עובדים רבים אינם מקבלים תלושי שכר כלל, או מקבלים אותם באיחור. המעביד מחויב על פי החוק לתת לעובד תלוש שכר מפורט, אולם מעבידים רבים מתעלמים מחובה זאת. בחלק מהמקרים, העובד לא יקבל את התלושים גם לאחר שביקש אותם מהמעביד. היעדר התלושים יכול לגרום לעובד בעיות מסוגים שונים. באופן כללי, העובד זקוק לתלושים כדי להוכיח שעבד אצל מעביד מסוים, מה היה היקף המשרה, מה היה השכר החודשי, אם קיבל תשלום בעד שעות נוספות, אם הופרשו עבורו תשלומים לביטוח לאומי, אם נוכה מס הכנסה ואיזה זכויות סוציאליות, אם בכלל, שולמו עבורו על ידי המעביד. לדוגמה, עובד שפוטר לא יוכל לקבל דמי אבטלה מבלי שיציג תלושי שכר במוסד לביטוח לאומי. עובד שעבד רק חלק מהחודשים בשנה ומבקש לערוך תיאום מס הכנסה, לא יוכל לקבל החזר מס מבלי שיציג תלושי שכר, גם אם בפועל נוכו לו סכומים גבוהים מאלה שהיה צריך לשלם.
עבור חלק מן העובדים, הדבר אינו מעורר בעיה בתקופת עבודתם, אבל בעיות רבות יכולות להתעורר גם כעבור מספר שנים. לדוגמה, המוסד לביטוח לאומי יכול לפנות לעובד ולדרוש הוכחה שנוכו עבורו תשלומים לביטוח לאומי בשנים קודמות, וללא התלושים אין לעובד אפשרות להוכיח זאת. במקרה כזה, המוסד לביטוח לאומי יכול לתבוע מהעובד תשלום מצטבר בגין מספר שנים, וכן להטיל עליו קנסות. כל זאת – בגין דבר שאין לעובד כל שליטה עליו.
חובת המעביד להנפיק תלושים
כאמור, החוק מחייב את המעביד להנפיק תלושים, אך החוק לא מטיל סנקציות על המעבידים המתחמקים מחובתם. המצב תמוה במיוחד לאור העובדה שבחוקים שונים קיימות סנקציות על מעבידים שאינם מוסרים מידע מלא לעובדים. לדוגמה: על המעביד למסור לעובד מסמך בכתב המפרט את תנאי עבודתו (כגון: תאריך תחילת העבודה, גובה השכר, מספר שעות העבודה ביום וכו’) ואם לא עשה זאת – קיימת בחוק סנקציה של קנס. דוגמה נוספת – כאשר עובד מסיים את עבודתו, על המעביד למסור לו מכתב הכולל את תקופת ההעסקה, ואם לא עשה זאת – קיימת בחוק סנקציה של קנס. כשמדובר בעובדים זרים, קיימת הוראת חוק מפורשת שמטילה קנס על מעביד שלא מוסר לעובד זר תלוש שכר. מכאן נובע שאין כל סיבה הגיונית שלא להטיל סנקציות על המעביד שאינו מנפיק תלושים לעובדיו.
הטלת קנס אינה בהכרח הסנקציה הטובה ביותר מבחינתו של העובד, מפני שהוא תלוי במנגנוני אכיפה של המדינה שאינם בשליטתו. לכן יש צורך בסנקציה נוספת, פיצויים שישולמו לעובד עצמו, בסכום שיהפוך את הדבר לבלתי כדאי כלכלית למעביד.
הצעה לתיקון חוק הגנת השכר באופן שיחייב את המעסיקים לתת תלושים לעובדים נוסחה ע"י פורום ארגונים לאכיפת זכויות עובדים. הצעת החוק הועברה למשרד התמ"ת לחוות דעת. להפתעתנו היא עוררה התנגדות. בימים אלו היא מונחת על שולחנה של שרת המשפטים עו"ד ציפי ליבני, יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה.
