איני מתכוון להצטרף לכותבים שהספידו את ערפאת. מעולם לא הייתי שותף לפולחן סביבו, בוודאי לא לדמוניזציה שעשו לו ממשלת ישראל והמתנחלים. הוא לא היה המנהיג שלי ודרכו הפוליטית לא תמיד נראתה לי. מבחינה זו הוא אינו שונה לדידי משורה של אישים פוליטיים בארץ ובעולם. כתבתי עליו לא אחת בעבר, ואין לי סיבה לשנות מהדברים. ערפאת היה המנהיג של העם השכן שאיתו אני רוצה לחיות בשלום, ומדינתי לא פועלת בכיוון זה.
להערכתי, עיקר האשמה על אי השגת השלום נעוצה בממשלות ישראל ולא ביאסר ערפאת. סברתי כי מתוך כבוד לעם הפלסטיני שראה בערפאת את מנהיגו, כמו גם מתוך סולידריות עם סבלו ממגפי הקלגסים של צבא הכיבוש הישראלי, מחובתי לבוא לסוכת האבלים במוקטעה ולהביע את תנחומיי.
זאת עשיתי, עם חברי נורי אל עוקבי, יו"ר האגודה להגנה על זכויות הבדואים בישראל, בה אני חבר.
תסתכלו מה קורה באורוגוואי
דבר גדול התרחש באורגוואי. קואליציית השמאל המורכבת מהמפלגה הקומוניסטית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית וותיקי מחתרת הטופאמרו, זכתה בניצחון מוחץ בבחירות. מועמד השמאל נבחר לנשיא וגוש השמאל גם זכה לרוב בבית הנבחרים ובסנאט.
ארגון הטופמארו פעל בעבר כמחתרת שמאלית שעסקה בין השאר בחטיפות של אישים וברצח, והוא נושא במניית אחריות להפיכה הצבאית שבעקבותיה נכנסה אורוגוואי לתקופת חושך של דיקטטורה צבאית ששלטה שם במשך 12 שנה, מ-1973 ועד 1985. רבים מחברי הטופאמרו נאסרו, עונו ונרצחו.
עם החזרה לדמוקרטיה, הבינו גם אנשי הטופמארו כי במדינה בה יש דמוקרטיה קפיטליסטית רב מפלגתית עם עיתונות חופשית, המאבק המזוין הוא מבוי סתום המוביל לעריצות והפרת זכויות אדם. אין תחליף לעבודה קשה של שכנוע דעת הקהל.
הם פעלו בסבלנות וביסודיות והתוצאה המופלאה הגיעה בשבוע החולף עם הניצחון בבחירות.
זהו לקח מאלף לאלה מאנשי השמאל בישראל כמו בעולם שעדיין חולמים על הדיקטטורה של הפרולטריון ועל משטרים חד מפלגתיים.
בבחירות האחרונות התקבלה עוד החלטה חשובה. נערך משאל עם אם להפריט את מקורות המים, והעם ענה בלאו רבתי. המים הם משאב של הציבור, כמו האוויר, והוא צריך להמשיך ולהישאר בידי הציבור. שיעור חשוב לישראל המפריטה עצמה לדעת.
עתה נותר לראות אם הנשיא הנבחר וגוש השמאל ידעו להוציא את אורוגוואי מהמשבר הכלכלי והחברתי בו היא נתונה מבלי להיכנע לשיגיונות קרן המטבע הבינלאומית, ואם ארה"ב של בוש תכבד את הכרעות הבוחרים באורוגוואי ולא תיזום הפיכה צבאית כפי שעשתה בצ’ילה ב-1973, שהעלתה לשלטון את הדיקטטור פינושה וגרמה לצ’ילה לשקוע תחת דיקטטורה פאשיסטית במשך 17 שנה.
שוב מתנכלים למרדכי ואנונו
מכתב ששלחתי השבוע ליועץ המשפטי:
לכבוד מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה
משרד המשפטים
ת"ד 1087
ירושלים 91010
שלום רב,
לפני מספר ימים פרצו 30 שוטרים חמושים בפעולה ראוותנית למתחם כנסיית סנט ג’ורג’ במזרח ירושלים, במטרה לעצור את מרדכי ואנונו.
להוציא את הרושם העגום שהפעולה הזו הותירה על אורחי האכסניה במקום, היא לא שירתה שום מטרה. מרדכי ואנונו אינו עבריין חמוש המסוכן לסביבה. הוא איש שלום שניתן היה להזמינו למשטרה בשיחה טלפונית בלי כל המהומה הזו.
