עפרה ישועה-ליית הגיבה במאמרה על סדרת מאמרי "סוגיות בציונות" וטענה שהבעיה המרכזית לתחלואיה של ישראל היא הדת – או כפי שהיא ביטאה זאת בכותרת המשנה של ספרה[1]: "איך ניגפה הציונות המדינית מפני הדת היהודית". היא גם כותבת שם: "כאשר נולדה הציונות כרעיון זוהר, מרגש ועשיר בהבטחות, היא לא ממש ידעה להעדיף את העתיד הציוני על פני העבר היהודי". היא הציגה שאלות כגון: "מדוע העם הישראלי מתנהג בצורה שכלל אינה אופיינית לקבוצות קולוניאליות אחרות". גם ההפרדה בין היהודים לאוכלוסייה הערבית מוסברת על ידה "באנומליה הישראלית הנובעת מהאספקט הדתי הייחודי המשפיע על מדינת ישראל והתמסרותו של השמאל הזה למודל הריאקציוני שמציעה האורתודוקסיה הדתית לישראל" ("על האנומליה הישראלית כסוגיית שמאל בלתי פתורה", הגדה השמאלית 10/03/05). נראה לי שנקודת המוצא הזו שגויה מאוד וכי יש מקום לברר, ולו במעט, את היחס בין הציונות לדת בהתהוות הלאום הישראלי.
אין לדעתי אפשרות אפילו להתחיל להבין את החברה הישראלית בלי להכיר בכך שהישות הישראלית נוצרה בתהליך של קולוניאליזם (ולפיכך גם היציאה מן הסבך צריכה להתחיל בתהליך של דה-קולוניזציה). להציב כמקור כל הרעות את האורתודוקסיה הדתית, ולהעביר לאחריותה בדרך פלא את כל מעלליה של הקולוניזציה הציונית, מנקה אמנם את הציונות ("רעיון זוהר") אבל אין לזה סימוכין בעובדות, זה פשוט עוול להיסטוריה.
יש לזכור עובדת יסוד: הדת הממוסדת (האורתודוקסית) התנגדה בכלל לציונות מראשית הופעתה. הסיבה על פני השטח היתה כי הממסד הדתי חשש לאבד את השליטה על המהגרים (היא התנגדה גם להגירה לאמריקה ולאירופה המערבית, ובצדק מבחינתה, רוב המהגרים האלה אבדו לדת האורתודוכסית). זו הסיבה מעל פני השטח. אך יש גם סיבה עמוקה יותר והיא שהציונות היתה תנועה לאומית שאומצה מן "הגויים", כלומר תנועה שצמחה מן התנועות הלאומיות האירופאיות בזמן ההוא. תנועות אלה קמו על רקע של היחלשות הדת שמלכה על התודעה בעידן הקדם-קפיטליסטי. התנועות הלאומיות התפתחו על רקע הופעת הנאורות באירופה שהחליפה את הדת כתודעה שלטת. ובין היהודים על רקע תנועת ההשכלה. אותם יהודים שכבר השתחררו מן הדת, הצטרפו לתנועות הלאומיות – כך היה בכל ארצות אירופה וכך גם ביחס לציונות. הציונים הראשונים היו ברובם הגדול חילונים – ממשה הס עד הרצל, נורדאו, ורבורג, אופנהיימר ובודנהיימר בגרמניה (מנהיגי הציונות הגרמנית היו גם בעלי השפעה מכרעת בשנים הראשונות של התנועה הציונית העולמית). כך גם היה בין יהודי רוסיה של אותם ימים: אחד העם (אשר גינצברג), אוסישקין, פינסקר ומוצקין וכן אנשי העלייה השנייה: בן גוריון, בן צבי, ברל כצנלסון, יצחק טבנקין וכו’. כולם היו אנשים חילוניים.
שוב מתברר שהציונות לא צמחה מתוככי היהדות או הדת היהודית אלא דווקא מהקשר עם הסביבה הלא יהודית, בהשפעת העמים בתוכם ישבו. בניגוד לטענה הנשמעת לעתים, לא היהודים שהתפללו חמש פעמים ביום לבוא המשיח ולשיבה לירושלים היו לציונים אלא דווקא אלה שלא התפללו.
לא לחינם לא התפתחה התנועה הציונית בקרב יהודי המזרח שנעדרו את תהליכי החילון.
רק מיעוט קטן מבין היהודים הדתיים הצטרפו לציונות ובצדק נקרא זרם זה "הציונות הדתית" (ולא "הדת הציונית"). הרב ריינס, מייסד הציונות הדתית "המזרחי", הציב את הציונות הדתית בצד המתון של הציונות. הוא הפריד בין הציונות למשיחיות, ותמך בתוכנית אוגנדה.
הציונים לא היו דתיים – אבל הם היו נלהבים מעין כמוהם למיתוסים היהודיים מהם שאבו ביסוס לציונות – למרות שלא האמינו בדת. גם תופעה זאת לא היתה אופיינית או שונה מן הנהוג בתנועות הלאומניות בנות זמנן. גם אלה המציאו והאדירו גיבורים מיתולוגיים ככל שידם השיגה – הצרפתים המציאו את אגדת רולנד, הגרמנים התרפקו על ארמיניוס, והאנגלים על המלך ארתור. בצורה דומה אימצו הציונים הלא דתיים את סיפורי המקרא ליצירת אידיאולוגיה והיסטוריוגרפיה ציונית.
הפן הקולוניאלי של הציונות נוצר כאשר העלייה לפלסטינה הפכה למציאות. הציונות הפכה לקולוניאליסטית, כלומר מתיישבת על חשבון התושבים הילידים, רק בהמשך התגשמותה בפלסטינה. גם כאן הציונות לא היתה מיוחדת במינה – היא אימצה את ההשקפה ואורח המחשבה ששלט באירופה האימפריאליסטית באותו הזמן: אפשר להתיישב בכל מקום מעבר לים ואין להתחשב בעמים היושבים באותם מקומות. כאן נוצרה גם השפה המשותפת כל כך למתנחלים קולוניאליסטים בכל העולם כלפי הילידים: הם פרימיטיבים, מפגרים מבחינה תרבותית, חסרי יצירתיות, בוגדניים, לא ממש בני אדם וכדומה. כל הביטויים האלה באו להצדיק נישול, גירוש, חיסול וגזילת אדמתם של העמים הילידים. אין לכן להשתומם על התבטאויותיהם של מייסדי הציונות. הרצל כתב בספרו הפרוגרמאתי "מדינת היהודים": "אנחנו נהיה שם חלק מן המבצר האירופאי נגד אסיה, מוצב של ציוויליזציה אל מול הברבריות"[2]. והוסיף: "יגידו שרק אנשים עניים יבואו איתנו, אבל בדיוק אותם אנו צריכם בתחילה! רק אנשים מיואשים יהיו כובשים טובים"[3]. ונורדאו – חברו של הרצל – הזכיר בנאומו בקונגרס הציוני הראשון את האסיאנים והאפריקנים כמנוונים.[4] הסוציאליסט בורוכוב כינה אותם "השכנים הסמי-ברברים"[5]. התבטאויות אלה היו ביטוי של גזענות עמוקה שרחשו קולוניאליסטים מכל הסוגים כלפי העמים אותם הם שיעבדו ונבעה ממציאות כיבוש ושליטה על עמים ילידים, ולא מתוך מניע דתי. כך היה גם בקולוניאליזם הציוני, הרבה זמן לפני שהדת האורתודוקסית השתלטה כביכול על "הציונות הזוהרת".
כאמור, הדת היהודית הצטרפה לציונות רק מאוחר יותר. הרצל רצה להרחיב את התמיכה בציונות "ולרכוש" יהודים דתיים לציונות אבל כאמור ללא הצלחה יתירה. לקראת הקונגרס הציוני בבאזל טרחו המארגנים להושיב גם רבנים על הבמה, הם חיפשו רב אורתודוקסי מגליציה הלבוש בקפטן ארוך ושחור, בתור קישוט קוסמטי…[6]
בכל השנים הפורמטיביות של הציונות – וגם לאחר מכן – הציונות הדתית לא מילאה תפקיד חשוב ובוודאי לא תפקיד מנהיגותי בתנועה הציונית. עד לקום המדינה ובעצם עד מלחמת ששת הימים, השתייכה הציונות הדתית דווקא לחלק המתון יותר ביישוב ובמדינה. בעידן הציוני-חלוצי הדתיים חיקו יפה את התנועות הציוניות החילוניות. זה ניכר אפילו בשם תנועותיהם. בשמאל הציוני היו "הפועל הצעיר" ו"מפלגת פועלי ארץ ישראל" ובמגזר הציוני הדתי אנו מוצאים את "הפועל המזרחי" ואפילו את "פועלי אגודת ישראל". ליד קיבוצים ומושבים של תנועת העבודה קמו גם אלה של הפועל המזרחי ושל אגודה.
