אתה יושב מול האנשים האלה ובעצם אינך יודע מה לומר. הגענו כמה פעילי זכויות אדם לביקור בכפר הלא-מוכר אל-סדיר. הגענו לשם בעקבות חמישים צווי הריסה לבתיהן של חמישים משפחות בכפר. מה הם יעשו, מה יעשו עם התינוקות, עם הילדים, עם הזקנים ועם עצמם? הרי לאף אחד אין שטח חלופי שהם יכולים לבנות בו את בתיהם. הולכים להרוס את בתיהם מבלי שיש להם אלטרנטיבה, אלא לבנותם מחדש באותו מקום. ואז יואשמו בבנייה בלתי חוקית ושוב בתיהם יהרסו.
ובמה חטאו בני משפחת אבו ג’מדה, המתגוררים באל-סדיר? הם בעצם ישבו על אדמותיהם בתל מלחתה. באה ממשלת ישראל (בתחילת שנות ה-80), וכדי לפנות מקום לבניית שדה התעופה נבטים, העבירה אותם למקום בו הם יושבים היום. אבל כשמדובר בבדואים מעבירים בני אדם ממקום למקום בלי שיהיה בכלל בסיס חוקי לחייהם במקום החדש. ואז, לאחר 21 שנה, באים ואומרים להם שקיומם באל-סדיר אינו חוקי ושבתיהם (פחוניהם) נבנו שלא כחוק. וכך המדינה במדיניותה הופכת אוכלוסייה שלמה למפרת חוק.
הרי תושבי אל סדיר הם לא היחידים הנמצאים במצב הזה. בשנות ה-50 העבירה ממשלת ישראל כמעט את כל הבדואים מרחבי הנגב לאזור הסייג – המשתרע בין באר-שבע, דימונה, ערד וצומת קמה. כמובן שהבדואים איבדו בבת אחת את רוב האדמות שהיו ברשותם. כל הכפרים שהממשלה גרמה להיווצרותם אינם מוכרים; וכל הכפרים שממילא היו באזור הסייג ויושבים על אדמותיהם – אינם מוכרים. וכך אוכלוסייה שלמה, שכיום כבר מונה יותר מ-70,000 מאזרחי ישראל, נהפכו באחת לפורעי חוק. הרי לגור צריך. ואם אינך נודד, אתה צריך בית (אחת מזכויות האדם הבסיסיות). ואכן כיום יש יותר מ-25,000 מבנים לא חוקיים בכפרים הלא-מוכרים – שזה בעצם כל הבתים. אבל לא רק בתים אסור להם לבנות. גם מים, חשמל, כבישים, ביוב, מרפאות, ובתי-ספר מנעו מהם. רק דרך מאבקים של שנים ובעזרת החלטות של בתי המשפט הצליחו לחייב את הממשלה לבנות כמה בתי-ספר, מספר מרפאות וגם להכניס מים זורמים לחלק מהכפרים.
ממשלת ישראל לא הסתפקה בריכוז הבדואים לאזור הסייג. בשנות ה-60 החלה מדיניות חדשה: עכשיו רוצים לרכז את כל הבדואים בעיירות ואגב כך לגזול מהם את שארית האדמות שנותרו בידיהם. כל ההצעות להקים כפרים חקלאיים נדחו. הרי לכפרים צריך יותר אדמות ואילו לעיירות – פחות. כדי לגרום לבדואים לעבור לעיירות החלו למרר את חייהם: הריסת בתים, השמדת יבולים חקלאיים. זאת בנוסף לתנאי מחייה קשים. אלה הם האמצעים ללחוץ עליהם שינטשו את אדמותיהם ויעברו לעיירות. שם הרי יש מים, חשמל, כבישים, ביוב, מרפאות ובתי-ספר. רק מה, לא דאגו לתשתית תעסוקתית ראויה. אז העבירו אוכלוסייה שעסקה בחקלאות מדברית לעיירות מבלי לתת להם אפשרות לעסוק בחקלאות, דבר שהיה ממתן את השוק התרבותי. היום העיירות הבדואיות מחזיקות בשיאי האבטלה, ואני חושש, שגם בשיאי הפשיעה בישראל. אבל הכישלון הנורא בטיפול בבדואים לא ירפה את ידי העושים במלאכה. הם ימשיכו בכל כוחם במבצע ריכוז כל הבדואים לעיירות נוספות שכבר מתכננים להקים. ועוד לפני שהעיירות יהיו מוכנות לקליטת תושביהן החדשים, ממשיכים להרוס בתים במרץ כדי שיעברו למקומות שאינם… הרי לא ביהודים מדובר, בסך הכל מדובר בבדואים אזרחי מדינת ישראל.
