי נוף בארץ ובעולם שניתן לראותם רק ברכבים אלה . יותר ויותר אני נתקל באנשים הרואים בכל דבר את משאלות ליבם . האחד רואה קיפוח מזרחיים השני קיפוח נשים והשלישי תולה כל תקלה בארץ ובעולם בכיבוש והכי מצחיק הכותב הרואה בכל יהודי דמיון לגרמני . היטלר מתהפך בקברו !
למרות היותי גבר, אוהב טיולי ג’יפים ואוהב טבע, מטרתו של הטיול הזה לא ברורה. רונית כנראה חשפה את ערוותם של המארגנים ואולי גם של הנשים הצחקניות שהשתתפו בו. במבוכה מסויימת ראיתי גם את הכשלונות הטכניים בנהיגת שטח, ההתהפכויות וההתקעויות. אני בטוח שהן שמשו כר ללגלוג מצד גברים רבים. בתור טיול "נשי" נראה כי הושגה מטרה הפוכה. חבל.
מסכים עם הכותבת. מלכת המדבר הוא עוד כלי כלכלי שבינו ובין ערכים מזוייפים שהוא מתיימר לייצג אין ולו מאום. האדנות של "מלכות המדבר" כלפי הנשים המקומיות ובכלל ה"מקומיים החמודים" המשרתים אותם עברה מזמן את גבולות הנאו-קולוניאליזם ומאפיינת את יחס הישראלים לכל מקום אליו הם מגיעים. הנשים המשתתפות במסע רק דואגות להמשיך את דיכוי הנשים בחברה הישראלית כמו דיכוי מייעוטים אחרים. העיקר שאנחנו חושבים שאנחנו גם צודקים…
מדוע את מוציאה מן הכלל את הנשים הערביות,ישנן נשים מוסלמיות או נוצריות עשירות החכולות להרשות לעצמן טיול כזה. אשר לדתיות, אפשר לארגן טיול לשומרות שבת וכדו’.
איני אומרת זאת מאהבת טיולים במדבר. גם איני עשירה, אין לי לא רישיון ולא דרכון. אך נראה לי שזכותן של נשים, כמו של הגברים לעשות בכספם כרצונם. באזור שבו אני דרה אין עשירים מופלגים, אך רבים נוסעים לחו"ל ומשתתפים בכל מיני פרויקטים שלא נושאים שום מסר אידאולוגי. גם נשים יכולות סתם לקייף. זה מהות הפמינזם בעיני; לבחור.
אשר לטענה בדבר הנשים העובדות בשכר זעום בטיפול בילדים של הנשים המתפנות לטייל או לצאת לעבודה, לקרירה.אני מורה ועבודתי מאפשרת לנשים ולגברים להתפנות לעבודה בזמן שאני נמצאת עם ילדיהם. נכון גם השכר שלי זעום ומעמדי בחברה הישראלית ( לא רק) ירוד. המורות מותירות את הטיפול בילדיהן לאחרים , לנשים על פי רוב: מטפלות, גננות, מורות אחרות . אקצר, זה נושא הראוי לדיון מעמיק. יותר מידי הצהרות בעניין הנשים העניות המשרתות בבתי נשים עשירות שמעתי מבלי שתינתן הצעה קונקרטית כיצד יתפרנסו העניות אם לא תהיה להן עבודה בבתי עשירות. הנושא אינו רק פמינסטי אלא נוגע למאבק המעמדי. במאה הקודמת התנהלו נסיונות רבים שניסו לכאורה להשוות את השכר לכל המעמדות.העניין נכשל. כעת צריך לחשוב על פתרון ישים