חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג, לגבי גדר ההפרדה, היא בעלת חשיבות עצומה. עד למתן חוות הדעת, יכלה ישראל לטעון ששאלת תחולתה של אמנת ז’נבה הרביעית (העוסקת בהגנה על אזרחים בשעת מלחמה ותחת כיבוש) על השטחים הכבושים, נתונה לוויכוח בין עמדתה של ישראל, הטוענת שהאמנה אינה חלה על השטחים, לעמדת שאר העולם, הטוען שהאמנה חלה עליהם. כל הניסיונות להביא את הדבר להכרעה נדחו ע"י ישראל, שנעזרה לשם כך בארה"ב. עכשיו קבע בית המשפט הבינלאומי בהאג שאמנת ז’נבה הרביעית חלה על השטחים הכבושים, שבניית הגדר בשטחים אינה חוקית, ושישראל חייבת לפרק את מה שבנתה ולפצות את הנפגעים. העצרת הכללית של האו"ם קיבלה את חוות הדעת.
עכשיו תם הוויכוח, המוסד הגבוה ביותר בעולם שיכול להכריע בוויכוח אמר את דברו: הפרשנות הישראלית נדחתה. מה שנשאר הוא סרבנות בוטה של מדינת ישראל לנהוג בהתאם לחוק המקובל עליה. והרי ישראל חתמה על ארבע אמנות ז’נבה וגם אישררה את חתימתה. כך שאין מדובר בחוקים שנכפו על ישראל בניגוד לרצונה. מדובר בחוקי מלחמה שחוברו ב-1949 כחלק מלקחי מלחמת העולם השנייה. אבל מדינת ישראל החליטה שבניית התנחלויות וסיפוח השטחים הכבושים חשובים לה יותר מאשר לכבד את החוק. ישראל לקחה את הסיכון של עמידה כנגד עמדתו של כל העולם נגד מעשייה. ואכן מדיניות ההתנחלות הפכה את ישראל למדינה מצורעת. אי-הנכונות הישראלית להכיר בזכותם של הפלסטינים למדינה משלהם, מערערת את הלגיטימיות הבינלאומית לקיומה של ישראל.
הרי את ההתנחלויות מקימים במטרה להגיע לסיפוח השטחים הכבושים לישראל. זאת הסיבה המרכזית לסירובה של ישראל להחיל את אמנת ז’נבה הרביעית על השטחים הכבושים. זה גם ההקשר המרכזי לפגיעה השיטתית בזכויות האדם בשטחים הכבושים. אין פה הפרת זכויות האדם לשמן. יש פה מטרות פוליטיות של העברת כמה שיותר אדמות לידיים ישראליות ודחיקת רגלי הפלסטינים מכמה שיותר שטח. לשם כך מקימים התנחלויות ויוצרים להן תוכניות מתאר בגדלים בלתי פרופורציונליים, במטרה להשתלט על עוד שטחים. ואז גוזלים אדמות בשיטות שונות ומשונות. הורסים בתים, גוזלים מים ומחצבים ועד כדי גירושים מגיעים. כל הדברים האלה הם פגיעות בזכויות האדם. שאר הפרות זכויות האדם נעשות במטרה לדכא את מרד הפלסטינים כנגד נישולם מאדמותיהם, בתיהם וארצם. ברגע שישראל תוותר על חזון ארץ ישראל השלמה, היא תחדל מהפרת הרוב המכריע של זכויות האדם ותהיה מוכנה להחיל את אמנת ז’נבה הרביעית על השטחים הכבושים.
לאורך שנות הכיבוש, כשאנחנו באים בביקורת שבעיקרה היא מוסרית, אנחנו נענים בטענות החוקיות. חלק עיקרי בביצוע מדיניות ההתנחלויות והסיפוח נעשה באמצעות הביורוקרטיה, המופיעה כאוכפת חוק לכל דבר. הורסים בתים כי נבנו ללא היתר. מפקיעים אדמות לצורכי ציבור או צבא. תמיד חמושים בחוק מבצעים הביורוקרטים של שלטון הכיבוש את מבצע דחיקת רגלי הפלסטינים מהטריטוריה שלהם. את בניית ההתנחלויות נותנים לתנועות חוץ ממשלתיות המקימות התנחלויות לא חוקיות, בשיתוף נסתר של הצבא, הממשלה וגופים יהודיים כמו הסוכנות ואחרים. כדי לעמוד בביקורת הבינלאומית, מכריזים על ההתנחלות החדשה בלתי-חוקית. כשהביקורת נרגעת ודעת הקהל לא שמה לב, ניתנת הכרה להתנחלות החדשה.