אפשר גם להוסיף ולתקן שבעיירות שהוקמו על ידי המדינה בעצם אין ביוב, אלא בורות ספיגה – ומיותר לציין שהתושבים משלמים אגרת ביוב בחשבון הארנונה שלהם. גם תשתיות אחרות לוקות בחסר – כמו כבישים שלמעט ברחובות הראשיים ביותר אין. להבדיל מבמקומות אחרים בהם ניתן, לכאורה, לחפש גם אחריות בקרב "נכבדים" וראשי המועצות המקומיות, חשוב מאוד לציין שעד שנת 2000 היתה השליטה המוניציפלית בעיירות בידי ועדות ממונות של משרד הפנים! (תל שבע הוקמה ב 1968 – ככה מלמדים דמוקרטיה בישראל). על כן, את כל הטענות בדבר אי סדרים, בעיות תקציב וחוסר הקמת תשתיות יש להפנות ליהודים שעמדו בראש המועצות הללו ודאגו להמשך האפליה
עמוס- שמחתי לקרוא את המאמר שלך. חזק ואמץ. מאיר מרגלית
וראש ממשלתנו הנכבד יושב בחוותו שבנגב על אלפי הדונמים העומדים לרשותו!
ועוד יבוא יום ומשטרת ישראל "תאלץ" לירות אש חיה במפגינים בדואים זועמים. מדינת ישראל תזדעזע מ"כפיות הטובה" של אזרחיה "שווי הזכויות", אך בשל להרגיע את ציבור הבדואים הזועם על אובדן בניו ובנותיו תכנס ועדת "חושך" כזו, או אחרת. זו תמצא אשמים את הש.ג, ואת מפקד תחנת דימונה ותדיחם מתפקידם לאלתר. נבחרי העם ימשיכו לשבת על כסאותיהם המרופדים, ינגסו בבורקסים החמימים ילגמו מיים מינרלים תוצרת חוץ ויגידו:
אח…שיגידו תודה, שהם חיים במדינה דמוקרטית. אם לא נאה להם, הם תמיד יכולים להצטרף לאחיהם במדינות המוסלמיות הסובבות את מדינת ישראל הקטנה, והמסכנה.
ומחוות השקמים יעלה גרעפס ריחני של בשר כבש בתנור, וקריאה רמה:אהה!
עם כל הכבוד לעמוס גבירץ – מדוע לא יתרום קיבוצו הסוחר באדמות מדינה ומקים קניונים על אדמות לא לו, אדמה לישוב המסכנים.
יושב סוחר נדלן ומיבב .
אין ספק יש פה בעיה קשה היא מעצימה כאשר יש בנוסף לבדואים מיליוני פליטים הרוצים לחזור לאדמתם התפוסה בידי קיבוצים אשר במקום לעסוק בחקלאות סוחרים בקרקעות אלה.
מעניין אותי מאוד לקרוא את תגובתו של החבר גבירץ . מה אתה עושה בשביל מדינה ?
גלילי היקר, תמיד יודע לצטט מתוך המצע של הליכוד במקום לבדוק את העובדות.
גבירץ הוא חבר קיבוץ שפיים, קיבוץ שהוקם על אדמות שניקנו ע"י התנועה הקיבוצית. יצויין גם כי לא היה אף יישוב פלסטיני על אדמות אלה.
הסחר באדמות יכול להחשב לשלילי(אפילו שהן אכן שייכות לחברים), אבל הוא עדיין טוב בהרבה מהשחיתות רבתי שניתן למצוא בעיריות רבות (ת"א וחניוניה, אשדוד ובן-זקניה, וכו’). לכל מועצה מקומית יש את הזכות להפשיר את אדמותיה לבניה מסחרית או תעשייתית. אין ספק כי ניתן היה לעשות את זה באופן שיווני יותר, אבל שפיים בהחלט לא במקום הראשון בתחרות הרמייה והגניבה.
מר גלילי- מה, למען השם בין הבדוואים בנגב, קניון שפיים ובעית הפליטים?
אתה ממש מצליח להדהים אותי כל פעם מחדש. הכל אצלך תמיד יגיע להתנסחות הארמגודונית – "הים אותו ים".