הציונות הדתית היתה שותפה למטרות ולמעשי הציונות. עוד בוויכוח אוגנדה תמך הרב ריינס בעמדות של הרצל בעד התוכנית; יותר מאוחר תמך המזרחי בתוכנית החלוקה של פיל ב-1937 ותוכנית החלוקה של האו"ם ב-1947. הלאומנות מקדשת השטחים נתפסה כמנוכרת לערכי היהדות. בארגונים כמו "ברית שלום" מספר הציונים הדתיים היה רב יחסית. גם דמות כמו זו של פרופ’ לייבוביץ עולה בהקשר זה. עם קום המדינה ניצבה הציונות הדתית בראשות י.ח. שפירא בדרך כלל שמאלה ממפא"י ובן גוריון. אפילו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אביהם הרוחני של המתנחלים כיום, השתלב למעשה בזרם הציוני הכללי כאשר ראה "במעשי החילונים מחוללי המצוות, ובמרכזם החלוצים, קדושה עליונה"[7]. לפי התיאולוגיה שלו, החילונים יבנו את המדינה החומרנית – ורק אחרי זה יגיע תורם של הדתיים (כחניך "השומר הצעיר" זה מזכיר לי את תורת השלבים של מאיר יערי – בתחילה נבנה את הארץ ובשלב השני יבוא תורה של המהפכה הסוציאליסטית!). לפי כל אלה יש לשאול מתי לעזאזל הצליחו הדתיים להגיף את הציונות המדינית?
אבל אולי ההתבדלות של הציונות מן התושבים הערביים ויצירת חברה מתחרה להם בפלסטינה מקורה בהגשמת עיקרי הדת היהודית?
גם לכך אין בסיס היסטורי. תנועות ההתיישבות הציוניות על מושביה וקיבוציה החילוניים, מעולם לא העלו בדעתם לקלוט לתוכם פלסטינים כפי שקולוניזטורים בכל העולם הקפידו תמיד להקים גדרות ביניהם לתושבים המקומיים. או ניקח דוגמה אחרת של ההתבדלות הציונית – הקרן הקיימת, זו כידוע אסרה מראשיתה על מכירת קרקע לשאינם יהודים ולא הסכימה להקים יישוב לא יהודי על אדמותיה. האם היא נהגה כך מתוך מניעים דתיים? גם לכך אין בסיס. הקרן הקיימת נוסדה על ידי יהודים חילוניים לפי דוגמה של קרנות קרקע דומות שהיו באופנה בסוף המאה ה-19 בגרמניה הקיסרית,[8] ושמטרתם היתה להשתלט על אדמות איכרים פולניים או למנוע שאדמות אלה יפלו לידיהם של פולנים. כלומר, מטרה כשרה ומובנת לכל התפשטות קולוניאלית.
אחת הדוגמאות הידועות של הפרדה בין פועלים יהודים לפועלים ערבים היתה סיסמת "כיבוש העבודה"[9]. זו היתה תנועה שנוסדה ע"י מפלגת הפועל הצעיר. מטרתה היתה לספק עבודה לפועלים יהודים מחוסרי עבודה על ידי סילוק פועלים ערביים שהועסקו במשק היהודי. אלא שגם מדיניות זו לא היה לה כל קשר למניעים דתיים. בעלי המטעים היהודיים העדיפו את הפועלים הערבים כי היו זולים יותר ורגילים יותר לעבודה חקלאית מן הפועלים היהודים "העולים החדשים". הפועל הצעיר העדיף דווקא להדגיש את ההיבט הציוני: "תנאי הכרחי למימוש הציונות הוא כיבוש כל תחומי העבודה בארץ ישראל ע"י יהודים".
בסופו של עניין "כיבוש העבודה" נכשל באופן נחרץ – במושבות המשיכו להעסיק ערבים (אף כי בשכר נמוך ובמקומות עבודה פחות מקצועיים משל העובדים היהודיים), וזאת בניגוד גמור לטענה כאילו היהודים לא העסיקו ערבים מטעמים דתיים ובניגוד לאינטרס הכלכלי שלהם.
גם הטענה שהיהודים נהגו שונה ממתיישבים אירופאים בארצות אחרות אין לה ביסוס – אלא אם רוצים ליצור "אנומליה" מלאכותית. בכל מקום אליו הגיעו מתיישבים קולוניאליסטים הם הנהיגו הפרדה בינם לבין התושבים המקומיים והנהיגו כיבוש עבודה שהפריד בין הפועלים המקומיים והלבנים. בוודאי שהיו הבדלים בין הקולוניאליזם הציוני לבין קולוניאליזם בארצות אחרות – כמתבקש מן התנאים השונים בארצות השונות. אך פרט לכך שלא היה כוח אימפריאליסטי יחיד שעמד מאחורי המתיישבים הציוניים (אף כי גם לכך יש תקדימים בקולוניאליזם אירופאים אחרים) – הרי היה דמיון רב ביותר בין הקולוניאליזם בפלסטינה לזה שבשאר המושבות.
גדעון שפיר, שכתב את הספר המקיף והיסודי על הקולוניזציה הציונית, מסכם זאת כך: "ביסוד היה דמיון בסיסי (‘פונדמנטלי’) של מטרות ‘העלייה השנייה’ עם אלה של מתיישבים לבנים במקומות אחרים כלומר – מושבות שמטרתם לייסד אוכלוסייה הומוגנית של מתיישבים-מהגרים"[10]. במיוחד אפשר להסכים עם שפיר כאשר כתב שהפרדה (בין יהודים לערבים) היתה "תוצאה" ולא "סיבה" של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.[11]
זו אם כן היתה המציאות של הקולוניאליזם הציוני שאינו נובע כלל משיקולי דת אלא מן ההיגיון הפנימי של כל קולוניאליזם שבא לשלוט ולהשתלט על העם הילידי שמצא במקום.
התחושה האנטי דתית בקרב הציבור כיום מושפעת ודאי, פרט לכפייה הדתית לכשעצמה, מההתנחלות הדתית-בריונית בשטחי הכיבוש במשך קרוב לארבעים שנה. אכן המתנחלים השתמשו בדת כהצדקה ואף כהוראה ומצווה לנישול, גזילה, דיכוי ואדנות. אבל אפילו כאן ראוי לזכור שהדחף הראשוני ליסודה של תנועת "ארץ ישראל השלמה" בא מהצד השמאלי-חילוני של החברה הישראלית. נתן אלתרמן ומשפחת טבנקין מהקיבוץ המאוחד חברו ליגאל אלון ושמעון פרס. הם אלה שהעניקו את הלגיטימציה ל"גוש אמונים", הם אלה שהכניסו אותם לטרקלין הישראלי. אך כאן יש לציין כי למה שקוראים באופן עקשני "מפעל" ההתיישבות הוא מיסודו כובשני ואדנותי, והאלמנט הדתי הוא משני בהחלט. הטיב לבטא זאת יאיר שלג בעיתון "הארץ" כאשר כתב תחת הכותרת "קנאות ציונית, לאו דווקא דתית" (3/3/05): שבחלקים מהציונות הדתית נהפכו הערכים הציוניים עצמם, כמו ההתיישבות, לבעלי מעמד "אורתודוקסי" חזק יותר מכל עיקרון הלכתי.
מובנת וראויה היא השאיפה של ישועה-ליית להפרדת הדת מהמדינה ושאיפתה לחברה השייכת לכל אזרחיה בישראל. אולם הקונטקסט הרחב יותר של מאבק זה והצלחתו, קשור עם המערכה נגד הכיבוש ובעד דה-קולוניזציה של ישראל. אם לעומת זאת שאיפות אלה כרוכות בהשלמה עם הכיבוש, הן מאבדות את האופי הפרוגרסיבי-ליברלי שלהן (שזו ודאי לו כוונתה של ישועה-ליית), ומתחילות להדמות לפוליטיקה של טומי לפיד. גם הוא שואף להפרדת הדת מהמדינה אלא שהכיבוש לא מפריע לו במיוחד.
[1] עפרה ישועה-ליית, ארץ, ברית (איך ניגפה הציונות המדינית מפני הדת היהודית) הוצאת נמרוד, תל אביב, 2005
[2] In Arthur Hertzberg, The Zionist Idea, Doubleday, New York 1959 p.222
[11] Ibid, p.XII
האם לדעתך ישעיהו לייבוביץ’ אשר תמך בהתלהבות ב"ייהוד הגליל" היה הומניסט ?
האם "ייהוד הגליל" יכול להיות משהו אחר מלבד נישול וגזענות ? האם אינו חלק בלתי נפרד מהתפיסה הציונית, ולא סרח-עודף כמו שאתה מנסה לטעון לגבי הכיבוש בשטחי 67 ?
אתה שם בפי מילים ללא קשר למה שכתבתי: "הפשרה בין אנטי ציונות לבין שמאל ציוני זה גזענות גנטית?"
לא היצעתי הכרעה בוויכוח בעזרת טענה גזענית. דבריך מצטיירים כהסתה פרועה.
מה שכתבתי הוא: המפעל הציוני התנוון בכל מאפייניו החברתיים והכלכליים. בניגוד לעמדת אמיר, אין סיבת הדבר מעין חטא קדמון ראשיתי. ובניגוד לעמדת ספירו, זה לא החל עם הכיבוש. יש כאן תופעה שאין להסבירה במונחים מרקסיסטיים – חברה שהרקב והסאוב והאכזריות והאטימות והבטלנות, וחוסר היכולת היצרנית אחזו בה. יתכן שהיו גרעיני סאוב בראשית הציונות, יתכן שהיו גרעיני סאוב בעצם הכיבוש – אך אלה עברו הגברה עצימה בעקבות תהליכים כלכליים-דמוגרפיים.