עכשיו הוכרע: כל המבנה ה"חוקי" שבנתה ישראל כדי לבצע את מדיניות ההתנחלות והסיפוח, אינו חוקי. אמנת ז’נבה הרביעית חלה על השטחים הכבושים. כך שלא רק הגדר נבנית באופן בלתי חוקי, כל ההתנחלויות נבנו באופן בלתי חוקי, כל גזל האדמות שנעשה למענן אינו חוקי, רוב הריסות הבתים נעשות באופן לא חוקי וכך גם גזל המים והמחצבים. וגם הגירושים אינם חוקיים.
כאשר מדינה מסתתרת מאחורי הביורוקרטיה והחוק כדי לבצע את מדיניותה, קשה מאוד להתמודד עם המדיניות שהיא מנסה להסתיר. חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג נתנה לנו כלי רב עוצמה להתמודדות עם מדיניות ההתנחלויות והסיפוח. עכשיו ברור (מה שטענו כל הזמן) שהביורוקרטיה הכיבושית מפרה את החוק ולא פועלת לאכיפתו. לצערי תנועת השלום לא עושה שימוש בכלי החשוב שנפל לידינו. אנחנו ממשיכים לפעול כאילו לא קרה כלום. מפגינים נגד הגדר מבלי לשים בראש המאבק את אי-חוקיותה. ממשיכים להיאבק נגד מדיניות ההתנחלויות מבלי להדגיש את אי-חוקיותן.
אינני משלה את עצמי שהכיבוש ייפסק, או ישנה את דרכיו, בעקבות חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג. תפקידנו להבהיר כי לצד השחיתות המוסרית שגרם הכיבוש, הוא פועל באופן לא חוקי, כשהוא מציג עצמו כשלטון הפועל לאכיפת החוק.
מזל טוב, סוף סוף תם הויכוח. נשיא בית הדין, השופט שי ג’יו?יו?נג מסין קרא את ההחלטה וכל הרוצחים, הניאו קולוניאלסטים, סוחרי העבדים והבנקאים של השטן הקשיבו וחישבו כמה הם יכולים להרוויח. אני מניח שצריך להיות ישראלי בשביל להבין את הסרקזם שיש בעובדה שנשיא בית משפט מסין! המדינה שכבשה את טיבט, רצחה חמישה מיליון טיבטים וישבה שם מליוני טיבטים מקריא החלטה המגנה את ישראל. צריך להיות נציג אותנטי של השמאל הסהרורי בשביל לכתוב משפט כמו: "אי-הנכונות הישראלית להכיר בזכותם של הפלסטינים למדינה משלהם, מערערת את הלגיטימיות הבינלאומית לקיומה של ישראל". מענין איך הוא הגיע לזה. ואני חשבתי שעצם זה שאני מתעורר בבוקר כאדם חופשי במדינה בעלת עוצמה להגן על עצמה בפני אלה ששוללים את קיומה הרבה לפני כיבוש השטחים זה מה שמציק לאבירי זכויות האדם והדמוקרטיות השלוות שמסביב. למקרה ומישהו הדחיק, העירעור על קיומה של מדינת ישראל וגם עם ישראל התחיל לפני 67 וזו גם הסיבה שהשטחים נכבשו, אלא אם כן מקבלים כמובן את התאוריה שנאצר היה סוכן מוסד והיטלר שליח של זקני ציון. ההכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל היא איננה דבר שתלוי במשהו ולמי שחושב ההפך יש כור בדימונה שיכול להסביר לו למה הוא טועה. אני מחרבן על בית הדין בהאג, וכל מי שקורא את חדשות מעריב לנוער גם מבין שתוקף ההחלטות של הטריבונל האיפוקרטי שווה לזה של מצעד הפיזמונים בזימבבואה. מוסר וחוק – הכל קישקושים של ועדת הפנאי והתחביב של מתנ"ס לאירופאי המדושן שמחפש גיוון לשעות הפנאי. השאלה כאן היא חיים ומוות ולא מילמולים של כנופית שודדים ורוצחים בתחפושת של שופטים. ביום שאני, אד, יחיה ביטחון כמו ההולנדי בהאג, יש על מה לדבר ועד אז – דם אש ותמרות עשן.
כל החוגגים יכולים להרגע, אם האמנה חלה על השטחים משמע שאינה חלה על ישראל שלפני 67 או במילים אחרות, כל שטויות "השמאל" על אי הלגטמיות של ישראל וזכות השיבה הן עורבא פרח. אגב, החגיגה על סיום הויכוח על מעמד השטחים מוקדמת מדי. אולי כותב המאמר לא שם לב אבל דוקא לאחר פסק הדין מעמדה של ישראל בעולם מתחזק מה שאומר שלא רק האמריקאים …בקשת על בית הדין הלא מכובד אלא גם האירופים.
