מזה שנים עושה מוסד "יד ושם" מאמצים אדירים ליצור את מאגר שמות הנרצחים היהודים בשואה. המופקדים על הפרויקט היוקרתי פנו לכל מי שאפשר, בארץ ובחו"ל, להעביר למוסד שמות של קרובי משפחה, חברים וכו’ שנספו בתקופת מלחמת העולם השנייה. המוסד עצמו קיבץ בארכיונו רשימת שמות התושבים של הגטאות השונים כפי שנערכו על ידי חיל הכיבוש גרמני או מי מטעמם. כולם נכללו ברשימת החללים. עתה יצא המוסד במסע יחסי ציבור לאחר שהצליח לטענתו לכלול במאגר השמות שלושה מיליון בני אדם. המאגר פתוח לגולשים באינטרנט ובאופן טבעי גלשו רבים באתר במטרה למצוא שמות של קרובים או מכרים.
גם חברתי ואנוכי גלשנו ומצאנו כמה נתונים בעייתיים. למשל, הסבא של חברתי מופיע פעמים מספר ברשימה. פעם באיות אחד, פעם באיות מעט שונה, כאשר שאר הפרטים זהים. זאת אף זאת, מתברר כי הכללה גורפת של מרשם תושבי הגטאות במסגרת הנרצחים, היא במקרה הטוב רשלנות. גיליתי שם בני אדם ששרדו את השואה, התברכו באריכות ימים וחיים עדיין בישראל.
אני מניח כי מה שחברתי ואני מצאנו בוודאי מצאו עוד אלפים. לא תהיה זו קביעה מופרזת לומר כי לאור טעויות אלו (בהנחה שלא מדובר בניפוח מלאכותי מכוון) צריך להוריד מאותם שלושה מיליון לפחות בין 10% ל-20% , כך שגם היעד של שלושה מיליון טרם הושג.
שלושה מיליון, כך גם הודיע יו"ר יד ושם הגנרל (מיל.) אבנר שלו – אצלנו אפילו בנושא זה אי אפשר בלי קצין בכיר – שהמטרה היא להגיע למספר המיתולוגי של שישה מיליון.
מהיכן "ישיג" יד ושם עו שלושה מיליון? אם אפילו לפי שיטות האיסוף המאוד מתירניות שנמשכו על פני מאמץ של שנים לא הצליחו לעבור את רף השלושה מיליון, כיצד יכפילו את המספר?
מי שסבורים כי ערעור על מספר הנרצחים היהודים בתקופת השואה הוא חלק מהכחשת השואה, אזיי מוסד יד ושם תרם עתה, מבחינתם של מכחישי השואה, תרומה שלא תסולא בפז.
הם יוכלו לומר בתחושת ניצחון משהו כמו: "תמיד טענו כי שישה מיליון הוא מספר מנופח של תעשיית השואה של היהדות הבינלאומית במטרה לסחוט כספים, תמיכה וטובות הנאה אחרות".
ככה זה כאשר מוסד יד ושם מתרכז במספרים במקום בתכנים. הזוועה בתקופת השואה אינה תלויית מספר זה או אחר. החשוב בנושא הוא להפיק את הלקחים. להיאבק נגד גזענות, נגד משטרי עריצות, בעד שמירה על זכויות אדם ובעד דמוקרטיה. אבל זה לא ממש מעניין את יד ושם ושאר תעשייני השואה היהודית, שרבים ביניהם מי יקבל כמה מכספי הבנקים בשווייץ. (שמלכתחילה לא היו צריכים להיות מחולקים לעורכי דין ומנגנוני ביורוקרטיה של ארגונים יהודיים המתפרנסים מהשואה, אלא לקרן בינלאומית שתשקיע במאבק נגד גזענות ופאשיזם בכל אתר ואתר).
כמה מלים על הפרטה
התחקיר ששודר בערוץ 2 על מע"צ (מחלקת עבודות ציבוריות), שאחראית על סלילת ותחזוקת הכבישים בישראל, הציג תמונה מאוד לא מחמיאה על מצב הכבישים בישראל. התחקיר קיבל תשומת לב הרבה מעבר לצפוי, בגלל התאבדותו של יצחק הרשקוביץ, מהנדס מחוז הצפון והמרכז של מע"צ, שלא היה יכול לשאת את האצבע המאשימה שהופנתה כלפיו. התחקיר העלה נושא חשוב, ההזנחה הפושעת בתחום הבטיחות, אולם בכל הקשור להרשקוביץ, אני שותף לדעתו של פרופ’ מרדכי קרמניצר, מומחה למשפט פלילי ומי שהיה יו"ר מועצת העיתונות, כי היה צריך לגלות מעט יותר זהירות מאחר שהאיש נמצא בעיצומו של משפט בנושא בו עסקה הכתבה.
היתה עוד תוצאה לתחקיר. הוא שב והעלה את עניין ההפרטה. מע"צ היא גוף ממשלתי, שהממשלה רוצה להפריטו. מרבית העבודות בכבישים מתבצעות כיום על ידי קבלנים פרטיים כאשר מע"צ היא הגוף המפקח. האם מצב הכבישים כיום יותר גרוע מאשר לפני כמה עשרות שנים כאשר עובדי מע"צ ביצעו את העבודות? דומני שלא.
יש אנשי שמאל המתנגדים באופן גורף לכל הפרטה, והם תמונת ראי לאנשי ימין המקדשים כל הפרטה. אני נמנה עם אלה הסבורים כי יש נושאים אותם אין להפריט, ויש כאלה שההפרטה משרתת את האזרחים.
הוותיקים בינינו זוכרים את הימים בהם חברת הטלפון היתה מחלקה במשרד הדואר. המתנה לטלפון היתה לעתים עניין של שנים, ורק מי שהיו לו קשרים עם השלטון, או ידע לשחד ולשמן את האנשים הנכונים, נמנה עם המאושרים שעקפו את התור הארוך. מאז שמערכת הטלפון בישראל עברה תהליך של הפרטה ושל תחרות על ליבו של הלקוח, המצב השתנה מהיסוד.
כך הדבר גם באשר למבחני הרישוי השנתי לרכב. לפני שנים זה נעשה מטעם משרד התחבורה, וזה היה סיוט. מאז שזה הועבר למכוני רישוי, המצב שופר בהרבה. טיבה של הפרטה תלוי במידה רבה בתנאים הנלווים. אם מדובר בפיקוח ציבורי הדוק וקפדני, אם ההפרטה נעשית תמורת מחיר הולם ולא ניתנת בסכומים מגוחכים, אם בעלי העסק שומרים על התנאים עליהם התחייבו ומשלמים מסים כיאות על רווחיהם, הרי שההפרטה ראויה.
לאחרונה הועלה הרעיון להפריט את בתי הסוהר. הדוגמה האמריקאית, לא מהווה השראה. אבל גם הדוגמה הישראלית של בתי סוהר ממלכתיים לא מעוררת התפעלות. האם אני צריך לחזור ולתאר את המצב השערורייתי בבתי הסוהר בישראל? מבנים מרופטים, אסירים שלנים על הרצפה, סוהרים שאינם ראויים לתפקידם וכך הלאה.
אם הפרטת בתי הסוהר תיעשה תחת פיקוח ציבורי חמור וקפדני, אם הזוכים במכרז יתחייבו לשיפור משמעותי בתנאי הכליאה, אם הם יפקידו סכומי ערבות גבוהים למימוש התחייבויותיהם, ואם תיוותר בידי המדינה האופציה לבטל את ההפרטה אם הבעלים לא יעמדו בהתחייבויותיהם, אזיי זה נשמע אחרת לגמרי, והסיכויים לשיפור לעומת המצב הקיים כיום הוא כמעט ודאי.