נראה שהשלטון הישראלי מתקשה להתנהג בצורה תבונית עם מרדכי ואנונו. רוחות הנקמה אותן מלהיט המלמ"ב חורב לא נחות לרגע.
אני מציע לך לאמץ את הרעיון המהפכני לפיו לא תהיה כלי שרת בידי המלמ"ב והשב"כ. ראוי שלא הם יפעילו אותך אלא אתה תרסן אותם.
הגיע הזמן להפסיק את ההתנכלות למרדכי ואנונו. כל התבטאויותיו עד כה, והן היו רבות, הוכיחו כי אין יסוד לחשש כי האיש אוצר בקרבו מידע סודי. הוא מביע את דעתו הלגיטימית בגנות נשק השמדה המונית, עם דגש על הנשק הגרעיני, וזו זכותו המלאה.
מן הדין ומן הצדק להסיר את כל המגבלות מעל מרדכי ואנונו ולאפשר לאיש לצאת את ישראל, כדי שיוכל לחיות כאיש חופשי ולבנות את חייו.
בברכה
גדעון ספירו
יתום וזארקאווי
גם מכתב זה נשלח השבוע:
לכבוד הרוצח ח"כ אהוד יתום
הכנסת
ירושלים
בעקבות מותו של הנשיא יאסר ערפאת אמרת בראיון לטלוויזיה הישראלית כי "ערפאת היה רוצח". יש כמובן משהו אירוני בכך שרוצח אחד מגנה אדם אחר כרוצח.
אתה, שרצחת שני שבויים פלסטינים באכזריות נאצית על ידי ריסוק גולגולותיהם באבנים ומוטות ברזל (ראה פסק דין בג"ץ 4668/01), אתה האיש האחרון שרשאי לבוא בטענות כלשהן אל הזולת בנושאי רצח.
הדרך האכזרית בה ביצעת את פשע המלחמה שלך, מאפשרת לך להיות חבר כבוד בפלוגות המוות של הטרוריסט זארקאווי בעיראק, שמבצעים את פשעיהם באמצעות כריתת ראשים, דומה מאוד לשיטות הרצח שלך.
אני מאוד מקווה שאתה לא נמצא ברשימת המועמדים לחטיפות של זארקאווי לצורך פעולת תגמול, כי הדבר האחרון שהייתי רוצה לשמוע הוא, כי נענשת בדרך אכזרית ללא משפט, כפי שאתה עשית עם שני השבויים הפלסטינים.
כמי שמתנגד לעונש מוות בכלל, וללא משפט בפרט, איני סבור כי כריתת ראשים היא הדרך הנאותה לגמול לך, ולכן אני חוזר ודורש את העמדתך לדין, כפי שראוי לעשות במדינות בנות תרבות לרוצחים. יש לגזור עליך שני מאסרי עולם, ולהושיב אותך בתא אחד או בתא שכן לרוצח יגאל עמיר, שהרי שניכם תוכלו להחליף חוויות בבחינת רוצח לרוצח יביע אומר.
בתקווה כי הצדק יפציע
גדעון ספירו
העתקים: היועץ מני מזוז
הנשיא אהרן ברק
ח"כ מיכאל איתן –
יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט
"כלכלה חופשית"
מפעל טאואר לשבבים במגדל העמק שבבעלות האחים עופר, פיטר 170 עובדים. פיטורי צ’יק צ’אק. אנשים באו לעבודה כרגיל, אבל במקום ללכת לעבודתם, פגש אותם מנהלם, מסר להם מכתב קצר האומר בין השאר כי "יחסי עובד ומעביד נפסקים מעתה" והיידה הביתה לאבטלה. ככה זה ב"כלכה החופשית" במקום בו אין ועד עובדים. המעביד יכול לזרוק עובדים כרצונו.
המפעל קיבל עד כה מענקים ממשלתיים בסכומים העולים על חצי מיליארד שקלים, כסף ציבורי טוב, שלמען קבלתו מותר לכלכלה החופשית להיות סמוכה על שולחננו, האזרחים. הכסף שלנו ניתן לבעלים מתוך הנחה שמדובר במפעל מצליח שיעסיק עובדים לרוב.
