זו הפעם השלישית בעשור האחרון שמרד עממי באקואדור גורם להפלת נשיא המשרת את האינטרסים של ארה"ב. הנשיא לוסיו גוטיירס פוטר על ידי הקונגרס לפני מספר ימים, בעקבות הפגנות המוניות שצרו על ארמון הנשיאות בבירה קיטו. להדחת גוטיירס על ידי ההמון, קדמו הדחותיהם של הנשיאים עבדאללה בוכארם ב-1997 ושל ג’מיל מוואד בשנת 2000. המכנה המשותף בין התקוממויות העממיות שפרצו באקואדור בעשור האחרון הוא רחב ביותר. הנשיאים-המודחים הואשמו בשחיתות אישית, בשימוש במנגנון המדינה כדי לפלג את התנועות החברתיות העממיות (בייחוד את התנועה האינדיאנית החזקה) ושהיו לכלי שרת בידי בעלי ההון המקומיים והאימפריאליזם האמריקאי.
אך המקרה של גוטיירס הוא שונה במקצת. גוטיירס, לשעבר קולונל בצבא אקואדור שעמד בראש הפיכה צבאית כושלת, הציג את עצמו כ"מהדורה מקומית" של נשיא ונצואלה הוגו צ’אבס. אבל מיד עם בחירתו של גוטיירס לנשיאות, לפני כשנתיים, התגלה שאין הוא דומה לצ’אבס. ליתר דיוק: הוא היפוכו הגמור מהנשיא האנטי-אימפריאליסטי מוונצואלה. היו אלה שנתיים של כהונה כושלת שהסתיימו בניסיון להטיל משטר חירום על הבירה והערים הגדולות ופיזור בית המשפט העליון. אחד מצעדיו האחרונים של גוטיירס, לפני עלייתו אל המסוק שהוציא אותו מארמון הנשיאות הנצור, היה שיחה ממושכת עם שגרירות ארה"ב באקואדור. במלים אחרות, הנשיא התייעץ עם בעלת הבית האמיתית של אקואדור.
ואגב "מסוק צבאי". אחת הבדיחות הנפוצות ביותר בקיטו בימים אלה מספרת כי "על נשיאי אמריקה הדרומית להפסיק את השימוש במכוניות, כי המסוק הצבאי התגלה ככלי המהיר ביותר והבטוח ביותר בעת מנוסה מארמון הנשיאות". נשיא ארגנטינה, פרננדו דה לה רואה עזב את ארמון הנשיאות שבבואנוס איירס אף הוא במסוק הצבאי בדצמבר 2001 בעקבות ההפגנות ההמוניות. מסוק צבאי גם הוציא ב-2003 את נשיא בוליביה דאז, גונסלו סאנצ’ז דה לוסאדה, מארמונו שבלה פאס בנסיבות דומות.
מחמשת הנשיאים שנאלצו לעזוב את תפקידם בעקבות מרד עממי (שלושה הנשיאים באקואדור ועמיתיהם בבוליביה ובארגנטינה) נבחרו לשלטון בבחירות דמוקרטיות. אבל עוצמת המחאה העממית גרמה לפיטוריהם. בכל המקרים, לאחר דיכוי קשה מצד יחידות העלית של המשטרה (במקרים של בוליביה וארגנטינה מדובר על עשרות קורבנות – ארבעה הרוגים בשבוע שעבר ברחובות קיטו), הנחישות של המפגינים גרמה לפילוג בקרב כוחות הביטחון. לרוב, אין הפיקוד העליון מוכן להתערב ולפתוח בדיכוי צבאי מסיבי נגד הפגנות האזרחים – כל עוד קיימת חלופה בדמות פוליטיקאי בורגני. יחד עם זאת, אמצעי הדיכוי "הקלאסיים" המשטרתיים לא הצליחו להפסיק את המחאות.
אפיון נוסף בכל המחאות באמריקה הלטינית – היעדר הנהגה מהפכנית המסוגלת להצביע על כיוון לשינוי חברתי מן היסוד. אמנם ארגונים ומפלגות מן השמאל, בייחוד מן השמאל המהפכני, לקחו ולוקחים חלק במחאות ההמוניות – אבל אינם ניצבים בהנהגתן.
שאלות פתוחות בעקבות המרד
עם הדחת גוטיירס מינה הקונגרס את ד"ר אלפרדו פאלסיו לנשיא. פאלסיו היה סגנו של גוטיירס, אבל אין לו בסיס פרלמנטרי מוצק ואין הוא חבר במפלגה כלשהי. ביומיים שלאחר מינויו של פאלסיו לתפקיד הוא נקט בשורה של צעדים חיוביים וגם סותרים. מצד אחד הוא הדיח את כל המטה הכללי, לאחר שהופצו שמועות בדבר הפיכה צבאית קרבת ובאה. עוד הוא תקף את מזכירת המדינה של ארה"ב קונדוליסה רייס ודרש ממנה "להפסיק ולהתערב בענייניה הפנימיים של אקואדור". זו לשון שאינה מקובלת על נשיאי דרום אמריקה, שלרוב מגלים נטייה בלתי מרוסנת לשרת את האינטרסים של ארה"ב. שר האוצר החדש, מאוריסיו גנדרה, אף הכריז שבדעתו להוציא את ארצו מן הדיונים על כינון אזור סחר חופשי ביבשת בניצוחה של ארה"ב. אבל יחד עם זאת, הודיע פאלסיו שארצו איננה מתכוונת לבטל את "הדולריזציה" הנהוגה במדינה. הדולריזציה, סמל מובהק לאובדן העצמאות הכלכלית והלאומית של אקואדור, הונהגה בשנת 2000 וגרמה להפלת הנשיא מוואד. אבל מאז אף נשיא לא ביטל את הדולריזציה – כולל גוטיירס שהיה מן מתנגדיה הקולניים. הדולריזציה גרמה להתרוששותם של מיליוני אזרחים – בייחוד איכרים אינדיאנים.
פלאסיו גם הודיע שבכוונתו לדרוש את סילוקם של כוחות ארה"ב מבסיס צבאי שהוקם בארצו על מנת להילחם בגרילה בקולומביה. הוא אף תבע להוציא את ארצו מרשימת המדינות החברות "בתוכנית קולומביה", תוכנית מבית מדרשו של הממשל האמריקאי שכל תכליתה לחסל את תנועות הגרילה הפועלות על אדמת קולומביה.
האם ממשלת פלאסיו תחזיק מעמד? בעת כתיבת שורות אלה (בשעות הלילה של יום שבת – שלושה ימים לאחר הפלת גוטיירס) אף ממשלה לא הכירה בממשלה החדשה. ארה"ב גוררת רגליים ויש הסבורים שהיא מחפשת אחר "חלופה צבאית" לממשלה החדשה. בקיטו ההפגנות פסקו ולאחר כמה "מסיבות ניצחון" המוניות, המפגנים שבו לבתיהם. ההפגנות נמשכות רק בקרבת שגרירות ברזיל, בה מצא מקלט הנשיא המודח. המפגינים דורשים להעמיד לדין את גוטיירס הנמלט.
בימים אלה תם פרק נוסף בדברי הימים המפוארים של המאבקים העממיים באקואדור. כאמור, תם פרק נוסף, אבל נפתח פרק חדש ולאיש אין תשובה לשאלה מתי הוא יסתיים.
לעורכי האתר, כול הכבוד! לדעתי זו פעם ראשונה שכלי תקשורת בישראל נותן פתחון פה לעובד זר המועסק (המנוצל) בישראל והכותב דברים שאינם קשורים בצרותיו או צרות עמיתיו מהגרי העבודה.