לראשונה נערך בסוף השבוע שעבר מפגש של מפלגות שמאל מישראל, פלסטין וירדן לתיאום עמדות ולפעולה משותפת. משלחות של שלוש המפלגות – המפלגה הקומוניסטית הישראלית, המפלגה הקומוניסטית הירדנית ומפלגת העם הפלסטינית – נפגשו בבירת ירדן בעמאן לדיון על "המערכה נגד האסטרטגיה האימפריאליסטית האמריקאית של ‘מזרח-תיכון גדול’, שמשמעותה – מלחמות, כיבוש, שוד אוצרות טבע, הפרטה והפיכת העמים לכוח עבודה זול עבור התאגידים הרב-לאומיים. אנו, שלוש המפלגות, מציעות חלופה פוליטית וחברתית, המבוססת על ראייה מעמדית-חברתית, המשרתת את האינטרסים של כל העמים, והחותרת לשלום, לדמוקרטיה ולצדק חברתי". מקור שלוש המפלגות הוא המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית (פק"פ) שפעלה במחתרת בפלשתינה-א"י בעת המנדט הבריטי.
במפגש בעמאן השתתפו: במשלחת מק"י – המזכ"ל ח"כ עיסאם מחול וחברי הלשכה הפוליטית בנימין גונן, חברת הכנסת לשעבר תמר גוז’נסקי, עורך העיתון "אל אתיחאד" ד"ר אחמד סעד וד"ר דב חנין; במשלחת של מפלגת העם הפלסטינית – המזכ"ל באסם א-סלחי וחברי הלשכה הפוליטית חאלד מנצור וחיידר עאוודאללה; ובמשלחת המפלגה הקומוניסטית הירדנית – המזכ"ל מוניר חמארנה וחברי הלשכה הפוליטית אמילי נפאע, אוסמה אל עזאב ורשיד שקיר.
בהודעה משותפת שפורסמה בתום הדיונים נאמר ששלוש המפלגות מעריכות, כי ההתמודדות העיקרית באזור היא בין האימפריאליזם האמריקאי לבין העמים, "אנו מוקיעות את התוכניות הצבאיות התוקפניות של ממשל בוש וממשלת שרון נגד סוריה ונגד אירן. תוכניות אלה, אם יתממשו, יגררו את עמי האזור למלחמה הרסנית נוספת. אנו תומכות בלבנון עצמאית ודמוקרטית, ומציינות בחיוב את החלטת נשיא סוריה לפנות את הכוחות הסוריים מלבנון". שלוש המפלגות סבורות, כי המערכה למען הדמוקרטיה היא חיונית וחשובה. אולם הצלחת המערכה הזאת מחייבת להדגיש, כי אין דמוקרטיה עולה בקנה אחד עם כיבוש ואין כופים אותה בכוח הנשק.
על פי שלוש המפלגות תפקידם של כוחות השמאל והשינוי החברתי לחשוף את הסכנה ואת ההונאה הגלומות במדיניות של ממשל בוש. הממשל האמריקאי מציג עצמו כנושא הדמוקרטיה וזכויות האדם, במטרה לשחק ברגשות העמים ולהסוות את המדיניות הניאו-שמרנית של הפרטת המגזר הממלכתי והשירותים הציבוריים, של חיסול זכויות העובדים וצמצום רשתות ההגנה החברתיות, של כפיית האמריקניזציה בתחום התרבות.
שלוש המפלגות מעריכות, כי תוכניתו המדינית והצבאית של שרון, הזוכה בגיבוי אמריקאי מלא, אינה מובילה לשלום. תוכנית שרון מבוססת על ניצול ההודעה בדבר פינוי התנחלויות מרצועת עזה ככיסוי להרחבה מסיבית של ההתנחלויות בגדה המערבית הכבושה, להמשך בנייתה של חומת ההפרדה, ולהמשך מדיניות הדיכוי, ההרס וההרג. העיקר במדיניות שרון אינו הפינוי, אלא יצירת התנאים למניעת כינונה של המדינה הפלסטינית העצמאית בכל השטחים שנכבשו ב-1967, לרבות ירושלים המזרחית. עוד נאמר בהודעה כי "לשלוש מפלגותינו היסטוריה מפוארת של גיוס התנגדות ציבורית לכיבוש, לדיכוי ולהתנחלויות. כבר לפני עשרות שנים הצגנו תוכנית לשלום ישראלי-פלסטיני צודק ויציב. תוכנית זו עמדה במבחן הזמן וזוכה בתמיכה עממית רחבה בשלוש ארצותינו ובעולם כולו, כמו גם בהחלטות האו"ם".
