כנראה שתוכנית ההתנתקות מעזה לא מילאה תפקיד חשוב בהחלטה "להחליף את הסוסים" באמצע הנהר – ולמנות את מפקד חיל האוויר לשעבר, דן חלוץ, כרמטכ"ל הבא. נראה גם "שהעדר הכימיה" כביכול בין שר הביטחון שאול מופז לבין הרמטכ"ל בוגי יעלון לא היה גורם מכריע. למעשה אנו למדים ממישהו "מקורב לראש הממשלה" ("ידיעות אחרונות", 23/2) ש"זה לא סוד שרה"מ רצה אותו"! מתקבל הרושם שמדובר בדבר-מה חשוב בהרבה מהתנתקות. ומדוע דווקא מפקד חיל האוויר?
במאמרו "עידן חלוץ" ("ידיעות אחרונות" 23/2) מסכם אלכס פישמן את המשימות העומדות בפני חלוץ: "…יש כמובן הכנה של הצבא לעימות עם מעגל האיומים הרחוקים – תחום שהוא מאוד בקיא בו. לחלוץ יש דעות מוגדרות מאוד לגבי הקמת "הפיקוד האסטרטגי" ומתן עדיפות ארגונית ותקציבית לזרוע ארוכת הטווח של צה"ל". במהדורת החדשות בערוץ 2 (23/2) נאמר בצורה בוטה שמשימתו העיקרית של חלוץ תהיה הטיפול באיום הגרעיני האירני.
הבה נעיין בעניין האיום הגרעיני האירני. במאמר ב"ניו יורקר" (24/1 ו-31/1) כותב סימור הרש ש"הממשל מנהל סיורים סודיים באירן לאיסוף אינפורמציה מאז הקיץ האחרון. הדגש הוא על איסוף מודיעין ומידע על מטרות גרעיניות וכימיות ואתרי שיגור טילים באירן. הכוונה היא לזהות לפחות שלושה תריסר מטרות שניתן להשמידן במכות מדויקות וגיחות קומנדו… יחידות משימה אמריקאיות נוהגות לחדור אל מזרח אירן מאפגניסטאן בחיפוש אחרי מתקנים תת-קרקעיים… יש גם שיתוף פעולה הדוק עם ישראל… אזרחים ממחלקת ההגנה, בניהולו של דאגלס פית, עובדים עם מתכננים ויועצים ישראליים על מנת לשפר את הזיהוי של מטרות פוטנציאליות אלו. אחרי פרשת הכור העירקי אוסיראק, שהופצץ ע"י ישראל, אירן מיקמה רבים מאתריה הגרעיניים במקומות נידחים במזרח על מנת שיהיו מחוץ לטווח הפגיעה של ארצות אחרות, בפרט ישראל. אמנם מרחק כבר לא מקנה הגנה: ישראל רכשה שלוש צוללות המסוגלות לשגר טילי שיוט, וציידה גם חלק ממטוסיה במיכלי דלק נוספים, כך שמטוסי קרב F-16-I הישראלים יכולים להגיע לרוב המטרות באירן.
דברים דומים כותב ריצ’ארד סייל, כתב יו.פי. לענייני מודיעין (26/1): "מטוסים אמריקאיים טסים בקביעות בשמי אירן… עלינו להכיר את המטרות ולדעת כיצד לתקוף אותן… ארה"ב, בשיתוף עם ישראל, מתייחסת ברצינות גמורה לניטרול אתרי הנשק הגרעיני האירניים. ‘הממשל קבע שאין פתרון דיפלומטי’ אמר ג’ון פייק, נשיא חברת המומחים באינטרנט www.globalsecurity.org".
אורי אבנרי, במאמרו השבועי, מצטט את סגן הנשיא דיק צ’ייני שאיים שאם אירן תמשיך לפתח את היכולת הגרעינית שלה, ישראל עלולה לתקוף אותה. השבוע חזר הנשיא ג’ורג’ בוש על האיום הזה: אילו הוא היה מנהיג ישראל, הצהיר, היה מרגיש מאויים ע"י אירן.
