אשכנזי דורש ספירה מחודשת של הגופות
עם סיום ספירת ההרוגים הוכרז המנצח במרוץ לרמטכ"לות: האלוף דן חלוץ (דן האיום) צבר במהלך כהונתו כסגן רמטכ"ל שלוש אבדות בנפש יותר מאשכנזי, ובכך זכה בתפקיד הנחשק ובאחת המשכורות הגבוהות ביותר בצה"ל (אחרי משכורתו של קצין תעמולה ראשי, תא"ל יאיר לפיד). ניצחון זה הוא זריקת מרץ לקריירה הצבאית של חלוץ שהיתה בסכנה לאחר שבפעולת חיסול ילדים בדרום עזה תחת פיקודו, נהרג גם מבוגר חף מפשע. האלוף גבי אשכנזי התמרמר על הבחירה וטען כי גופותיהם של נהג D-9 וחמישה פלשתינאים עדיין קבורות מתחת להריסת בית בג’נין, שהוחרב במהלך מבצע תחת פיקודו, ושהכללתן בספירה תעניק לו את הניצחון. חלוץ ייכנס לתפקיד בעוד מספר חודשים, עד אז הוא מתכוון לנצל את זמנו הפנוי ולהוציא לאור ספר שירים לילדים פרי עטו – "מכה קלה באווירון".
תגובות
א ה ב ת י ! !
מ צ ו י ן! כן ירבו!
מ ע ו ל ה – אהבתי במיוחד את ההברקה: "לאחר שבפעולת חיסול ילדים בדרום עזה תחת פיקודו, נהרג גם מבוגר חף מפשע". צריך לקרוא עוד פעם בכדי לא לפספס את הנוסח הזה שהפך כבר לשגרה בכל העיתונים.
בלעדי האנשים הנל היו רחובותינו נהרות דם
תשובה יהודית עתיקה:
ועכשיו מה הרחובות?
🙂
דן תמיר
ליוסי רוזן – זו הטענה השכיחה של הממסד ושל הצבא. אם לא היינו עושים כך וכך, היה הרבה יותר גרוע. לפי הלוגיקה הזו, אפשר לעשות הכל. אפשר להקים גם מחנות ריכוז לפלסטינים (שכבר יש). אם לא נקים יהיה הרבה יותר גרוע…
אם לא הייתי כותב כאן את התגובה הזו- אל תשאל מה היה קורה…
ליוסי רוזן,
תמשיך להאמין לתעמולה-זה טוב.
ילד פלשתיני- יהפוך לנער
מי שנורה בטעות- יהפוך לרעול פנים
קצין בצבא, ועוד בכיר כדן חלוץ, המודה שאין לו בעיה עם הרג אזרחים, בכדיי לשרת מטרות צבאיות, מקומו הוא כרמטכ"ל בסין, ולא במדינה דמוקרטית!
ולחשוב שלכל אורך שנות החינוך בבית הספר והתיכון, כאשר אני גדלתי, דמותו של דן חלוץ היתה ה"אייקון" המבוקש, הסקסי, הרצוי, שכל ילדה ציונית טובה רצתה "לתפוס" ולהיות לו לרעיה נאמנה ומסורה היושבת בבית ומחכה שיחזור מן ההפצצה…באמת, לקח שנים ארוכות לבודד את המרכיבים האלה, ולהוציא אותם עם פינצטה מן המוח. הארוטיקה הציונית של האשה המחכה ליפי הבלורית הרוצחים ולא שואלת שאלות. אני עוד זוכרת ששלחתי חבילות לחייל שלי בסיני והרגשתי כל כך נפלא…הרוצח שלי הפרטי (שבאמת הפך לטייס קרב אחרי כן) החתיך וחבריו הנועזים מגינים עלינו…נידמה לי שלא דנו מספיק במרכיב הזה, אם כי היתה חוברת של תו"ב שהוקדשה לזה. אני זוכרת ידידה שלי מהתיכון שנישאה לקצין בקבע בחיל הים, ואמרה שהיא רוצה את הבעל שלה "אחד שחונק ערבים בידיים", בחורה עדינה, דקת איברים, מבשלת גורמה. פתאום יוצא המשפט הזה מהפה…ואף אחד לא חשב שזה מוזר. לפני חמש עשרה שנה.
מה זאת אומרת "הרג אזרחים,בכדיי לשרת מטרות צבאיות"?
משימות צבאיות משרתות מטרה פוליטית.