האם המפעל יחזיר את הכספים שלנו למדינה? אני מהמר שלא. שר התעשייה אהוד אולמרט, הנדיב הידוע, לא ידרוש זאת. החופש כאן הוא בעל תכונות מופלאות: חופש לקבל כסף מהמדינה, חופש לזרוק עובדים וכמובן חופש להרוויח.
ישאל השואל, אבל מה לעשות כשהמפעל לא מרוויח? כאשר יש הפסדים? הבעלים הפרטיים זכאים לסגור אותו ולזרוק לרחוב את 1,400 העובדים הנותרים, עוד סוג של חופש.
בכלכלה הסוציאליסטית שלי, כאשר המפעל הוא גם של הציבור, פועלת סולידריות חברתית ויש רשתות מגן שיגנו על העובדים בתקופות שפל. ברשות המדינה מצויים מיליארדי שקלים שצריכים להשקפתי להיות מנותבים בדיוק למטרות של הגנה על תעסוקה, שלא יהיה אדם ללא פרנסה, במקום לשפוך אותם לנחלי אכזב של מלחמות.
לעניין אהוד יתום – לא אתייחס לשפה שבה נוהג להשתמש ספירו אחרת אצטרך גם אני להששתמש בשפה זו. לגופו של עניין, החנינה לנאשמי קו 300 נראית במבט לאחור כמוצדקת למרות שיש גם לי ספקות בעניין זה, ומובן שאם יקרה שוב כדבר הזה לא תינתן שום חנינה, ובכל מקרה בג"ץ כבר לא יאשר אותה.
הבעייה היא שהירשו ליתום לרוץ לכנסת, וזה מהווה תקדים מסוכן, ואחרי שלא נתנו לנאשם בפרשת נאפסו להתמנות למנכ"ל משרד ממשלתי, חברותו של יתום בכנסת נראית כבר כאפלייה ממש לטובת מקורבי מערכת.
התגובה היא לא לספירו אלא למנהלי האתר, בתור האחראים על המתרחש פה, עליכם למנוע פרסומים כמו "הרוצח ח"כ אהוד יתום" "אתה, שרצחת שני שבויים פלסטינים באכזריות נאצית על ידי ריסוק גולגולותיהם באבנים ומוטות ברזל",זה בהחלט הסתה,
לספירו-
האם אתה מזהה כותב באתר זה שמשתמש במילים שקדמו למעשיו של יגאל עמיר , רמז: נאצי, רוצח…טרוריסט, בין הפותרים הנכונה יוגרל חופש דיבור נקי מהסתה!
כרגיל אצל הגזענים, לקרוא לפלסטיני רוצח וטרוריסט זה כמעט מקודש ולקרוא כך לאחד משליטי ישראל זו "הסתה", מהו הקריטריון שעל-פיו אסור לקרוא לאנשים "רוצח" מלבד מוצאם ?
האם אהוד יתום לא רצח שני שבויים באכזריות נאצית תוך כדי ריסוק גולגלותיהם במוט ברזל ?
בזנו התערמו ארגונים שונים נגד יתום ועל כך שהוא מעז להרים את הראש. זה היה לפני הרבה שנים. אני הגבתי אז שאין להם מה לפנות אליו, אם בית משפט בישראל הכשיר את השרץ. והנה, כפי שחשבתי אז, הוא גם הגיע לכנסת, משמע הרצח שלו, לא רק שקיבל הכשר בדיעבד מבית משפט עליון בישראל, אלא שכאקט סמלי הוא נבחר לכנסת ישראל, "להראות להם" וכולי. את כל התלונות הצודקות לדעתי יש להפנות באותו זעם קדוש נגד בית המשפט העליון שידע היטב מה הוא עושה כאשר שילח את הרוצחים חופשי ועם פרס מנשיא המדינה, וקידום למעלה. מערכת המשפט בישראל מקפידה ליצור הבחנה מסוכנת בין "פרוצדורה" (כך, למשל, הם זועמים כאשר הרוצחים גם משקרים להם…) ובין הפגיעה בערבים, שלגביה הם לא כל כך מתערבים. מבחינה משפטית טהורה, אדם שקיבל חנינה כזו אינו "רוצח" כיון שהניסוח הנפתל של החנינה כאילו מחק את המעשה באופן קסום, כמו הארי פוטר. המילה רצח, מבחינה משפטית, מקפלת בחובה יותר ממעשה נטילת חיים, אלא עבירה על חוק. אם בית משפט עליון מכשיר את המעשה, הרי אין רצח. ואולי בית המשפט "רצח" את החוק, המשפט והמוסר החברתי במדינת ישראל ? אין פה הסתה ולו מן הטעם שהנ"ל הוא ח"כ ולכן מסגרת הביקורת כלפיו היא רחבה במיוחד, ובכלל, צריך להראות שמישהו יעשה מעשה בעקבות האמירה. זה די מגוחך משום שהשמאל לא בדיוק מצטיין בתחום האלימות הפוליטית, לעומת יריביו מימין שאומרים, מסיתים ואף מבצעים.