מתנגדי ההפרטה מביאים בדרך כלל את הצבא כדוגמה לגוף שאין להפריטו. מדוע בעצם לא? צבא מאוחד תחת קודקוד אחד, בעיקר במדינות הרפתקניות, הוא סכנה מתמשכת לדמוקרטיה. זהו מצב שמגרה להפיכה צבאית. צבא מאוחד ברשות הממשלה לא מנע עד היום את המלחמות הנוראות ביותר.
התרופה הטובה ביותר למניעת מלחמות היא כמובן פרוק הצבא וחיסולו. אין צבא – אין מלחמות. עד שזה יקרה, כל עוד הצבא קיים, לא הייתי פוסל על הסף את הפרטתו תוך כדי פיצולו והעברתו לידי גורמים שונים. חיל הים בבעלות גורם אחד, חיל האוויר בידי גורם אחר, השריון בידי גורם שלישי, חיל הרגלים תחת בעלותו של גורם רביעי, וכך הלאה. כל הצבאות האלה ממשיכים להיות תחת מרות הפעלה ציבורית. רק הממשלה תחליט על כניסה למלחמה, אבל לנוכח בעלויות מגוונות שצריכות לפעול בהתבסס על שיקולים כלכליים, תצטרך הממשלה להיוועץ בבעלים השונים באשר לכדאיות המלחמה. וכאן בהחלט יתכן מצב לפיו תימנע מלחמה משום שחישוב כלכלי קר של הבעלים השונים יוכיח שהיא עניין לא רווחי ולא כלכלי. אם הנשיא בוש היה עומד לפני צבא מופרט המפוצל לבעלויות שונות על פי השתייכות חילית, יתכן שלא היה יוצא להרפתקה בעיראק מפני שחשבון הרווח וההפסד של הבעלים היה מראה, שבמלחמה הזו הם לא ירוויחו.
ישאל השואל, ומה אם יתברר שהמלחמה היא עסק כדאי? תשובתי, שהיום בעידן הפוסט קולוניאלי, אין מלחמה שמשתלמת מבחינה כלכלית. ממשלות שוחרות מלחמה השולטות בצבא מאוחד שאינו מפוצל לבעלויות שונות, אינן מנהלות אותו כעסק כלכלי, מה שמקל עליהן לנצלו כמכשיר למדיניות נפסדת של הרפתקנות מלחמתית שאת מחירה משלמים מיליוני האזרחים שלא נשאלו כלל לדעתם על היציאה למלחמה.
האם יש להבין מכך שאני תומך באופן גורף בהפרטת הצבא? בוודאי שלא. הכל תלוי בנסיבות. במדינות דמוקרטיות שוחרות שלום שאינן מתכננות יציאה למלחמה, כמו מדינות סקנדינביה, אפשר להסתדר מצוין גם ללא הפרטה.
דו"ח העוני
מיליון ארבע מאות אלף עניים בישראל מהם 450 אלף ילדים – כך מלמד דו"ח העוני השנתי שפירסם המוסד לביטוח לאומי. מצב מביש זה הוא לא תוצאה של הפרטה. כולו מעשה של מדיניות ממשלתית. המיליארדים שהולכים למתנחלים ולהתנחלויות בשטחים הכבושים, בנוסף לפן הלא מוסרי שמאפיין אותם, הם דוגמה להשקעות של כספי ציבור המנוגדות לכל הגיון כלכלי. עם המיליארדים האלה אפשר היה להקים כאן גן עדן כלכלי המספק עבודה ושכר הוגן לכל דורש.
אין כיבוש – אין התנחלויות. אין התנחלויות – יש מיליארדים. יש מיליארדים -יש תעשייה, תיירות ותעסוקה. יש תעסוקה – אין אבטלה. אין אבטלה – אין עוני.
להסתער על האויב
סרן ר’, מפקד הפלוגה מגבעתי "הסתער על האויב" ו"ניטרל את האיום". האויב המנוטרל היה איימן אל המאס בת ה-13 מרפיח שהיתה בדרכה לבית הספר. כיצד "נוטרלה" איימן? קודם ירה בה שני כדורים, ולאחר שכבר נהרגה עשה לה וידוא הריגה וניקב את גופה בצרור נוסף מנשקו.
התחקיר שעשה הצבא היה שקרי, הרמטכ"ל כבר נתן לשקר את חסותו, אולם הפעם עמדה התקשורת על המשמר, חשפה את האמת, וצמרת הצבא נדחקה לעבר הפינה, ונאלצה לפתוח בחקירת מצ"ח, שהובילה להגשת כתב אישום.
סרן ר’ היה צריך לעמוד לדין באשמת רצח, אבל אל דאגה. סעיפי כתב האישום הם הרבה פחות חמורים. גם אם יורשע, יקבל עונש קליל. מאסר קצר לכל היותר. כבר שמעתי הערה גזענית בנוסח "מה כל הרעש? בסך הכל ערבי הרג ערביה, ביג דיל".
מרגע שנחשף המקרה, יצא הרמטכ"ל בשורה של התבטאויות בנוסח "המקרה מנוגד לערכים של צה"ל המחנך לכבוד האדם" בלה בלה בלה. קשה להחליט מה גרוע ממה בהצהרות אלה, השקר או הצביעות?
צריך לומר בקול רם כי המקרה של סרן ר’ אינו "חריג" כפי שדובר צה"ל מודיע לעיתונאים, אלא חלק משגרת הכיבוש. וידוא הריגה אינו עניין חדש בצבא הכיבוש, רצח ילדים אינו חדש, ומתנגדי הכיבוש בוודאי יודעים זאת. חשיפת הרצח של איימן הביא לפרץ של וידויים מפי חיילים שהשתחררו שסיפרו על פשעי הכיבוש בהם לקחו חלק בזמן שרותם בשטחים הכבושים: החל מגניבת כספים ותכשיטים מבתים של פלסטינים, עבור לשוד חנויות, המשך בירי לעבר מה שכונה בהודעות רשמיות "צה"ל השיב אש למקורות הירי", שלא היה לדברי החיילים אלא ירי פראי ולא ממוקד לעבר אזרחים שגרם לאבידות בנפש.
יחד עם סרן ר’ יש להעמיד לדין את המטכ"ל עם הרמטכ"ל.
ספירו, צרף לינק לארכיון יד ושם ? חיפשתי ולא מצאתי בגוגל. האם זה מקוון ?
כן, מכל מה שכתבת על הארכיון הכי הפריע לי שממליכים גם על הארכיון האומלל איזה גנרל שלומיאל שיצא לפנסיה מוקדמת. נו באמת…
אבל אחרי שהמליכו את המרגל הנועז מניו זילנד על השיווק של כ.א.ל למה עוד ניתן לצפות ? מה נעשה עם כל הגנרלים, המרגלים, שיפחותיהם, סייעניהם ומערך האבטחה הנגזר מזה, שלא לדבר על הניצולים, הקורבנות, המעונים ונכי המלחמות והפיגועים ?
אולי נקים ארכיון אלטרנטיבי למפקד האזרחי בישראל ? יהיו לנו איזה חמשה אנשים במאגר…עבודה קלה ונעימה. הרעיון שלך להפריט את הצבא הוא נפלא אלא שצריך לזכור את האמור לעיל…זה אומר שלא תישאר מדינה אלא רק תאגיד מיליטרי ללא ראש, המחפש מטרה קלה לכיבוש. ואולי זה כבר קרה ???? אמאל’ה.
ויחד עם סרן ר’ והרמטכ"ל צריך להעמיד לדין גם את החייל שהופיע אתמול אצל יאיר לפיד, שהיה הראשון לזהות ולירות באימאן אל-המס. מזמן לא נראה בטלויזיה הישראלית מופע מחפיר ומבייש כל-כך. ב"תוכנית האירוח מס’ 1 של המדינה" סיפק לפיד, מארח מסביר פנים ונינוח שכמוהו, את התפאורה המושלמת למופע האימים של החייל, במהלכו הוא הסביר, במיומנות של פוליטיקאי משופשף, למה השאלה מי הרג את אימאן איננה השאלה החשובה, ושאין סיכוי שהיא היתה בדרכה לביה"ס, ועוד ועוד. בסופו של הראיון המחליא הזה נפרד הקהל של לפיד ממכונת הירייה האנושית במחיאות כפיים סוערות. לפיד עצמו הסתפק בלחיצת יד קורקטית.