מעניינת אותי חוות דעתו המלומדת של החבר גבירץ – האם שכונות ירשלים כגון רמות גילה ורמת אשכול הן שטחים או שייכות לירושלים. האום לא מכיר בהן כישראל האם עלינו להתיחס להחלטות האום כזה ראה וקדש או אום שמום ?
חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג היא חשובה ביותר בהקשרים מסוימים ומתוחמים של המאבק נגד הגידור. אבל, לא נראה לי כי תפקיד השמאל הישראלי הוא להתמקד בטענת ה"אי חוקיות". לא הייתי ממהר לאפסן את הדיון אודות המשמעויות המוסריות של הכיבוש וכל הפעולות הכרוכות בו.
אבל, אם לנסות להגדיר את שני תפקידים העיקריים והמכריעים של השמאל הישראלי העקבי הרי שהם: 1) תפקיד נובע מעצם היומרה להיות שמאל עקבי: להיות סולידרי עם המדוכאים, באשר הם, ומכאן יוצא סולידריות עם העם הפלסטיני הנתון לכיבוש, לעקירה ולגזל. כמו כן, גם סולידריות עם המדוכאים בתוך ישראל. 2) מאבק למען האינטרס הקיומי של רוב העם בישראל, להשגת שלום, להפסיק להיות חלק ממערכת להתנחלות והתפשטות הגוזלת אדמות, עוקרת אנשים ומייצרת לעצמה אויבים בלי סוף. בקיצור, לעבור מגישה של "מתיישבים" לחיים של "תושבים" יחד עם יתר תושבי הארץ והאזור. זהו בסופו של דבר האינטרס הקיומי של רוב הישראלים. הוא יושג רק בתנאי שלום והשלמה עם הפלסטינים תוך שוויון זכויות ותיקון עוולות העבר.
I think the one of the most interesting part in this decision is the last page, (because all the rest was quite expected) where the court recognize and put an obligation apon all the states to take messures to put an end to those humanitarian violations, as required in article one of the geneva convention. And dont forget the international criminal court. international crimes – war crimes- are not tolarte anymore on the normative level, and it is possible that the day will come for prosecution
.. ויתרה מזאת. מי שיעיין בנוסח המדויק של חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בענין חומת הפרדה יבין בדיוק מהי החובה שהוטלה על ישראל, ואם זאת תסרב לציית להוראות בית הדין הבינלאומי( שכאמור קיבלו תוקף של החלטת עצרת האו"ם ) כי אז בית הדין לא מותיר ספק מה יהיה הצעד הבא. להלן מתוך סעיפי ההחלטה :
סעיף 145 – " ..עפ"י אמנת ז’נבה הרביעית חייבת ישראל לשפוט בבתי הדין שלה אנשים שביצעו לכאורה, או שהורו, לבצע פעולות המפירות באורח חמור את החור ההומנטארי הבינלאומי ושנבעו מתכנון, בנייה או שימוש בחומה "
וסעיף 146 : ".המדינות השותפות לאמנת ז’נבה הרביעית חייבות לנקוט צעדים כדי להבטיח ציות לאמנה, ולאור העובדה שבניית ותחזוקת החומה מהוות הפרות בוטות של האמנה, חייבות המדינות השותפות לה לתבוע או להסגיר את מפירי החוק.."
( מתוף "הארץ " 11 ביולי 2004 )
ועכשיו מתברר לנו, כי תחת תמימותו של "השמאל הציוני" שדחף ולחץ להקמתה של חומת ההפרדה צמחה מציאות גזענית של מערכת חוקים ותקנות המתפעלת את החומה וכל כולה, פשע מלחמה אחד גדול שנועד לסייע בטיהור האתני הנמשך של הפלשתינים . מי שהיו לו ספקות בכך יקרא את הכתבה ביתון "הארץ" מיום 21.1.05 על ההחלטה הסודית של ממשלת ישראל להחיל את חוק "הנפקדים נוכחים" על הרכוש הפלשתיני במזרח ירושלים – שכל מהותו איננה אלא השלמת, מה שהחל ב-1948, דהיינו טיהור אתני של הפלשתינים מהשטחים המיועדים לשליטה ישראלית !!
החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג תציב בקרוב מאוד דילמה קשה בפני כל אדם הגון בישראל ובעולם כולו שעיקרה עזרה לרשויות החוק בעולם להסגיר את מבצעי הפשעים, המתוארים בהחלטת האו"ם, לבית הדין הבינלאומי בהאג !!!!
אני לא בא להצדיק את הכיבוש – שהרי הוא עוול אחד גדול. אבל תוואי הגדר הנוכחי כבר מתקרב לתוואי הנכון, כלומר תוואי שמחציתו מחציתו מצד זה של הקו הירוק ומחציתו מהצד השני.
עופר יהלום