גדעון ספירו הגיב:

צודקת.

שי הגיב:

אני מקווה שהמדור הזה יהפוך להיות קבוע. את ממש טובה.

כמיטב הדמגוגיה השמאלנית הגיב:

כמה טוב לשנוא ללא גבול את ‘הקולוניאליסטית העלובה’ ולהתפלש בעפר רגליה של האומה הערבית האצילה – ואגב כך לעשות שימוש מחפיר בנקודות כמיטב הדמגוגיה השמאלנית מבית מדרשו של ויסריונוביץ’.

רק כשקוראים את מה שחסר בין הגרשיים במקום הנקודות מתבררת התמונה האמיתית:

"יריד הספרים הבינלאומי בקהיר, שנפתח בשבוע שעבר, הוא האירוע המרכזי של המו"לות הערבית, שראשיה ממתינים בכל שנה לראות אילו ספרים לא יעברו את הצנזורה המצרית

כרזת היריד בקהיר. 516 מו"לים, 2 מיליון כותרים

הסיסמה מעוררת התפעלות: "דרכי התחייה והרפורמה". המתקן מחודש ומעוצב ובו קרוניות שקטות שמסיעות את המבקרים מביתן לביתן. גם האירועים מעוררים סקרנות: הרצאות על ספרות ושירה, מפגשים עם סופרים, מתנות לאורחים. יריד הספרים הבינלאומי, שנפתח בשבוע שעבר בקהיר ומתקיים זו הפעם ה-37, יכול השנה להתהדר בחידושיו. אפילו הנשיא מובארק, שפתח כרגיל את היריד והתעניין לדעת איך מוגנים המבקרים מפני הרוחות והגשם, קיבל השנה תשובה מספקת: יש מגיני רוח וכיסויים.

25 מדינות (מתוכן 16 ערביות) משתתפות ביריד הזה, שישראל אינה מוזמנת אליו. ההתחממות ביחסים בין המדינות נבלמת כאשר הדברים אמורים בברוני האינטלקטואלים המצרים. אלה מחזיקים בידיהם את המונופול על קשרי התרבות ומנופפים בתקנונים של אגודת העיתונאים, אגודת הסופרים או אגודת אנשי הקולנוע, האוסרים קיום מגע עם עמיתים מישראל. כל מי שמעז להפר את הכללים הללו ימצא עצמו מחוץ לאגודה, כלומר ללא הגב הכלכלי שהאגודות מספקות לחבריהן.

אף על פי כן נחשב היריד המצרי לאירוע המרכזי של המו"לות הערבית, שראשיה ממתינים בכל שנה לראות אילו ספרים לא יעברו את הצנזורה ולא יוכלו להיכנס אל השוק המצרי…"

עופר נ. הגיב:

נתן,

חלקן לא יודעות על כך, ונאמר להן שיועסקו כחשפניות, מארחות במועדון וכו.

גם לחלק מאלה שיודעות על העבודה משקרים לגבי תנאי ההעסקה והעדר החופש שלהן לעזוב. אני מניח שגם אתה הולך לעבודה "מתוך מטרה וידיעה" (שאתה הולך לעשות X).אפשר לתכנן ניסוי מעניין לבדוק איך ירגיש אדון נתן אם יתברר לו שתמורת X יקבל רבע ממה שהובטח לו, או שיקבל את זה רק אחרי שנה של עבודה, ושאם נתן לא רוצה, נכניס לו לחדר מישהו שיאנוס אותו עד שיתרצה.
הזחיחות שלך מדהימה.

יובל הלפרין הגיב:

רשימה מצוינת ומבריקה.
אני מסתייג דווקא מהחלק הראשון. נכון שאת סרבנות הימין ניתן לראות כ"צייתנות יתר למדינת היהודים", אך כל סרבנות לחוק כלשהו היא צייתנות למערכת נורמטיבית אחרת. הסרבנות לכיבוש היא ציות לחוק הבינלאומי, או לחוק המוסר האוניברסלי, או לצו המצפון וכו’ וכו’.
אבל עם זאת היא גם סרבנות.
אסור לנו לטעות ולחשוב שכל מה שאנו מתנגדים לו מזוהה עם "השלטון", "הקונצנסוס", "החוק" וכד’. לארגו קבלרו, שהיה ראש ממשלת ספרד הרפובליקנית, סירב לשעות לאזהרות על ההפיכה הצבאית הקרבה, כי לא העלה בדעתו שמרד נגד השלטון יכול לבוא מימין ולא משמאל. הקביעה "זו לא סרבנות" מושפעת לדעתי אותה גישה בדיוק.
תוכנית ההתנתקות אינה מהווה עדיין שינוי כיוון במדיניות המסורתית של הקולוניאליסטית העלובה (העובדת בזנות עבור הקולוניאליסטית הגדולה), אבל היא סימן לכך ששינוי כזה אכן אפשרי, ובמקרה כזה יהיה עלינו להיאבק בנטייתנו הטבעית במי שנראה "אחר", "אנדרדוג" או איך שקוראים לזה. להפך, על כתפינו, אנשי השמאל העקבי, תהיה מוטלת האחריות לגבות את מעשי הדיכוי שיידרשו כנגד חלק ניכר מהמתנחלים, שבוודאי יפתחו במלחמת אזרחים, לפחות תחומה לשטחים הכבושים (כמו לפני פינוי אלג’יריה, בין ממשלת דה גול למתנחלים הצרפתים).

הגרמני הגיב:

לגדעון,
אחת ההבחנות המדוייקות והבהירות שקראתי באתר זה.
התעלמות מכוונת מזכויות אדם בסיסיות הינה לדעתי מכנה משותף לרבים ממחנה הימין. פלשתינאים ומדינה? הם צריכים הרי להגיד תודה שאנו מעניקים להם את האפשרות לעבוד ולהרויח בתחומי מדינת ישראל. עניינים של לאום, זהות וכיוצא בזה הינם רק פועל יוצא של חוסר הכרת תודה.
ועם ראיית עולם מעוותת שכזו לא פלא שזוכים בני אדם באשר הם לקטלוג שברמות מסויימות דומה לתורת הגזע הנאצית!
ולמי שעוד זוכר, פניני לשונו של פיני גרשון, ואבחנתו האמפירית לגבי הקשר שבין צבע ואינטיליגנציה.
אז אם היא מגיעה ממולדביה, כנראה שמותר לעשות בגופה כעולה על רוחנו? או שאולי לא הבנתי אותך, נתן?

יוני צור הגיב:

אין זנות בשוודיה….חחחחח…. אין זנות בשוודיה… חחחח…
מה יותר פשוט מלא להיות מטומטם ולהקיש בגוגל : "escort service sweden".
נכון! הנשים החצי ערומות הללו מלוות את הגברים לשיעור בריתמיקה?!
כנראה שזה מיועד לכל אותם שוודים שהפסידו בגיל הגן את השעור על "לא מושכים לאינגה בצמות תמורת סוכריה".

אלישע הגיב:

כשקראתי את דברי יחיעם שורק המתייחסים ליריד הספרים בקהיר נזכרתי באיזה הסכם שלום זניח עליו חתמה ישראל מצד אחד, והרפובליקה הערבית של מצרים מצד שני.
זה הולך ככה:
"הצדדים יחתרו לטפח הבנה וסובלנות הדדיים, ובהתאם לכך יימנעו מתעמולה עויינת זה כנגד זה"
(נספח 3, סעיף 5)
הצדדים מסכימים להסיר כל מחסומי הפלייה ליחסי כלכלה נורמליים ולשים קץ לחרמות כלכליים של זה כנגד זה עם השלמת נסיגת הביניים (נספח 3, סעיף 2)
נדמה לי שהאיסור על השתתפותה של ישראל ביריד בקהיר הוא הפרה בוטה של הסעיף האחרון. אם יחיעם שורק מצדיק את ההפרה הזו, שיבושם לו.
החוזה המוזר הזה גם מתייחס לדברים הבאים:כל צד מתחייב להבטיח שמעשי לוחמה או איומי לוחמה,איבה או אלימות לא ינבעו ולא יבוצעו מתוך שיטחו, או על ידי הכוחות הנתונים למרותו, או על ידי כוחות אחרים כלשהם החונים בשיטחו, נגד האוכלוסיה, האזרחים, או הרכוש של הצד האחר… והוא מתחייב להבטיח שמבצעיהם של מעשים כאלה יובאו לדין.(פרק 3, סעיף 2)
ואני שואל:1. באיזה שטח נמצאת רפיח המצרית?
כמה ממבריחי האמל"ח הובאו לדין בפני הרשויות במצרים?

אלישע הגיב:

לכותב המאמר:קבל תיקון- בטעות נכתב יחיעם. צריך להיות עדי.