כמה אירוני שתוכנית כזו משודרת בערוץ הישראלי הפופולרי ביותר דווקא כשכותרות העיתונים הישראלים עוסקות בדרישתו של שרון מהרשות הפלסטינית להפסיק את ההסתה בכלי התקשורת הפלסטינים. האם מישהו מעלה בדעתו את התגובה הישראלית אילו הטלויזיה הפלסטינית היתה משדרת בפריים-טיים ראיון אמפאתי מול קהל אוהד עם לוחם שרצח ילדה ישראלית קטנה?
גם מצאתי ריבוי מופעים. אבי סבי טוביה ע"ה מופיע שלוש או ארבע פעמים. היה מבצע רישום באמצע שנות ה- 1950 ואז ממלאי הטפסים הם בני הנרצחים, ובסביבות שנות ב- 90 זה הנכדים.
קראו גם היום על ה"רהביליטציה" של ההיסטוריון ראול הילברג, מחבר "חורבן יהדות אירופה" ב"הארץ". גם הוא מעז לשאול כמה באמת
נרצחו, ואינו אוהב מספרים עגולים. אמיץ.
— קישור —
לא מתאים לספירו כל כך הרבה דברים לא חכמים. הפרטת הצבא היא מתכון למלחמות בלתי פוסקות. צבא הוא מטבעו בלתי כלכלי ולכן גורם פרטי ישאף לצאת למלחמה כדי לממן את הצבא על ידי ניצול המדינה הנכבשת. תגידו שזה אסור עפ"י החוק הבינלאומי? אם צבא ארה"ב יהיה פרטי, מי לדעתך יקבע את החוק. לכן עדיף שמדינות יוצאות למלחמה בגלל טפשות של פוליטיקאים ולא בגלל תאוות בצע של בעלי הצבא.זה פשוט קורה פחות. ובענין התחקיר, הרמטכ"ל אמר שבינתים (הדגש הוא על בינתים) הוא מאמין לקצין. הוא סייג את דבריו מסיבה טובה – הוא ידע שמתנהלת חקירת מצ"ח כפי שמתנהלת כל פעם שיש חשש לעבירה ולא בגלל שהעתונות עמדה על המשמר. אגב, משטרה צבאית חוקרת (מצ"ח) היא חלק מהצבא. אז אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו-גם להאשים את הצבא על טיוח וגם לאמר שיפה שמצא את האשם. ועוד הערה לאורלי, אולי צריך לצאת מהרצועה, אבל החיל היורה לא אשם. מבחינתו היה שם חשוד בנסיון להרוג אותו (העובדה שזו היתה ילדה נודעה ליורים רק לאחר הארוע, כפי שהוא הבהיר היטב) כך שכל מי שאינו מעדיף למות היה נוהג בדיוק כמוהו ואל תתחילו לצרוח שלא ישרת בצבא. מבחינתי וכנראה מבחינת רוב תושבי המדינה מי שלא רוצה לשרת הוא בדיוק במעמד של מי שרוצה למות.
אם אין גופות אין פשע מר ספירו
או שאולי אחרי 60 שנה קצת יותר קשה לאסוף אינפורמציה שאבדה במלחמה (אנשים היו עסוקים בלשרוד ולא בלאסוף תעודות לידה תמונות וכו)
יש לי רעיון אולי תתנדב ליד ושם ותציע את עזרתך באיסוף נכון ואירגונם של שמות הניספים
אני חושב שיהיה יותר נכון מיצידך ללכת ליד ושם ולספר להם שגילית מספר טעויות
ןלא לכתוב כתבה כזאת שמתפרשת שניפחנו את מספר הנירצחים
נב
אני חושב שאתה צריך להתנצל בפני האנשים שפגעת בהם בכתבה הזאת
תמיד אני נהנה מהמאמרים של ספירו, כי אין גבול למקוריות שלו, בהחלט רעיון טוב למכור את חיל השיריון לחברת קוקה קולה ואת חיל האויר למקדונלד’ס, להפריט את הצבא לבעלויות פרטיות, מאיפה הוקרץ הרעיון הזה?אני לא מתכוון להסביר למה הרעיון גרוע, זה כמו לנסות לשכנע את ג’ורג’ בוש שאין אלוהים.
אם היה עוסק ספירו לקרוא באתר יד ושם ולא לנגח, היה מבין כי הרשום החוזר באיות שונה, נרשם תחת אותו סודר, והבדל ההאיות הוא כדי להקל אחר המחפשים, כי יש הרבה אפשרויות לאיית יאנוש קורצ’ק באנגלית (למשל).
מעניין, שמי שהוצא לתקשורת את הקלטת עם הקלטת המ.פ הם המ.צ בעצמה ולא חשיפה מבריקה, לכן הייתי הפעם , דווקא מתיצב לימין המ.צ על העבודה הרצינית.
אבל תמיד טוב לקרוא את ספירו תמיד הוא מפתיע
וננוחם בבנין ירושלים…
לעניין יד ושם,
אינני יודע מאין לקוח המספר המיתולוגי 6 מיליון, ולדעתי קשה יהיה לבדוק את אמיתותו 60 שנה לאחר פשעי הנאצים. חשיבותו הינה,לטעמי, בסמליותו. בדומה לסמליות 40 השנים בהם הלכו בני ישראל במדבר. עם זאת אל לנו לשכוח שעל הכפילויות קיימים אלו שלא זכו לקרובים אשר יכולים להנציח זכרם. כך שבהחלט קיים הסיכוי שיהודים רבים שנספו בשואה לא נכללו בספירה זו, כמו אותם "בני תערובת", בנים להורים "חצי יהודיים".
האם עושה יד ושם "שירות דב" לנושא השואה והנצחתה? מהיכרותי גרמנים רבים שנסעו לישראל במיוחד בכדיי לבקר ביד ושם(כחלק ממחקר, או מסיבות פרטיות)-אני סבור שרבה תועלתו של מוסד זה על נזקו!
לנושא ההפרטה,
קצת קשה להפריט חברה ממשלתית, או ארגון אשר אינם מייצרים רווחים. כל עוד לא מופרטים כבישי ישראל ונגבית בהם אגרה(מלבד כביש מספר 6), כיצד יהיה ניתן לעשות מהלך שכזה?
אני מניח שמעטים מבינינו יהיו מוכנים לצעד זה המרושש את הכיס הבין כה דל במעות?!
לפיכך קיימת רק אפשרות ההתייעלות. עושים זאת באמצעות דימוי כלכלת שוק(דימוי גביית אגרה) והעמדת תקציבים בהתאם על פי נפח תנועת הרכבים על כבישי ישראל. במקביל תוכניות רב שנתיות לתחזוק ולסלילת כבישים חדשים, ופיקוח על גורמים מבצעים.
לעניין הפרטת הצבא. כבר קבעו חכמים ממני, שיש מוצרים אותם לא ניתן להפריט(צבא,משטרה, סכרים, מיגדלורים וכדומה). מוצרים אלו עומדים לרשות כולם ולא ניתן לשלול ההשתמשות בהם מאף-אחד!
מבחינה כלכלית לא ניתן להפריט צבא, ובמיוחד לא כאשר מדובר בצבא חובה!
גדעון שלום
תשמע, אולי אני חלש קצת במתמטיקה, אבל משהו בתיאוריה שלך לא מסתדר לי. אודה לך אם תסבר את אוזני:
עם פרוץ מלחמת העולם השניה חיו על פני כדור הארץ 18 מיליון יהודים. בסיומה המספר עמד על 12 מיליון.