אסור לנו לשכוח מי האחראי האמיתי לעובדה כי הרוצח יתום יושב היום בכנסת ישראל שופטי בג"ץ. בג"ץ הכשיר את שרץ החנינה שניתנה לרוצחי קו 300 ולכן נושא באחריות ישירה להשתלבות הרוצחים במוקדי הכח של החברה הישראלית. אין לי טענות לספירו, שכן הוא היחיד שמוכן לקרוא לכלב בשמו ולכתוב לשופטי בג"ץ מכתבים הראויים להם. אבל צר לי על האינטלקטואלים, אקדמאים ופשוטי העם כאחד, שסוגדים למוסד הזה, או ממלאים פיהם מים ואינם מתייצבים באומץ לב מול המוסד הרקוב הזה, בבחינת "לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלוהים הוא" (דברים, א, יז).
צודק טפירו בכנותו את יתום רוצח, שכן באם היה עומד למשפט הרי שהיה מואשם ברצח ולא בהריגה!!!. ואולי אף חמור מזה היה הנסיון ל"הלביש" הכל על כתפיו של איציק מרדכי.
מעניין הוא כיצד מנסים מאידך לבטל חסינותו של חבר כנסת אחד בשל מעשי מרמה, ומאידך גיסא מאפשרים לאדם כמו יתום עם "דם על ידיו" לשבת בכנסת.
אבל אינני מופתע, כי הרי במדינת ישראל מקבל אדם כמו חגי סגל(מחתרת יהודית) במה ציבורית בעוד מרדכי וענונו נרדף בכל מקום בו הוא נמצא!
נראה לי קצת מוזר איך שנורא קל לאנשי השמאל באתר זה להבין את לוחמי החירות הפלסטיני, כמובן לעולם לא יצדיקו פיגועי התאבדות, אבל כאשר הם הורגים חיילים ו/או מתנחלים חמושים כפי שכבר נאמר באתר זה אז זה בסדר ומתקבל על הדעת. אבל כאשר ישראלי יוצא מכליו ורוצח שני מחבלים כפותים וחסרי ישע, אז יבואו כל אותם יפי נפש ויפילו אליהם את מלא חומרת הדין, ללא שום התחשבות שהיא במצב שבו קרה הדבר ולמצב בו היו נתונים אהוד יתום וחבריו בשעה שעשו את המעשה שעשו. שלא תחשבו שאני מצדיק ולו לשניה את המעשה אבל מכאן ועד למעשה נאצים יש מרחק גדול מאד כי למיטב זיכרוני פשעי המלחמה הנאצים לא היו שהם תפסו יהודים שרצחו גרמנים חפים משע והרגו בהם בלא משפט, הפשעים הנאצים היו טיפה יותר חמורים אז כנסו לפרופוציה. אני לא בעד רצח מחבלים כפותים אבל בהחלט ניתן להבין את המעשה שעשו (לא להצדיק אבל להבין) לאור משמע הדברים האלה לא נראה לי שטענת הגזענים הופנתה לכיוון הנכון.
אתה צודק, המחבלים מקו 300 באו להכין קפה עם הל ולהגיש ליושבי האוטובוס לפי מיטב מסורת האירוח.
לכל המשווים בין יתום לנאצים. למה ללכת רחוק?
רצח של עבריין ללא משפט (ואני מקווה שכולם כאן מסכימים איתי שהמחבלים הם עבריינים ורוצחים שלא הגיעו סתם לאוטובוס) היא דבר שגור במקומותינו. כזכור, האספסוף הזועם ברמאללה ביצע לינץ’ בשני חיילים שכבר היו בידי המשטרה הפלשתינית (!!) ואז נמסרו לידי ההמון כדי להירצח.
חמי- למיטב זכרוני הפלסטינים שנרצחו באכזריות ע"י אהוד יתום לא הרגו אף ישראלי, לפחות לא בפעולה של קו 300.
