הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שלי טימן, תחיה שפירא ושרה ברוש הרשיעו לאחרונה חייל בן 21 באונס ילדה בת 10. הוא המשיך במעשיו עד שמלאו לילדה 13. אין צורך להכביר מלים על הנזק הנפשי הנורא שנגרם לילדה. מדובר בטראומה לכל החיים. זהו מסוג המעשים שמצדיק שליחתו של עבריין לעשרים שנות מאסר. אבל שתי השופטות, שמותר היה לצפות מהן שתעמודנה כצוק איתן נגד כל מגמה להקל בעונש, דווקא הן הובילו עימן את השופט לעונש מגוחך עד אימה. חצי שנה בעבודות שירות. אף לא יום מאסר אחד.
פסק הדין נכתב על ידי השופטת תחיה שפירא, ובו נאמר בין השאר כי הנאשם הוא בעל "אישיות ילדותית", לא היה מודע לחומרת מעשיו, ולמעשה אינו אדם מסוכן.
בתסקיר של שירות המבחן, שאומץ על ידי השופטים, נאמר כי מדובר בבן למשפחה דתית שמנהל אורח חיים דתי, ומשרת בשירות סדיר ביחידה קרבית מובחרת. לדעת המאבחנים העבירות של הנאשם "מהוות כישלון אישי להתמודד עם דחפיו המיניים על רקע דימוי גברי נמוך. החייל מתקשה להירדם בלילות והאפשרות של מאסר גורמת לו סערת נפש".
לקרוא ולשפשף את העיניים. אם אתה בן למשפחה דתית, מנהל אורח חיים דתי ואינך מסוגל להשתלט על דחפיך המיניים ואונס ילדה בת 10, אז זה לכל היותר כישלון אישי (אבל "לא משיכה מינית המאפיינת פדופיליה או סטיות מיניות אחרות" לשון חוות הדעת שהשופטים אימצו). ואם אתה גם משרת ביחידה קרבית מובחרת, אז חבל להפסיק את השירות ולהכניס את האנס לבית הסוהר.
ואכן, במשפט הופיעו מפקדיו והרעיפו עליו שבחים על שירותו המסור.
עכשיו הכל ברור. אמנם יש לו אישיות ילדותית, אבל הוא מספיק בוגר כדי להרוג ערבים, ואת המנגינה הזו אסור להפסיק. זהו המסר של השופטים. ומה על הילדה? היא בוודאי תתנחם בערבים הרוגים.
אותו הרכב שופטים החליט כמה חודשים קודם לכן, להשאיר את פעילת השלום טלי פחימה בבית הסוהר עד תום ההליכים.
והרי לכם צדק נוסח ישראל. האנס ימשיך לשרת ביחידה קרבית מובחרת בשירות הכיבוש, ההרג והפרת זכויות האדם, וטלי פחימה תמשיך לסבול בבית הכלא על לא עוול בכפה.
אין לי אלא לקבוע כי שופטים אלה סובלים מעיוות מוחי חמור ומהווים סכנה לציבור בכלל, ולילדות קטנות בפרט.
הפרטת "בזק"
במסגרת הריצה המטורפת להיפטר מנכסי ציבור, שילבו מפלגת העבודה והליכוד ידיים ומצאו עתה קונה לחברת "בזק". המנטרה "שממשלה לא צריכה לנהל עסקים" עובדת שעות נוספות. התקשורת ההמונית, מודפסת ואלקטרונית, שכמעט כולה בידיים פרטיות, הינה סוכן מכירות נאמן של רעיון ההפרטה.
שר האוצר בנימין נתניהו ושרת התקשורת דליה איציק הבטיחו לנו כי ההפרטה תגביר את התחרות, תשפר את השירות ותוריד את המחירים.
האמנם זה מה שיקרה?
אני מערער על הנחת היסוד כאילו הפרטה פועלת לטובת הציבור, מייעלת ומשפרת שירות.
הפרטת בנק הפועלים, שנוהל בצורה רווחית בטרם הפרטה, לא הועיל במאום לציבור, אבל הועיל מאוד לבעליו החדשים. המחירים התייקרו, עובדים פוטרו, וכיסי הבעלים והמנהלים הבכירים התנפחו בעקבות רווחי ומשכורות שחיתות.
העבודה המאורגנת נפגעה, הוועד נקנה והסכים לפיטורי 700 עובדים וכך נמנעה מהם שמיכת ההגנה המקצועית, עובדים חדשים לא נקלטים אלא רק באמצעות חברות כוח אדם, בשכר נמוך, ללא זכויות סוציאליות וללא קביעות. עבדות בנוסח עידן הקפיטליזם החזירי.
בזק לא נמכרה כי היתה כשלון עסקי. בדיוק להיפך. היא עסק משגשג ולכן נרכשה. היא הוכחה כי ניתן לנהל בהצלחה עסק בבעלות ציבורית.
אולם בניגוד להבטחות השרים על "חגיגה לצרכנים" צפוי בדיוק ההפך. המוסף הכלכלי של עיתון "הארץ", תומך נלהב בהפרטה, פירסם תחזית על הצפוי כתוצאה ממכירת בזק. מטרת הבעלים היא לחלק דיווידנדים בקצב של מיליארד שקל בשנה. איך זה יושג? הנה "הארץ": "צפויים פיטורים של 2,000 מעובדי החברה. מבחינת מרבית לקוחות החברה, הפרטת בזק היא חדשה לא טובה משום שהיא מונופול הנהנה מתחרות אפסית בתחום התקשורת הנייחת. מטרת הבעלים החדשים היא לייעל את בזק ככל שניתן, גם במחיר של פגיעה מסוימת ברמת השירות, ולהעלות מחירים ככל שיתיר הפיקוח על החברה. לכן צפויה הרעה ברמת השירות". (10 במאי 2005).
מה יותר טוב לציבור: 2,000 עובדים מפוטרים בחברה פרטית ששכרם ילך מעתה לכיסים פרטיים, או 2,000 עובדים מקבלי שכר בחברה ציבורית רווחית?
המוסף הכלכלי של "הארץ" העריך כי ועד העובדים יסכים לפיטורים תמורת טובות הנאה. לדבריו, בעלים בסדר גודל של בזק לא נלחמים בוועד אלא פשוט קונים אותו. ההפרטה וההשחתה.
נקודה נוספת בהפרטה היא ההרפתקנות של הבנקים. האדון סבן וחברתו שקנו את בזק ב-972 מיליון דולר, יממנו 500 מיליון דולר מהלוואות הבנקים, בעיקר הפועלים ולאומי.
האשראי ניתן כנגד שעבוד המניות. אין ביטחונות אחרים.
יש כאן חוסר אחריות של הבנקים. אם החברה תקלע לקשיים, לא תוכל להחזיר את ההלוואות ומניותיה ירדו בצורה דרסטית, ימצאו עצמם הבנקים בלי כסף. מי ישלם אז את ההפסד? כמובן אנחנו, משקי הבית, המסחטה הגדולה של הבנקים שמממנים את הפאשלות העסקיות שלהם בהלוואות עתק.