18 פחות 12 יוצא 6
מ.ש.ל.
אם אתה טוען (ויש לך הוכחות) שבפרוץ המלחמה האוכלוסיה היהודית מנתה, נניח, 15 מיליון, הרי שאתה צודק, יען כי 15 פחות 12 נותן 3 (המספר המופיע באתר יד ושם)
אם, מצד שני, הטיעון שלך מתבסס על על כך שבפרוץ המלחמה מספר היהודים עמד על 18 מיליון, ובסיומה על 15 מיליון (ויש לך הוכחה גם לזה) הרי שיצאת גם הפעם צודק.
אבל בכל מקרה, תסכים עימי, צריך להביא הוכחות. וכאלה חסרות במאמרך.
בקשה אישית לי אליך (למרות שאנו נוהגים להחליף מהלומות מילוליות מעל דפי האתר הזה)
אל תביא לנו הוכחות ממחקרו של אבו מאזן. הוא כבר הביע חרטה על המחקר ההוא.
לסידני ולמתעניינים הלינק המבוקש
— קישור —
לגדעון ולתןהים ך על"מספר הנרצחים היהודים בתקופת השואה " עיינו בערך ‘סטטיסטיקה ‘ ב"האנציקלופדיה של השואה" כרך ה’ עמ’ 1281-1285
לאלישע שלום,
נראה לי שגדעון ספירו אינו טוען כי המספר אינו שישה מיליון.
להיפך גדעון ספירו טוען עי העיקר אינו עיסוק דקדקני במספר הקורבנות, העיקר ללמוד את לקחי השואה, שהם הצורך להלחם בגזענות, וחשיבות זכויות האדם.
כמי שהוא דור שני לניצולי שואה אני בהחלט מסכים לכך.
לא נעים לקלקל לספירו את התאוריה עם עובדות ,אבל שרות הטלפונים לא עבר שום הפרטה עד היום הזה.
"בזק" היא חברת סמך ממשלתית שיש לה מונופול.
העובדה שהשרות שהיא נותנת הוא ברמה גבוהה(מניסיון אישי בתקופה האחרונה) מוכיחה בדיוק את ההיפך ממה שותה ספירו להוכיח-דהיינו שלא חייבים להפריט כל דבר.
לכותב תחת התואר "לא מתאים",
אולי דילגת על מספר משפטים בטורי. כתבתי במפורש כי יציאה למלחמה תישאר בידי הממשלה, שתמיד תהיה בבחינת המפקד העליון של הצבא.
כתבתי כי לדעתי בעידן הפוסט קולוניאלי אין יותר מלחמות כדאיות.כוונתי לכדאיות למדינה ולחברה בכללה (גם אם יצרן כלשהו יוכל להפיק רווח נקודתי). מלחמת עיראק היא דוגמא מצוינת. הגם שיש חברות פרטיות שמפיקות רווח מהמלחמה, בצד של המקרו היא משקיעה את ארה"ב במשבר כלכלי, הגרעון מגיע למיליארדים, הדולר נחלש, הכלכה מקרטעת, שלא לדבר על אלפי ההרוגים והפצועים, שמלבד ההיבט האנושי של סבל ואבל, יש לכך גם משמעות של עומס כלכלי.
הפרטת הצבא לגורמים שונים עשויה דווקא להקשות על יציאה למלחמה. נניח שיש נכונות של ממשלה לצאת למלחמה. עתה היא צריכה גם לשמוע לדעתם של הבעלים השונים. לא בהכרח דעתו של בעל חיל האוויר כדעתו של בעל חיל הים, או של בעלי חיל השריון וכך הלאה.
כאמור אין חשש שהבעלים יצאו למלחמה מיוזמתם, שהרי ההכרעה נשארת בידי הממשלה כפי שהבעלות הפרטית על הבנקים לא מתירה להם להדפיס כסף, זכות זו נשארת בידי הממשלה.
לישר דרך,
חן חן על המחמאות וגם נהניתי מחוש ההומור שלך. חייכתי.
חוץ מקוקה קולה ומקדונלדס. אני יכול לחשוב על עוד גורמים שיגלו ענין בבעלות כזו, שואפי שלום שמתנגדים למחרחרי מלחמה. יחד עם זאת, אם בישראל תהיה מקדולנדס בעלים של אחד מחילות הצבא, אני משער שסיכויי היציאה למלחמה יקטנו משום שהבעלים הוא ממקימי שלום עכשיו, מתנגד חריף לכיבוש, עד כדי כך, שהוא החליט כי אינו מקים סניפי מקדונלדס בשטחים הכבושים.
As a child of a concentration camp survivor, who lost many family members in WWII, I, too, was disappointed by the Yad va’Shem site.
The number "6 million" is certainly a p.r. slogan, manufactured by Zionism for its own ends.
If the number of Jews in the world declined from 18 million to 12 (how does one count "Jews" on a world scale?), certainly not all of them were the victims of the Final Solution. Some were soldiers in Allied armies, some were partisans and other resisters who died in action, some were civilians who died as a result of belligerent operations.
The unique feature of the "Holocaust" is that modern industrial methods — assembly line methods — and modern technology were used by a state to murder human beings. That is the only — very important — unique feature of the Holocaust. How many were murdered in this way? The Nazi and SS detailed records would be a good starting point. .
Non-unique features, that are common to other situations, include army reprisals, and other war crimes committed by the Wehrmacht. The comparisons between Israel and Nazi Germany are illegitimate to the extent they refer to a "Final Solution". In fact, there has never been the Israeli equivalent of the Wannsee Conference.
However, much material has accumulated to indict, try, convict, and punish IDF officers and soldiers as war criminals. Top commanders in the IDF
and former top commanders, should be carefully following the development of legislation in various countries. The
Canadian statute entitled "
Crimes Against Humanity and War Crimes Act is found at — קישור —
Spread the word.
לאלישע,
בהמשך להערתו של עמי, שהבין אותי נכון, אתה מסתמך על הנתונים כפי שהועברו אלינו על ידי מימסד השואה. אבל מה לעשות ויש מחלוקת גם על מידת הדיוק של המספר 18 מיליון יהודים בעולם בטרם שואה, ויש גם מחלוקת על המספר 12 מיליון יהודים לאחר השואה. למשל, איש אינו יודע כמה בני אדם שהזדהו כיהודים בטרם שואה, החליטו, בעקבות השואה, לא להזדהות יותר ככאלה במפקדי אוכלוסין.
כאמור, הנושא המספרי לא מטריד אותי, ואני נאלץ לעסוק בו רק משום שיד ושם הפך אותו לקנה מדה באשר למכחישי שואה.
דרך אגב, כאשר מדובר בצוענים, ששליש מעמם נרצח בשואה, ממלאים אנשי יד ושם את תפקיד מכחישי השואה, משום שהם עושים כל מאמץ להוכיח כי לא היה מדובר בשליש אלא בפחות. ניכר כי הם מבקשים לשמור על בלעדיות יהודית באשר "לשליש שהושמד" שחס ושלום לא יבוא אחר ויקקל להם את המונופול.
לנתן,
אין לי תיאוריה לפיה חברה ממשלתית היא בהכרח מספקת שירות רע לעומת הפרטה שעושה טוב לכלל האזרחים. אני בטוח שיש חברות ציבוריות שנותנות שירות מצויין, בישראל פחות, בעולם יותר.
באשר לבזק, השיפור בשירות החל כאשר החברה הופרדה ממשרד הדואר הממשלתי והפכה לחברה ממשלתית הפועלת על בסיס עיסקי. הפרדה זו היתה צעד ראשון בכיוון של מגמת הפרטה והכנסת חברות נוספות לתחום הטלפונים.