חוצפתו של הקורא גלילי היא באי הכרתו את העובדות, כמו בהשמצתו את קיבוץ שפיים כסוחר קרקעות.
מרבית הקיבוצים המכונים גם קיבוצי נדל"ן הוקמו לפני כינונה של המדינה, ואדמותיהם נרכשו בכסף מלא.
עם הקמת המדינה הוחזרו קרקעות אלו לרשותה של המדינה, והן מוחכרות לקיבוצים על ידי מנהל מקרקעי ישראל.
במקרה לדוגמא של קיבוץ רמת-הכובש, הוחזרו חלקם של אדמותיו החקלאיות חינם אין כסף. על אדמות אלו, במרכזה של כפר-סבא, עומד היום בין היתר "קניון ערים".למן הראוי לציין, שקיבוץ זה לא ראה גרוש מהמדינה על אדמותיו לשעבר!
רוצה האדון גלילי, שילך לבדוק את חלקם של הקיבוצים באוכלוסיית המדינה באחוזים מאידך, וישווה לאחר מכן את חלקם בתוצר הלאומי מאידך גיסא.
ביקור אפשרי של האדון גלילי מתבקש בחלקות הצבאיות בבתי הקברות הקיבוציים. אולי יתפלא להבחין כמה שמאלנים הקריבו חייהם על הגנת המדינה!
בעיית הבדווים אינה קשורה כהוא זה לנושא הקיבוצי, כי אם לעובדה שמדינת ישראל במדיניותה הגזענית מתעלמת מאזרחים, שמרגע ששירתו בצבא, אמורים להיות אזרחים שווי זכויות.
אבל לגלילי זה הרי לא משנה. הן את הבדווים, והן את "מליוני הפליטים הרוצים לחזור לאדמתם", קרי פליטי 48 הפלשתינים, הוא מניח באותו הסל, כי לדידו מה זה משנה:ערבי הוא תמיד אותו ערבי!
ואני לתומי חשבתי שהחבר גבירץ ילד גדול ויכול לענות בעצמו.
נראה לי שטעות גדולה בפי המגיבים . התנועה הקיבוצית ( מה זה ? ) שלמה בעד אדמות ?
אדרבא אשמח לשמוע מובאה היסטורית אחת על קיבוץ שקנה את אדמותיו.
לגבי הגרמני – יושב בגרמניה ומנפנף בחבריו הקבורים בקיבוצו האין זה קצת ציני ?
אגב המדובר בעבר כיום רבים המשטמטים והיורדים מבני הקיבוצים.
את מקומם תופסים אנשי הכפה הסרוגה .
מעניין המדברים על שחיתות – יביאו לי העתק של אישור לבניית קניון ,חנויות מחסנים ומפעלים פרטיים המושכרים היושבים על קרקעות המדינה .
לא שמעתי על קיבוץ נדלן או לא המוכן לנדב אדמות לבדואים. הכי נוח לשבת בקיבוץ היונק מדדי המדינה. כאשר הוא פושט רגל בשל שחיתות גזבריו המדינה מכסה את חובותיו ויש לו טענות נגד המדינה המיטיבה עמו ללא כל הצדקה . אפילו יורם יצדיק אותי במקרה זה.
עדיין החבר גבירץ מוזמן להגיב ובהזדמנות זאת להביא העתק קבלות על התשלום ששלמו חברי הקיבוץ עבור אדמותיהם. ובהזדמנות זאת יספר לכל הגולשים כמה מיליונים היו חובות קיבוצו בזמן משבר הבנקים ועל כמה "ויתרה " המדינה.
ושוב אני חוזר לקלישאה הגבן לא רואה את החטוטרת של עצמו. עמוס אנא התיחס לחטוטרת שלך !