ואילו הממשלה תצטרך לחזור ולהשתלט על בזק תוך הקצאת מיליארדים כדי להצילה מקריסה, כפי שקרה לאחר משבר מניות הבנקים ב-1983.
אנדרטת השואה בברלין
ברוב עם והדר, כפי שנהוג לומר במקומותינו, נחנכה בברלין האנדרטה לקורבנות היהודים של השואה באירופה. האנדרטה היא פרויקט מגלומני, משתרע על שטח עצום במרכז ברלין, לא רחוק מבניין הרייכסטאג בו שוכן היום הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג.
ממה שראיתי לא התאהבתי ביצירה. אלפיים ומעלה עמודים בגדלים שונים דמויי קברים, יהפכו לדעתי עם השנים לאחד ממקדמי האנטישמיות המרכזיים בגרמניה ובאירופה.
לפני כ-15 שנים, כשהחל הוויכוח הגדול על האנדרטה, האם להקימה, ואם כן, האם להקדישה רק ליהודים, או לכל קורבנות המשטר הנאצי, יהודים, צוענים ואחרים, כתבתי מאמר לעיתון יהודי גרמני ובו הבעתי התנגדות לאנדרטה בלעדית ליהודים.
יוזמי האנדרטה הגרמנים, בתמיכה יהודית, עמדו על כך שהיא תהיה בלעדית ליהודים. הצוענים דווקא רצו באנדרטה משותפת, שהרי גם הם הושמדו בתאי הגזים, וגם הם היו במדרגה של תת אדם על פי חוקי הגזע הנאצים, אבל תומכי הבלעדיות דחו אותם.
"היהודים זה משהו מיוחד, ויש להבדיל אותם מהצוענים או ההומוסקסואלים" טענו הגרמנים תומכי האנדרטה "ליהודים בלבד".
הסירוב הגרמני יהודי לערב את הצוענים עם היהודים בתרבות הזיכרון, עורר בי רוגז ותרעומת וראיתי בכך סוג חדש של גזענות. אין דבר מכפיש יותר את זכר השואה מאשר להדיר מהזיכרון קורבנות על בסיס אתני בבחינת "לא ראויים להיכנס להיכל".
מי שעמד בראש המאבק הגרמני לאנדרטה המוקדשת ליהודים, היתה עיתונאית גרמניה בשם לאה רוש (שמה המקורי אינו לאה). היא הצליחה עם השנים לסחוף אחריה את הממסד הפוליטי הגרמני עד שהבונדסטאג אימץ את עמדותיה.
עם חנוכת האנדרטה היא ראתה בניצחונה.
עתה דורשים גם הצוענים להקים אנדרטה לזכר הנספים שלהם, וכך גם ההומוסקסואלים.
האם לאה רוש היא באמת ידידה כה טובה של העם היהודי? עולים בי ספקות. יותר ויותר אני נוטה לרעיון הקונספירציה, לפיו לאה רוש היא נציגה מוסווית של אינטרנציונל אנטישמי, שידעה כי רק אנדרטה גרנדיוזית, שתעמוד במרכז ברלין, שתדחוף למיליוני הגרמנים העוברים שם מדי יום את השואה במינון מעצבן, תהפוך בסופו של דבר למקדם המכירות הטוב ביותר של אנטישמיות וגזענות.
שהרי הכול עניין של מינון. יש בגרמניה עשרות אם לא מאות מקומות שבהם מונצחת השואה. כמעט בכל עיר יש מצבות זיכרון, צנועות בדרך כלל, ברובעים בהם גרו יהודים. מחנות הריכוז גם הם אנדרטאות. זקסנהאוזן, בוכנוולד, ברגן בלזן, דכאו.
האנדרטה בברלין, זו הערכתי, היא אותה טיפה שבגינה תעלה הכוס על גדותיה.
היא תהפוך למקור משיכה לא רק לתיירים, אלא לאתר הפגנות של גזענים בגרמניה ובכל אירופה, שלא לדבר על השחתת המקום בצלבי קרס.
הממשלה הגרמנית הוציאה על האתר קרוב ל-30 מיליון יורו. סכום עתק. בחלק זעיר ממנו ניתן היה לבנות אנדרטה פחות פומפוזית, יותר מרשימה ומשמעותית, המוקדשת לכל קורבנות המשטר הנאצי, ואת יתרת הכסף לתרום לקורבנות שואה קשישים ועניים, כמו אלה שממשלת ישראל מסרבת לתמוך בהם (לאחר שסחטה עד תום את הכספים מגרמניה – והשקיעה אותם במכונת המלחמה הישראלית, בהתנחלויות ובמשטר האפרטהייד בשטחים הכבושים).
אני חושש שיבוא יום וממשלת גרמניה תאלץ להרוס את האנדרטה, שבמקום לכבד את השואה, תהפוך בעצמה למעין שואה לאומית.
מתבדל מהמחנה
מזה שנים אני עושה לי מנהג לא להיות ברחובות בשעת צפירת הדומיה ביום הזיכרון לשואה.
זו הדרך שבחרתי בה כדי להיבדל מסוחרי השואה בממשלה, בצבא, ביד ושם, בסוכנות היהודית ושאר מוסדות כאלה ודומים להם, שגייסו את השואה באופן ציני להצדקת עוולות הגירוש והגזענות שמתבצעים בישראל, מהם סבלו קורבנות השואה, יהודים ולא יהודים.
גם ביום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל אינני משתתף, כדי להיבדל מהעדה הרעה של הממשלה וסוכניה, ששולחים צעירים למות במלחמות מיותרות ואחר כך נושאים נאומים מלאי צביעות, רמיה ושקר בטקסים בבתי הקברות.
שמחתי לקרוא באחד מאתרי החדשות של עיתוני ישראל כי אינני לבד. הולך וגדל מספר הצעירים בישראל שמסרבים להשתתף בדקת הדומיה כמחאה נגד המדיניות המלחמתית של ממשלת ישראל וצבאה ששולחים צעירים אל מותם המיותר במלחמות לא להם.
חידוש מעניין ומרענן ביום הזיכרון היה פעילותם של האנרכיסטים שביקשו לזכור ביום זה את אלפי הקורבנות בני העם הפלסטיני, מהם מאות ילדים, שצבא הכיבוש הישראלי הרג בשנות הכיבוש.
היכולת לזכור גם את כאבו וקורבנו של השכן, ראויה להוקרה.
הוא באמת טיפש… ככה זה חייםק’ה, מה אפשר לעשות.
ספירו שוב פותח לנו צוהר לנפשו,
" … לאה רוש היא נציגה מוסווית של אינטרנציונל אנטישמי, שידעה כי רק אנדרטה גרנדיוזית, שתעמוד במרכז ברלין, שתדחוף למיליוני הגרמנים העוברים שם מדי יום את השואה במינון מעצבן, תהפוך בסופו של דבר למקדם המכירות הטוב ביותר של אנטישמיות וגזענות"
לעתים אני תוהה האם ספירו מאמין לעצמו או שזוית האפיקורוס להכעיס כה חביבה עליו שהוא יהה מוכן לכתוב כל דבר ובלבד שמישהו יתעצבן.
