אייל ר. הגיב:

לא הבנתי את המשפט האחרון המאמר.
הרי הכלל שלפיו "אין אדם משים עצמו רשע" הוא בדיוק הנימוק של השופטים לקבלת ההודאות של הנאשמים, לא?

Henry Lowi הגיב:

Admissibility of confessions
+
No "presumption of innocence" for suspects who are Arabs
+
No right to consult privately with a lawyer of one’s choice prior to interrogation
+
Licence to interrogators to use "moderate physical pressure" as long as it is less than torture (NB the Abu Ghraib defendants were not charged with torture, and what they did is tolerated in Israel as "moderate physical pressure)
+
No right to privacy, and no freedom from unreasonable search and seizure
+
Admissibility of evidence that is not fully disclosed to the accused, and that is not subject to cross-examination
+
No right to trial by a jury of one’s peers
=
Insufficient constitutional protection of individual civil liberties against the all-powerful Zionist State of Israel – the only democracy in the Middle East
!

דבורה זילברשטיין הגיב:

הסבר לאייךל ר.
השאלה שלך במקומה.
המשפט "אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע" הוא כלל בדיני הראיות של המשפט העברי. איננו חיווי פסיכולוגיסטי.
המדובר הוא בכלל בדיני הראיות.
כאשר יש כאן היסק "קל וחומר"
אם נפסלת עדותו של אדם נגד קרוב משפחה בדרגה ראשונה: אב אם, אח אחות, בן בת.
הרי שקל וחומר:
שאדם קרוב (משפחה) אצל עצמו ולכן גם עדות מרשיעה של עצמו לא תיחשב כעדות.
תודה על השאלה.
דבורה זילברשטיין

לדבורה הגיב:

לדבורה

הייתי מוסיף שהמאמר הוא למען אחמד מזייד קוזלי, סמיר מחמד ג’נאמה, פתחי מחמד ג’נאמה, עלי מחמד טראד גנאיים ועאטף איברהים סביחי. יום יבוא ושופטיהם ייתנו את הדין וצדקתם תצא לאור.

עופר יהלום הגיב:

הרשעות מפוקפקות כמו במקרה דני כץ תימשכנה עד ליום שבו יוכנס לחוק הישראלי סעיף דומה לזה הקיים בחוקה (!) האמריקאית, לפיו הודאה של אדם בעבירה תהיה קבילה רק אם התקבלה בבית-משפט פתוח, או אם לפחות יוכנס סעיף הקובע שההודאה קבילה רק אם ניתנה בנוכחות אדם אחד נוסף לפחות שאינו שייך לרשות המבצעת, כלומר אינו שוטר.

יוסי ברנע הגיב:

מספר הערות
לעופר יהלום-הוספת אדם נוסף על המשטרה בשלב ההודאה יכולה לשפר את המצב, אבל לא תשנה את המצב העקרוני של הסתמכות על הודאה שמלכתחילה יש לחשוד בה,שלא לדבר על היותה כיום מלכת הראיות.
לשבתאי לוי-מורשעים שלא באשמתם לא רק ערבים,אלא אנשים השייכים לקבוצות חברתיות חלשות כמו:חסר הבית שרצח את חברו שלפתע הופיע,עמוס ברנס, כנופית מע"צ ועוד. כמובן שיש לחתור למצב שמצבו החברתי -כללכלי או מוצאו האתני של הנאשם לא ישחק תפקיד במשפט, ולכן יש לבקר את המערכת באופן קבוע.
מכתב זה של דבורה ( גם אני חבר בחזקת חפות) הינו אכן קריאה חדשובה לציבור ליטול קורה מבין עינייו, קורה של הדחקות,ראש קטן ואולי אף התקרנפות,כי במדינת חוק ( וישראל אינה עדיין כזו באמת כי היא חסרה חוקה) החוק הנורמטיבי הבסיסי שנובע מהחוקה מעצב גם את המערכת המשפטית.לא כזה הוא המצב בישראל,ויש להאבק לשינוי המצב!