טענתי היתה (ואם לא הבהרתי זאת אני עושה זאת עתה), שההוזלה הגדולה בתחום התעריפים, בעיקר לשיחות לחו"ל, באה בעקבות הכנסת תחרות של חברות פרטיות לשיחות חו"ל. חברות הסלולר תרמו תרומה חשובה להוזלה בשיחות הפנים ארציות. עתה, עם כניסתה של חברת הכבלים לתחום השיחות הפנים ארציות, אני בטוח שתחול הורדה נוספת בתעריפי בזק, והמחירים יוזלו שוב. זה טיבה של תחרות. הצרכן חוגג.
ספירו, מאמרך מבריק וחד כרגיל. אלא שניסוח כה בהיר וחד מאפשר גם לחדד נקודות נוספות:
1) הצעת שכספי הפיצויים יופנו למלחמה בגזענות ובפאשיזם. אלא שאין זיקה הכרחית בין ג’נוסייד בהיקף כזה ובין מצע פוליטי כלשהו. כך למשל, הג’נוסייד של הטורקים בארמנים ב-1915 – מיליון וחצי מתוך שניים וחצי מיליון -לא בוצע לא מטעמי גזענות ולא בגלל משטר פאשיסטי. רצח העם שבוצע על ידי החמאר רוז’ של פול פוט בקמבודיה אינו נושא זיקה כלשהי לפאשיזם – אלא דווקא לסוג של קומוניזם פרימיטיבי ונאטורליסטי. כך גם הג’נוסייד של בני הטוטסי על ידי ההוטו בקונגו, וכך גם רצח העם בסודן. מאידך, משטרים פאשיסטים כמו זה של פראנקו בספרד או מוסוליני, לא היו מעורבים ברצח עם.
דומה שלשואה היהודית אין זהות פוליטית, אלא שהיא בוצעה מטעם אחר – דמוניזציה של היהודי מצד המשטר הנאצי. שוב, גם הערבים הם שמים, אך לא היו יעד לאכיפת מדיניות גזע רצחנית בצפון אפריקה למשל, וכן בבוסנייה מצד הנאצים, שאף חברו עם המופתי הירושלמי חא’ג אמין אל חוסייני.
אם כן, הג’נוסייד ביהודים הינו בגלל מתן כתובת אתנית לרשע האנושי – דמוניזצייה של עם שלם שנקטו בה הנאציונאל סוציאליסטים.
2) ואם כך הוא הדבר, אם השואה אינה בהכרח מוליכה למסקנות פוליטיות כלשהם אלא למסקנות קיומיות הקשורות במצב האנושי הכללי – בעיית העריצות והרשע והקירבון האנושיים, הרי שהתגובה הטיבעית היא דווקא להדחיק אותה. שכן בעיית הרשע האנושי הינה בעייה חסרת פתרון, ומטבע האדם הוא שהוא מדחיק בעיות ענק לא פתירות בעקרון, שהמודעות להן היתה עשוייה לשבש את תפקודו. אילו הלקח מהשואה היה פוליטי ולא קיומי, היתה סיבה מצויינת לא להדחיק. אך אין זה כך, ודומה שהזוועה הזאת הינה יותר בתחומם של תאולוגים וכאלה העוסקים בבעיות קיומיות כלליות ולא בנושאים פוליטיים. אך עדיין, הנטייה הכללית של האדם היא להדחיק זאת.
3) אלא שהעם היהודי הוא העם היחיד בהיסטוריה המודרנית שאינו מדחיק זוועה עצימה מסוג זה. הארמנים לא מרבים לדבר על השואה הארמנית, וכך גם לגבי עמים אחרים. ואילו בישראל הפכה השואה לגורם יוצק תוכן ומועלה על נס, למעין אבן יסוד של ההגדרה העצמית הציונית: אני ציוני ואני מה שאני מבחינה תרבותית וחברתית, שכן עברתי שואה.
כאן יש להבין שאכן השואה הישיגה כמעט בלעדיות על ההגדרה העצמית הישראלית. התרבות הישראלית אינה בנמצא, לא נוצרה כאן מסורת עממית ותרבותית כלשהי. ואם כן, הבסיס להוויתנו, והתחליף לכל אלה היא השואה. כך נערכים מסעות בני נוער למחנות ההשמדה, כל חולק כבוד לעם היהודי ולריבונותו והגדרתו העצמית ניסחב חבוש כיפה ליד ושם וכיוצא באלה.
ואם העם היהודי הוא במקום מרכזי בתודעה המערבית, רבים מתעניינים בעולם גם בהיטלר והנאציזם (הנושא הפופולרי ביותר על בני נוער באנגלייה למשל, בבחירת נושא לבגרות בהיסטוריה) בקיצור, לנושא הזה יש ביקוש, אז למה לא להפוך את השואה ל-Shoa business , כפי שהצבעת על כך בדין.
אלא שיש עוד היבט חשוב לתפעול השואה ולמניפולציות השואה השונות במקומותינו, וזהו ההיבט של דיכוי האוכלוסיה. המשטר והאוליגרכיה בישראל, אינם מקיימים בישראל כלכלה קפיטליסטית של שוק חופשי, אלא גרוע בהרבה מזה – קרטליזם ריכוזי, שאין לו את היתרונות היחסיים שיש עדיין לכלכלת שוק חופשית.
בישראל על כן וגם בנוסף מופעלים מזה שנים רבות צעדי דיכוי והתעמרות מצד המשטר וחונטת הגנרליסימוס השלטת כלפי האוכלוסיה, ששום אוכלוסיה מערבית לא היתה נושאת אותם בלי להתקומם. אלא שנושא השואה משמש לצורך מניפולציה תודעתית של "אין ברירה קיומית אחרת ואין אופציות אחרות", ומשכך בכך את זעמם הספונטני של ההמונים, בהקפיצו אותם לדום שתיקה.
ראו את מאמרי ב"חדשות מחלקה ראשונה" בעריכת יואב יצחק:
האם יש פאשיזם אוליגרכי בישראל?
— קישור —
בכל מה שקשור לשימור הזכרון של השואה, הכל חשוב, שריר ומקובל. אולי למר ספירו אין לב, אבל כשאני נכנסתי לאתר ומצאתי שם את קרובי התרגשתי מאוד והגעתי ממש לסף דמעות. אינני אומר שלא צריך גם להקשיב להצעתו של ספירו לשמר את השואה כדי שהיא לא תשנה נגד עם אחר, אבל לאמר שאסור לנסות ולשמר את שמות קורבנותיה, זוהי זילות השואה. אולי נעשו באתר טעויות, ואותם צריך לתקן, אבל הטעויות נעשו ע"י בני אדם, ובני אדם, מר ספירו, טועים. אתה חושב שאתה בן-אדם, מר ספירו? אני מקוה שכן.
חשבון פשוט: בפולין לפי הרישומים הסטטיסטיים של ממשלת פולין היו 3 מיליון יהודים ערב המלחמה. נשארו כ-חצי מיליון.
בשטחי בריה"מ היו כשניים וחצי מיליון יהודים, מהם נשארו כמיליון וחצי.
כן הושמדו בסביבות 150 אלף יהודים ברומנייה מתוך כחצי מיליון; כ-250 אלף או יותר יהודים בהונגריה (תוך הקפדה על הרכבות למזרח גם בשלב האחרון של המלחמה כשהצבא הגרמני ניזקק נואשות לרכבות אלה); כ-200 אלף יהודים או יותר מכלל חצי מיליון יהוי גרמנייה; בסביבות 60 אלף יהודים מהולנד; וכן עשרות אלפי יהודים מבולגריה, יוון , יוגוסלייה, איטליה, ובסביבות 100 אלף יהודים מצרפת מתוך 600 אלף.
כך, באומדן גס וראשוני ומינימליסטי למדי מגיעים ל-4 מליון ו-400 אלף יהודים.
אני נוטה להטיל ספק באומדנים גלובליים כמו
"18 מיליון לפני המלחמה" אך הרי יש מרשמי האוכלוסין של המדינות הספציפיות מהם נישלחו יהודים למחנות ההשמדה.
