העולם לא נוצר עם נסח טאבו, כפי שכבר מישהו אמר. ברוב המקומות היה זה לאחר אלפי שנים של מאבקים, התנחלות, גזל ורכישות מסודרות, כאשר נקבע רישום קרקעות, ומה שרשום הוא המשקף את הזכויות של בני האדם החיים על קרקעות אלה, במישור הפרטי או הלאומי. מכאן שאין שום הצדקה למה שקרוי "זכויות היסטוריות". אילו היו מכירים בזכויות כאלה, היתה המשמעות שכל חלקת קרקע בעולם שייכת לעשרה עמים שונים, על כל המשתמע מכך – כלומר אנרכיה עולמית מוחלטת, שבה כולם נלחמים בכולם. לגבי ההגירה היהודית לארץ, קיים מיתוס כאילו היהודים הגיעו לארץ עקב זכויות היסטוריות, אבל מה לעשות שהמיתוס אינו נכון. אולי אותם היהודים האמינו שיש להם זכויות כאלה, אבל אף שלטון לא היה נותן להם להיכנס לארץ ולהתיישב בה רק בשל טענה זו.
לרוב המכריע של היהודים שבאו לארץ מאירופה בתקופה העותמנית, היה מעמד של "אזרחים זרים בחסות הקונסול". זאת כתוצאה מאינטרס המעצמות דאז שכמה שיותר מאזרחיהן יהיו בארץ, כאשר לשלטון המקומי לא היה את הכוח להתנגד למעצמות אלה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוחלט בוועידת השלום בסן-רמו כי בריטניה תקבל מנדט על הארץ, בין היתר לשם הקמת "בית לאומי" ליהודים. החלטה זו התקבלה עקב האינטרס שהיה למערב ליצור באזור "מוצב קדמי" בהשפעתו, אך גם לאור העובדה שהיו כבר יהודים בארץ והתנועה הציונית הפכה לקבוצת לחץ רצינית.
כעבור שנים, כשהסידור הזה לא היה נוח לבריטים, הם החליטו כי עבר הירדן המזרחי לא יכלל באזור המנדט, ואסרו על הגירה יהודית לאזור זה, למרות שהתירו את ההגירה הערבית לארץ. בשנות ה-30, בעקבות המרד הערבי, ניסו הבריטים להפסיק את ההגירה וההתיישבות היהודית באופן מוחלט, אבל במידה רבה זה כבר היה מאוחר מדי – בייחוד לגבי ההתיישבות, עקב מספרם הרב של היהודים והמוטיווציה שגילו לתפוס קרקעות במידת הצורך. ב-1945, לאחר מלחמת העולם השנייה, נפתחו השערים לאותם יהודים אירופאים שנשארו בחיים. בשלב זה היישוב בארץ פיתח אמצעים המתקרבים לזה של אומה מודרנית, כך שהיה לו מספיק כוח כדי להתנגד לבריטים, מה גם שהלחץ האמריקאי אילץ אותם להסכים לתוכנית החלוקה.
מכאן שאין זה משנה אם היהודים שחיים כיום הם צאצאי אלה שחיו בארץ לפני אלפי שנים, או שמקורם בשבטים מצפון אפריקה ודרום רוסיה שהתגיירו בימי הביניים. ממש כפי שאין זה משנה אם הפלסטינים הגיעו לראשונה לארץ לפני 3,000, 1,300 או 100 שנה. למציאות יש דינמיקה משלה: כל מדינה רשאית להתיר או לאסור הגירה של קבוצות מסוימות לתוכה, אולם מי שנמצא במדינה (כחוק או לא) במשך כמה שנים, מבחינה משפטית ומוסרית, חייבים לתת לו אזרחות מלאה.
באותה מידה, אזרח שנמצא מחוץ למדינה במשך שנים ויש לו אזרחות נוספת, זכותה המלאה של המדינה לשלול את אזרחותו. וזו גם הסיבה מדוע יש לתת אזרחות ישראלית לחלק מהעובדים הזרים אבל לא להעניק זכות הצבעה לאותם אזרחים ישראלים החיים בחו"ל מעבר לתקופה מסוימת ומחזיקים באזרחות כפולה.