צודק ספירו.
לגרמני: הסיבה שוענונו "נרדף" כפי שאתה מכנה את זה היא שהוא מסכן את בטחון המדינה ומהווה איום מודיעיני חמור, לגבי חגי סגל, אתה יכול לסלוד מדעותיו עד מחר אבל הוא מעולם ניסה לחשוף סוד מודיעיני מדרגה ראשונה ולסכן את בטחון מדינת ישראל.
לחמי – "יוצא מכליו והורג אנשים"? – זה יכול להיות תירוץ של כל מי שהורג אדם אחר עקב זעם על כיבוש, דיכוי לאומי, עוני קשה או גם מחיר כוס מיץ ועקיפה ברמזור. מבחינה משפטית, מצב נפשי קשה יכול לשמש כנסיבה מקלה להקלת האישום מרצח להריגה, אבל לא כשמדובר בבעל תפקיד בכיר במערכת הביטחון שבידיו סמכויות רבות לחיים ולמוות של אנשים. מעניין מה עוד עשה אהוד יתום במסגרת תפקידו בזמן ש"יצא מכליו".
ואני מבקש להבהיר למה שכתבתי קודם – למיטב ידיעתי, מי שפסלו את מינויים של נאשמי קו 300 ופרשת נאפסו לתפקידי מנכ"לים במשרדי ממשלה, אבל אישר את מועמדותו לכנסת של יתום היו אותם אנשים עצמם כלומר שופטי בג"ץ, מה שנראה כבעייתי למדי.
שאלה לחמי.
באיזה אופן וענונו סיכון את "ביטחון" המדינה?
לחמי,
באם זה נכון שוענונו מסכן את ביטחון המדינה, כפי שאתה טוען, הרי שמדינת ישראל מסכנת את ביטחון העולם בעמימותה לגבי מה שיש או אין בדימונה. מה עוד ששנים כה רבות לאחר שעבד במתקן הכי סודי בישראל, אינני מאמין שמהווה סכנה לביטחון ישראל. אולי המידע שבאמתחתו יצור נזק בחשיפתו, אך בוודאי שלא לסיכון קיומי!
ושוב לגבי יתום. אינני חובב השוואת מעשים כלשיהם למעשי הנאצים, כיוון שאילו ,לטעמי, אינם ברי השוואה בשל השיטתיות, הכוונה, והדרך בה בוצעו.
אולם זה עדיין אינו מאפשר,להבחנתי, מציאת כל נסיבות מקילות למעשיו של יתום וחבריו. המחבלים שהועברו לידיהם היו בלתי חמושים, ולו היוו כל סכנה מוחשית לחייהם. יתום וחבריו ביצעו הוצאה להורג ברוטלית, ולכך איני מצליח למצוא כל נסיבה מקילה!!!
חגי סגל התכוון לרצוח אנשים חפים מפשע, ו"מזלו" הגדול בכך, שרק הצליח לפצוע(גם חבלן של משטרת ישראל). אני מתרעם על כך, שלאיש כזה מוענקת במה ציבורית להבעת דעותיו, בוודאי כפי שהייתי מתרעם אם אדם כמו וענונו, או נחום מנבר ואחרים, היו מקבלים את אותה הבמה בישראל.
אין זה קשור לעניין"יפי הנפש" כטעמתך. הן בוענונו, והן בסגל היה מן הראוי שינהגו ב"לא מדבשך ולא מעוקצך"!!!
תשובה למספר מגיבים:
צריך לדייק. אינני עוסק בהשוואה כוללת ובלתי סלקטיבית בין הרוצח יתום לבין הנאצים. הסתפקתי בציון העובדה שהאכזריות בה רצח יתום את שני השבויים הכפותים, ריסוק גוגולותיהם באבנים ומוטות ברזל, היא אכזריות נאצית. לטעמי חשוב לציין זאת דווקא בישראל שמגייסת את השואה להצדקת פשעיה. אילו היית כותב את הרשימה ברואנדה או בקמבודיה הייתי משווה זאת לאכזריות המוכרת מהארועים הלאומיים שם.