בסוף נזכיר הצהרה לפני כשבוע של סקוט ריטר, מפקח נשק של ועדת האו"ם, ולפיו: "הנשיא בוש כבר חתם על הנחייות להתקפה אווירית על אירן ביוני 2005. המטרה היא לשים קץ לתוכניות אירן לפתח נשק גרעיני, אמנם הניאו-שמרנים בממשל סבורים שזה יוביל לשינוי המשטר במדינה עשירת הנפט הזאת".
ברור בהחלט. נותרת רק השאלה מדוע נוקטת ארה"ב טקטיקה שונה כל כך מזו שנקטה בהרפתקה העירקית, דהיינו, להפציץ ולפלוש בחסות האו"ם ונאט"ו, בו בזמן שישראל התבקשה לשבת בשקט בצד. מסתבר שהאו"ם ונאט"ו מתנגדים לפעולה צבאית נגד אירן, וארה"ב כשלעצמה אינה יכולה לפתוח במתקפה על אירן ולהצדיק אותה. הכיצד? נבדוק מהי בעצם התוכנית הגרעינית האירנית.
רוסיה השלימה זה עתה בניית כור גרעיני גדול בעוצמת 1,000 מגהוואט להפקת חשמל בעיר בושאר באירן במחיר של 800 מיליון דולר, ולפי התכנון היא תגיע למלוא התפוקה ב-2006. אירן חתומה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני (נט"פ), ותחנת הכוח לכן תהיה תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לפי ההסכם, מוטות הדלק המוצאים מהכור להחלפה (אחרי שלוש או ארבע שנים בערך) יוחזרו לרוסיה. ממילא לא ניתן לנצל כור כוח גרעיני על מנת להפיק חומר גלם לפצצות. פלוטוניום נוצר אמנם בכור גרעיני, אבל בכור כוח בו הוא חשוף זמן רב לשטף נויטרונים, הוא משנה מבנה ונוטה להתבקע באופן ספונטני לאחר מכן, תכונה שגורמת להצתה מוקדמת של הפצצה. על מנת להפיק פלוטוניום איכותי לשימוש בפצצה יש להוציא את מוטות הדלק מהכור בפרקי זמן קצרים, כל שלושה או ארבעה חודשים, ולהפריד את הפלוטוניום באופן כימי, כפי שנעשה בדימונה, לפי מקורות זרים. בקיצור, כור גרעיני יכול להפיק או חשמל או פלוטוניום, לא שניהם. ארה"ב (וישראל) התנגדו להקמת כור הכוח הגרעיני בבושאר בטענה שניתן להסב אותו לייצור נשק גרעיני, טענה שנדחית ע"י הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית וכן ע"י ממשלות אירופה ואחרות. על כן יש לארה"ב בעיה, אם ברצונה להרוס את הכור בבושאר. במקרה זה ישראל תתבקש בוודאי לעשות את המלאכה המלוכלכת.
ניתן גם להרכיב פצצה תוך שימוש באורניום שהועשר עד שריכוז האורניום-235 הגיע ל-93% או יותר. באורניום טבעי שכיחות רכיב זה היא פחות מ-1%, ולרכיב השני (אורניום-238) יותר מ-99%. להעשיר אורניום יש צורך בצנטריפוגה או ליתר דיוק, במאות צנטריפוגות, האמורות לפעול במשך חודשים או שנים. לאירן יש צנטריפוגות בהן ניתן להעשיר אורניום – אבל טוענת שזה מותר לה לפי אמנת הנט"פ המתירה העשרה מסוימת של אורניום ע"מ למחזר מוטות דלק משומשים בכור. לפי הסכם שנחתם בין אירן ושלוש מדינות אירופיות, הסכם שניכנס לתוקף ב-15 לנובמבר 2004, הסכימה אירן להקפיא כל פעילות הקשורה להעשרה או מיחזור אורניום, פעילות שאמנם הוכרה על ידן כלגיטימית במסגרת הנט"פ. תמורת הקפאה זאת התחייבו האירופאים לספק לאירן דלק חדש במקום זה שנגמר.
הוסכם… אבל הממשל האמריקאי, כפי שראינו אינו מעונין בהסכמים, והחליט "שאין פתרון דיפלומטי", ויש למנוע מאירן את האפשרות "להתגרען" (to go nuclear). זה יחייב הפצצת צנטריפוגות תת-קרקעיות ומתקנים גרעיניים, ולצורך זה ארה"ב סיפקה לישראל 500 פצצות "חודרות-אדמה" במשקל טונה כל אחד, בנוסף ל-2,500 פצצות "רגילות" של טונה כל אחד (אלוף בן, "הארץ", 21/9/2004). ועל מנת לבצע תוכנית כזאת, המינוי של רמטכ"ל עם כישורים מיוחדים בהפצצת כורים גרעיניים, יכול רק להועיל.
