במקרה שתשאלו: אז אני לא זוכר הרבה מהשניות שבהם נעצמו לי העיניים. הצלילה אל תוך החושך היתה קשה. נראה שאפילו עשן הסיגריות לא התפזר – ולאן הוא יברח? דרך התריסים שאני לא רוצה לפתוח? הגוף שלי היה פה כל הזמן אבל הראש נתקע איפה שהוא בשעה עשר וחצי עם עובדה אומללה. אחר כך באו השינה, [ קראו עוד ]
מתן תשובות פשוטות ושטחיות למצבים מורכבים טומן בחובו סכנות רבות, ובמיוחד בשעת מפנה היסטורי. בתנאים מורכבים נחוצות תשובות מורכבות, הבוחנות את מה שמעבר לגלוי לעין, כדי להעריך את התרחישים הפוליטיים והחברתיים ההיסטוריים תוך כדי פעולתם. עלינו לבחון את הדינמיקה שנוצרת בזירה המדינית, להביא בחשבון את היחסים הבינלאומיים ואת האינטרסים האסטרטגיים של השלטון הישראלי ושל הממשל [ קראו עוד ]
גל של נוסטלגיה לימים הטובים שהיו פה פעם אינו חדל להציף את החילוניות הישראלית הליברלית. על הגל הזה רכבו הקופירייטרים הזריזים של המכון הישראלי לדמוקרטיה בקמפיין פרסומי גדול תחת הסיסמה: "בן גוריון מתהפך בקברו!". מטרת הקמפיין לגייס את הציבור המבולבל למען "חוקה בהסכמה" שאמורה להציל אותנו מעצמנו. אולי באמת הגיע הזמן לחוקה שתעשה כאן סדר. [ קראו עוד ]
הפלסטינים נלחמים על הזהות הפלסטינית הרוחנית והקיומית מול כוחות צה"ל בשטחים הכבושים וגדודי המתנחלים שמציקים ופוגעים בהם יום אחר יום. במהלך ההתקלויות בין הצבא למבוקשים המקומיים, שמתפקדים כצבא גרילה, נהרגים מבוקשים אין ספור מול כוחות צבא מאסיביים. התקשורת בישראל לצערי אינה מבדילה בין הלוחמים האמיצים אשר נהרגים בקרב על משפחתם, רכושם, תרבותם והקרקע עליהם הם [ קראו עוד ]
אני כותב מאמר זה כשהתקשורת ודוברי ומנהיגי מפלגות מבשרים שמושב החורף של הכנסת הפעם יהיה סוער ביותר, ויבטא חילוקי דעות חריפים ביותר. אולם דוברים אלו מתעלמים מהסיבות העיקריות שהביאו להחרפת הוויכוח ולכך שייתכן ולא יהיה מוצא אחר פרט לפיזורה של הכנסת ועריכת בחירות חדשות. המשבר הפוליטי והחברתי מחריף בישראל אך הבעיה אינה חילוקי הדעות ב"ליכוד" [ קראו עוד ]
אהרון דוד גורדון ידוע, ולא-בלי-צדק, כסמן המרכזי של האידיאולוגיה הציונית-חלוצית של ימי העלייה השנייה, לצד פעולתו ובעיקר פועליותו, כשהשאיר מאחוריו, והוא בן 48 בעלותו ארצה, פועלים עבריים צעירים, מטורזנים וחדורי התלהבות, בשעה ש"התחרה" עמם במעדר, בטורייה ובמחרשה. א.ד. גורדון הוא אביו-מולידו של הרעיון החלוצי – "כיבוש העבודה", כשביטוי זה מסמל שני ערוצי ביצוע: כיבוש עצמי [ קראו עוד ]
לא חשוב כל-כך מה אמר ומדוע אמר, אלא איזו השקפת עולם הוא חשף. כולם כבר ניסו לנתח את דבריו של דב וייסגלס, איש אמונו הכי-הכי קרוב של אריאל שרון. אך לא היה מה לנתח. הדברים ברורים לחלוטין: "תוכנית ההתנתקות" נועדה להקפיא את תהליך השלום לעשרות שנים, לשים את כל תוכניות השלום "בפורמלין", להוריד את רעיון [ קראו עוד ]
אני, אלישה בסקין, מבקשת לפטור אותי משירות צבאי מטעמים שבמצפון לפי סעיף 39(ג) לחוק שירות הביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו – 1986. איני יכולה לשרת בצה"ל כחיילת מכיוון שצה"ל הוא צבא שתומך בכיבוש ומניע אותו, ואיני יכולה ליטול שום חלק ואחריות להמשך הכיבוש הזה. המצפון שלי אינו מאפשר לי לשרת בצבא, כל עוד הצבא נמצא מעבר [ קראו עוד ]
ביום בהיר אחד התעוררו להם המתנחלים, גזענים ואנטי-דמוקרטים ברובם הגדול, ובצר להם התחילו לעבוד לנו על המצפון. כמו מפלצות בסרטי מדע בדיוני, גם האנשים האלה עטו על פניהם מסיכה חסודה, כאילו היו כאחד האדם, והוכיחו שרזי היח"צנות המודרנית נהירים להם על בוריים. כיוון שבן בריתם הוותיק אריאל שרון נטש אותם, לפחות לזמן-מה, הם מנסים אינטרפרטציה [ קראו עוד ]
"תוכנית ההתנתקות" של ממשלת שרון זוכה לתמיכה רחבה בציבור הישראלי. חלק גדול מהתמיכה מגיע דווקא מכיוון מתנגדיו המסורתיים של ראש הממשלה – הקבוצה שכונתה פעם "מחנה השלום". אנשי מפלגת יח"ד, ואפילו ראשי יוזמת ז’נבה, אינם מעזים להתנגד לתוכנית ההפרדה בקול ברור, ומסתפקים באזכור דרך המשא-ומתן. בין "שלום עכשיו" לניצי מפלגת העבודה, זוכה התוכנית בתמיכה קולנית [ קראו עוד ]
דבריו של הרב אברהם שפירא, רב ראשי בעבר וכוהן גדול של הזרם הדתי-לאומי, ש"מסירת אדמתה של ארץ-ישראל לערבים, אינה שונה מחילול שבת ואכילת טריפות" ועל-כן היא עבירה לכל יהודי, וחובה הלכתית לסרב לה – עוררו סערה ציבורית ותגובות של זעם וחרדה בשלטון (נאומי הרמטכ"ל ושר הביטחון על הרס הצבא, המדינה, החברה והציונות). עד לכתיבת הדברים [ קראו עוד ]