אז מה היה לנו כאן?
כמה הנחות סמויות בפסקה הזו,
א- ישנו אינטרנאציונל אנטישמי ולו נציגים מוסווים. הייתי צוחק ובכל זאת אני בוכה.
ב- הגרמני הממוצע כשמזכירים לו את השואה מתבאס נורא וכתוצאה מהתבאסותו הופך לאנטישמי. הייתי בוכה ובכל זאת אני צוחק.
ג-בברלין עוברים מיליוני אנשים מידי יום מול בניין הרייכסטאג. הריני צוחק ובוכה לחילופין.
לידיעת ספירו, העתקתי ושמרתי את המאמר הנ"ל ובעד 15 שנה כעת חיה אשלח לך אותו שתוכל לצחוק על עצמך גם אתה. ואז לבכות.
"אותו הרכב שופטים החליט כמה חודשים קודם לכן, להשאיר את פעילת השלום טלי פחימה בבית הסוהר עד תום ההליכים".
"אותו הרכב שופטים החליט כמה חודשים קודם לכן, להשאיר את פעילת השלום טלי פחימה בבית הסוהר עד תום ההליכים".
ומה היפה ביותר?
שהשמאל, דווקא השמאל, מתגייס, כל פעם מחדש, ל"הגנתה של מערכת המשפט"…
פאק, אולי כבר עדיף מדינת-הלכה, שיכניסו לשופטות הארורות האלה בפנים, מה שמגיע להן… אולי עדיף כבר, להצביע ש"ס, ודי!!!
פאק, לו רק יכולתי, הייתי מצביע, בזה הרגע, לזכריה זביידי.
סמרטוט אדום – עיוות מוחי במערכת המשפט
ועוד לאותו עניין
על אנסים, ועל אנסי-ילדים לא-כל-שכן, יש לגזור עונש אפקטיבי – לא מאסר, ממנו יצאו לחופשות, ואז גם ישתחררו לגמרי! עונש אפקטיבי, קרי – ל?ע?ק??ר ל?ה?ם או?תו?.
(ומי שמזועזע מזה – שיהיה מזועזע, ממה שעוברת הילדה. כי הגיע כבר הזמן, שמערכת-ה"""משפט""", בארץ הארורה הזאת, תפסוק תוך התחשבות בקרבן, לא בנאשם!!!)
סמרטוט אדום – עיוות מוחי במערכת המשפט
לעניין נזק: שיפריטו ושיפטרו. עוד חברה מושחתת, שעשקה את הציבור, חפשי-חפשי, במשך עשרות שנים! מה פתאום אכפת לך מהם? אינני מבין זאת.
לעניין השואה: הנאצים היו גזענים, נגד הרומה ("צוענים", בשמם השגוי). היהודים הם גזענים, נגד הרומה. מסקנה… אם א’ שווה ב’, ו-ג’ שווה ב’…
המממם…
וגם אני, מסרב לעמוד בצפירה… שיעמדו הפשיסטים, השינויניקים!!
לחיים,
אם אתה מצטט אותי, עשה זאת בהגינות. בקטע המצוטט על ידך אתה משמיט מספר מלים מאד משמעותיות והן: "האם לאה רוש היא באמת ידידה כה טובה של העם היהודי? עולים בי ספקות. יותר ויותר אני נוטה לרעיון הקונספירציה…"
ואז בא הקטע שמצוטט על ידך.
כאשר תשלח אליי את הקטע בעוד 15 שנים (אולי כבר לא אהיה בין החיים, אז שלח העתק גם לבת זוגי ולילדיי כדי שיוכלו להגן עליי אם יחשבו לנכון), אל תשכח לציין כי היו לי ספקות וכי רק נטיתי לרעיון הקונספירציה וכו’. כמו כן ראוי שתזכור כי "הגזמות ספרותיות" הן אמצעי לגיטימי במתיחת ביקורת על מהלך פוליטי.
אשר למיליונים העוברים מדי יום באזור האנדרטה. תפשת אותי במלה. אני "מודה מודה מודה" שלא עמדתי במקום עם מונה וספרתי בדקדקנות את מספר העוברים באזור. כברלינאי במקור אני יודע שהאנדרטה ממוקמת ב"צנטרום של הפיילה" בברלין, כרך ענק בן מיליונים.
אם תספור את אלה הנוסעים וחוזרים מעבודתם ברכבת העילית, באטובוסים, במוניות, ברכב פרטי, בדרכם ובצאתם מתחנות הרכבת התחתית, את התיירים (תיירות פנים וחוץ) באזור האנדרטה, בהחלט יתכן כי תמצא שלא הפרזתי. אולם גם אם מדובר "רק ב-900 אלף מדי יום, הרי השימוש במלה "מיליונים" הוא לגיטימי ברצוני להדגיש כי מדובר במספר רב של אנשים.
ולסיום, אני תוהה מדוע מצאת לנכון להתייחס דווקא לנקודות היותר צדדיות של הרשימה, והתעלמת מהנושא המרכזי: האם אתה תומך ברעיון הבלעדיות ליהודים, תוך השמטת קורבנות השואה האחרים, או שיש להתנגד לו, כפי שעשיתי?
לפני שאתצה מתחיל לעקור איברים ולרטש עיניים, תחשוב רגע : האם ניתן בכך "לסייע" במשהו לקורבן? – את הנעשה אין להשיב. המטרה היחידה של עונשים היא להגן על הקורבנות הבאים, כלומר להקטין את הסכנה שהפשע יבוצע שוב.
וכן, גם אני חושב שזה עונש הרבה יותר מדי נמוך.
1.האנס- מדהים עד כמה שירותו הצבאי של פושע מנוול משפיע על שיקול הדעת של שופטים בישראל. מן הראוי שיתן אהרון ברק דעתו על כך!
2. הפרטת "בזק"- יש דרכים להפריט חברות ממשלתיות. דוגמאות להפרטות מוצלחות של מונופולים בעולם לא חסרות. רק מה, כאשר מאחורי ההפרטה עומדת תאוות בצע, כמו גם רצון לרצות את בעלי ההון, שם מתחילה הבעיתיות. השארת גרעין השליטה ביד המדינה, כמו גם הדאגה לעובדים אינם ,כמו שמאמינים רבים בימין הכלכלי, הפתרון להעלת רווחיות, פתיחת השוק לתחרות חופשית וכדומה. צאחורי החלטתו של ביבי, סבור אני, עומדת אמביציה שונה לחלוטין מהאמביציה לפעול לטובת המדינה ואזרחיה.
3. אנדרטת השואה בברלין- הייתי ולא התרשמתי!
כמו שתיאר ספירו, במלחמה הארורה לא נרצחו רק יהודים, וזאת למרות ששואת היהודים נושאת אופי יחודי. בנוסף לצוענים(סינטי ורומא) נרצחו גם קומוניסטים, סלבים ומתנגדי שלטון גרמנים. מן הראוי לציין נפקדי\עריקי מלחמה גרמנים שהוצאו להורג בשל סירובם לשרת את מכונת המלחמה הנאצית.