ראשית אני מתנצל על השימוש ב"דמגוגיה של טוקבקים" -כותרת למשיכת קוראים לתוך התגובה. אבל כפי שאומרים בשב"כ, המטרה מקדשת את האמצעים (עד גבול מסויים…).
בכל אופן, מעניין לציין שרק ארבע מדינות בעולם, ביניהן ישראל, אינן חתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. אני מציע שהאתר יפתח בעצומה אלקטרונית למען מציאת פתרון מדיני, כלומר הכרזה ישראלית על הקפאה חד צדדית של פיתוח הנשק הלא-קונוונציונלי, וקריאה למו"מ בין כל מדינות האיזור על צמצומו.
כתבה חשובה זאת מדגישה נושא שאף אחד בתקשורת לא מדבר עליו – הכורים באירן כלל לא מיועדים ואים אפשרות להשתמש בהם לנשק גרעיני. במאמרו הקודם של פרופ’ אלטמן הוא טוען שגם הכור העירקי שהופגז ב82 לא היה ולא ניתן היה להשתמש בו ליצור נשק גרעיני!!
לפי דעתי, מדינה בעלת שלטון דתי קיצוני כמו אירן, צריך לשלול ממנה את האפשרות לנשק גרעיני. אכן אני מודה שיכול להיות שהכור הוא למען מטרות טובות אך אין זה סיכון גדול מדי?
למה מותרות ארה"ב וישראל מאירן? ובישראל לא יתכן מצב עתידי בו יתפסו קיצוניים דתיים את השלטון בישראל?
עצם הרעיון שיש בידי מישהו, שקול ככל שיהיה, את האפשרות למחוק את כל האנושות בלחיצת כפתור הוא רעיון שיש בו בכדי להעביר חלחלה בכל אדם הגיוני.
לי נראה דווקא שלאירן יש כוונות לפתח נשק גרעיני או כור גם כדי להשתתף במשחק ההרתעה. הרי לו היה ברור שיש להם כבר, אף אחד לא היה מעז לעשות נגדם כלום, כמו נגד קוריאה הצפונית. ונראה לי גם שאתה צודק, מדינות עם שלטון דתי קיצוני כמו אירן, ישראל וארה"ב אסור שתהיה להם יכולת כזו. ארה"ב כבר הראתה לנו פעמיים מה היא יכולה לעשות עם הזוועות הללו. מספיק לא?
מערכת הכזבים הסידרתית מבית היוצר של בושרון !!
"נשק גרעיני איראני " כמו " טירור בהשראה סורית" , כמו " מעורבות חיזבאללה בפיגועים בישראל " הם כולם תוצרים של מערכת הכזבים השיטתית מבית היוצר של בושרון והם מצטרפים לאחיותיהן הקודמות דוגמת " קשר בין סדאם חוסיין לאל-קעידה" ו" נשק להשמדה המונית בעיראק "
הכזבים שקשורים בעיראק נוצרו בשיתוף פעולה של הלובי הניאו-שמרני-ציוני בוואשינגטון יחד עם ממשלת הליכוד והכזבים החדשים הנוגעים "לטירור הסורי" ו"לנשק הגרעיני האיראני " מקורם מאותו בית יוצר – וכולם נועדו אך ורק למטרה אחת להסיט את תשומת לב העולם ממה שדרוש, חיוני ודחוף באמת !! – סיומו לאלתר של הכיבוש הישראלי בפלשתין על כל צורותיו ופירוק כל מפעל ההתנחלויות הקולוניאלסטי. כל דחלילי " האיום" הללו נועדו רק לייצר עוד עיסוקי סרק לעולם, עוד עיכוב, עוד השהיי, עוד מקל בגלגלי ההסדר של הסכסוך במזרת התיכוןועל כך שוקדת ממשלת ישראל יחד עם בני בריתה בקרב השמרנות האמריקאית .!!
מאמרו מאיר העיניים של קלמן אלטמן, איש מקצוע בתחום הגרעיני מוכיח מעל לכל ספק את הכזב בדחליל התורן ש"מאיים" על שלום העולם !!!
תודה לך פרופ’ אלטמן !!
בזמן הקרוב מתכוונת רוסיה להעביר לאיראן את הדלק הגרעיני להפעלת הכור בבושאר. למרות התחזיות כאילו ישראל עומדת להפציץ את הכור ממטוסי קרב או מצוללות – תחזיות המתבססות על התסריט העיראקי – לא יהיה מוגזם לנחש שהיא דווקא תנסה לפגוע בהעברת הדלק הגרעיני. פגיעה כזו תעכב את תחילת הפעלתו של הכור, ובוודאי תדחוף את איראן להקצנה בשאיפותיה הגרעיניות.
כמו בעבר, ישראל בוחרת מיד בשימוש בכוח ובאלימות. לא הידברות, לא משא ומתן, לא דיפלומטיה.
יש להצטער שאיראן בחרה לייצר חשמל באנרגיה גרעינית שהוכחה כמסוכנת, מזהמת, יקרה ובעייתית. אלא שעד שלא יוחלט לאסור על שימוש בכורים גרעיניים בכל העולם, יש לה את הזכות המלאה לייצר חשמל מאנרגיה אטומית – למרות צביעות המערב.
I wonder – what does Iran need a nuclear energy for? they have all the petrol they can eat
לקלמן אלטמן, תודה על המאמר המעניין ועל החומר הרב.
-כמובן ממקורות זרים…
מאמר מעולה – במידע ובפרשנות. אנא תמשיך לכתוב ל"גדה".
חזרתי!!! זוכרים??
עדיין לאף אחד אין תשובה מדוע המדינה מפיקת הנפט השניה בגודלה בעולם צריכה כור גרעיני לייצור חשמל??
אז נכון שכל מני מומחים מטעם עצמם מרגיעים אותנו ואומרים שלא ניתן להפיק פלוטוניום מכור מפיק חשמל אבל לאף אחד מהקוראים כאן אין את הידע הטכני והפיזיקלי אפילו להבין על מה מדברים (לי יש!)
עכשיו עולה הטענה בתמימה – מה רוצים מהאירנים זכותם להקים כור גרעיני, אם ככה אז גם זכותה של מדינת ישראל לייצר נשק גרעיני למה לאחרים מותר ולנו לא?
בקיצור, כמו שאומר נחמיה שטרסלר.. שלא יעבדו עליכם
מוזר שכולם פה מגינים על זכותה של מדינה קיצונית המכריזה על כוונותיה הזדוניות ואף מתפעלת אירגוני טרור (חיזבאללה ולאחרונה הג’יהאד) – לפתח יכולת גרעינית אשר במאמץ קטן תאפשר לה ייצור נשק גרעיני.
התפוצה הנוכחית של נשק גרעיני היא איום על השלום בעולם ואולי על קיום האנושות (לא פחות!)
בימים האחרונים, גם מדינות אירופה שינו את עמדתן ומתחילות לאיים על אירן – כפי הנראה לא לחינם. יתכן שכבר הצטבר מידע נוסף? אולי ניסוי בפיצוץ גרעיני? מי יודע.
את הדהירה המסוכנת הזו חייב האו"ם לעשות – ולדעתי בקרוב יעשה.
בשום אופן אסור לתת לאירן לפתח נשק גרעיני כי גם היא יכולה להשתמש בוא ורק אטום 1 גומר את מדינת ישראל
גם על אירן וגם על ישראל צריך לאסור החזקת נשק גרעיני. אירן וישראל הן התחלה טובה , באזור הכי נפיץ, בדרך לפרוק הנשק בשאר העולם.
הכתבה מתעלמת מההצהרות הברורות והגלויות של הממשל האירני להגיע ליכולת גרעינית במובן של נשק גרעיני ולא סתם כור לייצור חשמל. הכור בבושר כנראה באמת נועד לייצור חשמל אבל כפי הנראה יש מקומות אחרים באירן בהם עובדים במרץ להגיע ליכולת גרעינית במובן של נשק – ובקרוב מאוד.
כשזה יקרה – זה יהיה מצב שממנו כבר יהיה קשה מאוד לחזור.
צריך לעשות מה שצריךץ