בניגוד לפלסטינים, כמעט ואין דרישה ל"זכות שיבה" של קבוצות שגורשו בעבר ממקומות מושבן, כמו הצ’רקסים מרוסיה או הגרמנים מפולין וצ’כיה. קבוצות אלה הסתדרו במקומות מושבן החדש, כלומר הפכו לאזרחים שווי זכויות וחובות במדינות שהם יושבים בהן, בין אם הם משתייכים לרוב או למיעוט. במבט לאחור, נראה שאילו הסכימו מדינות ערב לתת שוויון זכויות לפלסטינים היושבים בקרבן (כמה זכויות שכבר יש לאזרחים במשטרי העריצות ההם), היתה הבעיה הפלסטינית נעלמת לפני שנים.
כיום כמובן שיישוב הפליטים במדינות ערב אינו מעשי, מה גם שאין בכך כדי לפתור את בעייתם הלאומית של הפלסטינים בגדה וברצועה. יש להגיע לפתרון הבעיה בתוך גבולות המנדט הישנים, כלומר באמצעות הקמת מדינה פלסטינית בגבולות הקו הירוק ולתת פיצוי לפליטי 48′. אולי בהקשר זה ישאלו אנשי הימין (ולא רק הם), מדוע יידרשו רק המתנחלים לעזוב את שטח המדינה הפלסטינית כשתקום, וערביי ישראל לא יידרשו לעבור לאותה מדינה. אבל אין כאן שום סימטריה – מדינה לא יכולה לשלול מאזרחיה את אזרחותם וגם לא את הזכות לשבת בתוכה, ואילו המתנחלים התיישבו בשטח כבוש, שהחוק הישראלי לא הוחל עליו מאז 67′ ועד היום.
אני ערבי פלסטיני, גורלי קשור בארץ הזאת עוד מלפני שהציונים באו לפה, כעת מסתבר לי שגלילי הוא אחי.
אח יקר, אני מנסה להבין, רגע אחד אתה כותב שאתה מאוחד עם כלל היהודים מתוך האמונה הדתית המשותפת לכם ורגע אחר כך אתה טוען שאני אחיך. אחי, אתה בעד להפלות אותי בארצי ?
אח יקר,
בהנחה שגילך פחות מתשעים שנה (ואני מאחל לך עד מאה ועשרים, כמובן), הרי שגורלך קשור בארץ הזו לא מלפני בוא הציונים, אלא מעט אחר כך. זה לא נורא, כי לא כולנו חייבים להיות בכל מקום בכל זמן.
באשר לאחיך האובד, איחוליי. אתה יודע, אחת הבעיות בחיים היא שבעוד שחברים אפשר לבחור, משפחה אי אפשר. לטוב ולרע זו משפחה. בכל משפחה נורמלית יש מריבות וכעסים בין אחים, זה טבעי. יש גם אחים שמפלים את האחים שלהם. אז אל תתרגש יותר מדי אם אחיך גלילי ואתה לא מסכימים בכל: גם עם אחים אפשר להתפייס, השאלה היא רק איך לעשות את זה. בהצלחה.
אלפי יהודים ניצולי שואה וצאצאיהם דורשים כיום אזרחויות גרמנית, פולנית, רומנית ועוד ועוד, וזאת מתוקף זכות שיבה שהעניקו להם מדינות אלה, ובצדק.
כך שזו לא המצאה פלסטינית.
תמה אני על יורם המעלה טעון היסטורי ללא אסמכתא בכתב אחת מן השתיים או שיש לך עדות בעל פה מאדם בן 90 ומעלה או שאין לך עדות כלל. אין אפשרות להעלות עובדה ולטעון שכשיהיה לך זמן תמצא לה אסמכתא.
כאדם ישר עליך להביא אסמכתא מייד או להתנצל על טעותך.
הטענה שמחקר גנטי, המתפרסם באחד הבטעונים המדעיים היוקריים, הינו "גזעני" הינה חסרת שחר.
למעשה, אלה השוללים את זכותו של העם היהודי לעצמאות מדינית, כאשר הם תומכים בזכות זו עבור כל שאר העמים, הם הם הגזענים. הרצון "לפרק"
את המדינה הזאת פרושו להרוס אותה. רק הוזים בהקיץ יכולים לחשוב שדבר זה יקרה ללא שפיכות דמים.