אינני מקבל את ההשוואה בין מרדכי ואנונו לחגי סגל או נחום מנבר (חבל שהגרמני נלכד לתוך הטעון המופרך הזה) כפי שאין להשוות בין חתן פרס נובל לשלום לבין רוצח. בעוד ואנונו הוא פעיל שלום שנאבק למען הצלת האנושות מנשק השמדה המונית והקריב למען הרעיון 18 שנות מאסר, מנבר לעומתו הוא סוחר נשק וכלי מוות אחרים ואילו סגל הוא טרוריסט ופשיסט שהיה בין מקימי מחתרת גזענית בנוסח הקו קלוקס קלן שמטרתה היתה לרצוח חפים מפשע וגם הגשימה זאת (סטודנטים במכללה האיסלמית בחברון).
אינני מתחשב כלל במושג "פגיעה בביטחון המדינה" כאשר הוא בא מחוגי השלטון. שהרי להשקפתי הסכנה הגדולה ביותר לביטחון המדינה נובעת מאלה המופקדים לצערי על "ביטחון המדינה". מי שמגן על ההתנחלויות ושולט על עם אחר בטענה של "ביטחון המדינה" חוטא בהזניית המושג.
נעים כתמיד לקרוא את דברי גדעון ספירו, בשל חוט השדרה המוסרי החזק, והיושר האינטלקטואלי.
לניצן- איך עלה בכלל על דעתך להשוות את מגישי הקפה מקו 300 ש"כל" חטאם היה נסיון לרצוח אי אלו יהודים חפים מפשע ל-2 חיילים אומללים שהעיזו להתברבר באזור רמאלה ובטעות נתקלו במחסום של שוטרים פלסטינים, וחשבו לתומם שלא יעונה להם כל רע אם רק ישמעו לקולם ויתלוו אליהם אל התחנה. אם כבר אתה רוצה לבצע השוואות המקרב דומה יותר לרצח ברוך גולדשטיין. הוא כמובן רוצח נתאב, אבל בלי שום קשר מרגע שפורק מנשקו הוא היה בגדר מחבל כפות, המתפללים במערה הרגו את גולדשטיין והתעללו בגופתו בברבריות גדולה פי כמה מאהוד יתום. לא זכורה לי איזה זעקת שבר מפי גדעון ספירו ושאר הצדקנים שפה על רצח בדם קר שכזה וטוב שכך, אני האחרון שיבוא בטענות על סופו המר של ברוך גולדשטיין, שאותו כמובן הביא על עצמו ע"י מעשיו הנפשעים, מטרתו של גודשטיין הייתה אותה מטרה של מחבלי קו 300, ההבדל היה רק ברמת ההצלחה, למה אתם לא מתרעמים על האספסוף שרצח והתעלל בגופתו של הרוצח ההוא? רק על רצח מחבלים ערבים אתם יודעים להתרעם? שמישהו יגיד לי מה ההבדל ולא במספרים כי כבר אמרתי מה שמשנה היא המטרה.
לעופר- מעולם לא הצדקתי או נתתי תירוצים למעשיו של יתום, אין עוררין על חוסר המוסריות ועל אי הצדק שבמעשיו, אבל ניתן באיזה שהוא מקום להבין אותו כי יש לו נסיבות מקלות בדיוק כמו שלרוצחי ברוך גושטיין היו נסיבות מקלות. מי מאיתנו שראה את הסרט "בשם האב" שבו אב שחור הורג 2 לבנים שאנסו את ביתו באכזריות לא התרגש כאשר זוכה בבית המשפט בעוון אי שפיות זמנית, אין אני, או הסרט, באים להגיד שכל מי שבתו נאנסת יקח רובה ציד ויחסל את האנסים ויכול להיות שהאב הזה פושע ורוצח, אבל קל להזדהות איתו על אף שמעשיו היו לא חוקיים ולא מוסריים.
לגרמני: סודות האטום שוענונו חסף הם סכנה למדינת ישראל, קיומית או לא, אלוהים יודע, וזה גם לא משנה. לגבי עניין השנים שעברו מאז עבד בכור- הרי זה מגוחך, כי לא אני ולא אתה יכולים לדעת איזה סודות שברשותו יכולים לפגוע בסודיות הכור, שכן אם יכולנו לדעת אז הם לא היו סודות יותר. תשאיר את עבודת המודיעין לאנשים שמבינים בה באמת ועל תתימר להבין בנושאים שלא לך ולא לי. זכותך לקרוא לחסיפת הסודות בדימונה זכותך לקרוא לפירוק הנשק הגרעיני של ישראל, בדרכים לגיטמיות הכל טוב ויפה, אבל ברגע שתתחיל לרגל נגד ישראל אז על תתפלא כשהמדינה נכנסת בך בכל הכח.