בנוסף לכך מן הראוי לציין את אותם נפקדים ועריקים שעד עצם יום זה אינם זוכים לתנאי פנסיה, בניגוד לרבים ממשרתי המכונה הנאצית שזכו, ועדיין זוכים לתגמולים בשל שירותם.
לפי הערכות שילמה גרמניה עד עצם היום זה פי ארבע יותר תגמולים למשרתי המכונה הנאצית, מאשר לקורבנותיה.
ולגבי האנדרטה שוב- מעניין מי יהיה אותו ילד, שיקום ויגיד בפומבי:"אבל המלך הוא עירום"!
יופי, את הנעשה אין להשיב – אז למה להעניש בכלל?? את הנאנסת – זה לא ירפא מן הטראומה (אם-כי, כאן אני חלוק עליך ובגדול, אבל זוהי כבר נקודה נפרדת), את הנרצח (במקרה של רצח) זה כבר לא ישיב לחיים – אז בוא, נבטל את כל העונשים! נשחרר מהכלא את כל הרוצחים – היי, לכלאם ולרמוס את חירותם, *בטח* שלא ישיב, את קרבנותיהם, מבור-תחתית אפל…
אז – לפני שאתה נחפז כל-כך, להגן על אנסים(!!!) – חשוב לרגע. אוקיי?
האנדרטה היא לא קונספירציה אלא טמטום שדוקא דומה קצת לפרוייקטים של האדריכל של היטלר שפאר, אבל בהפוכה. לדעתי אפשר למצוא בה גם צד משעשע. (בפרוורסיה). היא אולי לא נועדה להגביר אנטישמיות, אבל היא לא מעוררת כבוד.
הקונספירציה היחידה שאני יכולה להריח שם זה שהמצבות משמשות למאגר סמוי של נשק לא קונוונציונאלי. או שלמישהו יש חבר שהוא קבלן בטון שהרוויח מליונים מהפרוייקט (מרכז הליכוד שוב ?). אנדרטות לא יוצרות אנטישמיות אבל כוחניות וגרנדיוזיות של יהודים מטורפים, עלולה להגביר קצת את הנטיה הזו.
כדאי שתקרא יותר מאשר את המשפט הראשון של דברי לפני שאתה מגיב להם – זה לא כל כך קשה, כתבתי בסך הכל 3 משפטים.גם קשה לי להבין מדוע אתה מוסיף שלושה (!!!) סימני קריאה לאחר המילה "אנסים" – מובן שזהו פשע חמור מאוד, אבל פחות חמור מרצח למשל.
מטרות הענישה בעיני הן המטרות המקובלות – הרתעה למיניה, מניעת נקמה פרטית, שיקום העבריין והגנה על החברה – כלומר כל המטרות הינן למעשה האחרונה או שמירת סדר חברתי כלשהו.
לעניין השאלה "האם הענישה תורמת באופן ממשי לקורבן", אני חושב שהתשובה היא שלילית, מכיוון שגם טיפול פסיכיאטרי לפי כל עקרונות המדע אינו מרפא את הטראומה לחלוטין, אז כמה כבר הענישה יכולה להועיל; אלא אם הקורבן משכנע את עצמו שזה יועיל לו, אולי עקב מוסכמות חברתיות אופנתיות.
מדוע דווקא בזוטות עסקינן?
משום שעניין האנדרטה כולו מעניין אותי כשלג דאשתקד, זהו עניין גרמני פנימי, ירצו יבנו אנדרטה ליהודים, ירצו לצוענים, להומוסקסואלים, לנכים ולמפגרים ולעד כל קבוצה אחרת שסבלה מנחת ידם.
הנקודה המרכזית שלך היא שהאנדרטה תעודד או תקדם אנטישמיות, זו טענה מגוחכת.
אשאל אותך שאלה פשוטה, האם אפשר להפוך אדם שאינו אנטישמי לאנטישמי? נאמר יאן, גרמני צעיר בן כ28 שמעולם לא היה גזען להיפך גזענות דוחה אותו, האם יתכן שיאן החביב, למראה האנדרטה יהפוך לאנטישמי? ואפילו יראה אותה כל יום מחלון משרדו אשר בפלאצה?
לחיים,
כמוך אינני מאמין שמי שאינו נגוע בנטיות אנטישמיות יהפוך בשל אנדרטה לאחד שכזה, אולם בהקמת אנדרטה שכזו קיימת בעיתיות מסויימת:
1. זר, לו היה נקלע למקום מבלי לדעת בשל מה הוקמה האנדרטה, יתקשה להבין את הקשר שבינה(מבחינה חזותית) לתכנים אותה היא אמורה להעביר.
2. אני סבור שניתן היה להנציח את זכר שואת היהודים בצורה מעט פחות פומפוזית ויותר עניינית. אינני חושב שאף גרמני היה מתנגד להנצחת שואת היהודים בבית הנבחרים, משמע להראות את הקשר שבין שואת היהודים לפשיזם הנאצי, והחשיבות של גרמניה הדמוקרטית ודאגתה שלעולם לא יחזור מעשה שכזה. לא על ידה, ולא על ידי אחר.
3. במלחמת העולם השנייה נספו גם אחרים, כקורבנות הפשיעה הנאצית. האם על גרמניה לדאוג להקמתן של אנדרטאות עבור כל אלו. סלבים, קומוניסטים, הומוסקסואלים, אוייבי משטר וכדומה?
שאם כן, האם לא מאבדת האנדרטה הנוכחית ממעמדה בשל כך?
הייתי שמח לתגובתך
בישראל מבוצעים פשעים מהקשים מסוגם בעולם על ידי חוגים הגמוניים פרוטו-פאשיסטים, כלפי אוכלוסיות שונות, כולל יהודים. הפריעה אינה נעצרת בערבים, ומכה כמוכת עיוועים פנימה, כאשר הפשע, השקר במצח נחושה, הפשיעה הכלכלית והאכזריות הנוראה חוגגים.
פושעי ההגמונייה תכופות מציגים עצמם כמתאפקים נוכח זעקות קורבנותיהם. אך זו פוזה של שודדים קשים שחייבים מיליונים רבים לקרבנותיהם, כולל אף אנשי רוח ומדענים גדולים שנעשקו – שודדים אשר חלקם היו מעורבים בפשעים קשים כנגד האנושות. ובכל מדינה חפצת חיים היו יושבים שנים רבות במאסר (בהונגרייה וברומנייה גררו את דומיהם בצאוורונם על המדרכה, קודם שהמון זועם תלה אותם)..
אך כאן הם יוצרים במצח נחושה אווירה של לינץ` כנגד מושאי פשיעתם, ומציגים עצמם כמבליגים נוכח החוצפה. זאת, במדינה המושחתת ביותר במערב, שרבים מגדוליה היו מזמן צריכים לעמוד מול טריבונאל בין לאומי על פשעים קשים כנגד האנושות…………………http://www.nrg.co.il/online/1/ART/934/804.html
לגרמני,
1. מדוע? בית קברות הוא מיצג די רציני גם אם בנאלי אפעס למוות. ובית קברות בלב ברליןהוא מיצג לא רע כלכך ליהדות הגרמנית שאיננה עוד.
