הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



בסוף השבוע האחרון שודרה בערוץ הראשון תוכנית על בית הכנסת "עץ חיים" בעיר חאניה שבכרתים, וראיון עם ניקוס סטאברולקיס, האיש ששיקם את בית הכנסת ההרוס. ברצוננו להוסיף פרטים על בית-הכנסת, על סדר הפסח ועל ההגדה החדשה שנכתבה לקראתו. בעיר חאניה התקיימה קהילה יהודית עתיקה, מאות שנים לפני חורבן הבית השני. הקהילה הושמדה כולה בימי מלחמת העולם השנייה. היום אין כמעט יהודים בכרתים. ההיסטוריון והאמן ניקוס סטברולקיס מקדיש זה עשרות שנים את עיקר פעילותו לשימורה של ההיסטוריה היהודית ביוון: הוא הקים מוזיאון יהודי באתונה ובסלוניקי, כתב ספרים וצייר ציורים על בתי-כנסת יהודיים ועל אוכל יווני-יהודי. לפני שנים החליט לשקם את בית-הכנסת העתיק ההרוס בחאניה ועשה זאת תוך גיוס עזרה בינלאומית ומקומית.

בית-הכנסת המחודש, צנוע ויפיפה, מתנהל על ידו מאז שנת 2000. מאז מתפתח המקום כבית-כנסת ובהדרגה איטית הוא הופך גם למרכז תרבות יהודית ורב-תרבותית (קונצרטים, הרצאות על דתות שונות ועוד). את בית-הכנסת מנהלת היום "חבורה" אשר פעילים בה לצידו של ניקוס, גרמני, איטלקיה ואנגליה שאינם יהודים. בליל הסדר של השנה, שהתקיים באחת הטברנות שבסביבה, השתתפו כ-60 איש: כמה תיירים מישראל, מספר קטן של יהודים יוונים ורוב מכריע של יוונים שאינם יהודים כמובן.


אחרי שנים של תסכול בקריאת ההגדה המסורתית, כתב ניקוס הגדה חדשה, ביוונית ובאנגלית, השונה מזו המסורתית – אם כי קרובה ברוחה לזרמים הקיימים ביהדות. להלן מספר דוגמאות מתוך רבות:


על הבעייתיות שבחגיגת הפסח בימינו כתוב: "משהו חמור קרה לעם היהודי ב-50 השנים האחרונות. לא משנה אילו הצדקות יכולות להיות לכך, אבל עובדה היא שאי אפשר למצוא בשום מקום הצדקה לעבדות פוליטית, חברתית וכלכלית, שאנו מנהלים בקול רם או בשתיקה, בפלסטינה. בעשותנו כך הפכנו לפרעה של הסיפור הלילה. הזהות היהודית עוצבה בהדגשה של צווים מוסריים שבהגשמתם נוצרה הברית בין אלוהים לאומה. אלוהים כרת ברית עם האומה, ולאומה יש ארץ. הזכות לארץ הזאת תלויה בהגשמתם של אותם צווים מוסריים. אנו אמורים להיות אומה של כוהנים, אור לגויים – כך אמרו הנביאים.


הלילה הזה אנחנו יכולים להתבונן בשורשים שלנו בענווה: עם ללא זהות, ללא תרבות משלו, ללא תחושה של קשר מאחד – מלבד כמה זיכרונות שבטיים מעורפלים – מובל לחופש ולהבטחות נוספות".


דוגמה נוספת. באגדה המסורתית, ב"דיינו" כתוב: "…שהוציאנו ממצרים, עשה בהם שפטים, עשה באלוהיהם. הרג את בכוריהם. נתן לנו ממונם. קרע לנו את הים. העבירנו בתוכו בחרבה. שיקע צרינו בתוכו". ואילו ההגדה של "עץ חיים" מספרת את המדרש על המלאכים שפרצו בשיר למראה המצרים הצוללים בים. אמר להם אלוהים: "מעשי ידי צוללים בים ואתם אומרים שירה?" ואלוהים בכה…


כאשר בהגדה של "עץ חיים" אומרים "בשנה הבאה בירושלים" מוסיפים את המלים: "עיר של שלום בין יהודים נוצרים ומוסלמים".


ראוי כמובן להוסיף שפסוקים כגון "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו" אין כאן, ואילו שיר של פרימו לוי הקרוי "פסח" יש.