יורם וחברו ללא שם טועים. ישראל הוקמה בעיקבות החלטה של האו"ם. הקמתה הייתה חוקית לחלוטין. היא חברה באו"ם ויש לה יחסים דיפלומטיים עם למעלה מ- 150 מדינות. אילו הערבים לא היו תוקפים אותה, לא היה היום אפילו
פליט אחד.
כבר כתבתי, שמבחינתי יורם מגשים את החלום הציוני, ולכן טוב שהוא נשאר פה. אך, התפלאתי איך יכול אדם הסבור שהוא "קולוניזטור" להמשיך
ולתמוך בשלטון ה"קולוניאלי". כי זה בדיוק מה שהוא עושה כאשר הוא משלם מיסים לאוצר.
ישראל היא מידינת לאום. כמו בכל מדינת לאום אחרת שיש בה מיעוטים לאומיים, הרוב קובע את הסממנים הציבוריים כגין שפה, דגל, יום מנוחה שבועי וחגים רשמיים. כמוה יש עשרות מדינות באירופה. הינה כמה דוגנאות של חוקות מדינות כאלה:
1. הרפובליקה האירית:"בשם השילוש הקדוש, ממנו באה כל סמכות, אנחנו העם האירי, מודעים בענווה, לחובתנו לאדוננו האלהי, ישו…" ובהמשך:"לעם האירי קשר מיוחד עם אנשים ממוצא אירי החיים בחו"ל ולהם יש זהות תרבותית ומורשת
משותפת".
יוון.:"הדת הרישמית של יוון היא הדת האורטודוקסית המזרחית."
החוקה מעניקה העדפה בתהליך ההתאזרחות לזרים
ממוצא יווני."
3. דנמארק: "הדת הרישמית היא הדת האוונגלית הלוטרנית וככזאת תהיה נתמכת על ידי המדינה".
ובהמשך:"המלך יהיה בן הדת האוונגלית הלוטרנית."
4. נורווגיה:"הדת הרישמית היא הדת האוונגלית הלוטרנית. האזרחים השייכים אליה חייבים לחנך
את ילדיהם לפי רוחה." ובהמשך"יותר ממחצית חברי
מועצת המדינה חייבים להיות שייכים לדת הרישמית."
איסלאנד:"אנשים שאינם שייכים לכנסיה הרישמית, או לדת מוכרת אחרת, ישלמו לאוניברסיטה של איסלאנד, את דמי השייכות לכנסיה הרישמית."
סעיפים דומים ישנם בחוקות עשרות מדינות אחרות, כמו איטליה. ספרד, פולין ועוד.
מתברר שאין סתירה בין דמוקרטיה מתוקנת לבין העדפה של בני אותו העם החיים בחו"ל.
בקיצור, על אף הצורך לעשות הכל על מנת לסלק כל הפליה, ישראל הינה מדינה דמוקרטית במתקונת מדינות לאום אחרות בעולם.
יורם וחברו עלום השם, צריכים לקרוא את סיפרם של אלכסנגר יעקובסון ואמנון רובינשטיין, "ישראל ומשפחת העמים" ואז אולי יבינו שאין סתירה בין המדינה היהודית ודמוקרטיה.
אני מתנצל בפני כל הגלילים על כך שאינני יושב יום-יום בספריית האוניברסיטה ואין לי אפשרות למצוא כל נייר בכל רגע נתון.
מובן שהבעיה הזו תקפה רק לגבי, שקרים ציוניים מותר להפריח כבועות במקלחת מבלי להציג בדל של הוכחה… למשל לקשקש על המוצא המשותף של היהודים ואז לבסס זאת בטענה שהם מאמינים באותה תורה 🙂
אמרתי שאביא את הרפרנס כשאמצא אותו וכך אעשה, בגיל 5 הפסקתי להקשיב לאנשים שאומרים "נו" כל 5 דקות, כך שגלילי יכול לחסוך לעצמו את הטרחה.
אין לי בעיה עם עם יהודים בתור אחים וירטואליים (אחים אמיתיים יש לי רק שניים).
הבעיה שלי היא שגלילי מברבר ומברבר על אחווה יהודית ובעד מדינה יהודית ואז אומר שכל אדם שקושר את גורלו בארץ הוא אחיו.
אחת מהשתיים – או שאני לא אדם, או שאני אחיו אבל הוא בעד לדכא אותי בכל זאת.