בהמשך העליתי גם אפשרות היבט נוסף:
*אולי * התאוריות החדישות של פסיכולוגיה אבולוציונית *יכולות להסביר זאת יותר *
בניגוד בוטה לרמזים שזרעת בהסתתך גונבת הדעת, "דילול מאגר גינטי" הינו מושג בביולוגיה חדשה, שאינו כלל קשור ל"גזע, ליהודים, לא-יהודים" וכד’.
פשוט, מתכונה מסויימת היה גודל X –
אז
אחרי הדילול הגינטי נשאר גודל
X – a
כש a > 0
לתשומת ליבך: להכרתי, הודעתך היא הודעת נאצה, ששמה בפי דברי גזענות חשוכים, תוך היפוך לעמדותי. הצגת מישהו כגזען תוך רמיזות על גישה נאצית ("חשבתי שהשארנו את התפיסות האלה באושוויץ"…), היא ההסתה החמורה ביותר שיכולה להיות במדינת ישראל – כשהעם היהודי שכל 6 מיליון מבניו עקב אידאולוגיה גזענית כזאת.
אין כאן רק לשון הרע, אלא התרת דמו של קרבן ההסתה. אכן, אין כאן אמירות ישירות כגון "יש לפגוע בו" אך משתמעת מכאן באופן ישיר המלצה לפגיעה. גם נגד רבין לא אמרו ישירות "הבה ניפגע בו". זה גרוע מהסתה לאלימות גרידה, שכן משתמעת מכאן גישה שמדנית כלפי קרבן ההסתה.
בהמשך לביקורת הלא הוגנת שהוטחה נגדי, הרי כתבתי בהודעות רבות שהבעייתיות שאנו ניתקלים בה, הן כלפי "חוץ" בגישה לערבים, והן כלפי פנים, בתופעות סאוב ואכזריות אטומה בחברתנו, נעוצות בגישות מאיינות שהופיעו עם העלייה השנייה. גישות אלה הועצמו, בבחינת תופעה מחזקת עצמה, הן עקב תהליכי גג כלכליים של בלימת צמיחה כלכלית מאז 1973 והן עקב "מצע" נוסף לגישות מאיינות – ערביי השטחים. אלא שמה שקובע הוא לא ההעצמה של תופעה, אלא המבנה הראשוני והבסיסי שלה, וזה, כאמור – מוטיבים מאיינים חזקים המובנים בראשית הציונות האינדוקטרינארית, דהיינו, בעלייה השנייה בניגוד לעלייה הראשונה.
בדת מאידך, אין יסודות מאיינים באופן מבני, שכן היא מכוונת להרחבה כלשהי של ההוייה ומרחב החוויה הנפשית (ראה "וויליאם ג’ימס -החווייה הדתית לסוגיה"), וגורמת לנו לקבל ולהשלים עם המציאות, לעיתים עד כדי היותה "אופיום משכך להמונים" כפי שאמר מרקס, אך לא לשלול אותה. במידה שקיימים בדת יסודות מאיינים, הרי שאלה יסודות ניספחים ולא מהותיים – בהסתת כוהני דת המשרתים את אנשי השררה, או מגמות עריצות ועריצים שונים. אבל דווקא במשל יותם למשל, יש הצבעה על היסוד המרחיב והיוצר שבפעולה האינדוידואלית, ואצל נביאי ישראל המאוחרים, יש זעקה כנגד העוול ורמיסת תחושות הצדק הטיבעי. אליהו למשל או מיכיהו הנביא, מטיפים לאחאב כנגד איון מקרבן ומלחמות כיבושים (בפרשת רמות גלעד; פרשת כרם נבות). לכן, הדת לא יכולה להסביר את היסוד המאיין המפעפע לתוך מישורים רבים בהוויה הישראלית.
ההוויה הישראלית, איון, ומשחקי סך-0
— קישור —
קרטליזם אוליגארכי מול כלכלה ליברלית
— קישור —
הפשע של ניחשול הכלכלה בישראל
— קישור —
האם בעניך הומניסט זו תכונה חשובה לאדם? ואם כן אז האם לנין היה הומניסט? האם סטאלין היה הומניסט? האם טרוצקי היה הומניסט? האם מרקס היה הומניסט? האם מאו היה הומניסט? האם קאסטרו הומניסט? האם אתה הומניסט?
נכון שניתן למצוא הצהרות הומניסטיות נילהבות של אנשי העלייה השנייה ביחס לערבים. נאמר כאן בדין שרבות ההתבטאויות של אדם בחייו. אלא שהשאלה היא האם לכולם יש מעמד שווה מבחינת כוונות פעולה? או שחלקן אכן מכוונות את פעולתו ואת האוריינטציה הממשית שלא, וחלקן, פחות מהותיות, כאלו שלא עומדות מאחריהן כוונות ממשיות? וחלקן, מחפות על כוונות אמיתיות; וחלקן, חסודות – הבאות ליישב בהוקוס פוקוס מילולי סתירות קשות וצורמות בין כוונות ממשיות ותאוריות נילהבות?
כך, אף אם היתה לאנשי העלייה השנייה בצד הצהרות מאיינות, גם רטוריקה מלאת רצון טוב ביחס לערבים, בכל זאת יש לבחון עד כמה אלו, הנישגבות והנימלצות, ביטאו כוונות ממשיות.
1) האם היה לערבים מקום כלשהו באוריינטציה ובסכמת הפעולה של אנשי העלייה השנייה? האם נחלצו לרווחתם בפועל, האם היקדישו להם משאבים? או להפך, דיברו על *כיבוש* העבודה מהם, דהיינו נישולם ממקורות תעסוקה?
2) האם כיבדו את קניינם הקרקעי? או להיפך, דיברו על *כיבוש* האדמה?
3) האם דיברו על שותפות וחלוקה עם ערביי פלשתין בפלשתין בכל מובן? או להפך, אמרו "אם נעשה כך וכך, הארץ תהיה שלנו… (א.ד. גורדון)
4) אשר להצהרות גזעניות (ערומים… מלוכלכים… בעיניהם חלאת הטרכומה… סמי ברבריים… מבטאים את לאומיותם "בפרעות וצעקות"…), כאן עולה השאלה של משקל הצהרה גזענית לעומת הצהרה לא גזענית של אותו אדם. גם אם אדם מצהיר 20 הצהרות של נופת צופים, ו-2 הצהרות גזעניות, הרי שבכל זאת מתגולל חשד עמום שההצהרה הגזענית מבטאת יותר את מהותו הכמוסה, יותר מ-10 הצהרות לא גזעניות. שהרי הגזענות אינה נורמטיבית, "לא יפה" להביעה, ואם בכל זאת הובעה ופרצה החוצה מנהמת נפשו…
אשר לברנר: נו כן, אמנם בסוף חייו ניחם בו על גזענותו כלפי ערבים, מה שרק מעיד על כך שהיה בו גרעין טוב ולא מאיין, שלא הישלים עם הגזענות שהיתה נפוצה אצל עמיתיו. הצהרתו זו בסוף ימיו לנער הערבי, שימו נא לב, מבטאת חרטה של אמת, יותר מכל דבר אחר.
ואם חרטה, אז חרטה על מה? על ההומניזם הנפלא שגילו הוא ועמיתיו כל השנים? נו באמת….
אתה צודק. אף אחד מאלה שמנית לא היה הומניסט. חלקם (אלה שהגיעו לשלטון) היו רודנים אכזריים ורוצחי המונים, אויבי האנושות.
תמשיך להתווכח עם עצמך, אתה משעשע.
יורם בר-חיים
מעניין אותי ההבדלים שאתה מותח בין תורת גזע סתם ובין תכונות גנטיות שמדוללות, בהקשר של פסיכולוגיה אבולוציונית. האם אתה יכול להסביר קצת יותר ? למיטב הבנתי הנאצים, וגזענים אחרים, טענו שלקבוצה מסויימת יש תכונות גנטיות מסויימות שמסבירות את הפסיכולוגיה שלהם ומקלקלות את האבולוציה של האדם, או של העם שבתוכו יושבת אותה קבוצה ומתערבבת איתה וגורמת לה לדלל תכונות מסויימות או להעצים תכונות אחרות.
שאלה אחרת היא, אם תוכל להסביר, מה הכוונה בתכונה שמתבטאת בגן מסויים, או לפחות דוגמא אחת לתכונה המשוייכת לגן, ואיך היא "מדוללת", האם באמצעות דילול האנשים הנושאים אותו גן, או באמצעות חינוך שמבטל את התכונה הגורם לניוון הגן הזה ? תודה מראש.
ליורם בר חיים,
שאלתך נזרקת לחלל ללא קשר לטקסט הכתוב עליו אתה מגיב. לא כתבתי שליבוביץ היה הומניסט. בראיונות שנתן ובכתביו הוא שלל הגדרה זו לגבי עצמו, וטעמיו קשורים בפילוסופיה הדתית שלו, שזו עילה למאמר מקיף ונרחב שיגרור קרוב לוודאי שרשור אדיר, ולכן לא אתעכב עליה עתה.