תגובות
נושאים: מאמרים

21 תגובות

  1. אחת הגיב:

    חייבת לציין שגם בסדר שערך הרב גפני ביפו בוטלו דברי הבלע בהגדה והוחלפו בדברי שלום.
    זה היה נחמד, אלא שבסופו של יום שאלתי עצמי האם באמת אנחנו זקוקים לחג הזה בכלל ? כל ההתרכזות הזו באוכל, במצות, שבוע חול המועד ללא טעם וריח, אלפי שקלים על טקסים שאבד עליהם הכלח כאשר לידך נמצאים רעבים, עשוקים, ערבים ויהודים. יבוטל החג ובזה יבוא השחרור האמיתי מההיפנוזה של המיתוס הלאומי הזה, לעבר תכנים וערכים רלוונטיים.

  2. קורא הגיב:

    בביקור בחאניה פגשתי באורג שטיחים – אינני יודע אם הוא יהודי – שארג את הפרוכת בבית הכנסת. דבר מרגש כשלעצמו. מי יתפור את תשמישי הקדושה של מאות, אולי אלפי המסגדים שנעזבו בישראל?

    • מאיר שפירא - חוקר כרתים הגיב:

      את הפרוכת ארג מיכאליס מנוסאקיס האור4ג בעל חנות ובית מלאכה "רוקה קרפטס" ברחוב זמבליו בעיר העתיקה של חאניה.

      לגבי המסגדים בישראל שאת כל כך מודאגת לגביהם, יש וועד מוסלמי "זוכרות" , שעוסק בשיחזור ותיעוד הישובים הערבים מלפני תש"ח.

      מה שלא הבנתי מההקשר בין שני הנושאים.

  3. ‘דברי בלע’? תשובה ל’אחת’ הגיב:

    הינה פרק ע"ט בתהילים שכולו קינה וזעקה של עם טבוח ומדוכא עד עפר כפי שהיהודים היו בעקבות החורבן:

    א מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את-היכל קדש?ך ש?מו את-ירוש?לם לעיים.
    ב נתנו את-נבלת עבדיך מאכל לעוף הש?מים בש?ר חסידיך לחיתו-ארץ.
    ג ש?פכו דמם כמים סביבות ירוש?לם ואין קובר.
    ד היינו חרפה לש?כנינו לעג וקלס לסביבותינו.
    ה עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש? קנאתך.
    ו ש?פך חמתך אל-הגוים אש?ר לא-ידעוך ועל ממלכות אש?ר בש?מך לא קראו.
    ז כי אכל את-יעקב ואת-נוהו הש?מו.
    ח אל-תזכר-לנו עונת ראש?נים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד.
    ט עזרנו אלהי יש?ענו על-דבר כבוד-ש?מך והצילנו וכפר על-חטאתינו למען ש?מך.
    י למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם-עבדיך הש?פוך.
    יא תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה.
    יב והש?ב לש?כנינו ש?בעתים אל-חיקם חרפתם אש?ר חרפוך אדני.
    יג ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך.

    המזמור הוכנס להגדה של פסח במאה ה-12 לאחר חורבן קהילות ישראל וטבח המוני של העם היהודי באירופה בימי מסעי הצלב.

    רק מי ששונא את עם ישראל ואת ההיסטוריה והתרבות שלו יכול לקרוא לכך ‘דברי בלע’.

  4. למגיב הנסער הגיב:

    צריך להוסיף לחוקי גודווין גם את הציטוט מכתבי הקודש בלווית פאתוס כסימן שהשרשור נגמר.
    מתנצלת אם נפגעת באופן אישי, גם אני יהודיה ואבות אבותי ניצלו על כל אישי הגיהנום בדיוק כמו שלך (אולי יותר ? מה יהיה ?). מה שהיה – היה לפני אלף שנה כבודו במקומו מונח. ועכשיו ניראה לי יאים יותר דברי הנביאים על בני דורנו שמחברים קו קו צו לצו ולא נותנים לעם ישראל מנוחה. ליל הסדר הפך להוצאה ענקית למשפחות שאין להן, חול המועד גם כן בעיקר למי שיש הרבה ילדים וממון אין, לאחר שפרעה נתניהו הטיל מיסים וגזירות על העבדים העבריים, והיצמדות לריטואלים ולפאתוס מהסוג שלך, על חשבון הסבל של החיים עכשיו, הוא בעיני דקדנס או יש אומרים גנגרנה רוחנית.
    דברי בלע, לא היה הביטוי הנכון. אלה דברי כעס שבאמת אינם במקום כרגע. לוקחת בחזרה את הביטוי "בלע", ונשארת עם העיקרון.