אופי המשימות ומשקל הפצצות נגזר מאווירה שמשרים קברניטי המדינה.
קצת קשה להאשים דרג מבצע (מלבד כמובן לגבי פשעים ספציפים) כאשר האווירה היא אווירת מלחמה לה תורמים הדרג המדיני והצד השני
יש לי בשורה מעט מדכדכת בשבילך: כבר לא תהיה מרצה ללוגיקה בטכניון.
יוסי רוזן צודק, וזה שהממסדים אוהב להיתלות בטיעון שלו לביצוע פשעים לא הופך את הטיעון למופרך.
כל העניין כאן הוא חוש מידה ורמת מוסר.
אין ספק שחלוץ טעה ובגלל הטעות שלו נהרגו חפים מפשע.
יתכן והוא צריך לשלם על זה, יתכן ולא ("טעות בזמן מלחמה" וכו..). אבל אם כבר הולכים לקיצוניות כמו שעשה הדג האילם אז בואו נזכור שהטעות של דן חלוץ היא המשימה המוצהרת של רבים מלוחמי הצד השני.
האם לכולם כאן (אמיר, למשל, שכה אהב את הפיסקה עם "המבוגר החף מפשע") אין בעיה עם זה??
נכון – כולנו שותפים לחוויות שטיפת-המח, מידיהן של מורות פשיסטיות ומנהלות, המצדיעות במועל-יד (מה שאיננו מונע, כמובן, מכל אבירי "זכויות-העובדים" להגן על החלאות דנן, מפני פיטוריהן, ההיפר-מוצדקים והסופר-מתבקשים). והנה, לדוגמא, שיר, שלמדתי בכיתה א’, או ב’ – במחנה-הריכוז שז"ר, שברחובות – שיר, שתיאר את כל הדברים הטובים, היפים והנעימים בחיים, תיאר אוירה טהורה ויפה, של אחווה ושלום – וכיצד הסתיים? במלים, "ובדיוק לשם-כך, אנו לוחצים על ההדק".
"ובדיוק לשם כך, אנו לוחצים על ההדק".
איזה עם סגולה!
ד"ש מבית ספר סמילנסקי…הותיק והיותר מגעיל…
כן,בתי הספר ברחובות זה מקור לא אכזב לסיפורים מהסוג הזה. עוד מראשית ימי "המושבה". בדור שלי התגאינו בכתובת הגרפיטי על דה שליט "כלא" וציור החומה מפינק פלויד, אבל האמת, זה לא מצחיק. שטיפת מוח, בהקשר של רחובות, זה לא עניין קל ערך ומשעשע…כשנהיה גדולים דניאל, נכתוב ספר על רחובות. כבר יש התעניינות וציפיה כוססת בקרב קהל קוראינו הפוטנציאלי…אולי תציע שם קולע?
מה עם "לא מנוחה ולא נחלה" או "רחובות זועמים" …
אז את מרחובות!!! ואיך את לא אומרת מלה אחת כל הזמן. ואיך זה, בדיוק, שאינני זוכר אותך משום פעילות? הה? שהרי, בין השנים 1991 ל-2004, הייתי מעורב, כמעט נון-סטופ, בכל פעילות שהיא, מ"שלום עכשיו" שמאלה, שהתקיימה באיזור רחובות רבתי. או שעזבת אותה עוד קודם? איך אפשר… אני יודע, רחובות היא "עיר ימנית" וזה, המון דתיים ותושבי שעריים, שמצביעים או ליכוד, או מפד"ל, או לחרדים – אבל, עדיין, מה עלי-אדמות יפה יותר, מאדמות השדות שסביבה – אח, הפרדסים!! (מורגש שאני גולה ממולדתי, הה? רק חצי-שנה וכבר מרגיש גמור) על רחובות, ככזו, אין אני מסוגל, נפשית ופיזית כאחד, לכתוב דבר שלילי. לא בהיותי כה רחוק הימנה. אח, הפרדסים והיופי.
ולהבדיל: כן, באביב שעבר, כשהשלמתי – לשווא – כמה "בגרויות", כפי שבחינות מיותרות אלה מכונות כיום, עשיתי זאת בדה-שליט.
באותה עת, אירית, כתבתי – בספר בדיוני, שאשמח מאד לפרט בנגע אליו בדואל, אם תרצי – על עם רצחני (הרייך הבירגי) ושבט ברברי (בני תגג), הכולאים שבויי-מלחמה (ארקלידיים) במחנה-ריכוז…
נתן לי השראה, בואי נאמר כך. בהחלט נתן לי השראה!