כל שטענתי הוא, שליבוביץ לא היה פשיסט.
מאחר ולשיטתך כל הציונים פשיסטים אז ממילא אינך טורח בקטנות כמו עשיית אבחנות בין ציוני לציוני. או שמא אני טועה ואתה מוכן לגלות נדיבות מפסגת הר סיני המהפכני בו אתה ניצב ולתת לכמה ציונים תעודת פטור מפשיזם?
אתה מאשים שעושים לך עוול אבל בכל ההודעה שלך אתה כותב דברי בלע גזעניים על היהודים בישראל,כאילו יש להם פגמים גנטיים (בטלנות?) שלא יכולים להיתקן בצורה פוליטית, ומתיר את דמם. אחר כך בא בטענות שמתירים את דמך ? ובכלל, הסגנון של להשוות לנאצים מקובל פה באתר, למשל גדעון ספירו משווה כל יום פקיד ממשלה או שופט אחר לאייכמן, ולא העירו לו עד עכשיו שהוא מתיר את דמם. נסה אולי להסביר את ההערות שלך על הבעיה של היהודים בישראל שאינה קשורה לאידיאולוגיה או לכיבוש, אלא היא בעיה של תכונות. אם להמשיך את הקו שלך, מאחר שמדובר בתכונות ובגנטיקה וממילא כל המוחות הטובים יצאו מפה לחוץ לארץ, אולי יבוא הצי השישי וינקה את הזיהום הזה כדי שנוכל להתחיל מחדש ? או מה ? זה מזכיר לי את הסרט "נמלים – ANTZ " עם וודי אלן שמפקד הנמלים מחליט למחוק את "החלשים" ולהשאיר קבוצה משובחת שתתחיל גזע יותר טוב בקהילה.
מעולם לא טענתי שכל הציונים פאשיסטים.
הציונות היא קולוניאליזם, קולוניאליזם ופאשיזם שתיהן תופעות מגונות אבל שונות זו מזו. לא כתבת שלייבוביץ’ היה הומניסט אבל ניסית לטעון שישנם ציונים הומניסטים והבאת אותו בהקשר זה.
אינני יודע אם זו תשובתך לשאלותי על הגנטיקה הפסיכולוגית החדשה. אם כן, הרי מה שאני מסיק מדעית מדבריך זה שאנשי עליה שניה, יהודים אלה שהמשותף ביניהם הוא רעיוני, לקו בפתולוגיה נפשית-גנטית שהובילה לסימנים הדומים לגזענות אך הם יותר מכך. תכונות קולקטיביות-נפשיות-בילוגיות אלה התפשטו לכלל מדינת ישראל כמו מעין מחלה שכבר אינה קשורה לאידיאולוגיה כלשהי וגם אין לה תרופה במישור הפוליטי המוכר. מה אם כן אתה מציע ? להיפטר מכל הדור החולה הזה, ולהשביח גנים אחרים בינתיים במעבדה . או האם יש איזה תרפיה גנטית המציעה מזור, או איזו תרופה אחרת ?
והכי חשוב, איך יודעים לזהות מי חולה בזה ומי לא ?
עמדות דוחות במיוחד, ללא קשר לדבריו (לקחת תמורת שרותי פירסומאות הרשע רק בוכטות של יורו. היום לא כדאי להתעסק עם דולרים).
נראה שאדוני נובר ונובר בעמדות נאציות גזעניות שאדוני מכיר אותם היטב (רגע, שילמו גם עבור חיפוש באינטרנט של הנושא? כמה משלמים על זה, אם אפשר לשאול? ביקרת גם באתרים נאו-נאציים בשביל הכיף? שילמו בקבלנות או לפי רשימת שעות שהגשת?)
למערכת: זו רשימתי אחר שעברתי עליה שנית תוך תיקונים. נא העלוה ולא את הקודמת לה. תודה.
לגבי המצב הנוכחי בחברה הישראלית כתבתי: "יש כאן תופעה שאין להסבירה במונחים מרקסיסטיים – חברה שהרקב והסאוב והאכזריות והאטימות והבטלנות, וחוסר היכולת היצרנית אחזו בה".
ניתן לראות בתופעה הזאת היפוך נוורוטי של מגמת האיון שנשאו אנשי העלייה השנייה.
מהו היפוך נוורוטי? רגש השנאה למשל, על פי התאוריה שפיתחתי בקליפורנייה ב-1979, עשוי לעבור היפוך נוורוטי: זאת, ממגמת ניטרול איומים חיצוניים ופגיעה ביצורים המפריעים לאורגניזם (אלה הנסיבות בהם מתעוררת שנאה באופן תקין, במערכת הריגשית הלימבית הנותנת תשובות שנוצרו במהלך האבולוציה לבעיות שמתעוררות בסביבה) היפוך כלפי פגיעה דווקא ביצורים המסייעים לאורגניזם ולא מחלישים אותו. רגש האהבה עשוי לעבור היפוך נוורוטי מתמיכה ביצורים המחזקים אותך – היפוך לתמיכה ביצורים המחלישים אותך. רגש הסבל עשוי לעבור היפוך, מהמגמה לשנות סביבה או התנהגות, בנסיבות לא קבילות ומתמשכות, היפוך כלפי שינוי סביבה או התנהגות בנסיבות מיטיבות דווקא. רגש האושר עשוי לעבור היפוך, מהמגמה להצמד לסביבה או להתנהגות המביאות לתגמול ונסיבות מיטיבות, היפוך כלפי הצמדות דווקא לנסיבות פוגעניות ובלתי קבילות.
כך, מגמת האיון, שהיתה החל מתקופת העלייה השנייה מוכוונת כלפי חוץ, לוחמנית ו"אמיצה", בחברה לוחמת כמעט ספרטנית, עברה בהדרגה היפוך נוורוטי כלפי איון פנימי, דווקא כלפי גורמים חיוניים כלכליים ואנושיים, החשובים להשרדות ופריחת החברה. זהו מה שכיניתי -התנוונות הציונות.
למרבה האבסורד אם כן, הציונות, ששאפה ליצור "אדם חדש" המשוחרר, על פי אבות הציונות כמו הפסיכיאטר מאקס נורדאו מהנוורוזות שנוצרו על פי גישה זאת במשך 2000 שנות רדיפה והתבזות בגלות, הציונות היא שיצרה באדם היהודי החדש את הנוורוזה הגדולה מכולם, נוורוזת האיון הפנימי, האיון האקולוגי והסאוב.
(c) מיכאל שרון, 7 יולי 2005
תאוריה פסיכולוגית חדשה אודות גזענות והסלידה מהזר
— קישור —
גישת פסיכיאטר ערבי לסכסוך
— קישור —
מה, אין תופעות חברתיות ותופעות המוניות וקולקטיביות אותם מסבירה הפסיכולוגיה? למשל, היסטריה קולקטיבית, למשל תופעות התנהגות בהמון. למשל, תופעות חיסכון וצריכה (פרופ’ דניאל כהנמן) ועוד.
למה כל כך חשוב לך לפסול את הפסיכולוגיה בהסבר פסיכו-פוליטי מהסוג שהבאתי? עמדה מאיינת כללית שהומרה בנוורוזה מאיינת קולקטיבית ודיפוזית. חשבתי שדווקא אנשים סבירים (אילו הייתי מפרסם זאת באנגלית בפורום שונה) היו סוברים שמדובר בגישה מבריקה, חדשנית, ועוד כהנה וכהנה תגמולים. אבל פה, שופכים רפש.
מה, אין תופעות סאוב בישראל?
אין גישות עקרות שנילעסו עד לזרה בנושא?
למה לא תאוריה פסיכו-פוליטית, שבמקרה היא גם התאוריה הנכונה והקולעת ביותר, לתחושתי?
אם אכן היה כאן משהוא כה חסר ערך ודוחה, אז למה המאמצים המיוזעים הנימשכים ונישנים של כבודו להטות את דברי לכיוונים חסרי זיקה לטענותי? ולנסות בכוח, תוך חזרות שוב ושוב על אותן מילים ומצגי כזב בווריאציות שונות
להדביק לי עמדות מוזרות ונילעגות (רק יורו לקחת תמורת פירסומאות הרשע. היום לא כדאי להתעסק עם דולרים).
למערכת: בבקשה פרסמו ההודעה הזאת, לאחר שתיקנתיה, בפעם השנייה.
מיכאל דיבר על נוורוזה. את "הגינטיקה" הוסיף כבודו מעמקי מוחו הקודח. ספרתי בהודעתך 6פעמים את המילה "גינטיקה" ו"גנים" ו"ביולוגיה" בווריאציות שונות ומשונות.
הבעייה היחידה בכל זה שמיכאל כלל לא היזכיר גינטיקה במאמרו. אלא נוורוזה (קולקטיבית).
הפעם היחידה שהוא הזכיר משהוא מעין זה הוא בביטוי "אולי דילול מאגר גינטי עקב הגירה", בהודעה קודמת וזאת ללא קשר לדברים שכבודו מייחס לו.