2. שוב, זה עניין של טעם. יש שיאהבו אותה יותר ויש פחות. אני חושב שהאנדרטה העצומה הזו היא גם תגובה מסויימת לטענת ה"לא ראינו, לא ידענו", אי אפשר שלא לראות את המונומנט הזה. האנטישמיות המתועבת שחוללה את השואה לא גרה בבית הנבחרים הגרמני אלא ברחוב הגרמני ושם צריכה לגור גם האנדרטה הזו.
3. נכון. אבל עם כל הסימפטיה לצוענים ולהומוסקסואלים אושוויץ נבנתה לכבוד היהודים.
והאנטישמיות הייתה בלב ליבה של התעמולה הנאצית, תוכנית הפתרון הסופי הייתה ליהודים.
אם בהשמדה עסקינן אז היהודים ספגו 95 אחוז ממהשמדה(לא הלחימה), מספיק בשביל אנדרטה בנפרד לא?
אבל מעבר לכל אלו, לשמוע יהודי הקובל כי אנדרטה לשואה בלב ברלין(גדולה ומכוערת ככל שתהיה) מלמד משהו, אני רק עד לא בטוח מה.
לגדעון שלום,
אכן היטב אמרת: אינך עומד דום בצפירה ביום השואה. והנה, צפינו ביום הנכבה הפלסטיני בצפירה שבה עמדו הפלסטינים דום מתוח לזכר קורבנותיהם. האם יש מקרב השמאל העיקבי הפלסטיני מישהו המעלה על דעתו להמנע מהשתתפות בטקס הזה? אודה לך אם תיידע אותנו.
ניראה לי שענישה כן מסייעת לקורבן. אל תשכח שאנחנו חיים בעולם חברתי, והפשע הוא לא אירוע מנותק. במיוחד במקרה כזה כאשר היחסים הם בתוך המשפחה. החיים הרי ממשיכים, וחשוב מאד להרחיק את העבריין מסביבת הקורבן, וגם לגרום לשינוי מוחלט, לעתיד, ביחסים של המשפחה או הקבוצה. אי ענישה מקבעת את ה"אונס" ואת ההחלשה לנצח. אלא אם כן הנפגעת תברח מהארץ, מה שעושות נפגעות בתרבויות מפגרות. גם במקרה של רצח, מדוע צריכים קרובי הנרצח להמשיך ולראות את הרוצח במכולת חוגג על הדם ? זה רצח שני. בקיצור, שקול שנית מה שאמרת. ענישה היא תיקון לא רע למצב של ניצול כוח לרעה בתוך מערכת חברתית, או משפחתית.
בתגובה לדבריי טען חיים כי ענין הקמת האנדרטה בברלין הוא ענין גרמני פנימי וזה מענין אותו "כשלג דאשתקד". ירצו הגרמנים, יקמו אנדרטה ליהודים, לצוענים וכך הלאה.
בתגובתו הבאה, לגולש אחר, הוא כבר שכח מהשלג דאשתקד ויצא בהגנה נלהבת על הקמת האנדרטה ליהודים בלבד. חיים אימץ את הגזענות של מקימי האנדרטה והדיר את כל השאר: את הסינטי ורומה (צוענים), ההומסקסואלים, המפגרים, הקומוניסטים, הסוציאליסטים, הליברלים, סרבני הוורמאכט, שלא לדבר על 28 מיליוני הרוסים ועוד. וכך מתפרץ לו לפתע השד הגזעני החבוי אצל חיים שללא ספק על פי הערכתו העצמית כלל אינו כזה.
חיים מהווה את התשובה הטובה ביותר לשאלתו על אותו יאן גרמני חביב שאינו אנטישמי. וכי האנדרטה תהפוך אותו לכזה? האם אפשר בכלל, שואל חיים, להפוך מי שאינו גזען ואנטישמי לגזען? בוודאי שאפשר. זו היתה אחת ההצלחות הגדולות של הנאצים שהכניסו למעגל האנטישמי והגזענות רבים שלא היו בו קודם לכן.
מעבר לכך, השד הגזעני מצוי אצל אנשים רבים במצב רדום. זה נכון בגרמניה כמו בישראל כמו בצרפת כמו באנגליה, ויש שהוא מתפרץ כתוצאה ממאיץ חיצוני. האנדרטה הבלעדית ליהודים, במקום לכלל קורבנות המשטר הנאצי, עלולה להערכתי להוות מאיץ כזה.
לאלישע,
אין לי התנגדות עקרונית ואוניברסלית לדקת דומיה לזכר נופלים וקורבנות. הערתי מוקדה לישראל בלבד, שבגין הממשל השולט בה עתה, דקת הדומיה בשני המקרים מבטאת צביעות, ואני משתדל ככל שאני יכול לשמור ממנה מרחק ולא לשתף עימה פעולה.
אינני מסוגל להאמין, שיש איזשהו אדם, החף ממנה לחלוטין. היא קיימת, במידה כזו או אחרת, אצל כולנו, ממש כמו כל צורה אחרת, של שנאת-האחר; חלק מטבע האדם. החכמה היא, לדעת איך לשלוט בה, שנאמר "לפתח חטאת רובץ"…
לחיים,
קבילתי אינה על עצם רעיון ההנצחה, כי אם על הדרך, העלות והפומפוזיות בה היא נעשתה.
אינני היחידי הטוען, שמבחינה חזותית, אינה מעבירה האנדרטה את המסרים אותן היא אמורה להעביר. קיימים מספיק ניצולי שואה, שלא אהבו, בלשון המעטה את "היצירה".
אם היינו לוקחים את הסכום עליו מדובר, כשלושים מליון יורו, ומנסים לנתב אותו בדרכים אחרות, אז לצורך השוואה, היינו יכולים לשלוח כמאה אלף תלמידים גרמנים(בערך) לחזות ביציר כפות אבות-אבותיהם בפולין. ניתן היה לנתב את הסכום להקניית ערכים אנטי-פשיסטיים, ודמוקרטים בבתי הספר. לא חסרים רעיונות, שישומם ,כנראה, היה מביא לתועלת יותר מרובה בהבנת והנצחת השואה, כמו גם הטמעת לקחיה בקרב הדור הגרמני הצעיר.
אתה טוען שלשמוע יהודי הקובל על אנדרטה יהודית בלב ברלין מלמד על משהו…ואני טוען שלשמוע שמדינת ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם אשר אינה מכירה בשואת העם הארמני מלמד הרבה יותר!
גם התנהגות בנקים יהודים-ישראלים בכל הקשור לנכסי הנספים(מוערך במעל מיליארד שקלים) מלמד על משהו…רק שבניגוד לכך, אני מבין על מה!