רכיבי שכר פיקטיביים
יש מעבידים המוסרים תלושי שכר, אולם נוהגים לכלול בהם רכיבים פיקטיביים, שאינם משקפים את המציאות. לאחר שסוכם על סכום מסוים כשכר בסיס. המעביד משלם לעובד את הסכום שסוכם עליו, אבל מרכיב את הסכום שסוכם עליו משכר עבודה בתוספת רכיבים פיקטיביים שונים (כגון תוספת אי היעדרות; כוננות; אחזקת רכב או טלפון) והזכויות הנלוות המגיעות לעובד (לדוגמה, דמי הבראה, הוצאות נסיעה וכו’). באופן זה שכר הבסיס הוא למעשה נמוך יותר ממה שסוכם עם העובד, כשהעובד אינו מקבל תלוש הוא אינו יכול לדעת כיצד הורכב הסכום. כאשר שכר הבסיס נמוך יותר, גם הבסיס לחישוב פיצויי הפיטורים, ערך יום חופשה, ההפרשות לפנסיה ולביטוח מנהלים וכו’ – נמוך יותר, והדבר פוגע בעובד.
אף אם העובד יקבל לבסוף את תלושי השכר וימצא כי המעביד לא שילם לו כפי שסוכם, אם יבקש לתבוע את המעביד על הכללת רכיבים פיקטיביים בתלוש יהיה עליו להוכיח כי הם אכן פיקטיביים. מאחר שהוא התובע – נטל ההוכחה מוטל עליו.
גם כאשר מוסר המעסיק לעובד את התלושים מדי חודש בחודשו והעובד מודע לכך שנרשמים בהם רכיבים פיקטיביים, לעתים קרובות יימנע מלמחות על כך או לעמוד על זכויותיו מתוך חשש לאבד את פרנסתו ויסתפק ברע במיעוטו.
המלצות לעובדים
- יש לשמור על כל מסמך המקשר את העובד לעבודה. לדוגמה: קבלות שהעובד מוסר במסגרת תפקידו.
- ניתן לתבוע "צו עשה" בבית הדין לעבודה, שיורה למעביד למסור לעובד את התלושים. צו עשה מצהיר גם על קיום יחסי עובד-מעביד ויכול להיות שימושי לעובד אם יצטרך להוכיח בעתיד בפני הביטוח הלאומי או מס הכנסה שעבד באותה תקופה. מומלץ להגיש את התביעה כאשר העובד עדיין מועסק אצל אותו מעביד, וזאת משתי סיבות: ראשית, אם העובד ימתין עד לסיום עבודתו, יתכן שהמעביד "יעלם", יפשוט רגל או שלא יהיה ניתן לתבוע אותו מסיבה אחרת כלשהי; ושנית, אסור לפטר עובד בשל העובדה שתבע את מעבידו.
- עובד שלא קיבל תלושים ומתקשה בשל כך לקבל את זכויותיו בביטוח הלאומי (כגון דמי אבטלה, דמי לידה וכו’) – מוזמן לפנות לקו לעובד לקבל העתק ממכתב רשמי שנשלח לעמותה מהביטוח הלאומי, המצהיר כי לא ימנע מעובד את זכויותיו אם המעביד לא הנפיק לו תלושים.
- ניתן לפנות למשרדי מס הכנסה ולהודיע בכתב כי המעביד לא מסר תלושים, או מסר תלושים חלקיים, וניתן לברר אם נוכה מס הכנסה עבור העובד. יש לשמור על התשובה ממס הכנסה למקרה שתידרש לצורך התחשבנות בעתיד.

אישית, אני מכיר את המצב הזה מאז נכנסתי לשוק-העבודה, לפני תריסר שנים כמעט. מעסיקים משלמים רק בין מחצית, לשני-שלישים משכר-המינימום (אם הם בכלל משלמים משהו, כן?), על תלוש אין מה לדבר, ולהעביר, כספים כלשהם, לביטוח-לאומי ולקופת-חולים – לא ממש בא להם. ומה שכתבת כאן, "על המעביד למסור לעובד מסמך בכתב המפרט את תנאי עבודתו (כגון: תאריך תחילת העבודה, גובה השכר, מספר שעות העבודה ביום וכו’)" – לא יודע, מימי לא זכיתי לקבל שום דף כזה, בשום מקום שעבדתי בו… עכשיו זוהי הפעם הראשונה בחיי, שאני שומע על דבר שכזה! על-פי-רוב, אם הועילו החלאות, למסור לי את התנאים בעל-פה – דייני. בכתב? נשמע לי בדיוני ממש כמו מעסיק, שמשלם הכל כחוק, בזמן ובלי למזמז עניינים… אפילו יותר.
רמיסת זכויות העובדים לא תיפסק עם העובדים יפריטו את עצמם לסקציות וכל סקציה תדאג לאינטרסים הצרים שלה. איפה עובדי הנמלים היו כשהתפרסם דו"ח דוברת? איפה המורים היו כששר התחבורה ניסה לחבל בשביתה של מטרו דן.