בודאי שניפגע כאן המאגר הגינטי של האוכלוסיה בעקבות הגירה של מיליון ישראלים, מטובי המוחות. כך, יותר ויותר נישות כאן נישלטות על ידי מגמות ירודות. מחזקים את הלא יוצלחים והעריצים, ומענישים את בעלי היוזמה והכשרון. דופקים את הטובים ומתגמלים את הרעים. ככה זה פה. אני עומד מאחורי כל מילה.זה חלק מתחלואי החברה.
(אבקש לפרסם את שלושת ההודעות האחרות בהם השבתי למשמיץ).
— קישור —
ברשימתי האחרונה מאידך, דיברתי על נוורוזה. את "הגינטיקה" הוסיף כבודו מעמקי מוחו הקודח. ספרתי בהודעתך 6 פעמים את המילה "גינטיקה" ו"גנים" ו"ביולוגיה" בווריאציות שונות ומשונות.
הבעייה היחידה בכל זה שכלל לא היזכרתי גינטיקה במאמרי. אלא נוורוזה (קולקטיבית).
הפעם היחידה שהזכרתי משהוא מעין זה הוא בביטוי "אולי דילול מאגר גינטי עקב הגירה", בהודעה קודמת וזאת ללא קשר לדברים שכבודו מייחס לי.
יש לכתוב גנטיקה ולא גינטיקה , נא להקפיד על כך בהמשך אחרת אני אפסיק לקרוא את התגובות פה
"דג אילם" חסך לי תשובה לגדעון ספירו, ואין לי הרבה להוסיף. ספירו רוצה לשכנע אותנו שאיננו ציוני. אך יציאותיו בשצף קצף, מבלי לברור במילים, להגנת הציונות, מספרות סיפור אחר.. את יחסו לציונות הוא סיכם במעין "קרדו" שלו, באתר זה. מדבריו אפשר ללמוד כמה הוא קרוב לדעות הרווחות בשמאל הציוני, ("מרץ"). בחלק מדבריו הוא חוזר על ההסברה הציונית המקובלת.
רק שאלה קטנה מנקרת במוחי, למה הוא עמל כה קשה להוכיח שאינו ציוני? יש למישהו תשובה?
להלן ספירו בגדה ב- 12.8,05 (תגובה לשוסטרמן)
1) יש קשר היסטורי מוכח בין העם היהודי לארץ ישראל.ישוב יהודי תמיד התקיים בה לאורך ההיסטוריה.
2) חלק נכבד מהישוב הערבי בפלשתינה-פלסטין מורכב מגלי הגירה של ערבים מהארצות השכנות, מה שכמובן לא גורע מהזכויות שקנו להם בחלוף השנים. במקביל להגירה הערבית התקיימה הגירה היהודית לפלשתינה, הן בתקופת האימפריה העותומאנית ולאחר מכן לפלשתינה א"י בתקופת הכיבוש הבריטי, ואין לראותה כפלישה שנועדה לגרש את מי שחיו כאן.
3) התנועה הציונית במצבה ההיולי אינה תנועה קולוניאלית בנוסח ארצות קולוניאליות שבאו לכבוש ולנצל כלכלית ארצות מעבר לים, אלא תנועה שעונה על מרכיבים רבים המגדירים תנועת שחרור לאומית. במסגרת זו ההגירה היהודית לארץ ישראל היתה חלק מרנסנס לאומי, תרבותי ורוחני.
4) העימות שהתרחש כאן בין הישוב היהודי לפלסטיני בתקופת המנדט הבריטי היה בעל אופי של מאבק לאומי בין שתי תנועות לאומיות.
5) החלטת החלוקה של האו"ם בשנת 1947 היתה בעיקרה נכונה וצודקת וביטאה הכרה של הקהילה הבינלאומית בתנועה הלאומית היהודית ובקשר שלה לארץ ישראל.
6) אין ספק שמאות אלפי פליטים יהודים ניצולי השואה שחיו במחנות פליטים באירופה מבלי שאיש היה מוכן לקלטם, והעובדה שההנהגה הלאומית הפלסטינית במלחמת העולם השנייה שיתפה פעולה עם הנאצים, שיחקו אף הם תפקיד בהכרעה באו"ם.
7) ההתנגדות הפלסטינית המזוינת ופלישת ארצות ערב לישראל במלחמת העצמאות נועדו למנוע את הקמת המדינה ולסכל את החלטת האו"ם. אילו הצליחו, גורלו של הישוב היהודי היה רע ומר. הערבים הפסידו במלחמה ולכן הם נושאים לפחות חלק מהאשמה ביצירת בעיית הפליטים.
8) מלחמת העצמאות ב-1948 היתה מלחמה נגד משטרים ימניים, טוטאליטריים, דכאניים ומושחתים שנתמכו על ידי האימפריאליזם האנגלי והצרפתי. זו היתה מלחמה בעלת אופי אנטי אימפריאליסטי מובהק.
9) אין מלחמות סטריליות. ב-1948 ביצעה ישראל, כצד המנצח, גרוש מסיבי של האוכלוסייה הפלסטינית. ישראל ביצעה פשעי מלחמה ב-1948 אבל יש לראותם באור דומה לפשעי המלחמה של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. המטרה,מימוש החלטת האו"ם, היתה צודקת על אף הפשעים. לכן מכירה היום הקהילה הבינלאומית, כולל ארצות ערב והרשות הפלסטינית בגבולות שעוצבו במלחמת העצמאות, הם גבולות הקו הירוק.
10) בעיית הפליטים הפלסטינים דומה במהותה לבעיית הפליטים הגרמניים מחבל הסודטים. ההבדל הוא שגרמניה הסכימה לקלוט את הפליטים ולשקמם, וארצות ערב השאירו אותם במחנות כבני אדם חסרי זכויות אזרח ואדם.
11) עם הקמת מדינת ישראל סיימה למעשה התנועה הציונית את תפקידה כתנועת שחרור לאומית והיא נהפכה לזרוע של ממשלת ישראל.
12) לאחר מלחמת יוני 1967, קיבלה מדינת ישראל ועימה התנועה הציונית אופי קולוניאליסטי גזעני בעל סימני היכר לאומניים ודתיים משיחיים. הצינות או ישראל (כאמור הינו הך) סורסה ועוותה עד לכדי בת ברית של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה.
13) ישראל הפכה למדינה הנשלטת במידה רבה על ידי הצבא והשירותים החשאיים. הסירוס והעיוות שהתרחשו מאז בישראל מאז יוני 1967 מזכירים את העיוותים שהתרחשו בברית המועצות שהביאו לבסוף לקריסתה, וסכנה דומה נשקפת לישראל אם תמשיך להיות מדינת קסרקטין צבאי.
14) כל איש שמאל דמוקרט שזכויות אדם ושוויון ערך אדם מהווים חלק מהשקפת עולמו ילחם בישראל הכובשת ובערכיה הגזעניים מאבק חורמה עש שתסיג כוחותיה מהשטחים הכבושים ותפרק את מצודות האפרטהייד, ההתנחלויות.
15) פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים יתרחש במסגרת הסכם שלום שבמסגרתו תתרום גם ישראל את תרומתה (פיצויים לרכוש, סיוע ליישובם במדינה הפלסטינית ובארצות אחרות).
16) כמי שעוקב אחר פרסומי המתנחלים אני סבור ששוסטרמן מגזים כאשר הוא קובע כי המתנחלים "מכשירים את הלבבות" לג’נוסייד. הם מסתפקים בטרנספר. זה די והותר גרוע, לא צריך להוסיף. סכנת ג’נוסייד דווקא נשקפת לשחורים בסודן מידי ממשלת סודן, אבל לצערי מדינות הליגה הערבית, כולל הרשות הפלסטינית, עושים מאמצים למנוע סנקציות על סודן במקום להתייצב נגדה למען מיליון הפליטים שנעקרו ממקומם ועומדים בפני סכנת השמדה. זה כמובן לא מזיז לשוסטרמן. מה אכפת לו שערבים רוצחים שחורים? הוא לא גזען.
נו, אז חלץ אותנו מהתהייה, ופרש את החידה
אני מודה לשמואל אמיר שהביא את תגובתי שפורסמה בשעתו (לא ב-12.8.05 כפי שכותב אמיר, טרם הגענו אליו, אלא ב-12.8.2004) בויכוח שהתעורר בנושא הציונות (בעקבות טורי "סמרטוט אדום" מ-10.8.2004).
אמיר שואל מדוע אני מתעקש להיקרא לא ציוני, וכל המבין את הכתוב, אין צורך לפתור חידות כפי שמבקש המגיב מעלי, יקבל את התשובה בסעיפים 11 עד 14.
כלומר עד 67 הכל היה בסדר….
מציע בכל זאת לקרא גם הסעיפים 1 -11
התעלומה נשארת בעינה.
הרי מפלגתו הקומוניסטית של שמואל אמיר השתתפה בביצוע ה’נכבה’ ובהקמתה של היישות הציונית הקולוניאליסטית ונציגה (מאיר וילנר) חתם על מסמך היסוד הציוני הקרוי ‘מגילת העצמאות’.
חוץ מזה מנהיגי המפלגה הקומוניסטית גייסו כסף ונשק בארצות האחיות במזרח אירופה לצבא הציוני והחבר אליהו גוז’נסקי, מזכיר הוועד המרכזי, נהרג בתאונת מטוס כשהיה במשימת גיוס נשק לצבא הכיבוש בעיצומה של ה’נכבה’.