תגובה לגרמני
זוהי תגובה על תגובתך השניה כאן
מדוע אתה מציע לבדוק את חלקם של הקיבוצים בתוצר הלאומי ? אני דווקא הייתי מציע לך לבדוק את החלק שקיבלו הקיבוצים מסך כל אמצעי היצור שהוקצו ע"י המדינה לכלל התושבים במדינה
אם תעשה בדיקה כזו תראה שהקיבוצים נהנו מהקצאת קרקעות נדיבה ביותר שבוצעה ע"י ממשלות ישראל לדורותיהן ומתקציבי עתק שהוזרמו לקיבוצים . אתם הקיבוצניקים חבורת רודפי בצע עצלנים , אני שרתתי בקיבוץ יראון בשל"ת במסגרת שרותי בנח"ל ואני אומר לך שאתם אוסף של טפילים , יום העבודה שלכם נמשך בסך הכל כ שש שעות עבודה עם הרבה הפסקות ומנוחות
כל הציוד החקלאי שלכם נקנה בכספי מענקים שקיבלתם ממשלות המערך . לגבי זה שאצלכם יש יותר חללי צ.ה.ל זאת היתה הבחירה שלכם אתם באתם לארץ הזאת אחוזי טירוף ועם רצח בעיניים , עבורכם להיהרג בקרב נחשב לערך עליון אז תאכלו אותה . שכחת את ההשקעות שלכם בבורסה ? שכחת שרוב אזרחי ישראל בעצם מימנו את עלות הסדר הקיבוצים
לגלילי,
רק לפני חצי שנה שלחת את ד"ר שורק לבית הקברות של קיבוץ רמת-הכובש, בכדיי לבדוק את כמות קורבנותיו שנפלו בקרבות עם טירה השכנה.
בנוסף לכך תוכל לפנות לפרופסור צחור ממכללת הנגב, אשר יוכל לאשרר לך את שכתבתי!
לגבי צחי. שנאתך לתנועה הקיבוצית מעבירה אותך כנראה על דעתך. ומה עם תנועת המושבים על חובותיה המחוקים? ומה עם מושבי הנדל"ן עליהם לא כותב אף אחד? בני-ציון,בצרה, גוש מושבי תל-מונד ועוד…
אתה מקשקש על יום עבודה של שש שעות, ומתעלם מהעובדה שבקיבוצים לא יוצאים החברים לפנסיה, כלומר רבים הם החברים שאחרי גיל 65 ממשיכים לעבוד. בנוסף לכך אתה מתעלם מהעובדה שהתנועה הקיבוצית במשך שנים לא שלחה את מובטליה הסמויים לקבל דמי אבטלה, כי אם ספגה אבטלתם מסיבות חברתיות, מכיסה.כמו כן הייתי רוצה שתשווה את הנתח אותו הורישו לי הוריי הקיבוצניקים, וסבי וסבתי הקיבוצניקים, עם אותו הפלח לו זכו בני דורי מהמושבים הותיקים מהוריהם, והורי הוריהם. סבי וסבתי שהגיעו בתחילת שנות ה20 של המאה הקודמת השאירו רכושם בידי הקיבוץ, כך שלי בניגוד לך כל הסיבות להיות אחוז במרירות!
הקיבוץ הוקם כחברה שוויונית ובסיסמת על המשמר – לציונות לסוציאליזם לאחוות עמים. אכן האבות המייסדים היו כאלה ( לא כולם ) אולם הדור השני והשלישי הפכו את הקיבוץ לחבורת זאבים אשר לא אכפת להם מהזקנים וכל דאגתם לכסף ונדלן. אפילו בעיר יש חמלה עזרה הדדית ורצון לעזור. בביקורי האחרון בקיבוץ ראיתי זקן בודד על כסא גלגלים אשר אף אחד לא מדבר איתו או עוזר לו. בא לי לבכות , עד היכן הדרדרה חברה שלא מזמן רוממות הסוציאליזם בפיה . בנושא אחד היו הקיבוצניקים עקביים אין ולו חבר קיבוץ אחד ערבי. אולם כאשר ישוב קהילתי לא רוצה לצרף ערבים קמים חברי הכנסת מהקיבוץ ואומרים שזאת גזענות.
לשיא השפלות הגיעו הקיבוצים אשר לא מקבלים בני קיבוץ נכים כחברים והופכים אותם לחסרי זכויות כדי שמעטים יותר יתחלקו בנדלן.
דבר נוסף המאפיין קיבוצניקים הוא השחצנות אני ואפסי עוד שאין לה על מה לסמוך .
לכן גרמני יקר , הרכן ראש מדליות מגיעות לדור המיסדים מדליות לא מורישים זוכים בהן עבור מעשים ולא בשל יחוס.
ושוב לצחי,
ומדוע אינך מציין את כל הכספים, שהולכים בעקיפין, או שלא בעקיפין לשטחים.
אם זה במימון בטחונם האישי של המתנחלים, ודרך סלילת כבישים עוקפים. שלא נדבר על דיור "מסובסד" ועוד.