אני מאחל ליורם בר חיים וחבריו לדעה להמשיך ולהגשים את הציונות, קרי להמשיך ולהתגורר בארץ.
בשנות השלושים השתדלה תנועת פק"פ לעורר ירידת יהודים מן הארץ…התוצאה הייתה נהירה של אנשי פק"פ לחו"ל.
חלקם גם הפסיקו לדבר עברית ודברו רק באידיש או בערבית רצוצה.
בהשוואה לנפילים אלו יורם ברחיים הוא ממש ציוני….
המאמר הזה נדחק לארכיון."כשתמצא" כבר אף אחד לא יראה.לפני שכתבת היית צריך להכין "שיעורי בית. כתחליף אתה מאבד עשתונות ומתחיל לנאץ ולקלל. לא יעזור לך אתה יהודי אל אף שסרח יהודי הוא.
ליובל הלפרין,
מדינות רבות, כולל ישראל, מעניקות זכות לאזרחות כפולה. היהודים שעזבו את פולין, רומניה, בולגריה, וכוי, עזבו מרצונם. לקבלת אזרחות כפולה אין כל קשר ל"זכות שיבה".
הצירוף ‘ארץ ישראל’ מופיע בתנ"ך 11 פעמים:
שמואל א’ יג’ 19
מלכים ב’ ה 2
מלכים ב’ ה 4
מלכים ב’ ו’23
יחזקאל כז 17
יחזקאל מ’ 2
יחזקאל מז 18
דברי הימים א’ כב 2
דברי הימים ב’ ב 16
דברי הימים ב’ ל 25
דברי הימים ב’ לד 7
ויהודי 76 פעמים, הרבה לפני מגילת אסתר ולא רק בה: במלכים, ירמיהו, זכריה, נחמיה ודברי הימים.
שפה יהודית נזכרת 4 פעמים.
ליעקוב אמיר –
אתה טועה עובדתית בתגובתך ליובל הלפרין. החזרת האזרחות הפולנית היא בדיוק במסגרת "זכות שיבה" – למעשה היהודים צאצאי יהודי פולין שמקבלים את האזרחות הפולנית (מתוקף סעיף א’ לחוק האזרחות הקובע " האזרח הינו אזרח אלא אם ויתר באופן חופשי על אזרחותו, והאזרחות עוברת בירושה כך שבן האזרח הוא אזרח).
הטענה היא שאותם היהודים לא עזבו מרצונם אלא נדחקו אל מחוץ לפולין בזמן הכיבוש הנאצי (מלחמת העולם השנייה),כתוצאה ממשבר נפשי בתקופה שאחרי מלחמת העולם כשהתברר גודל האסון, או בעקבות גלים של גזענו שטבעי, לאור נסיון העבר הקרוב, שגרמו לעזיבה ובריחה מבוהלת.
למעשה, אנשים שעזבו את פולין בנסיבות אחרות אינם מקבלים בחזרה את אזרחותם הפולנית
מסתבר כי היידע שלי בתנ"ך פחות בהרבה משחשבתי.
יורם בר-חיים.
ליורם ולמתעניינים במורשת האבות
לא צריך ידע בתנ"ך. יש קונקורדנציה גם מקוונת
— קישור —
הפולנים שמקבלים אזרחות פולנית, מקבלים אותה על סמך היותם בעבר אזרחים או צאצאים של אזרחים פולניים. אבל הפליטים הערבים לא היו מעולם אזרחי ישראל. לכן אין כאן כל דימיון בין שני המצבים.
מילכוד 22, הרי הסיבה שהפליטים לא היו "אזרחים ישראלים" היא שהם גורשו מהשטחים שהציונות השתלטתה עליהם כשזו הקימה את ישראל…
מאחר שכל מי שהיה תושב של "פלסטינה" המנדטורית בשטחים שעליהם השתלטה ישראל במלחמת 48 עד הסכמי רודוס קיבל אזרחות ישראלית (משום שלא יעלה על הדעת הדמוקרטית שמדינה תשלול אזרחות מתושבים בשטחה), הרי הפליטים, בהיותם תושבים של האיזורים הנ"לזכאים לשוב לארצם ובתיהם ולקבל אזרחות ישראלית אם ירצו בה. זה כמובן במישור הטכני, במישור הפוליטי ברור ששיבת הפליטים פירושה קהכמת משטר חדש, דמוקרטי, במקום ישראל הציונית.