אז איך זה מסתדר, לעזאזל? מישהו נתן הוראה להחליף את הדיסקט?
לשמואל אמיר,
אין להבין מ-16 הנקודות שכתבתי לעיל כי עד 1967 הכל היה תקין. אם תעיין בשאר התגובות שנכתבו בעקבות אותו טור, תקרא, כי כתבתי שגם לפני 1967 היה הרבה מה לבקר, כמו למשל הממשל הצבאי, אבל מה שהתרחש לאחר מלחמת יוני 1967 היה שינוי מהותי ומשמעותי ששינה את פניה ואופיה של מדינת ישראל.
יישר כוח, מר ספירו, על עמדתך הכל-כך צודקת והגיונית בנוגע לציונות עד 1967.
16 הנקודות שהעלת ב 12/08/2004 הן תמצית חובקת הכול של הרעיון הציוני לגווניו ומעשיו היצירתיים בארץ ישראל.
ולכן- אני מוחל לך על כל חטאיך האנטיציוניים- כגון השוואת "פשעי" הציונות המפורסמות שלך לנאצים ולנאציזם- שאתה מרבה לעשות.
לא יצליחו "המפרקים" הנלוזים השונים לנתץ את מדינת ישראל ולהבריח מכאן את שאריות הטבוחים, כל עוד קיימים בגדה אנשים כמו ספירו.
חן-חן לך מר ספירו.
מדוע החייאת השפה (הארכאית) העברית על ידי התנועה הציונית נחשבת להצלחה?
האם משום שרבים (מאוד) מחמישה מיליון ישראלים, שזו שפתם היחידה, מנותקים מהעולם החיצוני באמצעות החומה העברית?
איני בא להתווכח על פרט זה או אחר מטעוניו המלומדים לכאורה של מר אמיר אודות הציונות.
הבעיה העיקרית בטעוניו היא המסד הרעוע עליו מונחים עובדות אלו.
בנסיונותיו להכפיש את הציונות ולהפכה לתנועה קולוניאליסטית הוא מתעלם מהעובדות הבאות:
1. מצוקתו הנוראה של הצבור (העם) היהודי באירופה בסוף המאה ה19 ובתחילת המאה העשרים כאשר היה ברור שלא ההתבוללות לא הסוציאליזם ולא תנועות טריטוריאליות מסוגן של "הבונד" יפתרו את המצוקה ואת תפיסת היהודים כשונים.
מצבו זה של העם היהודי הינו ייחודי ולא אפיין אף תנועה קולוניאלית.
2. ארץ ישראל לא נבחרה "במקרה" כיעד "להתפשטות" לא אוצרות טבע ולא שאיפה קלה לרווחים על חשבון "ילידים" הביאה להגירת (עלית) היהודים לארץ. שלוב של זיקה עתיקת יומין עם מצוקות ההווה הניעו את העליות השונות.
3. מעשי הערבים אינם זוכים כלל להתיחסות המחבר, כאילו הם היו הצד הפסיבי הנפגע ואינו פוגע.
גם אם מטרת הציונות היתה להקים מדינה ליהודים בארץ ישראל הרי תגובות הערבים כללו דחיה עיקשת של כל הצעת פשרה מהקמת מועצה מחוקקת בשנות ה 20′, סרוב למסקנות ועדת פיל, אי קבלת הספר הלבן ולבסוף דחיית הצעת החלוקה.
מחדלים אלו השפיעו מאד על גורלה המדיני של הארץ שיכלה להשאר ערבית ברובה וללא כל בעית פליטים.
מעשי הטרור של הערבים (מאורעות 21′ 29′ הביאו לתגובות של ארגוני המחתרת והסרוב האלים לקבל את החלטת החלוקה הולידו את בעית הפליטים.
להצדיק את "החייאת" העברית באמצעות השוואה לגאלית או וולשית לא נימוק משכנע. זה פשוט אחד מסימני ההיכר של לאומניות, במקרה זה ציונית, שספירו מצדד בהם במרץ, ואז לשם "איזון" כביכול מגיע בדרך כלל איזה שואל אלמוני מן הימין, המסייע לו לשמור על התדמית שהוא צולף בימין במרץ לא ציוני בלתי נלאה.
לא ברור אם העברית טובה או רעה ליהודים, בכל מקרה האופן שבו נכפתה לא הועיל לאף אחד, ואין בזה שום הצלחה, למעט הפגנת כוח שאכן אפשר להכריח מיליון ילדים לדבר בשפה שהשלטון מחליט שהיא נכונה מבחינה אידיאולוגית. לשם הצדקת הפרוייקט מגייסים מיתוסים שונים, כפי שעושה כל תנועה לאומית הכופה עצמה באלימות על נתיניה. העברית המיתית, הציונית, רווייה אלימות כמו האידיאולוגיה שהיא מנסה להחדיר.
הסבר פשוט,
הצלחה נמדדת על פי השגת המטרה. המטרה של הפיכת העברית לשפת חיה ומדוברת היתה אחת ממטרות התנועה הציונית, וזו הושגה מעבר למצופה. ההצלחה בולטת עוד יותר על רקע כישלון האירים להחליף את האנגלית בגאלית אירית וכשלון הוולשים בהשלטת הוולשית.
אתה/את טועה בענין ניתוק מהעולם בגין חומת השפה העברית. ישראל היא אחת המדינות בהן השליטה בשפה שניה היא מהגבוהות בעולם (גם משום שמדובר במדינת הגירה וגם משום שבבתי הספר לומדים לפחות שפה זרה אחת, בדרך כלל אנגלית, ולעתים גם שתי שפות).
לא טוב שאנטי ציונות קנאית משבשת את היכולת להכיר בעובדות פשוטות.
האם הצרפתים, שרבים מהם מסרבים להידבר עם זרים בשפה אחרת, אף על פי שהשפה האחרת שגורה בפיהם, "מנותקים מהעולם החיצוני"?
האם הגרמנים והספרדים, שרבים מהם אינם דוברים שפה אחרת, "מנותקים מהעולם החיצוני"?
האם אומות אירופה שמדבבות סרטים לשפתן ובכך מונעות הרגלת האוזן לשפה אחרת (גם אם אין זו מטרת הדיבוב אלא תוצר לוואי) "מנותקות מהעולם החיצוני"?
אליבא ד"יסביר לי גדעון ספירו", גם המוני היהודים בארץ היו מדברים כל אחד את שפת המקום ממנו הוא בא ואך ורק אותה, הם לא היו מנותקים כלל.
אך האם היו מסוגלים להידבר זה עם זה?
למה אינכם לומדים ערבית, שפתו היפה והעשירה של העם שעל זכויותיו אתם מוסרים את נפשכם יום יום ולילה לילה מעל צגי המחשבים?
בכך תוכלו לא רק לצאת מהניתוק שציונות כופה עליכם באלימות ע"י הקמת חומת הפרדה לשונית ביניכם ובין העולם החיצוני, אלא גם תוכלו להתחבר להמונים העמלים בכל רחבי העולם הערבי הגדול מהאוקיאנוס ועד למפרץ הנאבקים נגד האיסתעמאר והסהיונייה ובעד האיסתקלאל והאישתראקייה.
היום שבו שמואל אמיר, ‘הדג האילם’ או ‘דניאל’
יתחילו לטהר את הגדה השמאלית מהשפה הציונית הארכאית ויפליאו בסילסוליהם בשפת ערב יהיה יום חג ויסמל את ראשית הגאולה מהציונות בפלסטין הדווייה.
ואנחנו, אוהבי ציון ושפת עבר, נמשיך לשיר את שירו הנפלא של המשורר הקומוניסט הגדול, חובב ציון האמיתי בלב ובנפש, אלכסנדר פן:
———–
אדמה אדמתי
רחומה עד מותי
רוח רב חרבוניך הרתיח
ארשתיך לי בדם
שאדם ונדם
על גבעות שיך אברק וחרתיה
המחול בגלים
יעגל עיגולים
עורי שמש – לעד בחרתיה
ביומי ולילי
לי יהוד עמלי
על גבעות שיך אברק וחרתיה
כאן צמרות הזיתים
מזמרות זה ביתי
אבן אבן תלחש הכרתיהו
הרה, הורה שלי
יבולי מבשילים
על גבעות שיך אברק וחרתיה
בשבועה לוהטה
את שבויה לי עתה
זה הלב את נדרו לא ירתיע
כי צווני חרות
האדם הפשוט
על גבעות שיך אברק וחרתיה
—————
ארשתיך לי בדם
שאדם ונדם…
ביומי ולילי
לי יהוד עמלי…
כאן צמרות הזיתים
מזמרות זה ביתי…
רק כדי להעמיד דברים על דיוקם:
ציונות ועברית זה לא אותו דבר. אפשר להיות ציוני ולדבר בכל שפה שבעולם ואפשר להיות עברי בלי להיות ציוני כלל.
אתה מזכיר לי את התעמולה הקומוניסטית של ראשית שנות ה-50 (נא לעיין בפרסומים המתאימים): עלייה, התיישבות, ביטחון, בניין הארץ – לא זאת הציונות.