למר ספירו,
כמדומני שפספסת מעט, הגרמני הסכים איתי על הנקודה המרכזית, קרי שלילת הטענה שלה כי "אנדרטה מובילה לאנטישמיות". אבל העלה מספר תהיות. לתהיות הללו ניסיתי להשיב, התהיות אינן נוגעות להקמת האנדרטה או אי הקמתה אלא על מידת טעם הטוב שבמיקומה וממדיה.
עכשיו בקשר לגזענות ו"הדיר את כל השאר", הטענה מגוכחת. כמו כל מרדד אתה מחבר בין חיילים, אזרחים של מדינות הנלחמות(והורגות ללא רחמים אזרחים בערי גרמניה) וקורבנות השמדה גזענית. אין דין הצוענים כדין האזרחים הרוסים בסטלינגרד, אין דין אזרחי הירושימה כדיו דיירי אושוויץ-בירקנאו ואין דין תושבי דרזדן כדין תושבי סוביבור. אז אנא, חסוך ממני את התלהמויות השטחיות של "מאמץ הגזענות" אם יש לך משהו ענייני לאמר אני אשמח לשמוע.
בנוגע להפיכת לא-גזענים לגזענים, כאמור זה הצוהר הפעור לנפשך, סבור אתה כמו רבים אחרים במחנה שלך כי האדם הינו בהמה מטומטמת על כך אין לי מה לאמר מלבד, שיבושם לך. מזל שאתה חכם ונבון ואף אנדרטה לא תהפוך *אותך* לאנטישמי.
באשר ל"הצלחתם" של הנאצים להפוך לא-אנטישמים לאנטישמים, הצחקתני. לולא הרחוב הגרמני אנטישמי עד אימה לעולם לא היה מגיע היטלר לשלטון, אני מבין שכברלינאי לשעבר נוח יותר לנפשך לקבל שהיטלר וחבורתו הם שהביאו את הרעה, אבל המציאות היא העם הגרמני(וכלל אירופה) תיעבו את היהודי תיעוב עמוק מאות בשנים, תיעוב שנלמד בעריסה ובכנסיה. ועל ביצת התיעוב הזו צמחו היטלר וחבורתו.
לספירו,
אני אנסה להיות ברור כי עושה רושם שאתה מתעקש לא להבין.
נתחיל בסטנדארט הכפול,
כאדם המחשיב את חיסול שחאדה(הפצצה מן האויר) לרצח ופשע מלחמה השווה לפיגוע חבלני באוטובוס די מפתיע לגלות שאתה מפריד בין קורבנות של מטוס גרמני לבין קורבנות של רובה גרמני. האם גם אזרחי לונדון שנרצחו במכוון על ידי הלופטוואפה ראויים להנצחה בברלין? אולי בכל זאת יש הבדל בין *אזרחי המדינה שנלחמת בך* לבין אזרחיך ואזרחים הנמצאים תחת אחריותך?
אגב, בעניין "אין דין" משעשע לקרוא שכאשר אני כותב שA אינו שווה לB אני(באופן דיאלקטי כמובן) פוגש באלו הטוענים A שווה לB. זו צוקהרה דיאלקטית החסרה בורג.
האם אפשר להפוך לא גזען לגזען? אתה טוען שכן, אדרבה הראה לי איך. הדוגמה שלך(ישראל) בה ישנו סכסוך לאומי פוליטי בן מאה שנה הכולל מלחמות, גירושים, כיבוש טרור והתקוממות לא כלכך משכנעת. גזענות(בטח לא מבוססת גנטיקה) אינה המפתח לסכסוך הישראלי-ערבי. ואני בכלל שאלתי על יאן, גרמני שאין לו שום חשבון דמים עם העם היהודי(לפחות לא כזה בו היהודים חייבים) האם יאן הלז עלול בעקבות צפייה ממושכת באנדרטה להפוך לאנטישמי, אם כן, אנה ממך הסבר כיצד.
"העם בגרמניה לא היה יותר אנטישמי מאשר עמים אחרים" – נכון, משום כך השואה לא התחוללה רק בגרמניה אלא על כל אדמת אירופה.
"היהודים בגרמניה הגיעו לרמת אינטגרציה מן הגבוהות באירופה." – נכון, מה שמלמד שהשנאה אינה נובעת מבורות באשר ליהודי, אלא מפעפעת בעצמה גם לאחר היכרות אישית, שכינות וקירבה פיסית. מעורר מחשבות נוגות לגבי מדינה דו-לאומית לא?
"ואל תשכח שבבחירות הרב מפלגתיות האחרונות בגרמניה ב-1933 מפלגתו של היטלר עדיין לא זכתה לרוב" – אתה אל תשכח, אפילו בלי רב הצליח היטלר להצעיד את הגרמנים בלילות של בדולח נגד שכניהם היהודים. מה שמלמד שלא רק פשיסטים נאצים הם אנטישמים.
למר חיים,
בשרשור הזה אתה הולך ומדרדר. עתה אתה סופר גם את תושבי דרזדן במשוואת הקורבנות. שיטת ה"אין דין" לא מקהה את הענין כי אתה מכניס את כולם תחת אתה חופה, וכך אתה פוגש באופן דיאלקטי את חוגי הימין הקיצוני בגרמניה מהכיוון ההפוך, בויכוח בו הם טוענים שיש "דין שווה" בין אושוויץ לדרזדן ואתה אומר ש"אין דין אחד".
לטעמי תהום פעורה בין קורבנות הכיבוש והגזענות של המשטר הנאצי לבין המחיר שהעם הגרמני שילם בגין המשטר בו תמך משלב מסויים רובו (כל עוד היה נדמה כי הוא עושה חיל).
לכן קורבנות ההתנגדות, הגזענות והכיבוש של גרמניה הנאצית הם במחנה אחד ובתוכו יש דרגות של רוע ואכזריות, בהם ניצבת אושווץ בראש הפירמידה.
אינני יודע אם אתה מצוי בתולדות מלחמת העולם, אולם ראוי שתדע כי האזרחים הרוסים שנהרגו במלחמה, לא נהרגו רק מהפצצות, אלא מאות אלפים נרצחו באקציות חיסול של צבא הכיבוש הגרמני. אשר לאושוויץ, רבים כלל אינם יודעים כי הקורבנות הראשונים של המחנה היו בכלל פולנים, אבל יתכן שבשיטת ה"אין דין" בהיותם לא יהודים הם לדידך בעלי דין שונה ולכן לא יבוא בקהל האנדרטה.
אתה לא צריך להרחיק לגרמניה כדי למצוא לא גזענים שהפכו לגזענים. ישראל היא דוגמא מצערת לתופעה. יש לא מעט מי שהיו בעבר אנשי שמאל ןליברלים למפלגותיהם השונות וגם כאלה שלא השתייכו למפלגות, שנאבקו ולחמו בגזענות ועברו תפנית קיצונית והתחברו לימין והפכו למגינים נלהבים של הכיבוש והאפרטהייד בשטחים הכבושים. ויש גם מקרים הפוכים, בגרמניה כמו בישראל, של גזענים ואנשי ימין שעשו חזרה בתשובה והצטרפו לשורות הלוחמים בגזענות.