יוני צור הגיב:

לדבורה זילברשטיין ,
ההסבר שלך לאייל ר. הוא פתלתל משהו… שהרי הפסילה של עדות של בן משפחה מדרגת קרבה ראשונה נובעת מכך שעדות זאת תיהיה בעד קרוב המשפחה… מי האמא שתעזור להרשיע את בנה בדיוק?!?
קל וחומר אין אדם נוהג להרשיע את עצמו.

מוטב לו תמחקי את הפסקה האחרונה ממאמרך. הוא לא תומך בתזה אותה את מציגה.

חיים ברעם הגיב:

הרשעה בשל מוצא מעמדי איננה המצאה ישראלית. בשנת 1947 הורשע באנגליה מובטל וולשי בשם ג’ון אוונס ברצח אשתו ובתו התינוקת. הוא לא ידע קרוא וכתוב, הגן על עצמו בסגנון פרוע והיסטרי וסופו שהוצא להורג בתלייה. בתוך כמה שנים נמצא הרוצח האמיתי, ג’ון רג’ינאלד כריסטי, שרצח שש נשים בנוסף לתינוקת. גם הוא הוצא להורג ואוונס זוכה לאחר מותו. פרשת אוונס עמדה במרכז המאמץ לביטול עונש מות בבריטניה במשך שנים ארוכות.

Bambi הגיב:

The article is well written and shows that the doubts are clearly there, i wonder what is the political motive around the decision to see that as a nationalistic based crime

למיכאל הגיב:

נשברתי, מי זה הפרופסור מאוניברסיטת חיפה עם המספר 666 על הדלת ? יש לי השערה יותר מעשית. זה אכן לאומני, אבל זו הפללה של ערבים על ידי ארגונים שמקבלים תקציבים ממשלתיים כדי לעשות בדיוק את זה. לא שטן ולא בטיח. סתם הסתה עלובה והפללה. מנהגים כאלה קיימים בהרבה ארגוני בטחון במדינות נאורות, כמו דרא"פ לשעבר וקולוניה דיגנידד בצ’ילה. בוא נקרא לשטן בשמו…מתחיל באות ש אבל נגמר בכ. ואולי יש שם גם כמה שטניסטים אמיתיים, ואולי גם כמה שומרי מצוות ואולי כמה חילונים מצביעי מרצ. מה זה משנה ? הדג מסריח מהראש.

ציוני גאה/ גלוי נאות הגיב:

אני מודה שאיני בקיא בכל נפתוליה של פרשת רצח דני כץ ז"ל.
כל אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שלא יוכח אחרת.
מוצא אתני מסויים אינו ערובה לזכאות או להרשעה.

אני מתפלא על כותבת המאמר ועל המגיבים האחרים שלא ציינו את עובדת הרשעתם של שניים מחמשת הנאשמים ברצח נוסף של חיילת (שאת שמה לצערי שכחתי).
בפרשה זו לא נטען כי הדין עוות

שירה הגיב:

מאמר מצוין ומעורר מחשבה.
אני רוצה להגיד שני דברים:
1. לפני כמה שנים היה לי משפט עם חברת פלאפון. בשנת 2001 החזקתי פלאפון ובאיזה שהוא שלב הוא הביא לי את הקריזה וביקשתי לבטל אותו. ואכן הקו נותק אבל המכשיר נשאר אצלי. יום אחד קיבלתי מכתב מעו"ד שאני חייבת לפלאפון 2000 ש"ח. היתי בשוק. זה לא היה ולא נברא! לא היה לי שום ספק שממני הם לא יראו שקל. הלכנו לבימ"ש. עוה"ד של פלאפון הראה מלא דפים של פירוטי שיחות. השופט התחיל לחקור אותי. ניסיתי להגן על עצמי בכל דרך אפשרית. הרי אני יודעת שאני "חפה מפשע"! השאלה היא איך מעבירים את זה הלאה. לא היו לי ניירות. והם, לכל דבר הם מצאו תשובה.באיזשהו שלב התחלתי לצעוק ולבכות ואמרתי: אני אשלם לכם אבל אני לא אסלח, לא בגלל הכסף אלא בגלל ההשפלה שעברתי כאן".
לפעמים, ההשפלה כל כך גדולה ועמוקה שהתגוננות ובקשת חסד רק מלבה אותה. כבר עדיף לפעמים לוותר רק כדי לא להרגיש את עומק החדירה של האחר, הזר הלא הומני, לנפשך הפרטית. עד היום אני לא מבינה איך הסכמתי לשלם.
2. דבר נוסף, יש ספר של ברנרד מלמוד שנקרא "יום הדין" על יהודי חף מפשע שהורשע בעלילת דם ברוסיה. זה ספר סוחף, מזעזע, קורע את הלב.
אי אפשר להשאר אדישים לעובדה שכמו שלבתי המשפט, לעורכי הדין ולסטיגמות יש כל כך הרבה כח, כך לנאשם ולמוקע חברתית עצמם אין. כי האשמה היא כשלעצמה גוררת מיד רמיסת כבוד.אדם שלא יכול להגיב בצורה הדדית להשפלה, מחזיר מלחמה ע"י תעתוע, הפיכת הסדר הרציונלי, חוסר שיתוף פעולה, האמון שלו אובד לא רק במע’ החוק אלא באנושות כולה. ולכן, בתי המשפט,עורכי הדין ופקידי המע’ המשפטית צריכים לדעת את המשמעות האתית של חדירה כזאת לתוך נפשו של אדם חופשי ולשמור היטב פן יפגעו בו, כאילו הוא היה אתרוג של סוכות. עורכי הדין שאני מכירה רחוקים מרחק רב מהבנה כזאת.

שמחה ניר, עו"ד הגיב:

עוד על פסה"ד הזה, כשערורייה ציבורית וכחלק מ"תרבות" השפיטה של בתי המשפט בכלל וביהמ"ש העליון בפרט, ראו כאן:

— קישור —

סמיאלנו אלון הגיב:

היה לי ויכוח עם חברי וכאשר אמרתי לו שהשופט המנוח חיים כהן טען שעדיף לטעות אצל עשרה אשמים עובדתית מאשר לטעות אצל אחד חף מפשע הוא אמר שזו אמירה בעייתית ויש בה כדי להרבות את הפשיעה ,אבל אז הסברתי לו שמלחמה בפשיעה היא לגיטימית אך לא על גבם של חפים מפשע ונוסף ניסיתי לטעון שבמשפט ובמשפט הפלילי במיוחד האמת איננה הערך העליון אלא זכויות החשוד והנאשם וזכויות האלה הם לפחות לדעתי עולות על הרצון החשוב לכשעצמו לגלות את האמת, הוא אמר שהמשפט צריך לחפש ולמצוא את האמת ולא לחפש איך להקל על העבריינים וגם הוא אמר שאני אוהב רוצחים , ניסיתי לטעון שגם אם בוצע רצח יש להרשיע את הנאשם או החשוד בהתאם לתהליך לברר את אשמתו מעבר לספק הסביר ורק לאחר מכן שאשמתו נקבעה להרשיעו בדין ולעונשו הוא אמר שלדעתו המשפט מגן על מי שלא צריך להגן ולא מגן על האנשים שצריך להגן והם קורבנות הפשיעה ניסיתי לטעון שהסיבה שהוא אומר את זה זה בגלל שהוא חושב שזה לא יהיה הוא שאין סיכוי שהוא יחשד פעם במעשה שלא ביצע וציטתי את השופט המנוח חיים כהן שאמר שאולי הגיע העת להניח לפשעי הפושעים ולהתעסק בפשעי השוטרים והוא אמר שאני חותר מתחת לאושיות המדינה ואני מאשים אותה בכל הרעות החולות של החברה ולא את האשמים האמיתים שהם העבריינים ניסיתי לטעון שלעיתים הדין הפלילי משמש מכשיר למדינה לדיכוי ושליטה באוכלוסיות חלשות ומוחלשות אז הוא אמר שאני גזען… אני מעריץ אותו אבל יותר לא נתווכח על זה ….אני כאשר אני מבקש השיבה שופטנו כבראשונה ויועצינו כבתחילה אני מתכוון גם לחיים כהן ומנחם אלון וגם לר’ עקיבא ור’ טרפון ….