כל אלה והתחייה הלאומית והתרבותית של העם היהודי המתבטאת בחידוש השפה העברית – זאת בדיוק הציונות. בלי עלייה, התיישבות, ביטחון ובניין הארץ ע"י הציונים אף אחד מכם לא היה פה היום, הייתם ירויים בבאבי יאר או שרופי באושוויץ – או מפוזרים באיזשהו פיזדי לוך בין האנטישמים.
תהיו ‘גברים’ ולא רק פטפטנים: עשו מה שהנרי לאווי עשה, לכו לקנדה ותתחילו לדבר אנגלית או צרפתית. כל אחד מכם כאן הוא ביטוי להגשמת הציונות ונצחונה – גם אם תקללו את הציונות (בעברית!) מהבוקר עד הלילה.
מנין לך הבטחון הזה ? היהודים שרדו גם מחוץ לארץ ישראל ועם השפות שדברו, כולל יהודית (יידיש ולדינו) ןשפת הקודש עברית לספרות וריטואל. הישראליות האלימה הזו שאתה מבטא קיימת בסך הכל שלושים ארבעים שנה ובהם לא ראינו לא בטחון ולא שלום. אולי באמת קנדה…אבל ישראל לא מאפשרת במקום זה מציעים לקבל דירה בקיבוץ מופרט וביטוח רפואי חינם (למחלות שנקבל כאן). כדי להגשים את החזון הזה
— קישור —
צריכים לרכז את כולנו כאן…
להזכירך, הטבחים הגדולים ביהודים בוצעו גם על אדמת ארץ ישראל, היו מלחמות אחים עקובות מדם, היו חורבנים, גירושים, גלויות, משטרי אימה ושעבוד (יהודיים למהדרין), שוטים ועקרבים, עבודת אלילים, הכל היה גם כאן.
החזון המשיחי הורוד והפשטני שלך, בהחלט מזכיר לנו נשכחות. בעברית, כמובן.
אנשים כשמואל איר טוענים שהציונות היא קולוניאלית מכיוון שהתחילה בכך שהתרימו סכומי כסף גדולים מיהודים בחו"ל, קנו קרקע מהאפנדי שישב בביירות או בדמשק, וגירשו את הפלאחים באמצעות המשטרה הטורקית או הבריטית.
מעבר לשאלה העובדתית, כלומר האם הפלאחים לא קיבלו פיצוי מהציונות כפי שנאמר בדו"ח ועדת שאו מ-1930, או שהפלאחים לא הפסידו כלום מכיוון ששילמו דמי חכירה ריאליים, הרי שגם אם אכן היה פה "נישול" אין פה שום קולוניאליזם, וזאת מסיבה פשוטה : אותו הדבר היה עושה בסופו של דבר האפנדי גם בלי שהציונות תתערב!
בחברה פיאודלית, כפי שהיתה הארץ בימי השלטון הטורקי, אותה קרקע שייכת בשלמותה לאציל (ברון, אפנדי) ולאיכר המעבד אותה ומשלם לאציל חלק מסויים מהיבול. במסגרת תהליך מודרניזציה מועברת תמיד הקרקע לאחד מהם (נחשו מי), והוא מגרש את האיכרים ללא פיצוי, בהיות מערכת המשפט, המשטרה והצבא לצידו, ממש כפי שקרה בבריטניה במאה ה-18 בתקופת ה-enclosure (גידור).במלים אחרות, הציונות פעלה לכל היותר כסוכן מודרניזציה, תהליך שיש לו גם מגרעות ניכרות אבל הוא בלתי נמנע.
עופר יהלום
‘ישראל לא מאפשרת’ לכם לעבור לקנדה?
תמהני.
מה אומר על זה בן הראש?
ראשית לכל, תודה לך על הגדרתך "ציונות". הגדרה זו תצטרף, מן הסתם, לעוד רבות אחרות, חלקו נחרצות כמותה וחלקן נחרצות פחות. עם זאת, שים לב שביסוסך את הציונות על השפה העברית מוציאה מכלל המחנה הציוני את האדונים הרצל ונורדאו המנוחים ועוד הרבה מאד פעילי ארגונים "ציוניים" גם בהוה, יבדל"א.
השאלה "מה היה קורה אילו" היא שאלה יפה ומענינת. באותה מידה יכול להיות ש" בלי עלייה, התיישבות, ביטחון ובניין הארץ ע"י הציונים" היתי היום דוקטור לפיסיקה גרעינית, או שהיתי לומד פילולסופיה שנה חמישית ואולי היתי מגיע עד גיל 21 לירח.
קשה להאמין, אבל לשפה העברית יש עוד כמה מחוזות מעבר ל"עליה", התישבות", ובטחון" . בנין הארץ הוא דבר שלא נעשה על ידי בני אדם, אלא על ידי השי"ת בלבד; אנחנו לכל היותר יכולים לעבדה ולשמרה, די בשונה ממה שעושים רבים המכנים עצמם "ציונים".
דן תמיר
ד.א: אהבתי את צירוף הסמיכות-מלת קישור "שרופי באושויץ". זה מזכיר את סגנונו של רטוש; הנה תשובה אפשרית לשאלתו המפורסמת של פאול צלאן 🙂
כן, יש נטיות סמיכותיות גם בשמה של לימור לבנת וחברה שלמה דברת…לאן הם נוסעים ?
לגבי לבנת (הספיר) לפחות יש רמז בכתובים, אבל מה עם דברת ? א פרופו שרופי…
עשית לי את היומית מעל ומעבר. אני גאה שעדיין ישנם ישראלים כמוך באתר הזה.
למעוניינים אספר על רגל אחת מתי ובאיזה תנאים שמעתי את שירו הנפלא של אלקסנדר פן עם הלחן המרגש- "אדמה אדמתי רחומה עד מותי…"
השנה 1966, ואני שומע כבכל ערב "קול ישראל" בליווי ציפצופים, שריקות, חבטות, חרמות וקולות מתהום אפל, שם חוגגים שדים ומכשפות, של תחנות הפרעה סובייטיות, וכמו באגדה- פתאום נוצר שקט, ממש שקט, שקט מפחיד.
והקריינית מכריזה על ביצוע השיר "אדמה אדמתי…" אני כל-כך מצטער שמרוב התרגשות לא זכרתי את שמה של הזמרת היקרה שביצעה את השיר בקולה הערב והיפה ובמיומנות רבה.
למחרת, בחשמליה, בה עבדתי, ראשון נכנס המהנדס הראשי לשאול משהו בקשר לשנאי.., ובאוזן-" אני רוצה את המילים -מילה במילה- של השיר הנפלא. לא ישנתי כל הלילה מרוב התרגשות". ובקול רם- "חסר לך שלא תבצע את זה עד מחר". אחריו נכנסו בכל מיני טוענות עוד עשרים חברים יהודים עובדי המפעל, ובפי כולם בקשה אחת ויחידה:
"תשיג לנו את המילים ואת התוים".
אלה היו יהודים אמיתיים, ליבותיהם היו מלאי ערגה למדינה היהודית, לתרבותה ולשיריה. והעובדה שהמשורר אלקסנדר פן היה קומוניסט רק חיזקה בהם את הזיקה לאדמת המולדת.
ולכל שונאי ישראל ויהודים אני מייעץ : לכו לקנדה, לאוסטרליה, לאינדו-ברזיליה, רק לכו מכאן מה שיותר רחוק ויותר מהר, וקחו עמכם את מולידיכם, את צאצאיכם ואת האתרים שלכם.
האתר האיכותי והסובלני "הגדה השמאלית" רק ירוויח מזה.
אתה כותב :
בחברה פיאודלית, כפי שהיתה הארץ בימי השלטון הטורקי, אותה קרקע שייכת בשלמותה לאציל (ברון, אפנדי) ולאיכר המעבד אותה ומשלם לאציל חלק מסויים מהיבול.
לא דובים ולא יער בכל הנוגע לפלסטין.
עד שהאימפריה העות’מאנית הנהיגה רישום טאבו, היתה הבעלות על הקרקע מוגדרת על-ידי חזקה, איכר שעיבד את אדמתו היתה לו חזקה עליה. לא היו מעולם אדונים פאודלים *שהם בעלי הקרקע* ושהאיכרים הם אריסיהם. כשהונהג רישום בטאבו ניצלו עירונים עשירים (שכונו בטורקית "אפנדים") את חוסר הנגישות והבורות של האיכרים ורשמו על שם-עצמם קרקעות במרמה. זה לא פאודליזם ולא בנו של פאודליזם, זו סתם ספסרות.
לא לחינם, המילה הערבית שמתרגמים אליה פאודל איננה "אפנדי" (שהוא כאמור מילה טורקית לעירוני עשיר) כי-אם "אקטאעי". ה"אקטאעיה" היו למעשה בעלי רשות לגבות מיסים משטח מסוים ולא בעלי הקרקע באותו שטח.
אבל אופן השגת הקרקע הוא רק פן צדדי באופי הקולוניאליסטי של הציונות, העיקר הוא היותה הגירה למטרת השתלטות על ארץ תוך שימוש מוצהר ומכוון בפרקטיקות של נישול, גירוש והדרה פוליטית וכלכלית.