  5. נ.ב. הגיב:

    את השינאה לעם ישראל ולהיסטוריה שלו או מה שלא כתבת שם נא לייחס לעצמך, בבחינת הפוסל במומו פוסל, כיון שכל חכמי ישראל ללא יוצא מן הכלל העדיפו את החיים על פני עבודת אלילים, טקסים, ושאר "סמלים וצלמים".

  6. לאחת הגיב:

    הקריאה לביטול החג היא ביטוי לבורות תרבותית (לא בהכרח דתית) שמאפינת את רוב כותבי ומגיבי אתר זה. רק על רקע בורות כזו, גם בידע של ההיסטוריה הקרובה, יכולה לבוא קריאה לביטול חג ששורשיו התרבותים לפני כ 3500 שנה. רק בורות טוטאלית יכולה להביא לקריאה לביטול מדינת ישראל בשם איחוד מדומה בין יהודים לערבים.

  7. חיים ברעם הגיב:

    מי שמך לקבוע ש"רוב" כותבי האתר הזה לוקים בבורות תרבותית?
    שטות ורעות רוח. אני מזדהה לגמרי עם הבוז כלפי הקריאה לבטל את חג הפסח או להתעלם ממנו. אין לזה שום קשר לתמיכה או להסתייגות ממדינת כל אזרחיה.
    פסח וגם ראש השנה וסוכות הם חלק מאיתנו, אבל מעולם לא קיבלנו על עצמנו את שינאת הגויים הנובעת מכתבים שעבר זמנם.נמצא את הפרי, נאכל את תוכו ונשליך את קליפתו. כך בדיוק גרסו גם חכמינו הקדמונים.

  8. עופר יהלום הגיב:

    לא צריך לקחת את החים ברצינות גדולה מדי כפי שעושים הכותבים בגדה; לחג יש משעויות חדשות בכל דור.בכל מקרה, השנה החלטתי להרטיב את המצות לפני אכילתן והן כבר לא גורמות לי לעצירות.

  9. אחת הגיב:

    מדוע ה"בוז" לקריאה לבטל את חג הפסח, אפשר סתם לא להסכים. למה כל דבר צריך להפוך למדד למי יותר אותנטי…בעיקרון, חכמי ישראל שינו מנהגים, הוסיפו ובטלו בהתאם לצורכי השעה. אולי הרעיון לא מקובל על הרב, ולכן אינו מעשי, אבל מדוע מופיע תמיד המטיף ל"אותנטיות" (שגולש כמעט להאשמה בבגידה, בורות, ומה לא) ומייד אחריו המצטדקים מהשמאל שמצטרפים לאיזה "בוז" כדי להראות שהם בתוך השורה ורק "ההם" לא שייכים, מחוץ למחנה. זה הרי היפך הרוח של "חג החירות" אם כבר עוסקים במהות. מי זה שיגיד לאחרים מי אותנטי, מי מספיק ,יהודי כדי להציע הצעות ? האם זה חידון התנ"ך…ובכן, אקח סיכון ואומר שהידע שלי לא נופל משל המגנים פה על מסורות עתיקות. נמאס מכללי הדיון הנרפיס האלה.

  10. חיים הגיב:

    אני דווקא קצת מסכים עם אותה אחת(גם בנושא הציטוטים מ"כתבי הקודש" כהרחבה של גודווין). הריטואלים היהודיים המסורתיים אינם תורה מסיני ואפשר לפרש את החג ואת מהותו בדרכים שונות. אפשר גם לטעון בשקט שאין מה לעם היושב בציון לחגוג את חג החירות באשר הוא מונע מעם אחר את חירותו. מה שמעניין זה שרעיון המדינה הדו-לאומית למשל שהוא הרבה יותר פרובוקטיבי ומשמעותי מביטול לילהסדה חוטף פחות "בוז" בגדה השמאלית. נו, כל אחד מוצא את הגדרת זהותו במקום אחר.