סמיאלנו אלון הגיב:

אני לא מסכים איתך אמירות במיוחד של שופט עליון הן חשובות מאוד לעיתים אפילו יותר ממעשים כי לא משנה מה החליט שופט בעננין פלוני אלא מה המסר של פסק דינו וכאשר חיים כהן אומר שהשוטרים עוברים על החוק כאשר הוא אומר שבית המשפט ויועמ"ש קמצנים במשפטים חוזרים כאשר הוא כותב מאמר אמיץ אחרי פרישתו אמנם על "ענישת צדק הרהורים שלאחר השפיטה" על מחשבתו של שופט על איזו אמונה שבעזרת האינסטיקטים או רוח הקודש של השופט הוא ידע מי אשם ומי זכאי מאמר ביקורת כנגד מערכת המשפט אז זה מזיז דברים והוא וודאי משפיע על אותו שופט מחוזי או שלום ששלושים שנה לאחר מכן יצטט את פסק הדין הזה… חיים כהן היה שופט דגול כי היה לו לב ,לאחר שהרשיע בטעות לאחר שהוטעה על ידי פרקליטים ושוטרים רעים את עמוס ברנס ירד מכס השיפוט בירושלים אל בירא עמיקתא בכלא רמלה וניסה לשכנע את ברנס לחתום על חנינה ועד שברנס לא "זוכה"(הפרקליטות לא יכלה לראות בזיכויו אז לא הגישה כ"א) אז הסיפור הזה לא עזב אותו והוא אפילו התקשר על ערש דוי לשופטת דורנר תל"א והודה לה על שתקנה את העוול שהוא עשה .. זה שופט ראוי שופט עם מצפון גם עם בתיק כזה או בתיק אחר עשה או לא עשה מה שראוי היה לעשות… אמירותיו ירבו צדק בישראל.. וזה מה שחשוב…

כהן יעקב הגיב:

אכן כל מילה בברזל.אין ספק שההודיה ויתרה מכך הודאת נאשמים אינה כלי מיבחן להוכחה ראיות שניתן לקבלו באופן שאינו דורש סיוע כמשמשו בדיני הראיות.על אחת כמה וכמה שהדיון עוסק בפשעים חמורים בהם לעניות דעתי לא ניתן לקבל את התפיסה שאנשי החוק קרי שוטרים בלתי תלויים ונטולי מניע .האם ההצלחה בגילוי אינה מניע .קבע כבוד השופט ברק שהגילוי בתיק אינו העיקר בעבודת מישטרה אלא ההגעה לחקר האמת.אוסיף על שנאמר במאמר ברשותכם ואציין שקבע בית המישפט העליון שבכל תיקי הפשע החמור יש צורך בהקלטה.אגב לעיתים מעמד החקירה ובעיקר לאדם שאינו מורגל בה יוצרת מצב נפשי לא קל לנחקר שמינסיוני מנוצל לרעה על ידי שוטרים .אין ספק שבמציאות בה אנו חיים רווית האלימות יש לחשוב על האיזון בין הצורך לאפשר למישטרה לחקור לבין זכויות הפרט שנירמסו לא אחת על ידי מישרת ישראל לצערי כפי שהוכח לא אחת.ולכן אביע דיעה ואומר שכל הודייה ולא חשוב מה העבירה חייבת להיות מלווה בהקלטה .קבילות הההקלטה חייבת להיבחן בדיני האזנה ברשות הרבים או סתר בהתאם למיקרה ובצורה דקדקנית .כל הפסקה בהקלטה יש לבחון.אסכם ואומר ישר כוח לכותבי המאמר ולמפיצי העצומה .צדק צדק תרדוף!!!!!!!!!!