התנועה הקיבוצית עברה בשנים האחרונות משברים קשים, שאיימו ומאיימים על המשך דרכה. חלק ממשברים אלו נבעו מבעיות כלכליות, שבחלקם היו תוצאה של החלטות שגויות של הדרגים המנהלים בקיבוצים.
אבל כאשר מבצע חבר משק בתפקיד ניהולי טעות, או לחילופין גונב את חבריו, סובלים האחרים עוד זמן רב בשל התנהלותו ללא אהדה,או אמפתיה למצבם. כאשר לדוגמא גונבת אתי אלון כספי לקוחות בבנק מייד נוצר גל אהדה(מוצדק) ללקוחות הפגועים, שאיבדו באחת רכושם.
אני זוכר עוד ימים(אמצע שנות השמונים) בהם בבית ספרי הקיבוצי האיזורי הגיעו תלמידים מקיבוצים פושטי רגל. הם היו עניים! לכאורה היה תקציב הוריהם מאפשר מחייתם, למעשה היה זה מאחז עיניים, כיוון שלקיבוצים לא היו האמצעים לשלם חובם לחבריהם.
ובימים בהם לא ניתן לחיות מחקלאות נאלצו קיבוצים רבים לחפש מקורות פרנסה במקומות אחרים. אינני רואה הבדל בין מושבניקים המקימים צימרים בחצרותיהם(לעיתים גם על קרקע חקלאית) לבין קיבוצים המבקשים אף הם להתפרנס!
נסיונך לחפש בתנועה הקיבוצית בהכללה כה גורפת, תנועה שמנה ועצלה הינו נסיון אווילי וחסר טעם. כל נסיון נוסף לראות בכתיבתו של גבירץ את זעקת הקוזאק הנגזל מעיד יותר על הכותבים המבקרים עצמם, אשר אינם מסוגלים לעשות את ההפרדה הנחוצה בין דעותיו של האיש למקום בו הוא חי!
הייתי שמח לנהל עימך דיון, אך בשל הכללתך את התנועה הקיבוצית כמקשה אחת, אני מתקשה בכך.
האם כוונתך רק לקיבוצי התק"ם, או שאולי גם קיבוצי "השומר הצעיר", או אולי גם תנועת הקיבוץ הדתי?
אני מסכים עם הקביעה, שהרבה קיבוצים סובלים ממשברים חברתיים המאיימים על המשכיותם של הערכים, והאידאולוגיות שהניעו את הדור המייסד.
עם זאת אינני מסכים שכל בני הדור השני והשלישי הינם חבורת זאבים תאבי בצע וממון.
זה נכון שהקיבוץ של פעם היה פחות חומרני מזה של היום, אבל בל נתעלם מהעובדה שכולנו הפכנו להיות יותר חומרנים עם השנים.
שנים רבות התפרנסו קיבוצים רבים מחקלאות, חלקם של הקיבוצים הותיקים זכה למימון חיצוני בדמות הסכם השילומים(הקיבוצים הייקים). מקורות פרנסה אלו כבר כמעט ולא קיימים. נסה להתפרנס אתה מחקלאות במדינה אשר מתאכזרת לחקלאיה!
בנושא חברי קיבוץ ערבים. אינני מכיר כאלו, בקיבוצי(לשעבר)ולמיטב ידיעתי לא היה כל נסיון שכזה שנדחה, וזאת למרות שבקיבוץ עובדים לא מעט ערבים ישראלים(ולאו דוקא בתנאים כה מחפירים!).
אני זוכר אפילו שלרופא הערבי מטירה בקיבוץ(אחד הטובים ביותר) הוצע לגור בשכירות עם משפחתו, אך הוא ויתר מחוסר צורך. למרות כל זאת אסכים עימך, שקיבוצים רבים עשו לעצמם את "הטובה", ולא טרחו לחשוב בכיוון זה!
על השחצנות עליה אתה מדבר, אני מניח שהיה לך נסיון רע- אני מבטיח לך שלא כל הקיבוצניקים הם כאלו. אהוד ברק אולי, אבל מנגד עמי איילון בכלל לא.
לא ביקשתי מדליות עבור דבר, אך אני מבקש שלא לעשות עליהום כללי, ובמיוחד לא לזנב בכותב כגבירץ, רק משום שהוא קיבוצניק. כאילו שזה היה משנה את דעותיו לו היה חי היום בסביון, או בירוחם!