במחנה שלי, בוודאי לא אני, לא חושבים שהאדם הוא כהגרדתך "בהמה מטומטמת", אבל בני אדם הם בהחלט לא אחת קורבנות של הסתה, ורבים אחרים הם מה שקרוי בגרמנית "מיטלויפר",בתרגום לעברית הולכים בתלם, תלם הרחוב, המשטר והממשל.
ה"מיטלויפר" היו בסופו של דבר אלה שנתנו להיטלר את תמיכת הרוב.
העם בגרמניה לא היה יותר אנטישמי מאשר עמים אחרים, ולדעת טובי החוקרים של הרייך השלישי, האנטישמיות הכנסייתית אינה הסבר מספק להצלחתו של היטלר. היהודים בגרמניה הגיעו לרמת אינטגרציה מן הגבוהות באירופה. כמובן שללא המשבר הכלכלי הוא לא היה מצליח, אבל גם זה הינו חלק מההסבר. ואל תשכח שבבחירות הרב מפלגתיות האחרונות בגרמניה ב-1933 מפלגתו של היטלר עדיין לא זכתה לרוב.
לא רק כברלינאי בעבר, גם כאזרח גרמניה וברלין בהווה, אני סבור שאכן היטלר וחבורתו הביאו את הרעה על גרמניה והעולם, והם יכלו לעשות זאת משום שהיתה קרקע שאפשרה לגידול הממאיר הזה לצמוח.
לחיים,
הסכמתי איתך בנוגע לאנדרטה לא מובילה לאנטישמיות, היא נקודת ההשקה היחידה בינינו. בין לא אנטישמים לאנטישמים קיים ציבור רחב שבוא נקרא לו "מיטלויפר פוטנציאלי". זאת אומרת רבים,לדעתי, שתעמולה קיצונית בדומה לתעמולת הנאצים בהחלט יכולה להביאם ביום הדין להפניית גבם לערכי הדמוקרטיה.
זו לא תהיה האנדרטה, כי אם מכלול של גורמים נוספים, בדומה לערב עליית הנאצים לשלטון, היכולים להבשיל לתהליך דומה לזה אשר הביא לשואת העם היהודי.
זה לא מחייב להיות דווקא העם היהודי, וזה גם לא מחייב להיות על אדמת גרמניה.
הנקודה הבעייתית מבחינתי בימים אלו הינה החיבור הבלתי ניתן להפרדה בין יהדות כדת, ומדינת ישראל.חיבור שאף מובלט בגאווה על ידי ראשי הקהילה היהודית בגרמניה.
וכאשר קורא גרמני בעיתון על פעולותיה של ישראל בשטחים, כשהוא קורא על עסקאות הנשק של ישראל עם משטרים מושחתים ורצחניים בעולם, או כשהוא קורא על התעלמותה של ישראל משואת העם הארמני-מה לדעתך הוא צריך לחשוב על היהודים בגרמניה?
ובמיוחד מה הוא אמור לחשוב, כאשר מחד הם עומדים ומגבים את מדינת ישראל ללא תנאי, ומחד גיסא הם מצווחים בקול על התגברות האנטישמיות בגרמניה ובאירופה?
תראה חיים,ואני מקווה שלא תתרעם עליי יותר מדיי, אך כאשר קוראת אישתי הגרמניה על מדיניותה של ישראל ביחס לאיחוד משפחות פלשתיניות, או על הפרת זכויותיהם של פלשתינים במזרח ירושליים, אז כמה שזה נשמע צורם, זה מזכיר לה חוקים אפלים מתקופות אפילות בהיסטוריה הלא רחוקה של מדינתה!
לגרמני,
האם יש סכנה שאשתך תהפוך לאנטישמית בשל פעולות ישראל?
אני לא מבין את הקובלנה לפיה פעולות ישראל מובילות לאנטישמיות משום שאם מישהו "הופך" לאנטישמי הוא מייד מאבד כל בסיס מוסרי לבקורת על ישראל, הגזען לא מבקר את גזען אחר על גזענות. אם מישהו יטען שפעולות המתאבדים הפלסטינים הפכו אותו ל"שונא ערבים" האם תקבל את טענתו? ככל שחושבים על זה יותר זה מגוחך יותר, זה מקביל לטענה לפי נשים המתלבשות בפרובוקטיביות מזמינות אונס.
אם גרמני יהפוך ל*אנטישמי* בשל פעולות ישראל או האנדרטה הרי שהגרמני הנ"ל הוא גזען עלוב וסביר שהיה כזה מלכתחילה. בוודאי שדעתו או רגישויותיו של סוג האדם ה"עלול להפוך לאנטישמי" לא אמורות לעניין אדם מין הישוב כשם שדעתו של אירני או נוטר קרתא ממוצע על נשים לא ממש מעניינות.
לחיים,
הבנתי את נקודתך.
אנסה להמשיך מהכיוון אליו הלכת ולהקשות במעט.
חודשים ארוכים לאחר הפלת מגדלי התאומים רחשה ארה"ב, כמו גם אירופה פחד מפני האיסלם הקיצוני.
כל מוסלמי מאמין,גם אם חף מפשע, נבדק בנמלי התעופה הבינלאומיים כאילו היה לפחות בן-לאדן, או חבר פעיל באל-קעידא.
הפחד היה בלתי רציונלי, והפעולות שננקטו אף הן בלתי רציונליות. תראה לי מישהו בעולם שיאשים אותם אנשים מפוחדים בשנאת מוסלמים על רקע זה?
מה שאני מנסה להעביר הוא, שאת מרבית האנשים בעולם, ובמקרה שלנו, מרבית הגרמנים, לא מעניינת ישראל יותר מדי. גם היהודים לא מעניינים את אותם "עמך".
אולם ברגע שבעולמם הצר מופיעה ישראל, או היהדות בהקשרים "לא נוחים"-בכך טמונה הבעיה!
הייתי מעוניין שיותר ויותר גרמנים יכירו את היהדות, ושלא יפחדו ממנה. הייתי מעוניין שאותם אלו יחשפו לדיון העובר בימים אלו על הציבור בישראל.
הפחד מפני השונה הוא זה המביא לשנאה. מי שאינו אנטישמי בוודאי ולא יהפוך לכזה, כפי שכבר הסכמתי איתך. אך הרוב, לצערינו, ניזון מאמצעי התקשורת, ולרוב בצורה רדודה ביותר.
אותו יאן, אם היה מובטל מדורטמונד, לדוגמא, והיה שומע על הקמת אנדרטה בעלות של שלושים מליון יורו-איך לדעתך היה מגיב?
לגרמני,
מצטער ידידי, אני לא מקבל את הנחת יסוד לפיה האדם הממוצע הוא טיפש וגם אם אסכים לקבלה לצורך הדיון הרי שמי שמכלכל מעשיו לפי איך שיגיבו הטפשים הרי שהוא טיפש בעצמו. זאת ועד מי שמצדיק את הטפשים בשל עובדת היותם טפשים הרי שהוא אף גרוע מטיפש. שהרי ליאן מובטלינו יש כ1001 גורמים האחראים למובטלותו(ואיפשהוא בין שלושת הגורמים הראשונים מצוי הוא עצמו) שאליהם עליו להפנות זעמו קודם שיגיע ליהודים והאנדרטה לזכר אזרחי מדינתו שנטבחו על ידי אזרחי מדינתו.