אני יודע מי הרוצח, (שאק)--1 הגיב:

רבותיי, אומנם מאמר מ-2005 לפני מעל 9 שנים,
1) אבל בשבוע שעבר (סוכות) נכנסה בי הארה, ואני יודע מי רצח את כל הבנות של שנות ה-70, וכמה ב-80 ואולי 3 מה-60
בדקתי וחקרתי ונראה לי כי מצאתי —-את פתרון התעלומה של 40 שנה של רחל הלר ועוד אחרות,
משהו כמו 11 שמות ולא 7,
ומלמידת החומר, נכנס לי הרעיון, שהרוצח, ומעשי הרצח וכל הקשור אליהם,
זה למעשה גם הרוצח של דני כץ,
(ואינני יודע אם זה קשור גם לעוד 3 ילדים אחרים, כי לא בדקתי)
הדבר החשוב כאן:
הרי השב"כ קבע שאין זה פשע לאומני, ואין -5 שהואשמו כל קשר,,, זה לא מספיק ??

אבל הנה מה אני מבקש מכם, משהו פשוט,
כתבתם שיש אצל השב"כ תיקי חקירה וממצאים גנוזים , נכון?
כתבתם על צואה וכד', השייכים לרוצח,
בקשתי אחת היא:
נא לבדוק את ה-DNA מהממצאים, ולקבל פרופיל DNA,
אח"כ תוכלו להשוות לשם שיש לי,
ואפילו שהוא מת, בטוחני שיש אפשרות למצוא ממצאים שלו , או אפשר לבדוק דרך בנו,
כאן בארה"ב זה קיים ואפשרי, אז בלי סיפורים…..

זה הכל,
הביאו לנו DNA,
ונוכיח שהשם שמצאתי—–הוא הרוצח של דני כץ,
ואוכיח לכם שהוא הרוצח של הבנות,

ואולי דני נרצח כי ראה הרוצח, בהקשר

אני יודע מי הרוצח, (שאק)--3 הגיב:

המשך:

2) ואם כבר התאמצתם לכתוב אז ולחתום על "עצומה",
לי נראה כי יש צורך בעצומה או חיקוק חוק, שיותר חשוב מכל מה שאמרתם:

צריך ליזום חקיקה של 2 או 3 עניינים:
א) שחובה לשמור תיקים וראיות מכל מקרה רצח , וכל מקרה פשע חמור שמביא מאסר עולם או מעל 20 שנה בפנים
ויש לשמור את הכל מכל כל לעולמי עד ללא הגבלת זמן, ובתנאי שימור הכי ראויים ומתאימים
ואסור יהיה להשמיד לשמד לשרוף וכל כינוי אחד שיקראו לזה ("בוערו"), ואפילו לא ב"טעות" וכד'

אולי תבקשו מאיזה ח"כ שינסח הצעת חוק שכזו??? מירי רגב אולי? או פייגלין אולי?
לפני כמה שנים שלחתי את הרעיון הזה לח'כ בן ארי, אבל ללא תגובה

ב) ויש להקים במשטרה מחלקה שמטפלת במקרים הנקראים
COLD CASES
טיפול בתיקי רצח ישנים מאוד, או חטיפות, או נעדרים
ולרוב זה נעשה ע"י שליחת עצמים לאיתור ובדיקת די-אנ-איי
ובדיקה טריה ומחודשת של שלל הראיות מהעבר

ג) ואולי יש להקים במסגרת ממשלתית יותר, אירגון כמו ש-רז מנהל, וכמו שיש בארה"ב
the innocent project
שזה מיועד לעזור לאלו שהאושמו ונכלאו למרות שאינם אשמים בכלל
ועד שיוצאו זכאים ולחופשי
למשל כמו שהיה עם ברנס המסכן,,, וזדורוב,,