המספר 6 מיליון הוא אכן מיתולוגי, ודומני שמקורו הוא באיזו פיסקה של אינטלקטואל יהודי באחת הגטאות בסביבות 1944 ברוח "ניזכור את הששה מיליון". זהו אם כן מיתוס שהשתרש, אם זיכרוני אינו מטעני, בכוח אימרת מופת הניצרבת בזכרון.
אך כאמור על ידי ספירו, לא המספר הספציפי קובע, אלא העובדה שנימחו רוב רובן של הקהילות היהודיות באירופה, ומדובר בהשמדה בהיקף ענק, רצח עם מתועש שנעשה במיטב הטכנולוגיה של מדינה מודרנית, ועל ידי העם התרבותי ביותר באירופה.
העיסוק במספרים הינו משני לחלוטין, שהרי אין כל הבדל במידת האסון בין 3 ל-6 מיליון. העיסוק בסיפרור הנפטרים דווקא מזלת את השואה והעיסוק בה.
המסר העיקרי של השואה, שלא התרחשה כמובן ב"פלנטה אחרת" (מינוח של ק-צטניק), ולא על ידי מפלצות או חייזרים, ובוודאי שלא מידי "חיות אדם" (אנא, חוסו על החיות), הינו פשוט, ממצה ומצמרר: השואה, כפי שבוצעה על ידי בני-אדם, יכולה להתרחש בכל מקום ובכל עת. אין עם, חברה ולאום, שהינם חפים מן האופציה להיקלע למינוח שאינו סמנטי כלל וכלל, כלומר – לבצע שואה, וזה מכיוון שבני-אדם הינם בני אדם, הינם בני אדם.
שואה התחוללה בזיקה לעם הארמני, שואה התחוללה באזורי יוגוסלביה לשעבר, שואה התחוללה ברואנדה ועוד.
אני קורא את התגובות לטורי בענין.בדרך כלל הן מאירות ומאתגרות, ולא פעם מוסיפות זוויות ראייה מחכימות.
הפעם שמחתי להסכים עם הערותיו החכמות של ד"ר יחיעם שורק. כמוהו אף אני חולק על הגדרת השואה "כפלנטה אחרת". בני אדם עשו זאת, מהפלנטה שלנו, ואם לא יוסקו המסקנות וילמדו הלקחים, הזוועות יכולות לחזור על עצמן, ובחלקן כבר חזרו.
גם הערותיו של מיכאל שרון האירו זווית חשובה. אכן, לא כל ג’נוסייד הוא תוצאה של אידיאולגיה פשיסטית גזענית, לעתים קנאות אידיאולוגית, בין דתית בין חילונית, מובילה לפשעים נוראים ודוגמת החמר רוז’ בקמבודיה מוכיחה זאת.
לכן, כאשר אני מדבר על לקחים שיש להסיק מפשעים נגד האנושות אני מדגיש בדרך כלל שלושה מרכיבים: מאבק בגזענות, בעריצות ובהפרת זכויות האדם. המקרה של החמר רוז’ נכלל בשני המרכיבים האחרונים.
עיינתי במאמר אליו מפנה הלינק שלך, מעניין מאד ונועז. שימח אותי. אח"כ המשכתי לעיין במאמרים נוספים שלך, ומצאתי משהו שהתמיה אותי מאד, לאור הטענה שלך לקיומו של פשיזם בארץ (שאני מסכימה). השווית את המומר או המשומד לאדם שאיבד את ניצוץ נשמתו. כאלגוריה, אהבתי את התיאור, אבל לפתע התרשמתי שאולי זה לא אלגוריה בעצם, ושאתה באמת חושב שיהודי שהמיר את דתו אפילו אם בשביל כסף איבד את נשמתו או מכר אותה לשטן. זה דוקא התאים אצלי לרמת החשיבה והאמונה של הפשיסטים שעליהם אתה מלין. לא מספיק שאנחנו תחת מגפי הפשיסטים אלא שמעט הקונספיריישונליסטס שכבר יש לנו, הם פונדמנטליסטים ? אוי וויי. ככה קרה לי למקרא דברין של בארי חמיש. התחיל טוב עם רצח רבין ותיאוריית שטיפת המוח והפיברוק של החקירה, וגמר עם תיאוריות אללה יסתור שמפלגת העובדה זה בעצם כת שבתאית שטנית סודית שמזמן רוצה לשתות את הדם של "היהודים האמיתיים" או משהו כזה. אני אפילו יכולה להסכים ולזרום עם הטענה ששמעון פרס ועוד כמה אלילי הון הם חברים בכת שטן רפורמית בעלת קשרים עם הבונים החופשיים, אבל אני ממש לא מסוגלת להמשיך עם הכיוון ולאמר שיש לעומת אלה "יהודים אמיתיים" וכאילו כל ההגדרה המפוקפקת הזו "יהודי" היא משהו מעבר למיתוס שיש לבחון אותו עם קצת גרגירי מלח, כמו שאומרים. אז אם אתה בעצם פונדמנטליסט יהודני, תגיד את זה, ואם לא – הסבר את הטענות שלך בקשר למומרים. מה יש לך נגדם ? יש פשעים יותר גרועים מאשר להחליף מיתוס אחד באחר די דומה לו בדרך כלל, גם אם זה מטעמים של כסף, נוחות, נישואין או סתם שיגיון. כאילו, זה המאה ה 21…
למיכאל שרון:
הנתונים שאתה מביא בתגובתך אינם מלאים. יהדות צכוסלובקיה ויהדות בלגיה הושמדו בחלקן הגדול. כך יוצא שגם המספרים שמופיעים אצלך מוטים כלפי מטה.
לגבי יהודי בולגריה-איש מהם לא הושמד בשואה (עד כמה שזה נשמע מוזר).
הנה שתי עובדות בסיסיות המשנות את התמונה הכוללת. בכדי להגיע למספרים מדוייקים יש צורך בידיעת כל העובדות לאשורן, ואת זה מוסד יד ושם עושה בהצלחה מרובה כבר שנים רבות
לטפירו רוב שלומות. כמה הערות בנושאים כלכליים בהם השתמשת לטיעוניך בתגובותיך:
1. החלשת הדולר לעומת מטבעות אחרים הינו מהלך אשר אינו מעיד בהכרח על חולשת המשק האמריקאי. דולר חלש תורם ליצוא, ובכך לצמיחת המשק האמריקאי בערכים גבוהים יותר ביחס לדוגמא השוק האירופאי(גוש הEU). אז נכון שהגירעון המסחרי הולך וגדל, אך עוד לא שמעתי על מישהו שיסגור את הברז לכלכלה החזקה בעולם. חוץ מזה שהאמריקאים הינם היחידים בעולם המשלמים חובותיהם בדולרים ללא הקשר לסוג המטבע אותו לוו, עוד סיבה להאמין מדוע דולר חלש אינו מדיר שינה מעיניהם.
2. לנושא הפרטת הצבא. קשה לי להאמין שב"משכורות" אותן משלם צה"ל לחייליו הסדירים ימצא זה אשר יהיה מוכן תחת רמת הסיכון היום-יומי לשרת את עמו. או שאולי כוונתך למעין לגיון צרפתי אשר ילחם עבור מדינת ישראל תמורת משכורות הולמות?
3. ולעניין דו"ח העוני. מסכים עם קביעתך שמדובר במצב מביש, אולם אם אני הייתי ביבי הייתי ממשיך באותה המדיניות. נדפוק את העניים עוד ועוד(רבים מהם חרדים וערבים), נתמוך בעשירים. נקצץ בקצבאות ובחינוך, ובסופו של דבר נקבל עם בור, אספסוף, שימשיך לצווח ברחובות "ביבי מלך ישראל", בכל פעם שימשיך לתמוך בדיכוי הפלשתינים. כי הרי מצבם של העניים עדיין טוב יותר מזה של הפלשתינים.