שתי השפות , עברית וערבית הן שפות שמיות עם הרבה מלים דומות כך שהשפה העברית לא יכולה להוות חיץ בין התרבות הערבית לתרבות הישראלית-עברית . אתה שואל מדוע ישראלים לא לומדים ערבית ? ישראלים ממוצא אירופאי לא יכולים ללמוד ערבית ורצוי גם שלא ילמדו כי זה בסך הכל נשמע מגוחך כאשר ישראלי-אשכנזי מדבר במבטא האשכנזי שלו ערבית , למה לטנף את השפה הערבית ? השפה הערבית היא באמת כדבריך שפה עשירה גם הכתיב הערבי הרבה יותר יפה מהכתב העברי . אגב יש לומר סהיינה (ציונות)
שומו שמים למה הגענו, צעירינו נפעמים לשמע הידיעה שהשיגו גרין קארד או את הנתינות הפולנית. הרוסים נוסעים לגרמניה וממשלת ישראל פועלת במרץ אצל ממשלת גרמניה שתאסור זאת עליהם. במצב כזה לשלוח אפילו את האנטי ציונים מהארץ?
ליורם בר חיים – התיאור שלך נשמע לי קצת מפוקפק. הרישום בטאבו של קרקעות אמנם הונהג לראשונה בארץ באמצע המאה ה-19, אבל הרישום היה אטי מאוד, ובתחילת המנדט כמעט ששום דבר לא היה רשום. כשקמה מדינת ישראל. כמאה שנה (!) לאחר תחילת הרישום עדין רוב הקרקעות לא היו רשומות.
גם אם התיאור שלך נכון, אתה בעצם מתפרץ לדלת פתוחה; לפי תיאורך, ה"אקטאעיה" לא היו אצילים או בעלים המחכרירים קרקע לפלאחים, כי אם גובי מסים עבור הסולטן תמורת עמלה (נכבדה מאוד, יש לציין). ה"אפנדי" היו הראשונים שהקרקע היתה רשומה על שמם בטאבו, ומכאן שהיו הראשונים שיכלו למכור אותה לגורם חיצוני או לעשות בה כרצונם בלי שיעבדו אותה.
למתנגדי העברית למיניהם – למרות טענות התנועה הציונית, נראה לי שהסיבה שהיהודים שבאו לארץ דיבור ביניהם בעברית היא פרוזאית לחלוטין: מכיוון שבאו ממדינות שונות זו השפה היחידה שכולם הבינו, למרות שרובם דיברו בה באופן עילג למדי.
צה?יו?ניה = ציונות
צה?י?נה = ציונים (אנשים ציונים)
צה?יו?ני = ציוני
צה?יו?ניה = ציונים כתואר, כמו "הפשעים הציוניים".
בכל המקרים ה-צ מבוטאת בדומה מאד ל-ס.
קודם כל, עופר, אתה מוזמן לבדוק עם כל מרצה להיסטוריה של המזרח התיכון מהו אקטאעי, מהו אפנדי ומה היתה שיטת הבעלות על הקרקע.
שנית, האפנדים לא היו "בעלים" של כל הקרקעות בארץ, אלא השיגו לעצמם במרמה (כפי שהסברתי) קרקעות מסוימות, לחלק מהאיכרים בהחלט היה טאבו על האדמות.
שלישית, מי שקונה קרקע מספסר ומגרש איכר בעל חזקה אינו "סוכן של מודרניזציה" (אלא אם מקבלים את הטיעון המשותף לפוסט-מודרניסטים ולימנים שלפיו כל הקולוניאליזם הוא סוכנים של מודרניזציה) כי אם מנשל.
יורם בר-חיים
השפה העברית היא מפלטו האחרון של הציוני. כאן יוכל להתרווח ולחגוג את ניצחונו. אלא שכבר ב"גדה השמאלית" פורסמו מאמריו מאירי העיניים של רון כוזר המבהירות היטיב ש"תחיית השפה העתיקה" זה לא בדיוק הענין. בתרועת הניצחון נשכחו גם הקורבנות – הלדינו והיידיש. זו האחרונה נעזבה כיוון שבעיני הציונים לא הייתה לשון אלא ז’רגון. בכך הושפעו גם מן האנטישמיים שבזו ל"אוסטיודן" ולתרבותם. יצירת שפה חדשה אינה כה יוצאת דופן בעידן הלאומי כפי שזה נדמה. למעשה נוצרו גם השפות של אירופה המודרנית מדיאלקטים שונים לשפה ייחודית אחידה רק עם יצירת מדינת הלאום. ביצירת השפה נועדה השפעה עצומה למדינה ע"י בתי הספר בה לומדים את השפה הרשמית, ע"י שפה רשמית בה היה צריך לשלוט על מנת לעבוד בשירות הציבורי, לקבל רישיון של עורך דין ורופא. אין יודע מה היה קורה לעברית בלי הכרזת שלטון המנדט הבריטי על העברית כאחת מהשפות הרשמיות של פלסטינה. מעשה זה היה כנראה הצעד החשוב בהנחלת השפה לאוכלוסייה שטרם דיברה את השפה, אולי חשוב ממפעלו של בן יהודה. בהיסטוריה של הלאומיות ידועה תקופה של "מיליטנטיות לשונית" שהייתה חזקה במיוחד בימין הקיצוני. כמה תגובות כאן מזכירות את התקופה.
כשיהודי מהגר מרוסיה לארה"ב, עליו ללמוד אנגלית, ובינתיים יסתייע באידיש שבידיו אם יגביל את קשריו לקהילה היהודית.
כשיהודי מהגר לצרפת, עליו ללמוד צרפתית.
אך אם יהודי היגר לארץ, בלא העברית, היה עליו ללמוד:
לאדינו (להדבר עם יוצאי ספרד וכיו"ב), אידיש (להדבר עם יוצאי אשכנז), תורכית / אנגלית (להדבר עם השלטונות), ערבית (כדי להדבר עם ילידי הארץ), ועוד כהנה וכהנה שפות.
מעבר לכך: לולא העברית כל אחד היה צריך ללמוד את כל הנ"ל (למעט התורכית), בבית הספר, או שכולם היו מתחילים לדבר אספרנטו. אבל אז מגיבי הגדה היו מאשימים את האספרנטו כשפה קולוניאלית מיובאת ונטע זר ועוד כהנה וכהנה.
הבטחון שלי נובע מההגיון שיש לי בראשי ומההיסטוריה שאני יודעת.
המדינה, יקירי, קיימת 57 שנים, שזה קצת יותר מ-30 40 שנה, וכבר ב-1920 השפה העברית הוגדרה כשפת הישוב. וביחד זה באמת יוצא הרבה יותר מ-30 40 שנה.
"הטבחים הגדולים ביהודים בוצעו גם על אדמת ארץ ישראל"?
צר לי, *כל* מה שהיה בארץ, בכל שנות ההיסטוריה, לא מגיע לקרסוליים של גזירות תתנ"ו, של גזירות ת"ח ות"ט ושל השואה.
אגב, מה רע בעבודת אלילים? דניאל קלטי, למשל, ממש מצדד בה.
השוואת העברית לצרפתית, ספרדית, גרמנית… הצחקתם אותי.
מיליוני בני אדם מדברים בשפות אלו ולכן אפשר ליצור בהם למיליונים ולתרגם לשפות אלו מכל שפה אחרת עבור מיליונים.
העברית היא חומת הגטו של חמישה מיליון בני אדם שאמנם לומדים שפה שניה אבל לא יודעים אותה (ההבדל הקטן)
הכשלון של האירים והוולשים בהחייאת שפתם העתיקה היא ההצלחה שלהם ו"ההצלחה" הציונית בכך היא הכשלון שלנו (בדומה לשאר ההצלחות הציוניות)
בדרך כלל אנשי שמאל מביעים דאגה מהיעלמותן של שפות, ומוקיעים את השתלטותן של מעט שפות בשיח הכלל עולמי.
משום מה, כאן מהללים את כשלון האירים והוולשים בהחייאת שפותיהם (שנעלמו, אגב, עקב דיכוי וכיבוש שמכניס לכיס הקטן את מה שאנו עשינו לפלשתינים ויהיה קשה, גם אם נרצה מאוד, להתעלות על זה).
םיפר לי מכר שביקר את בתו הלומדת בבודפשת. בהונגריה נמצאים כיום כמאתיים אלף יהודים ברישיון וללא. רבים מהם באו מישראל. המספרים עולים ועולים. המון קיוסקים, חנויות, ושירותים שונים, מאויישים ע"י יהודים. {גם שירותי מין: "ללא מחלות, סיבוכים, ובאופן דיסקרטי ביותר, כנהוג במוסד"}
באחד העיתונים החשובים הופיע מאמר באותיות לבנה אדומות ומאירות:
"הם שוב חוזרים"
ותגובות רבות בהתאם למאמר. פרופסור x, אישיות אקדמית ידוע ונערצת, עונה לשאלה –
מה עושים מול האינווזיה היהודית המחודשת ?
"אם לא תהיה ברירה נפתח מחדש את שערי אושוויץ ונבעיר כמקודם את התנורים…"
שאלתי את מכרי- למה לא לומדת בתך כאן בארץ?
ענה לי-
"מה אני משוגע? פה אפשר ללמוד? במדינה הפאשיסטית הזאת…?"