הזכות לקבל בחזרה אזרחות פולנית זהה לזכות השיבה משום ששתי אלו מבוססות על העיקרון שאין לגיטימציה, גם לא בדיעבד, לשלילה של אזרחות או תושבות באמצעות טרנספר.
חה חה חה "שוכח" שהערבים לא קיבלו את החלוקה ופתחו במלחמה נגד היישוב היהודי כבר למחרת ה-
29 לנובמבר 1947. כתוצאה מהמלחמה הזאת נולדה בעית הפליטים. היהודים בפולניה לא פתחו במלחמת השמד נגד פולין. אין כאן כל דימיון בין הפליטים הפלשתינים לבין העולים מפולין. אם כבר להשוות למה לא עם מיליוני הפליטים ההודים המוסלמים שברחו לפקיסטן ב -1947. החוקה ההודית במפורש שללה את אזרחותם וקבעה מפורשות שהם לעולם לא יורשו לחזור.
הפיתרון לבעית הפליטים העאבים היא יישוב מחדש ופיצויים מתאימים. ליראל הם לא ישובו.
ליורם
אני מקווה שתקרא את התגובה הזו למרות שעברו 10 ימים מאז שכתבת את דבריך.
משמך אני מניח כי אתה יהודי.
אם אתה באמת מאמין שהציונות היא פשע ובעוול יסודה , אז מה בדיוק אתה עושה פה????
כל זמן שאתה חי פה ומחזיק בתעודת זהות כחולה שעליה כתוב סבעיף הלאום "יהודי" אתה שותף לפשע אותו אתה מוקיע.
אין כל סיבה להניח שאני יהודי, יהדות היא דת ואני אתאיסט. בתעודת הזהות שלי, אגב, מופיעות כוכביות בסעיף הלאום…
יש מן הצדק בטענה שמי שחי פה ומקבל את הפריבילגיות שיראל נותנת ל"יהודים" הוא שותף לפשע הציוני, לכן בדיוק, בהיותי אדם שהאוהב את הרץ שבה הוא נולד (פלסטין), אני חי פה ומנסה להיאבק בעוול כמידת יכלתי והבנתי ובשותפות מלאה עם חבריי לדעה הפלסטינים.
מי שלא נאבק בעוול, אכן נשאר בעמדה של מדכא, קולוניזטור, ובכך מונע מעצמו את האפשרות להיות תושב מלא ולגיטימי בארץ.
אני מבין מדבריך שבחרת בזהות מקומית עצמאית (אתאיסט פלסטיני) מעצם היותך יליד המקום הזה. אם כך ענה בבקשה האם הוריך הגיעו לכאן מתוקף חוק השבות או מתוך אמונה בציונות?
אם כן, תרצה או לא, עצם הימצאותך כאן היא תוצאה של ה"פשע הציוני". נכון שאדם אחראי רק למעשיו ולא למה שהתרחש לפני לידתו. אך אני באופן אישי לא יכול להתנתק מהשאלה "למה אני כאן?" אני כאן כי אני יהודי, רחמנא לצלן. יהודי בדתי ויהודי בלאומיותי (אפשר להתוכח על היות היהדות "לאום" בפעם אחרת אם תרצה).אני כאן כי הורי האמינו שהטריטוריה הזו היא מקומו של העם היהודי. אם לא כך- היום הייתי עיראקי (ואני מודה למזלי הטוב שזה לא כך).אם זו לא היתה מדינה יהודית – לא הייתי כאן מלכתחילה.זה עדיין לא אומר שאני לא יכול להכיר בלגיטימיות הדרישות של הפלסטינים, שאני לא יכול להזדהות עם סבלם ולא יכול לזעוק ולהתנגד לעוול שמדינתי עושה להם בשמי, ולנסות למצוא פתרון שיאפשר לי להמשיך לחיות במדינה שהגדרת הטוב המשותף שלה היא יהודית בעיקרה,עם פגיעה מינימלית בזכויות הפלסטינים (פתרון של שתי מדינות).