מה שמזכיר לי את המעשייה על אלוהים שנגלה אל היהודי, ובישר לו שהוא מעניק לו משאלה אחת, אך באותה מידה מעניק לשכנו הגוי כפול ממה שביקש לעצמו.
לא חשב היהודי יותר משנייה ואמר: אנא תעקור לי עיין.
ללמדנו שאיך שלא נהפוך את דו"ח העוני- ביבי ימשיך לרוץ בחיוך על פניו.
קראתי את מאמרו של ספירו ולמרבה הפתעתי פשוט הסכמתי עם רוב מה שהוא אומר, דבריו הגיוניים, מחוברים למציאות ויש הרבה מה ללמוד מהם, אבל אז בא ספירו כהרגלו בקודש ולא יכל לסיים את דבריו ללא איזה יציאה רדיקלית ותמוהה- להפריט את הצבא נו באמת, לפי ההפרטה הזאת, כיבוש כווית ע"י עיראק הוא דבר מתבקש שכן (בניגוד לדברי ספירו שמלחמות לעולם לא משתלמות מבחינה פיננסית) ההשקעה אפסית, גם במשאבים וגם בחיי אדם והתמורה- שדות נפט אין סופיים, ואז בתגובה ארה"ב במידה וצבאה היה מופרט, מעולם לא הייתה יוצאת למלחמה נגד עיראק במטרה להחזיר את השטחים הכבושים ולשחרר את כווית, שכן מדובר במשאבים אדירים, בקוי אספקה אין סופיים וכו, וכו, ומה זה בכלל משנה פיננסית אם יקנו את הנפט מכווית או מעיראק. השיקול לצאת למלחמה חייב להישאר בעניינים כמו צדק היסטורי (כמו במלחמת המפרץ) או חיסכון בחיי אדם, (כן ספירו אתה בטח נורא מופתע אבל לעיתים יציאה למלחמה חוסכת בחיי אדם לדוגמא: מלחמת ששת הימים שאם לא הינו יוצאים אליה כנראה שמדינות ערב היו מכריזים עליה ואולי לא מנצחים אבל לבטח היו נהרגים יותר ממיטב בחורינו, וכן אם בריטניה הייתה מכריזה מלחמה על גרמניה לאחר פרשת חבל הסודטים ולא רק אחרי הפלישה לפולין היו נחסכים חיי יהודים רבים, אנגלים רבין ואולי אפילו גרמנים רבים).
חיי אדם אינם נשכרים לעומת פיחות בשקל. כסף אינו שיקול ביציאה למלחמה ואם היה כך אז מזמן עולמינו היה חרב. גם ארה"ב שאתה יכול לזעוק עד השמים על מלחמתה בעיראק, אבל למרבה המזל המניע שלה היה הגנה על חיי אזרחיה ולא הגנה על ערך הדולר, איני מבין איך כל מי שקרא את המאמר הזה לא שם לב עד כמה זה אבסורדי.
למגיבה: אם את מתכוונת למאמרי : "הבוגד בצלם – לילה של הנשמה" הרי שזהו מאמר שתשתיתו תיאולוגית – ובהקשר זה, הכוונה לבגידה עצמית מטעמי התקרנפות במוקד היושרה הפנימית הכמוס ביותר של האדם (ראי תגובתי מס’ 26 בשולי המאמר: "אידאליזם ובחירה חופשית")
— קישור —
איני פונדמנטליסט יהודי מהטעם הפשוט שאיני "יהודי חופש כיפה" ולא עוד אלא שעבדך הנאמן אף כותב רשימות תיאולוגיות באתר הקתולי בעיברית רחמנא ליצלן, השם ירחם.
— קישור —
זאת במסגרת עיונים תאולוגיים בעלי משמעות קיומית כללית – ראי את החלק התיאולוגי מתוך רשימותי ומאמרי המקוטלגים באתר הבית שלי –
— קישור —
אז אם כן, אל נא תמהרי להוואש מצדיק תמים וסר מרע כמוני…עדיין לא איבדתי את הניצוץ הסורר…
אלישע היקר, הצדק איתך, אכן ציינתי בתגובתי שזהו אומדן גס ומינימליסטי למדי. אשר ליהדות בולגריה, אכן המלך בוריס היציל את רוב רובם.
אשר ליהדות צ’כוסלובקיה, אכן המשטר הפאשיסטי והאנטישמי בסלובקיה שלח יהודים רבים למחנות עבודה, ואף שיתף פעולה בהתלהבות עם הגרמנים במשלוחים למזרח. אך הן בבלגיה והן בסלובקיה, לא מדובר במספר גדול יחסית של יהודים (אולי בסדר גודל של כ-200 אלף איש או פחות שהיו במדינות אלה לפני המלחמה) כך שאין בעובדה זאת כדי להטות באחוזים רבים את האומדן שהבאתי. רבים מיהודי בלגיה שרדו, והינם כיום בעמדות כלכליות משמעותיות במדינה, למשל תעשיית היהלומים באנטוורפן.
שלא מעט אנשים נספו בשואה כיהודים – אף שהלכתית לא היו יהודים.
בגטו ורשה (ואף בגטאות אחרים) היו כנסיות. אזרחים פולנים נכלאו בגטאות משום שעל פי חוקי נירנברג הם נחשבו כיהודים – מומרים או צאצאים של מומרים.
צאצאים של נישואים מעורבים נחשבו כיהודים. גם אם הלכתית הם נחשבו גוים.
זו הסיבה למה חוק השבות מחשיב כזכאי עליה לארץ אנשים שהלכתית אינם יהודים: כדי שבמקרה של שואה חדשה, האנשים הללו יוכלו לעלות לארץ ויהיה להם מקום מפלט. אחר כך אשר יהיה לחשוב מה לעשות עם יהדותם.
אין ספק שזה מוסיף לאומדן האבדות בנפש.
המרות הדת היחידות שאני מכירה זה מהתחום הציבורי, כמו זה שהמיר דתו בשואה והמדינה התעללה בו ולא רצתה לתת לו תעודת זהות, ומרדכי וענונו שבמסגרת העינויים שהוא עבר לא הייתי שופטת אותו על ניסיונות למצוא מנוח רוחני למצב הבלתי אנושי שמדינת ישראל הכניסה אותו אליו. שני האנשים האלה בלתי שפיטים בנסיבות שלהם. מכירה כמה מומרים לכיוון ההפוך, גרים, ואת זה בכלל אני לא מסוגלת להבין, חוץ מעל רקע של ויזה ונישואין. כל הדתות המאורגנות זה פחות או יותר אותו דבר, ולכן מה זה באמת משנה לאיזה מהן משתייכים ? ומה המניעים למעבר הביורוקרטי הזה. מה בין לזה לבין "נשמה" ? או שאתה מאמין באיזה נשמה קולקטיבית, ואז אני בכלל לא מבינה אותך, ולא בטוחה שאני רוצה להבין.
מכירת הנפש לשטן היא אקט של כניעה, אבל מצד שני לכל אחד יש מחיר, ולכל אחד יש סף, ובעיקר0 כל אחד משלם על החטאים הקטנים שלו נגד עצמו. אני מתחילה לדאוג כאשר מערבבים ענייני נשמות בפוליטיקה, ארגונים, דתות, ותהליכים שהם בעיקר ביורוקרטיים ואין ביניהם לבין נשמה כלום. הנאצים הובילו אנשים להרוג את הילדים שלהם, זה יותר גרוע נאשר לו הם היו נאלצים לאכול חזיר ולהגיד שישו אחלה גבר, אבל גם לזה יש הסברים בנסיבות שהתרחשו. בקיצור השאלה אינה אחריות הפרט להחלטות שגויות, אלא מערכות חברתיות ופוליטיות שהופכות אנשים לחיות, ואת קורבנותיהם לבלתי אנושיים. יש גם את זה, נכון. והרבה מזה, יותר מידי, בישראל לאחרונה.