ההודעה המשותפת מסתיימת במלים: "על רקע הסכנות לשלום, לעתיד העמים ולביטחונם, ועל רקע האפשרויות הקיימות, אנו, שלוש המפלגות, פונות לכל הכוחות השפויים בארצותינו, לכל הכוחות הדמוקרטיים החרדים לזכויות האדם ולזכויות החברתיות והמתנגדים לאימפריאליזם ולגלובליזציה של התאגידים: הבה נאחד כוחות במאבק למען השלום, הדמוקרטיה והצדק החברתי. אנו מודעות לכובד האחריות המוטלת עלינו בקידום שיתוף הפעולה בין כוחות השלום והשמאל באזור. לכן החלטנו להעמיק את הסולידריות ושיתוף הפעולה בינינו, לרבות בפורומים בינלאומיים, בפעילות נגד הכיבוש ונגד תוכניות ממשל בוש, ולמען שלום צודק וכולל ומזרח-תיכון של דמוקרטיה וצדק חברתי".

אם תהיה הפגנה משותפת אני בא.
והאם יש איזשהו צב, שבמקביל תיצור חד"ש קשרים, גם עם ארגונים קרובים בתוך ישראל, ותיאבק גם בנושאים החברתיים, ולא *רק* המדיניים? ורמז דק: ב"מאבק", אין כוונתי לכנסים, להרצאות ולכינוסים. מאבק משמעו: יציאה לרחובות!!!
מי יתן ורוח האחווה היהודית ערבית שהתחשלה במפלגה הקומוניסטית תבקיע לה דרך לשני העמים המדממים שנים רבות בעימותי דמים.
בכל ההפגנות בנושאים חברתיים אני וחברי מחד"ש נמצאים בחזית- הבעיה היא שאין הרבה מצטרפים…
"עם כל הכבוד (ויש כבוד)", מה רלבנטיים תארי הדוקטור של חלק מהמשתתפים בפגישה הזאת ומדוע יש להזכיר אותם? מה לגבי תאר שני?
"עם כל הכבוד (ויש כבוד)", מה רלבנטיים תארי הדוקטור של חלק מהמשתתפים בפגישה הזאת ומדוע יש להזכיר אותם? מה לגבי תאר שני?
אין כוונתי, בשום פנים ואופן, להפגנת ועד עובדים כלשהו, שפעילים בחד"ש החליטו, מסיבה כזו או אחרת, שמתחשק להם להצטרף אליה. כוונתי היא, שהמפלגה הקומוניסטית הישראלית, *ככזו*, תוביל הפגנות רחוב נגד התקציב, ותספח *אליה* את כל השמאל החברתי האמיתי – קרי, את כל מי, שאינו מוכן להוסיף ולרעוב (ואין כאן שום הגזמה) עד ששרון, פרס, ביילין ורן כהן יחליטו, שהשמיתנתקות הושלמה. לחברים בצרפת, איטליה או גרמניה אין שום בעיה, להוציא המונים לרחובות! כאן – אולי לא יצאו אחרינו רבבות על-ההתחלה, אבל אם לא נתחיל, גם לעולם לא נגיע, לשום-דבר רציני!
אני רוצה לראות, שדרות מלאות בהמוני מפגינים, בשלטים ובדגלים שחורים ואדומים, קרנבל מחאתי של-ממש, בהנהגת וביוזמת המפלגה הקומוניסטית הישראלית. זוהי דרישה מינימאלית, לדעתי. בתור מובטל, זה ממש-ממש לא מרתק אותי, שקשרו קשרים עם המפלגה האחות בירדן. אותי מעניין, מה קורה אתי, ועם עוד מיליון ומשהו עניים, כאן ועכשיו. לא בירדן ולא בדרום-אמריקה, לא ב-1921 ולא ב-2222. אין לי שום חפץ שהוא בהפגנה, שבה חד"ש היא סרח-עודף, לאיזשהו ועד מוועדיו של עם שפם הרפורמיסט. אני רוצה הפגנה אדומה אמיתית!
האם ד"ר חינין הנזכר בכתבה כנציג המפלגה הקומוניסטית הישראלית הוא קרוב משפחה של עו"ד חינין הנזכר בידיעה אחרת באתר כעו"ד של איגוד הארגונים הסביבתיים?