שלושה קבצים של הגות אנרכיסטית קלאסית מן המאות ה-19 ותחילת המאה ה-20 יצאו לאור במהלך השנה החולפת. הופעתם הכמעט סימולטנית מזהה דרישה של קהל קוראים מתרחב לטעינה מחודשת של מאגר הרעיונות בנושאים בעלי משמעות אנושית, מתוך הכרה בדימיון המסתמן בין מצבו של הפרט בחברה המודרנית התעשייתית של המאה ה-19 למצבנו, אזרחי עידן הכלכלה הניאו-ליברלית בעולם [ קראו עוד ]
מתי היה הג’נוסייד הראשון בהיסטוריה ועל-ידי מי בוצע? לא ברור. אחד הסיפורים הראשונים מופיע במקרא, בסיפור יציאת מצרים. אמנם הסיפור מצוץ מן האצבע ונכתב בכוונת-מכוון של ממציאיו ומגבשי הנראטיב שלו, לגולל את פרשיית הנדודים במדבר. אך מתוך זה עולה ג’נוסייד מהקדומים בהיסטוריה הכתובה הידועה לנו והוא סיפורו של עמלק. מדובר בשבט מדברי אשר התמודד עם [ קראו עוד ]
היום, יום ראשון 15/5 מתקיים במכללה האקדמית לחינוך "אורנים" כנס המביא לדיון את הנכבה הפלסטינית. כאחד ממארגני הכנס, אולם יותר מזה, כיהודי, ישראלי, שמאלני וסטודנט להיסטוריה, ולא בהכרח בסדר הזה, ברצוני לשתף אתכם בכמה מחשבות אשר חלפו בראשי בעת ארגון הכנס, ומעניין שהדבר קרה דווקא ערב יום העצמאות ה-57 למדינת ישראל.אני לא יודע הרבה על הנכבה, [ קראו עוד ]
האינתיפאדה השנייה שהחלה בשלהי 2000 העלתה לשיאים חדשים את מספר הבתים שהמדינה הרסה בשטחים. ברצועת עזה ובפרט באזור רפיח כמות הבתים שנהרסו הינה חסרת תקדים. מספרם מגיע ל-2,897 בתים, והדבר מתועד לעומק ובמקצועיות על ידי סוכנות הסעד לפליטים של האו"ם אונר"א (UNRWA). הנתונים הנוגעים להריסות בגדה המערבית הם יותר פרובלמטים משום שאין גוף בינלאומי שעובד [ קראו עוד ]
ביוני 1982 הובילו יצחק רבין ושמעון פרס את מפלגת העבודה החזקה שלהם, שמנתה 47 ח"כים, לתמיכה מוחלטת בפלישה הישראלית ללבנון "כדי למגר את אש"ף". האג’נדה של שר הביטחון אריאל שרון לשנות את פני המזרח התיכון, לגרש את הסורים מלבנון ולכונן בארץ הארזים ממשלה ידידותית שתחיה בשלום עם כיבוש השטחים הפלסטיניים, היתה בלתי רשמית, אבל ידועה [ קראו עוד ]
הסרט "התפיסה" (The Take), של נעמי קליין ואבי לויס מספר את סיפורם של פועלים ארגנטינים שעל רקע המשבר הכלכלי והחברתי בארצם מחליטים לקחת את הגורל בידיהם ולהשתלט על מפעלם. שוחחנו עם שני הבמאים – שהם פעילים ידועים למדי במאבק נגד הגלובליזציה – על לקחי המערכה של העובדים בארגנטינה ועל קולנוע תיעודי במסגרת המאבק בניאו-ליברליזם.שאלה: בפתיחת [ קראו עוד ]
"הישראלים דווקא פטריוטים, אבל אינם יודעים הרבה על ההיסטוריה שלהם", כך נכתב ב"ידיעות אחרונות" ביום העצמאות שעבר. ובהמשך: 30% מתלמידי כיתות י’ עד י"ב אינם יודעים שדוד בן גוריון היה ראש-הממשלה הראשון של ישראל. 30% גם לא שמעו על הפלמ"ח. אין בזה דבר חדש, כבר ארנסט רנן מראשוני ההוגים של הלאומיות כתב בחיבורו המפורסם "מה [ קראו עוד ]
האם יש לשקול מחדש את הסירוב בשמאל אחרי שצורת מאבק זו מאומצת ומשתרשת אצל הימין? האם הסירוב בשמאל מקעקע את יסודות הדמוקרטיה והאמנה החברתית הישראלית? האם הימין שואב השראה ממעשה הסירוב של השמאל? אכן, יש צורך לשקול את פעילותנו לקידום הסירוב לאור ההתפתחויות הפוליטיות.הרי התפתחויות אלה קובעות במידה רבה את גבולות השיח הציבורי. לכן לא [ קראו עוד ]
תלונות רבות שהגיעו ל"קו לעובד" מצביעות על בעיה חמורה של התעלמות מן החוק בסוגיית השעות הנוספות ושל ניצול עובדים ע"י העסקה בשעות רבות מן המותר ואי תשלום גמול שעות נוספות או תשלום חלקי בלבד. העבודה בשעות נוספות אינה לטובת העובד: היא פוגעת ברווחתו ומצמצמת את שעות הפנאי שלו, וכמובן פותחת פתח לניצול ע"י המעביד, שעלול [ קראו עוד ]
חג האחד במאי הוא חג הסולידריות הבינלאומית. בישראל חג זה עמד השנה בסימן הצורך באחדות מתחזקת בין עמלי שני העמים מול ונגד הניצול העטוף בשקרים וצביעות של שליטי ישראל ומחרחרי המלחמה. זה מחייב מחשבה, דיון ומסקנות. לאחרונה עוסקים הרבה בישראל בדיבורים על "חשיבות המאבק האמריקאי בראשות בוש להרחבת הדמוקרטיה בעולם", ובמיוחד במזרח התיכון. והרי זה [ קראו עוד ]
המכונית נעצרה לרגע. גברת קשישה הוציאה את הראש מבעד לחלון וצעקה: "איך אתם לא מתביישים? היום יום-השואה, ואתם מפגינים בשביל ערבים?!" מה שהרגיז אותה היתה קבוצה גדולה של מפגינים מול משרד-הביטחון בתל-אביב, ביום-השואה הרשמי של מדינת-ישראל.הרבה דברים קרו בו. אלפי ישראלים טסו לפולין כדי להשתתף ב"מצעד החיים" השנתי בין שני מחנות המוות ששמם מעורר פלצות: אושוויץ [ קראו עוד ]