על "סמילנסקי", אמנם, אני יודע רק, שהיה הראשון מבין המפגעונים האלה – "בתי-הסוהר לקטינים חסרי-ישע" – בעירנו האהובה, ושנוסד בשנת תרנ"גול (כפי שאמר גרפיטי בסמוך אליו – ש"תיקן", כיאות, שלט רשמי ישן…). מנסיוני האישי, יודע אני רק על: שז"ר (מפאת קיבתם הרגישה, של מרבית הקוראים, לא אפרט כ??אן, את תוכניותי הנעימות, ל…"טיפול נאות" במורות בו), "הפתוח-השיטה" (היחיד הנסבל, כלומר), "בן-צבי" (פשיסטי קומפלט) ו"קציר", עוד מימי טוטאליטאריותו של הבריון השינויניק, א. סלע. ומאז גיל 16 – אני חפשי כציפור… :-))
ואז בא מישהו, פה באתר, ומתחיל להטיף לנו על "שמירה על זכויות המורים"?? לחושך נסיוני האישי, לכל מורה ומורה שמורות שתי זכויות בלבד: או לשרת את רצון התלמידים (לא הורים ולא בטיח – התלמידים והתלמידים בלבד!), או להתפטר, כיאות. שיבחרו-נא!
ואני עדיין מחכה להסבר, איך זה ייתכן, בדיוק, שלא פגשתיך בפעילויות שם.;-)
ממש לוקל פטריוטיזם רחובותי…טוב, קודם כל אני ממש לא מסכימה אתך לגבי פיטורי המורים.
לא כל כך מאהבת מרדכי…וכולי. כל עוד יש בתי ספר, אלה המורים שיהיו. מכל מקום, דברת לבנת והפרופסורים מטעם שהכשירו את הרפורמה החדשה הזו, ראו נגד עיניהם לא את טובת התלמידים אלא הפרטה ואמריקאניזציה של מערכת החינוך. לצערי, כמו ביתר הנושאים, הכשלונות, השחיתות, הניצול לרעה של כוח במערכות הקודמות – שהיו מוגנות קצת מכוחות השוק מוביל להפרטה ולכך שאין מי שיתמוך בהם. זה דרכו של עולם כניראה. הביורוקרטיה משניאה עצמה ומכשירה את הדרך לכוחות שמטרתם עשיית רווח בלבד. אף אחד לא יבכה על זכויות המורים, כיון שהם לא השכילו להתחבב על תלמידים והורים, אבל נידמה לי שנתגעגע עוד לחוליים הקיימים, כמו ביתר העניינים.
עזבתי את רחובות לפני כן…ויתכן שבעוד כמה שנים, או יותר, גם אתה תיראה אותה באור ובריח שונה. כן הפרדסים נוטים לה חסד, או מה שנשאר מהם. ועל כל פשעים תכסה הנוסטלגיה.
התשובה שלך מאוד הגיונית באופן תיאורטי, אבל במדינת ישראל (כמו במדינות רבות בדרום אמריקה לדוג’) הצבא אינו כלי ביצוע בידי הממשלה, אלא שותף מלא ובעל השפעה גם בהכרעות פוליטיות. השרים וראשי הממשלה הם בד"כ קצינים בכירים, הרמטכ"ל הוא בעל השפעה מכרעת על המדיניות במקרים רבים, והערבוב הזה יוצר מצב שלקרוא לצה"ל כלי בידי הממשלה זו אידיאליזציה של המצב.
רחובות? סמילנסקי? אז איך זה שלא פגשתי את שניכם?
לאירית – זהו, משום-כך יש לבטל – לא רק בית-ספר זה או אחר, ואפילו לא רק, את בתי-הספר בכללותם. עלינו להביא להולדתה, של חברה חדשה בתכלית – בה לא יהיו, לא בתי-סוהר (טוב, "בתי-ספר"), לא כסף, לא תאגידים בינלאומיים, לא צבא חובה, לא "משטר נציגים" – אלא דמוקראטיה ישירה, של קהילות, המשתמשות בסחר-חליפין, ובה ילדים והורים, כאחד, ירכשו השכלה יחדיו וילמדו אלה את אלה – חברה לומדת, בה אנשים יחיו, אך ורק למען הידע והאהבה. חברה, בה הכל יהיו חופשיים לאהוב, ולא יהיו בה, לא עוני ולא סבל, לא כפייה משום סוג ולא מלחמות. *זה* צריך וחייב להיות, מצע השמאל; זה, ולא רפורמה קטנטונת, כזו או אחרת, או ההתנגדות לה; עלינו להציע, חזון חברתי-עולמי שונה בתכלית, מן הקיים היום, משהו חדש לגמרי. לא להתווכח, על כמה יקבל כל עובד, אלא לשנות את החברה *מבסיסה*.