לנתן: נו באמת…
לחמי – אני לא חושב שיש דמיון רב בין מעשהו של ברוך גולדשטיין לבין קו 300. באופן מעשי קשה לתפוס מבצעי "לינץ’ " בין אם זה ברמאללה או בחברון,אבל עיקר ההבדל הוא במישור העקרוני.
דווקא "מידת ההצלחה" גורמת להשפעה על המצב הנפשי של מי שנלחם במחבל, כפי שאתה עצמך רמזת בעלילת הסרט שהזכרת.ואין לשכוח שהריגתו של גולדשטיין לכל הפחות התחילה כאקט של הגנה עצמית, כאשר אחד המתפללים השליך לעברו מטף כיבוי אש ואז הפסיק לירות.עלית הסרט גם לא התבסססה, למיטב ידיעתי, על אירועים אמיתיים אבל גם אם אדם מזוכה מרצח עקב אי-שפיות, זמנית או קבועה, החוק מחייב לכלוא אותו לכמה שנים בית-חולים פסיכיאטרי (אם אינו מורשע אפילו בהריגה).
ויש עוד הבדל חשוב לעניין דני יתום, שאותו כבר הזכרתי – בזמן המקרה הוא כיהן בתפקיד בכיר במערכת הביטחון ונכח באירוע במסגרת תפקידו, ומאדם כזה מצפים לקצת (הרבה?) יותר מאשר מאזרח מן השורה. ומכאן טענתי שהוא לא ראוי לשבת בכנסת.
תיקון טעות – התכוונתי כמובן לאהוד יתום.
לגדעון,
לא התכוונתי להשוות בין סגל,וענונו ומנבר מבחינת מעשיהם, כי אם רק מבחינת הבימה הציבואית להם הם זוכים, אם מרצון ואם ששלא מרצון!
לחמי,
בדיוק מתוקף טיעונך זה, שאל לנו להתערב בנושאים שכביכול איננו מבינים בהם(אתה הרי לא מכיר אותי ואת היקף ידיעותיי), נשקפת סכנה חמורה לזכויות האזרח המינימליות של כל אחד ואחד מאיתנו.כך ניתן להצדיק מאסרים מנהלתיים, וכך גם ניתן לרדת לחייו של אדם(וענונו), מבלי שנוכל אנו,"ההדיוטות", להביע דעותינו.
ולנושא "בשם האב". הרי שם מעורב האב אישית ורגשית, בשל האונס הברוטלי אותו עוברת בתו מצד אותם לבנים. איזו מעורבות רגשית כה עזה העבירה את יתום על דעתו, והפכה אותו באותו רגע, לאי שפוי זמנית כשרצח שני אנשים לא חמושים בידיים חשופות?
ומעבר לכך, האם הועמד לדין? ואם נמצא היה בלתי שפוי זמנית, כיצד יכול היה להעליל במחשבה קרה עלילת דם על איציק מרדכי, בכדיי להפיל עליו את הרצח הבזוי?
אתם מדברים על הסרט "עת להרוג".
"בשם האב" הוא סרט על אירי שנכלא על פעילות נגד הכיבוש הבריטי באירלנד, פעילות שאותה לא ביצע (כמו שקרה להמון פלסטינים עם הודאות בעינויים וראיות חסויות).
לעופר:
לא באתי לומר שיש לשחרר את אהוד יתום בגלל אי שפיות זמנית, למזלי הרב אני לא שופט ולא אני צריך לקבל החלטות כאלה. גם לא באתי לומר שיש להתיחס לסרט "עת להרוג" כאל תקדים משפטי, ברור שאינו סיפור אמיתי, אבל המסר שניסיתי להעביר הוא שאולי כדאי לכם לנסות ולראות את הצד השני של המטבע, יש פה מקום להבין את יתום, אין פה שחור ולבן אלא מורכבות והרבה גוונים של אפור, שלרוב הקיצוניים משני הצדדים מתקשים לראות אצלם תמיד יש שחור ולבן.
דבר שני- רוב האנשים שאני מכיר לא מתים ממטף לכיבוי אש שנזרק אליהם, לאחר זריקת המטף גודשטיין נפל ושמט את הנשק ורק אז בוצע בו הלינץ’ והוא נרצח "בדם קר".