לדון בחוקי עבודה זה חשוב מאד אבל עד שלא יהיה חינוך להתאגדות וסולידריות בין העובדים הקרב אבוד.
להתראות באחד במאי!
אתה כמדומני, תושב תל אביב.
וככזה, פתוחים לפניך מקומות עבודה רבים.
מדוע לא תמצא מקום עבודה שמשלם עם תלושים?
מאז כניסתי לשוק העבודה, לפני 11 שנים, לא קרה מעולם שלא קיבלתי תלוש, ולא קרה מעולם ששילמו לי פחות מהמינימום, ועבדתי בשלל מקומות מפוקפקים, כולל בעבודות דרך נצלנים קפיטליסטים הקרויים במקומותינו חברות כוח אדם.
אם כי קרה שקופחתי בשכרי לעומת גברים באותו מקום עבודה, בתפקיד זהה.
עניין שטענת שהוא "בלתי אפשרי" ומנוע מלהתקיים.
אם היית טוב, אולי היו משלמים לך בתלוש…
הפמיניסטצ’יקה
אירית? (בפוסטים פמיניסטיים בלא-חתימה, את החשודה המיידית אצלי. ;-)) )
אין פלא, שלא היתה לך שום בעיה שהיא, למצוא עבודה, בה שילמו לך כחוק ועם תלוש; אחרי הכל, לנשים אין שום בעיה למצוא עבודה – בהתחשב בעובדה, שכמעט כל מקומות-העבודה, המשלמים שכר-מינימום, מוכנים לקבל נשים בלבד…
אבל – זאת, אין אתן רואות!! הו, כמובן שלא! כשלא רוצות – אז לא רואות…
ואינני תושב ת"א; אני כרגע בחיפה, תקוע בה, רק עד שאסדיר את אשרת-השהייה להונגריה – ואז….:-)))))))))))))))))))))))))))
לא, זאת לא אירית (אם כי, מעניין, גם אני מחשידה אוטומטית את אירית בכל הפוסטים בלא חתימה שאינם שלי…)
לדבריך, מקומות שמשלמים שכר מינימום מקבלים נשים בלבד, ולמקומות שלא משלמים אפילו את זה מקבלים גברים? מה שפר חלקינו!
להונגריה? שתהיה לי בריא.
נושא הלנת השכר הינו שערורייתי,
מס הכנסה המדינה יודעת לקחת, אך לתמוך ולסייע לעובדים אשר לא מקבלים את שכרם – זה לא!
שערוריה
אני מעסיק. מה כואב לכם בכיינים. החוק מחייב אותי לשלם הבראה, על חופשה, על מחלות (ללא החזר מכל גורם שהוא) על מילואים מול החזר של 70% בלבד, לעיתים העובד מבקש תוספת. בהסכמה מולו אני מוסיף רכיב שלא יכלל בשכר הבסיס, דבר שיגרור גרעון בהפרשה לפיצויים ויחייב הפרשה גדולה יותר לתגמולים.
הביטו בתלושי המורות :
תוספת בגרויות
תוספת ליווי טיולים
כפל תואר
תוספת נהול
תוספת וותק
וותק ניהול
הפרשת 12.6% להשתלמות רק ע"ח המעסיק.
במגזר הציבורי בכלל :
מענק היובל
פדיון ימי מחלה בפרישה
לך תהיו מעסיקים.
במשך 8 שנים לא הוציא בעל מפעל תלושים בטענה שזה לא משתלם לו ושילם את מלוא הסכום וכשפוטרתי בעל כורחי זרק אותי לכלבים ולא רוצה לשמוע עלי בכלל החוק צריך להיות ברור וחד למדי שאין חיות כאלה ולא ניתן להעסיק בצורה שכזו עובד ללא זכויות נכון להיום יד המעסיק על העליונה כשאין פוצה פה ומצפצף
אני עובד בשגרירות מסוימת שהשכר ביורו. כל הזמן היורו יורד מיזה 11 שנה אני ואחרים פונים כדי לשנות
את השכר לשקל אך יש התנגדות מהשגרירות השכר נפל בנתיים ב23 אחוז וגם השכר ממוצע של המשק
שהיה7200 ברוטו עלה בנתיים ל9300 ברוטוובשגרירות ירד ל5900 ברוטו אין אף שגרירות במצב הזה כולם שינו מיזמן מה ניתן לעשות.השגרירויות שינו לשקל השגרירות המזרח אירופית הכי גרועה נמצאת
ב2500 נטו מעלינו אצלנו זה התשובה מי שרוצה שילך.