אפשר להתווכח על יופיה של האנדרטה, על הצורך בה, על מיקומה ועל המניעים להקמתה כפי שאכן עשו ועושים רבים. אי אפשר לטעון בשום אופן שיש קשר כלשהו בינה לבין אנטישמיות(מלבד ההקשר הברור מאליו שכן היא מהווה תמרור אזהרה וגלעד לתוצאות האנטישמיות).
ספירו לא רק טועה כאן אלא הוא נכשל במבחן מוסרי פשוט, המוזר הוא שספירו עבר את המבחן הזה בדיוק ובהצלחה מרובה כאשר ביקר בחריפות את ההתיחסות המחפירה לערבים בטרמינלי האויר של ישראל(ומובטחני שהוא אף נגעל מאותה התיחסות למוסלמים בטרמינלים בעולם שאתה תיארת בתגובתך). מדוע אין דין שווה לכולם? לספירו פתרונים.
אינני יודע על סמך מה טוען חיים שהאנדרטה בברלין לא תעודד אנטישמיות. הוא יודע מה יקרה בעתיד? הוא נהיה נביא? גם אני אינני בטוח שהיא תעודד, לכן, סייגתי בחשש, שמא האנדרטה, שביסודה חשיבה גזענית, תעודד בדיוק את מה שלכאורה מבקשת למנוע.
יש לומר את הדברים בגלוי: ההתנגדות היהודית והגרמנית לאנדרטה אחת לקורבנות השואה, נובעת מההתנגדות לדור יחד עם הסינטי והרומה (צוענים), הומסקסואלים, מפגרים – אם להזכיר שלוש קטגוריות שהיו יעד של הגזענות הנאצית להשמדה ורצח.
אז ההיסטוריה חומדת לה לצון לפעמים, והגזענות הנאצית הולידה גזענות חדשה במסווה של זכרון ולחימה באנטישמיות. אדם לא צריך להיות בהכרח טפש כדי לתמוך בגזענות זו, ומי לנו כחיים לעיל, איש נאור על פי הערכתו את עצמו, בוודאי משכיל, שמדגמן לנו הוכחה משכנעת לכך, בתומכו בגזענות זו.
ולכן, זה לא בלתי סביר להניח כי גם הגזענות שעמדה מאחורי הקמת האנדרטה, תזין פעילות גזענית, ואני לא אתפלא אם בחלוף הזמן תהפוך האנדרטה ליעד מבוקש לפעילות אנטישמית.
אני מתנגד בלתי מתפשר לשיטות הפעולה של המתאבדים הפלסטינים שמתפוצצים באוטובוסים אזרחיים, ויחד עם זאת אינני מתעלם מכך שהכיבוש הישראלי מזין פעולות אלו. אני מתנגד לשניהם.
כך אף באשר לאנדרטה. אני מתנגד להקמתה, סבור שהיא עלולה לעורר פעילות גזענית, שגם לה כמובן אתנגד.
לא לכל האנשים יש רמת חיסון דומה נגד גזענות.
אשתו הגרמניה של הגרמני לא תהפך לאנטישמית בגין האנדרטה, גם לא בגין מדינותה הגזענית של ישראל, כך גם, (אולי) יאן הוירטואלי שכה אהוב על חיים.
אבל מי שרמת החיסון שלו ירודה, או נזילה מאד, זה סיפור אחר. רבים מהרואים את מעשי ישראל בשטחים הכבושים, קוראים את הידיעות על מעשי החקיקה הגזעניים שלה, ומגלים כי הקהילה היהודית המאורגנת (שתומכת כמובן באנדרטה) תומכת כמעשה שגרה במדיניותה הגזענית והאכזרית של ישראל, בהחלט יכולים ליפול לתוך מלכודת של טעון האומר "תראו את היהודים האלה, מטיפים לנו מוסר, מכערים את בירתנו באנדרטה ליהודים בלבד והם עצמם לא יותר טובים מהנאצים". אז יכול להיות שהמקביל הגרמני של חיים לא יפול למלכודת, וישאר בחחום הביקורת הנוקבת והלגיטמית על ישראל וגרורויה,ויתכן שכן יפול, כפי שחיים שלנו נפל לתוך מלכודת הגזענות של האנדרטה.
כמו גזענים רבים, הוא בכלל לא מכיר בכך, שהרי הוא בעיני עצמו נאור ולא גזען. אז מה נאמר על הטפשים באמת?
הדוגמה שמביא חיים מהתנגדותי ליחס המשפיל והמבזה לערבים בנמל התעופה, לא מובנת על ידו, ולכן הוא מביא אותה בהקשר לא נכון. שהרי התנגדות זו של טיפול פרטני רק בערבים, דומה מאד להתנגדותי לאנדרטה "רק ליהודים". אני בעד בדיקה קפדנית של כולם ללא הבדל גזע, דת, לאום ומין כפי שאני בעד הקמת אנדרטה מרכזית בברלין לכל קרבנות הגזענות והדיכוי של הנאצים.
לחיים שוב,
אינני טוען שהאדם הממוצע הוא טיפש, אך הוא בהחלט מתרגל(ANPASSUNG).
זאת אומרת שאם תשנה מאורחות חייו בהדרגה, הוא יתרגל לכך, וימשיך לחיות את חייו כאילו לא נעשו כל שינויים בעבר.
הרי גם השמדת היהודים נעשתה בהדרגה. רק החל מ1941 החלו הנאצים להשמיד את היהודים בצורה שיטתית. במשך שמונה שנות שלטון קודמות הם הצליחו בהדרגתיות "להרגיל" את הגרמנים לרעיון, ולדחוק אל השוליים דרך מעצרים, או רציחות את מתנגדיהם מביית.
כמו שאתה אומר, ואני מסכים בכך, רבים היו מתומכי הנאצים, שלא ניתן היה להגדירם כבורים, ובכל זאת עמדו מאחורי היטלר. למה?
אולי כי לא היה רע להם?!
אולי כי הם כן השתכנעו באשמת היהודים במהפיכה הבולשביקית, כמו גם באשמתם בתבוסת גרמניה והסכמי ורסאי המשפילים, כפי ש"טחנו" הנאצים במנגנוני הפרופגנדה שלהם?
אולי כיוון שכאשר מעמידים לרשותך עובדי כפייה בחינם, אז אתה לא מתלונן?
אולי כפי שכולנו מקווים לא תגרום האנדרטה לפרץ של אנטישמיות, אך היא בהחלט תגרום לכך,לדעתי, שכאשר תטיח בגרמני, שמדינתו לא עושה לביעור האנטישמיות, הוא ישיב לך:
…אבל תראה איזו אנדרטה מפוארת בנינו להנצחת שואת היהודים. מה אתה רוצה יותר?