הָעֲרָבִית שֶׁלִּי אִלֶּמֶת
עִלֶּגֶת
מְקַלֶּלֶת אֶת עַצְמָהּ
יְשֵׁנָה בְּמִקְלְטֵי נַפְשִׁי
מִסְתַּתֶּרֶת
מִבְּנֵי -מִשְׁפָּחָה
מֵאֲחוֹרֵי תְּרִיסֵי הָעִבְרִית.
וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי דּוֹבֶרֶת
שׁוֹטֶפֶת
לֹא שׁוֹתֶקֶת
מְחַפֶּשֶׂת אֶת עַצְמָהּ
שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת
גְּלוּיוֹת גְּלוּיוֹת
וּכְסוּיוֹת כְּסוּיוֹת
מְנַבֵּאת בּוֹאָם שֶׁל אֱלֹהִים
וְשֶׁל יָמִים קָשִׁים
מְסַפֶּרֶת גָּלֻיּוֹת וּגְאוּלוֹת.
הָעֲרָבִית שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת
אוֹמֶרֶת בְּעִבְרִית בְּשֶׁקֶט:
"אַהְלָן אַהְלָן"
בַּמִּפְגָּשִׁים הַבֵּיתִיִּים
וּמוּל כָּל שׁוֹטֵר עוֹבֵר בָּר-
חוֹב שׁוֹלֶפֶת תְּעוּדַת זֶהוּת
מַצְבִּיעָה עַל הַסְּעִיף הַמַּסְגִּיר:
"אָנָּא יַהוּדִי, אָנָּא מִן אַל -יַהוּד".
30.6.2004
(וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי חרשת
לִפְעָמִים חרשת מְאֹד).

יופי של שיר. הרבה זמן לא ראיתי שיר פוליטי שמצליח גם להימנע מהנלעגות שבדרך כלל קשורה ביצירות כאלו.
אהבתי את השיר ואת משחק הזהויות שבו. הזכיר לי שיר אחר, של אהרון שבתאי, שמאוד אהבתי, זכור לי שנגמר במילים "אני יהודי פלסטיני"…
נהניתי מאד מהשיר.
תודה רבה על התגובות המעודדות
שיר הגות -עבורי.חומר למחשבה מעמיקה.החדיר בי תחושת עצב.
תודה רבה אסתי
lovely poem. it reminded me of a line in a poem called jerusalem, written by naomi shihab nye – a labanese american. she writes:
until you learn arabic you will not know pain.
sometimes it seems to me that poetry will stop the occupation.
just sometimes.
thank you for the poem.
אינני חסידה גדולה של שירה,מודרנית אפילו פחות… אבל הטקסט העביר בי צמרמורת! אחד מהטקסטים "החזקים" שקראתי לאחרונה. אני מאוד מזדהה !
ממש נפלא!