כי, כל עוד איננו עושים זאת, כל עוד אנו מתווכחים, אך ורק על "רמת שכר-המינימום", על "מינוי או אי-מינוי קצינים", או על "מה פגום בדו"ח דברת" – אנו חוטאים במינימליזם אנטי-מהפכני (לפחות לדעתי), ומכפיפים עצמנו, לדיון תחת המושגים של יריבינו – כבר נכשלנו, כבר הפסדנו. על השמאל להציג חזון חדש – לחלוטין!!
יאללה, ובוא נתחיל את כל זה ברחובות…:-))
גולה ממולדתי אני. :-((
— קישור —
מורה בתיכון מקללת אתיופים (בטח דה שליט…כתוב שהיא מורה שם עשרים וחמש שנה), אני זוכרת עוד את "אהבת התימנים" בבית הספר שלנו. ולאחרונה היו כמה תגליות, כמו המעון של נעמת ובו מבחר התעללויות בתינוקות, עוד סייעת בשבוע שעבר נעצרה במשטרת רחובות מאיזה גן במושב סמוך ? על כיסוח ילדים…משהו קורה ברחובות…צריך לבדוק מי מונה שם לאחרונה במחלקת החינוך בעיריה..או אולי במשטרה ? בכל מקרה, מבורך ביותר.
מתברר שמדובר במורה ב"תיכון נעמ"ת" לא ידוע לי תיכון כזה. בכל מקרה, יתכן שיש גם מערכה לפגוע במוסדות החינוך של נעמת, קודם המעון, עכשיו בתיכון….אמנם אלה דברים חמורים שקורים שם, אבל צירוף המקרים חשוד, בעיקר כאשר רוצים לחסל את הזרם הזה..
ליוסף,
תגובה מעט מאוחרת על תמיהתך.
בוודאי הינך זוכר את פרשת כפר-קאסם בשנות החמישים?
אתה מזכיר פשעים ספציפיים, ולדעתי כאשר ישב האלוף חלוץ אל מול המוניטורים בזמן אמת הוא ידע מה ההשלכות הצפויות. יתכן והוא לא תיאר לעצמו כמה אזרחים ירצחו, אבל עם מוות של אזרחים הוא בטוח תכנן!
אם היה מודה על טעותו ומדיח עצמו אז אולי ניתן היה להעמידו אל מול בית דין באשמת מוות ברשלנות. אך כאן מדובר ברוצח, והבושה הגדולה ביותר היא שרוצח זה הפך לרמטכ"ל!
מעניין אם היה מורה על הטלת פצצה ביודעו ששחאדה נוסע במכונית בשיירה בין מכוניות של יהודים?
מצטערת להפריע לנוסטלגיה הרחובותית אבל "בכל אשמות מורות ומנהלות"? וילדות טמבליות שרוצות חבר טייס? מי מיצב את מערכת הערכים הזאת, נשים או גברים?
את מוזמנת להפריע את הנוסטלגיה בכל עת…ובהחלט, הגברים אשמים (ויש האומרים שאמא שלהם…), אני מעדיפה לראות את הצד הפוליטי. הציונות…הציונות…
ולבחינה הפמיניסטית…אין ספק אצלי לפחות שהבניית מגדר זכרי נעוצה בהרבה פרקטיקות ואידיאולוגיות דכאניות ובעיקר רצחניות. במישור אחר, של ההתנסות בבית הספר ובחיים, אכלנו מספיק נשים שמזדהות עם המערכות הכי דכאניות ומשמשות אותן בדווקנות ואדיקות. לכן, אין קושי להצביע גם על האחריות הספציפית של נשים שעושות ברית לנשים, נשים שמוכרות ילדות לזנות, ונשים כמו קונדוליסה רייס גולדה מאיר ומגי תאצ’ר.
בכל אופן, ניראה לי שבנקודה הזו גם כן, דניאל ואני חלוקים.(כמו גם על רחובות, בשבילי סיוט ובשבילו גן עדן אבוד…). האם גם את מרחובות?