    שתי הערות

    אחת לאחת,
    מי שכותבת פרעה-נתניהו לא צריכה להתלונן יותר מדי על בוז, השוואת שר האוצר לצורר מיתולוגי המצווה על השמדת תינוקות ושיעבוד אינה מעודנת יותר מהאשמה בבורות.

    שניה כללית,
    משום מה התמונה של לא-יהודים החוגגים את הסדר בבית כנסת ומתוך הגדה מפוברקת, פוליטית שנכתבה על ידי לא-יהודי ובתכניה מעבירה ביקורת על ישראל מתוך נקודת מבט כאילו-יהודית מעורר בי תחושה לא נוחה. זה כמו שיהודי אמריקאי היה כותב את "פסוקי השטן" לרושדי. בקורת מבחוץ המתחפשת לבקורת מבפנים תמיד עושה לי צרבת, על אחת כמה וכמה בחג המצות.

    תרבחו…

  11. ל’אחת’ ולדומיה הגיב:

    כפי שצויין פה לא אחת השמאל הקיצוני בישראל הוא השמאל האנטי-לאומי היחיד בעולם.

    בכל העמים השמאלנים דווקא שוקדים לטפח את המסורת והתרבות הלאומית וביחוד את זאת הקשורה לארועים טראומתיים בתולדות עמיהם.

    לא יעלה על הדעת למשל שבדרום אמריקה או באפריקה שמאלני יכתוב בטינה ובלגלוג על הטראומה של האינדיאנים מהכיבוש האירופי.

    ואילו במה שנוגע לעם היהודי, 60 שנה אחרי השואה שבה גויים ש’לא ידעוך’, כלומר כאלה שהתנערו אפילו מהציוויים המוסריים הבסיסיים ביותר רצחו והשמידו את היהודים מבלי שמישהו יעצור בעדם, אסור להשמיע את הקינה העתיקה "באו גויים בנחלתך…ש?פכו דמם כמים…ש?פך חמתך אל-הגוים אש?ר לא-ידעוך… *כי אכל את-יעקב ואת-נוהו הש?מו*" – כלומר לא סתם ‘גויים’ בהכללה, אלא כאלה שהחריבו את בית ישראל.

    התגובות של שמאלנים יהודים כאן באתר מוכיחות שהם אכן שונאים את עמם ואת מורשתו והם נותרו בנפשם כפי שהיו אבותיהם – ייבסקים.

  12. אחת לחיים הגיב:

    טוב אז לפחות אולי נסכים להוסיף את "כתבי הקודש" כאדנדום לגודווין. כניראה שגם ההשוואה של ביבי לפרעה תיכלל בהקשר הכללי הזה (בין כהשוואה לנאצים ובין כאזכור פתטי של כתבי הקודש…). בכל מקרה, הכוונה היתה ברורה. הרי עשרות אלפי ישראלים נמלטו מישראל לחופשות בחו"ל כדי לצאת מהעניין הזה בלי להרגיז את ההורים, וזה רק מי שיש לו מספיק כסף לטיולים. זה הפך למזבח עשירים, וגם אני יכולה להביא שפע ציטוטים מן הנביאים על אלה שזובחים לאלוהים פרים וכבשים שמנים אבל עושים עוול, ולכן אלוהים אפילו לא נהנה מהמנגל הצבוע הזה.
    אבל זו לא היתה הנקודה, הנקודה האחרונה ולדעתי החשובה היתה תגובתו המצטדקת של חיים ברעם, שיש בה את כל מה שהוא
    self deteating
    בשמאל הישראלי. משמע : אני חושב שזה וזה לא בסדר, אבל ההוא, זה שאמר משהו אחר, הוא ה"בוגד" שמגדיר את הביחד שלנו, הלאומיות הדביקה. בבחינת חיפוש שעירים לעזאזל המגדירים את הזהות הלאומית. זהות היא דבר הנובע מתוך עצמו, ולא מתוך שלילת האחר…הרי זו התורה כולה, לא ?

  13. לאחת הגיב:

    מי שמציע לבטל את הפסח אין לו מתוך עצמו דבר אלא אם כן הוא רוצה להמציא את הגלגל מחדש ובענין זה כבר אמרו חכמים שעם שאינו זוכר את עברו אין לו עתיד.

