וּבָאוּ הַבָּנוֹת וְאָרְזוּ אֶת הַסֶּרְוִיס
שֶׁקִּבְּלוּ הַהוֹרִים לַחֲתֻנָּתָם
לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה.
וּבָאוּ הַיְּלָדִים וְהִסְתַּכְּלוּ בַּתְּמוּנוֹת
הַפְּזוּרוֹת בְּקֻפְסְאוֹת נַעֲלַיִם שֶׁתְּכוּלָתָן
הָרִאשׁוֹנָה כְּבָר הִתְבַּלְּתָה וְנִזְרְקָה.
וּבָאוּ הַחֲמוּשִׁים וְתָלוּ כְּרוּזֵי גְּבוּרָה
בִּרְחוֹבוֹת הָעֲיָרָה הָאֲרָעִית
שֶׁהָיְתָה בֵּיתָם הַקָּבוּעַ מִזֶּה 37 שָׁנָה.
וּבָאוּ הַשְּׁכֵנִים וְעָזְרוּ
לְהוֹצִיא סַפָּה שֶׁנִּקְנְתָה בְּטֶרֶם
הַהִתְקוֹמְמוּת
בַּשּׁוּק שֶׁכְּבָר נֶהֱרַס מִתַּחַת הַדַּחְפּוֹרִים
בְּשֵׁם צְרָכִים כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרִים.
וּבָאָה הַמַּשָּׂאִית וְהֶעֱמִיסָה אֶת הַסָּלוֹן,
אֶת רָהִיטֵי הָעֵץ הַכְּבֵדִים,
אֶת בִּגְדֵי הַבֵּן,
שָׁרַק אֶתְמוֹל גִּלְגֵּל עִסָּה לְכַדּוּרֵי פָלָאפֶל.
וְהָלְכוּ.
הָלְכוּ לָלוּן
בְּבֵית קְרוֹבִים בָּעִיר שְׁכֶם.
וּבָא מַפְעִיל הַדַּחְפּוֹר
וְהִפְעִיל
וְהָרַס
וְהֶעֱלָה אָבָק
וְהִשְׁאִיר מֵאָחוֹר
וְהָלַךְ.
וְהֵצִיץ הֶחָבֵר מֵהַחַלּוֹן הַמְּאֻבָּק
וְאָמַר –
אֲדָמָה, וּבֶּטוֹן, וְדַם
מִי יַבְדִּיל בֵּינָם
כָּאן בְּעַסְכַּר?
שיר חזק שמשאיר הרבה חומר למחשבה.
יש פה התכתבות עם "עיר ההריגה" של ביאליק?
הרגשתי שכן.
האמת שלא.
השיר הזה מתכתב בעיקר עם הכתבה שפורסמה בעיתון הארץ, נדמה לי שהיו שתיים – אחת שתיארה מהיכן יצא מבצע הפיגוע ואת משפחתו שהחלה מתכוננת להריסה (עוד לפני שהודיע להם והוציאו את הצו) והשניה את מעשה ההריסה. הטקסט ה"עיתונאי", הכרוניקה של הכיבוש, קבלה של המצב כמצב נתון, הדהדו בי כמה ימים ולא עזבו.
אבל כיוון שהרגשת קשר אגש אל השיר של ביאליק ואנסה לחפש מה מצאת שמקשר.
תודה,
אורלי