יותר משני מיליון מהשמות במאגר נאספו באמצעות ‘דפי עד’.
בשואה נספו בתי אב שלמים. משפחות שלמות שלא נשאר להן שריד, ולא אדם אחד שימלא דפי עד ויוסיף אותם למאגר. כך שמאגר השמות לא יכול להגיע ל-6 מיליון.
זה אומר שנרצחו פחות?
ומכל הפרות הקדושות, זו הפרה שכל כך חשוב לך לרצוח?
גדעון, כידוע לך איני מתנגד לכל הפרטה אך הפרטת בתי הסוהר היא בעייתית. היא יוצרת תמריץ לבתי הסוהר לשאוף להגדלת אוכלוסיית האסירים. כך למשל ישתדלו פחות לשקם אסירים וישתדלו להשאירם כמה שיותר במאסר. אולי אין זה מקרה שבארה"ב בה יש בתי-סוהר פרטיים, יש גם השיעור הגבוה בעולם של אסירים באוכלוסיה.
ליוסי זעירא ידידי,
אין לי עמדה נחרצת, בוודאי לא אידיאולוגית, בעד הפרטת בתי הסוהר. אני מעלה זאת כאפשרות לשיפור המצב המחפיר כיום, אם תנאי הסף ולאחר מכן הבקרה הציבורית של ההפרטה יהיו כאלה שיחייבו את הזכיין לשפר את מצב בתי הסוהר.
אין שום חובה לחקות בצורה עיוורת את ארה"ב בנושא זה. יכול להיות ששם משלמים לזכיין על פי מספר האסירים בלבד, ללא ספק שיטה רוויית בעיות. קני מידה אחרים ישנו את המצב מיסודו.
אינני בטוח אם מספר האסירים הגדול בארה"ב נובע מההפרטה. אינך טוען ששופטי ארה"ב הם זרוע של בעלי בתי הסוהר ועל כן שולחים באופן סיטוני בני אדם למאסר במטרה להגדיל את הכנסותיהם.
אני נוטה לחשוב שמספר האסירים הגדול בארה"ב לא קשור לשיטת הבעלות על בתי הסוהר, אלא נובע מפשיעה גוברת, שנובעת במידה רבה מממשל שליבו גס בצדק חברתי.
או שמא אני טועה?
החיים הלא ראויים והמרמס כלפי צלם האדם בישראל – ההשלמה עם הלא קביל והזר לכל מה שאנושי ויוצר – מבוסס על שטיפת מוח מאסיבית ושיתוק תבונתה הערה של האוכלוסיה מצד המשטר, האוליגרכיה החמסנית ונושאי דברם המקורנפים.
לא במקרה הוצפה התודעה הישראלית בשנים האחרונות בגידול הממאיר של הטלנובלות בטלויזיה – שנועדו לטמטם ולהציף את הוויתנו בשמנוניות מרדימה. שטיפת המוח הסמוייה והחמקנית הזאת, המיתוסים המניפולטיביים והסחת התודעה הערה והתבונה מאשיות המציאות האמיתית כלפי גבבי הבלים חגיגיים וחדורי שגב של ממסד רומסני ומסואב – הינם מטבע הדברים גם תמה חוזרת ונישנית בכתביו של מר ספירו – המזעיק אותנו – התעוררו, חיזרו לעצמכם, מיחצו את הטינופת (כפי שהיה המוטו של פילוסוף הנאורות וולטיר e’crasez l’infame
החיים בישראל ותפעול המשך ההשלמה של האוכלוסיה עם נסיבות לא קבילות, לעיתים אבסורדיות, תכופות גרוטסקיות, הולך ונעשה מותנה בקבלת האבסורד הענק בכל מישור וההשלמה איתו.
לעיתים, מגע ריגעי עם חומרים במציאות או עם טקסטים החודרים באומץ מבעד למסך השלטת הניבערות והאטימות עשויים לעורר אותנו לממשות האמיתית – זו שכה טיבעית למהותנו בחיינו החד פעמיים שכה מוזלגים לריק ובאופן כל כך מתועב בישראל.
נחוש אז, ולו לרגע, כאדם שהתעורר מחלום בלהות ביזרי, ומוצא לידו אשה אהובה. "אבל כמובן – זו המציאות האמיתית".
אך עד מהרה האבסורד ושטיפת המוח הסמוייה שנועדו לטשטש ולבלבל – בין היתר את חוש הצדק הטיבעי שלנו ואת מרכזי הגרויטצייה והיושרה האנושיים הספונטניים – שוב חוזרים ומשתלטים. ואיתם התפזורת (האקלקטיקה) התודעתית והחרדה העמומה לפרקים מפני הזרות המנוכרת הזאת לכל מה שטיבעי אנושי ופשוט כל כך – טיבעי כמו שיבה הביתה ממסע מפרך.
האמנות נועדה גם לשחרר את התודעה מכבליה ולהפגיש אותנו עם רכיבים של מציאות אפשרית אחרת. ראוייה לאדם מבחינת בן-מינו.
אך בישראל הפכה במוקדים רבים האמנות והקשור בה, חרף, תכופות, רטוריקה רדיקלית לכאורה, לגורם נוסך כובד, עתיר עומס מידע משחיר של טקסטים ריקים מצמית תודעה, ומפיץ שתיקת קבר -הגם שבאופן לא מוצהר, לא מודע לעצמו וחמקני. קיראו אודות אמנות עילאית – זו שנועדה לשחרר ולצקת מודעות כלפי אשיות המציאות וחומריה הממשיים –
אדווארד מונק – האמנות כרלוונטית לקיום
— קישור —
העובדה כי האמריקאים הסתבכו בעיראק ושופכים שם טונות של כסף היא ראיה עבור ספירו כי המלחמה חפה ממניעים כלכליים. ואולי הם לא חזו את ההסתבכות הזו? האם הכסף שנשפך במלחמה זו בא מכיסם של התאגידים הגדולים או מקיצוץ בתנאי חייו של האזרח האמריקאי הפשוט? ומה היה המניע בסופו של דבר, אם שוללים את הקשר עם אל-קעידה והנשק להשמדה המונית, קשר שפוברק כתירוץ למלחמה?
באופן כללי, השמיכה של השליטים קצרה מדי, ולכן מבחן התוצאה של מעשיהם אינו ראיה אמינה בהכרח על כוונותיהם.
אם על הבסיס הזה אתה יוצא ברעיון המגוחך שהתרופה למלחמות שוא היא בהפרטת הצבא, אז אני מציע שתישן על זה עוד קצת.
הפרטת הצבא היא רעיון "הפוך על הפוך" לא רע בתור פרדוקס המעלה שאלות מעניינות.
לגל, הכסף ששופכים שם מעשיר את התאגידים שקיבלו מכרזים שם, וזו "השקעה" מבחינתם ולא שפיכת כסף.הרעיון הכללי הוא מעין "תוכנית מרשל" שבצידה רווח נוסף והוא הנפט, בסיס שליטה על האזור כולו, וניצחון במלחמת התרבויות, כלומר הפיכתה למדינה שתהיה תלויה במוצרי הצריכה והטכנולוגיה המערבית, ותספק גם כוח עבודה זול. לא ניצפו הפסדים כלכליים בינתיים. גם אם ייאלצו לצאת משם, הברדק שישאר שם יותיר את המקום פרוץ עדיין ליוזמות כלכליות של תאגידים המתמחים בניצול עולם שלישי (השתלטות על חומרי גלם ועבודה זולה ויצירת תלות מוחלטת בטכנולוגיה ומערכות הפוליטיות של ארצות הברית). הם עשו את זה כבר להרבה מדינות – כולל ישראל – ועירק לא יוצאת דופן. הקו שאתה מוביל אליו הוא שזה "אלטרואיזם" מטעמי מוסר עולמי פשוט מגוחך. מקסימום זו תהיה השקעה שלא הצליחה, אבל בינתיים זה עדיין לא קרה.