ראשית, הורי נולדו כאן עוד לפני שהיה חוק שבות, אבל זה מינורי, זה פשוט לא נכון שאני כאן משום שאני "יהודי", יש הרבה אנשים שהם כאן והם לא יהודים ויש הרבה יהודים שאינם כאן. אני נולדתי כאן משום שהוריי היו ציונים ואני ממשיך לחיות כאן מהסיבות שכבר ציינתי
אגב, לא ממש בחרתי זהות, אני נוטה לעסוק פחות בזהות ויותר בהגדרת עמדתי ופעילותי בתוך המציאות. אני אתאיסט מתוך בחירה, תושב פלסטין כעובדה אובייקטיבית ו"יהודי" מבחינת משטר ההפרדה הישראלי שמעניק פריבילגיות לאנשים כמוני.
בכלל, כאדם בוגר ובעל יכולת קבלת החלטות, אני לא יכול לטעון ש"אני כאן" בגלל משהו שהוריי עשו ובטח שלא בגלל שאני "יהודי", באותה מידה יכלתי לומר שאני כאן משום שהוריי קיימו יחסי מין בלי קונדום (ולפי ההגיון שלך זה אמור לשמש הצדקה אידאולוגית לאי-שימוש בקונדום), אני לא ממש רואה שסוג כזה של דיון עוזר למישהו…
אתה צודק. אתה נמצא כאן כי נולדת כאן ואתה בוחר להמשיך לחיות כאן ולפעול בהתאם לאמונותיך. העובדה שהגשמת החזון הציוני ה"גזעני" יצרה את התהליך שאיפשר את הימצאותך כאן אינה צריכה להשפיע על בחירותיך כאדם בוגר. אני רק יכול לומר לך באופן אישי, שביום שבו אני יגיע למסקנה שהציונות היא פשע גזעני, ואני יושב היום בביתי בגבעתיים על אדמה גזולה , יהיה היום שבו אגש לסניף משרד הפנים הקרוב לביתי ואחזיר את תעודת הזהות שלי. אתה אולי יכול ליישב עם עצמך את הסתירה הזו. אני לא.
אילו חבריי הפלסטינים היו אומרים לי שהם מעדיפים שאנשים כמוני יעזבו, הייתי כנראה נוהג כך. אני פעיל בתנועת אבנאא אלבלד, התנועה שעמדה כלפי הציונות היא הכי ברורה ונחרצת בתוך הקו הירוק (התנגדות לקיומה של המדינה הציונית בכל פורמט שהוא ותמיכה בפלסטין חילונית ודמוקרטית לכל תושבי הארץ ופליטיה), חבריי בתנועה, שכמוני אומרים בגלוי מה שהם חושבים, סבורים חד-משמעית שהמצאותם של אנשים כמוני בארץ ובמאבק מועילה להם יותר משהיא מועילה לפשע הציוני, זה בהחלט עוזר לי ליישב את הסתירה.
יורם: האם ניתן להבין מדבריך שחבריך הפלסטינים, עבורך, הם מה שהרב אבינר/ שפירא/ טאו וכן הלאה (מחק את המיותר, מצדי את כולם) הם עבור המתנחלים/ אורלב/ איתם (מחק כנ"ל)? מה שיגידו, תעשה? די מדהים.
נראה לי שחבריך הפלסטינים פחות פנאטים ממך; הם לא צריכים להוכיח לעצמם כלום. אבל לו היה זה אחרת, הנה הימור פרטי: אתה לא תעבור לשום מקום, אלא תעשה מה שמפד"לניקים עם כיסא בממשלה עושים – תתכמן. גם את עצמך.
אם אתה זקוק לאישור חיצוני להמשך ישיבתך כאן, אז בעצם אתה מקבל את עמדתי – כל מי שנמצא כאן (בין אם הוא נולד פה ובין אם לאו) כתוצאה מה"פשע הציוני" הוא כובש ושותף לאותו פשע עצמו. התנאי שאתה מוסיף לכך הוא -אלא אם כן הוא משרת את המאבק הפלסטיני בציונות.
אם כך מה ההבדל בינך ובין כל פעיל שלום מצוי שמגיע לכאן מאירופה או צפון אמריקה? האם משתושג המטרה שלכם עדיין תהיה הצדקה לישיבתך כאן? האמת היא שכבר כמעט שכנעת אותי. עד כה הבנתי ממך שלנסיבות שהביאו אותך לכאן אין משמעות לגבי בחירותיך כאדם בוגר. אתה פשוט נמצא כאן, אתה לא צריך להצטדק בפני אף אחד על כך, אתה מביט במציאות בעיניך ופועל על פי איך שאתה מבין אותה. אבל אם אתה צריך אישור ממישהו (פלסטיני , יהודי, מונגולי או מה שזה לא יהיה) אתה שומט את הקרקע מתחת לטיעוניך שלך.