דבר שלישי- אם אתה לא מסכים עם ההשוואה בין קו 300 לטבח במערת המכפלה אז כדאי שתסביר מהם לדעתך ההבדלים העקרוניים בין המקרים ולא סתם לזרוק הערות לאויר. אשמח לקרוא את תגובתך בעניין.
לגרמני:
אז מה אתה מציע? שמהיום והלאה כל אדם מן השורה שרק יבקש יורשה להיכנס לתוך כל משרדי המוסד, יוכל להיכנס לכור האטומי לבחון את כל מה שיש לבחון שם, לדחוף קצת אורניום מועשר לסוללה של הפלאפון?
דבר שני- אם דעתך אינה נטרפת כאשר אתה נפגש עם מחבלים שכל שאיפתם היא לרצוח חפים מפשע, נשים וטף, אז או שאתה צריך פסיכולוג או שפשוט מעולם לא יצא לך לעמוד במצב הזה ואינך מכיר את תגובתך במקרה שכזה. את אותה השאלה אתה יכול לשאול על מאות המתפללים האחרים במערה שבנם/אחיהם/אביהם/גיסם לא נרצח בטבח הנורא, מה כבר העביר אותם על דעתם בסך הכל כמה זרים מעמם נטבחו ע"י האיש הזה.
לחמי – עקב התבטאותך:
"מחבלים שכל שאיפתם היא לרצוח חפים מפשע, נשים וטף"
נחמד להציג את הדברים כך. תוך התעלמות מוחלטת מן הסוגיה הפוליטית-היסטורית באיזור. יהיה נחמד גם אם תכתוב:
"רוצחים ציונים שכל שאיפתם היא לרצוח חפים מפשע, נשים וטף"
למשל אחרי אישור של מפקדים בכירים בצה"ל לשגר פצצות מסיביות למרכז עיר מלאה אנשים חפים מפשע, למטרת חיסול. ובידיעה שאותם חפים-מפשע ‘עלולים’ להפגע.
בבקשה התייחס לסיטואציה ההיסטורית-פוליטית-מוסרית-לאומית והסק את מסקונתיך ממנה.
ללא הבלי סרק ומשפטי תעמולה עוורים ומנוונים בכל קנה מידה מודרני של אמצעי חקירה פוליטית.
לחמי – כמשפטן אני יכול להגיד לך שה"הבנה" הזאת למניעיו של העבריין טובה לכל היותר לעניין הטיעונים לעונש, ולפי ההיגיון שלך היה צריך להקל בעונשו של וענונו, ובאמת חבל שלא עשו זאת. למזלו של יתום קיבל חנינה ולא עמד כלל לדין.
כפי שכבר כתבתי, מבכיר במערכת הביטחון מצפים ליותר שליטה עצמית ואחריות מאשר מאזרח מהשורה, מה גם שלטענת יתום עצמו הוא ידע בדיוק מה שהוא עושה – אחרי שרה"מ דאז שמיר אמר "המחבלים צריכים לדעת שלא יישארו בחיים", יתום ושאר אנשי השב"כ הבינו את האמירה הזאת כהוראה לא להשאיר אף אחד מהם בחיים.
לחמי,
על מה להבין את יתום????
או שאולי אני גם אמור להבין את סטלין, פרנקו, ומוסליני?
גם הם האמינו שהם משרתים את מדינתם ועמם בדרך הטובה ביותר, וערימות הגופות שנערמו לצידי הדרך היו קורבנות הכרחיים בדרכם אל המטרה.
ולנושא הביקורת. אינני מציע שכל אדם מן השורה יוכל לעשות ככל העולה על רוחו במסדרונות ה"מוסד", או בין הצנטריפוגות בדימונה. אני כן מציע שלפחות תהיה ביקורת חיצונית, בדומה לתפקיד בית המשפט העליון כמגן על הדמוקרטיה בישראל.
כך לא נגיע למצב בו משקרים, מרמים ומוליכים באף במטרה לטייח ולכסות ישבנים. כפי שכבר כתבתי, ואשמח לעשות זאת שוב: במדינת ישראל במקום בו אין ביקורת, הוכיחה ההיסטוריה הקצרה
מקרים של טיוח, אי אמירת אמת, רשלנות, גלגול אחריות ותסמונות ש.ג.
לצערינו כי רב נדרשים אנו באומץ לב ציבורי מצד אישים מסוימים(המחסלים בכך בין היתר את עתידם המקצועי) בחתירה אל האמת(וענונו,אלי גבע וכדומה)