לֹא הַרְחֵק מִכָּאן
בּוֹר יוֹסֵף
כְּפֶצַע בְּמוֹחַ הַמַּפָּה.
נִסִּינוּ לְהַגִּיעַ לְשָׁם.
הָעֵמֶק הָיָה פָּתוּחַ
כְּאָדָם הַנִּזְכָּר בְּיַלְדוּתוֹ. מָצָאנוּ
מַטָּע שֶׁל עֵצִים נֶהֱדָרִים שֶׁמִּישֶׁהוּ אָמַר
שֶׁהֵם פֶּקָנִים כְּמוֹ בַּקִּבּוּץ,
וּשְׁנֵי מְקוֹמִיִּים תַּקִּינִים
שׁוֹתִים וִיסְקִי אָסוּר.
כְּשֶׁחָזַרְנוּ, הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר פָּסְעָה
בְּוִיָה-דּוֹלוֹרוֹזָה שֶׁל שְׁמֵי הַמַּעֲרָב.
בְּצַמְּרוֹת הָאֵיקָלִיפְּטוּס
הִתְחוֹלְלוּ דְּרָמוֹת גְּדוֹלוֹת
שֶׁאִישׁ לֹא נָתַן עֲלֵיהֶן אֶת הַדַּעַת (לְמַעֵט
הֶעָצוּר מְכֻסֵּה הָעֵינַיִם, שֶׁהֻנַּח
עַל הַמִּדְרָכָה הָאֲכוּלָה מִשָּׁנִים
כְּמוֹ לֵב מֵאַהֲבָה נִגְמֶרֶת)
תגובות