ודאי שאני צריך אישור, זה בדיוק ההבדל בין קולוניזטור לבין מישהו שמצטרף לתושבי הארץ.
הטעות שלך, דידי, היא שאתה מבין את הציונות כהצדקה לחיים כאן במקום כמשהו שהופך את חיינו כאן ללא-מוצדקים בצורתם הנוכחית. לכן בדיוק, כאשר ננצח במאבק ונשחרר את הארץ, לא תהיה בעיה אם המשך ישיבתי כאן, בדיוק ההיפך מגישתך שלפיה אז לא תהיה "הצדקה"…
תפקידו של ה"אישור" בעניין הזה הוא במישור המכונה בעברית "קול המון כקול שדי", כלומר העובדה הפשוטה שמה שאני חושב על המאבק בדיכוי ועל תפקידי בו אינו רק המצאה שלי אלא מקובל על שותפיי למאבק.
התכנית הפוליטית של "פלסטין חילונית ודמוקרטית", בה תומכת תנועתי היא גדולת נפש מצד העם הפלסטיני, היא הצרה מראש על מוכנות לאפשר לקולוניזטורים להפוך את עצמם לתושבי הארץ עם ובכפוף לפירוק המשטר הקולוניאלי. מי שלא מסוגל להביט על חיים ריבוניים אלא במונחים של גירוש מציג גם את זה כאיזו מזימת גירוש ומתפלפל על בחירות של עזיבה או הישארות במקום לעסוק בבחירה האמיתית – באיזה אופן אתה חי בארץ מסויימת, באיזה משטר פוליטי ובאיזו מערכת יחסים בין תושבי הארץ.
מה לעשות, אני לא קתולי שמאמין שהחטא הקדמון הוא נצחי, החטא הוא נצחי רק כל עוד מנציחים אותו וזה בדיוק מה שאני מתנגד לו…
אם להשתמש באנלוגיה – ילד שנולד כתואצה מאונס, יש לו זכות לחיות אבל לאנס אין זכות לתבוע אבהות ולהיות חלק מהמשפחה. אני נולדתי פה כתואצה מעוול ותושבי הארץ שנעשה להם עוול לא מתנגדים לעצם קיומי כאן, אבל גם הם וגם אני מתנגדים לכך שהתנועה הציונית תתבע עליי אבהות ותמשיך באפליה והנישול (מדינה יהודית) בשמי ובשם זכויותיי.
אפשר להביא כל הגיון, גם את ההגיון האנטי-ציוני, עד לאבסורד, אבל את זה עושים לרוב אנשים שמעוניינים להכשיל את ההגיון הזה כדי לשמר את הפריבילגיות שלהם.
יורם – קודם כל אל תזלזל במניעי. אני לא "מתפלפל". יש כאן נקודה עקרונית שאני מתייחס אליה ברצינות תהומית, ואני באמת מנסה להבין. הטיעון שלך לגבי האישור שה"קולוניזטור" מקבל מהתושב המקומי להצטרפותו, נראה לי קצת ילדותי. מה שאתה אומר לי הוא " אני פה כי מרשים לי", כאילו הארץ הזו היא צעצוע שבעליו מרשה לך לשחק איתו כי עזרת לו בריבו עם ילד אחר. הנקודה שאני מנסה להעביר היא שאם השורש הוא אם כל חטאת, אז כל מה שצומח ממנו הוא חסר תוקף. אני לא רואה איך התנגדות ופנייה כנגד אותו שורש מעניקים תוקף ל"פרי הבאושים" אם תרצה.
"באשר לח’ליל, זה לא היה ה"טרנספר" הראשון, הציונים גירשו חקלאים משטחים שנקנו מ"בעליהם" עוד לפני כן…"
אם קנית דירה, והדירה היתה מושכרת לאנשים, שעקב קנייתך את הדירה נאלצו למצוא מקום אחר לגור בו, האם טרינספרת את הדיירים?