  14. גלגלים, יבסקים, חגים הגיב:

    אני מצטערת שחשפתי את צפונות מחשבותי אגב חג הפסח 2005, שכן ניתן בזה פתח פה לדיון לא אינטליגנטי בעליל שכותרתו "אני יותר יהודי כי…". הדבר היחיד שיצא פה חיובי עבורי הוא לימוד קליל של המונח יבסקים ושימושו המרובה יחסית בדרשות של חרדים עד היום הזה. ישנה אמרה לפסח של שלמה קרליבך, שהכוונה ב"שפוך חמתך" הוא שפוך מחום לבך, מן השמש (חמה, חום) על הגויים אשר לא ידעוך. זה יותר טוב?
    הרעיון הוא אחד, טקסים ומסורות יש בהם טעם כאשר הם רלוונטיים, ולא בתור "אובייקטים" או חפצים לרכישה ותלייה בבית. העיסוק בסמלי תרבות, עלול לגלוש לפטישיזם מסויים, או לחלק ממגמה של צרכנות מיופייפת. כך קרה לתרבות האינדיאנית בארצות הברית, ובכלל ל"תרבות" בעידן קפיטליסטי, אחיד, צרכני ו….לא כל כך יהודי.

  15. לאלישע הגיב:

    נכון, כל מי שלא שמרן ועושה מה שכולם עושים גם אם זה לא אומר לו כלום, הוא לא נורמטיבי ומכאן שיש לתת לו טיפול בכדורים.
    אני דוקא זוכר קצת לפני ההגדה של הצנע את לילות הסדר ברוסיה, כאשר הציונים הלא נורמטיבים הפריעו למסורת. למה אי אפשר להמשיך מה שעושים תמיד ? למה באמת ?

  16. אלישע הגיב:

    אינני יודע איך חגגתם את הפסח, מגיבי האתר הזה. אצלנו הסדר היה חוויה יפה ומרגשת. אני וזוגתי שתחיה הכנו מבעוד יום את מאכלי החג, ועלי לציין שאני אישית (בניגוד לכמה מן הכותבים הממורמרים וחמוצי הפנים באתר הזה) נהנה מאד לארח את בני משפחתי, והמחשבה שיהנו מן המנות שהכנו מסבה לי הנאה רבה. אחותי ובעלה המתגוררים בארצות הברית הסבו עימנו לשולחן, ועל אף שג’פרי, גיסי, אינו בן העם היהודי, לא הפריע הדבר הזה לו ולנו. אנחנו, מצידנו, מכבדים את אמונתו למרות שגם הוא וגם אנחנו אתאיסטים מוחלטים, מה לעשות. מקריאת התגובות למאמר אינני מצליח להבין מה רע בבילוי ערב מהנה עם בני המשפחה. על מה יוצא הקצף? שהחג לא "אקטואלי"? פעם, בתחילת שנות החמישים, הודפסה הגדה "ברוח הזמן" למי שזוכר. אחת המנות בתפריט של ההגדה ההיא הייתה קציצות חלמית (חובייזה) לזכר המצור על ירושלים ב48. לא פחות ולא יותר. היו שם בהגדה ההיא עוד מנות ביזאריות להפליא, שלא להזכיר "תפילות" ו"מיזמורים" שבמבט לאחור נראים הזויים משהו.ומה היה סופה של ההגדה ההיא? פריט לאספנים. מדוע אני מזכיר זאת? נדמה לי שחלק מן הכותבים באתר סובלים מתיסמונת של "יתר אלטרנטיבה" המתבטאת בניסיון נואש לייצר תחליפים לאורח החיים הנורמטיבי.

  17. נועה הגיב:

    הערה לאלישע:
    התפריט עם קציצות החוביזה לא היה חלק מהגדה של פסח אלא חלק מהגדת יום העצמאות, כשניסו להפוך אותו לחג שולחני עם הרבה טקסטים והמון אוכל, כמו כל חג יהודי טוב.
    איך שהוא זה לא תפס.

    שלא לדבר על זה שמי שחיבר את ההגדה והציע את התפריט שכח שאין חוביזות במאי.

  18. מיקי הגיב:

    בית הכנסת עץ החיים הוצת ונשרף בסוף השבוע.

  19. דניאל ונטורה הגיב:

    ציטטתי אתכם כאן

    — קישור —

  20. ציפי נשר הגיב:

    שלום למורתי ברוריה מה שלומך ?
    ציפי נשר תלמידתך מאז ועד היום!!!!!

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים