עיריית ירושלים מבקשת להרוס מתחם שלם בכפר סילוואן על 88 בתיו ואלף דייריו, זאת על מנת לחשוף שרידים ארכיאולוגים מימי בית דוד. למרות שמדובר במהלך חסר תקדים בהיקפו, הרי שהסיפור אינו חדש. מאז 1967 מדינת ישראל מבקשת להשתלט לא רק על המרחב הפיסי אלא מנסה גם לייהד את מזרח העיר, למחוק את סממניו הערביים ולצבוע כל פינה בצבעים יהודיים. לא די לה בשעבוד התושבים ובמשטר הקיפוח שהנהיגה, היא מבקשת גם למחוק מעל פני האדמה את הנוכחות הערבית, ואם לא באופן פיסי, אז לפחות את סימני הזהות שלה.

הכפר סילוואן עומד בחזית המתקפה הישראלית למחיקת הנוכחות הערבית במזרח העיר. בשל הערך ההיסטורי הטמון במקום, ובשל הקירבה להר הבית, סילוואן, או כפי שמכונה ע"י המתנחלים – "כפר השילוח", הפך למושא תשוקתם של גורמים ימניים ששמו להם למטרה "לגאול" את האדמות בהן הקים דוד המלך את ממלכתו. מאז שנות ה-70 מבצעת המדינה באמצעות עמותת אלע"ד מאמץ כביר להשתלט על מבנים ושטחים מכל הבא ליד והיא זו שמוציאה לפועל בשם המדינה עסקות מפוקפקות שהמדינה מנועה מלבצע באופן רשמי.

התוכנית הנוכחית לגלח את כל הבתים במתחם אל-בוסתן היא חלק מאותה תוכנית-אב להשתלט על סילוואן, לנקות אותו מתושביו ולייהד את האזור. התירוץ הרשמי הוא, כאמור, ערכו הארכיאולוגי עבור העם היהודי. כאן מתחילה ירושלים, כאן הסתובבו דוד המלך, שלמה ושאר מלכי ישראל, וכאן מצוים קברים מימי בית ראשון. הדברים נכתבו במפורש במסמך רשמי שהוציא מהנדס עיריית ירושלים בנובמבר 2004, ומכיוון שהוא מסמך מאלף, ראוי להביא אותו במלואו וכלשונו.

"הנדון: פינוי מבנים בלתי חוקיים בעמק המלך

ראשיתה של ירושלים היא בתל עיר דוד. בתל זה ובסביבותיו ישנם שרידים ארכיאולוגים מ-5,000 השנים האחרונות. לשרידים אלו יש ערך בינלאומי ולאומי רב והם מקנים לעיר את מעמדה כאחת הערים החשובות בעולם.

עמק המלך, שהוא אחד המרכיבים החשובים בנחל קידרון, מהווה יחד עם תל עיר דוד יחידה ארכיאולוגית שלמה שבה כל האתרים מקושרים יחדיו ומהווים מרכיב חשוב בהבנת המכלול השלם המורכב מחלקים ומתקופות שונות.

מבחינה סטטוטורית, למין התחלת התכנון המודרני בעיר בתקופת המנדט, נקבע כי העמקים הסובבים את העיר העתיקה (ובהם גם עמק המלך) ישמשו כשטחים פתוחים.

גישה זו אומצה גם ע"י רשויות התכנון הישראליות. בתוכנית ע/מ 9 – תוכנית המתאר לעיר העתיקה וסביבותיה שהוכנה בתחילת שנות ה-70, נקבעו הנחיות לתכנון ולפיתוח, ייעודי קרקע, מערכות דרכים והנחיות ארכיטקטוניות מפורטות לשימור אופי העיר בתוך החומות ובכל אזור אגן העיר העתיקה. עפ"י תוכנית ע/מ9 שטח עמק המלך מוגדר כשטח ציבורי פתוח ודרך.

לאור כל המתואר לעיל הריני מורה על הסרת הבינוי הבלתי חוקי בעמק המלך".

מסמך זה מקפל בתוכו את כל הסכסוך היהודי-ערבי בדף אחד. נדירים המסמכים אשר מסוגלים להכיל כמוהו על רגל אחת את מהות המאבק כולו מאז ראשית הציונות ועד ימינו אנו. מהנדס העיר מציג נכוחה את הסכסוך בין שני העמים כפי שהוא: מאבק בין דוד המלך לבין פחרי אבו דיאב – יו"ר ועד הפעולה של תושבי אל-בוסתן. המאבק הוא בין העבר היהודי לבין ההווה הערבי, ותוך כדי כך מקריבים את העתיד של שני העמים. על מנת לחשוף לשרידים מתקופת בית ראשון ושני מוכנים להחריב את הבית השלישי – זה של התושבים המקומיים. המאבק מתמקד בשאלה זכותו של מי גובר, של מי שהתגורר באזור לפני 3,000 שנה או של מי שמתגורר בשטח היום.

מהנדס העיר מעלה על נס את העתיקות הטמונות מתחת לפני הקרקע ומתעלם מהחיים הרוחשים מעליה. הוא משתמש רק בשמות העבריים של האתר, כאילו לא קיים כפר בשם סילוואן, כאילו לא חיים בו בני אדם מלבד שרידים ארכיאולוגים. ברם, למרות מס השפתיים לשרידים ארכיאולוגים הבה לא נתבלבל – מה שעומד על הפרק אינו חשיפת העבר, אלא מאבק על השליטה. לו היו מתגוררים במקום יהודים אף אחד לא היה מעלה על הדעת לפנותם למען חשיפת העבר.

שתי מטרות עומדות מאחורי המהלך המסוכן הזה: אחד הוא ליצור רצועה של מתחמים יהודים במזרח העיר שיתחילו בעיר העתיקה ויכללו את סלוואן (עיר דוד) – ראס אל עמוד (מעלה הזית) – אבו דיס (קדמת ציון) וממנה, להתחבר לאזור א-1 ולמעלה אדומים. באופן זה יקטעו את הרצף הטריטוריאלי במזרח העיר בין השכונות הצפוניות והדרומיות, יבודדו את העיר העתיקה משאר הערים במדינה הפלסטינית לכשתקום, ויהפכו כל פתרון צודק של הסכסוך היהודי-ערבי לבלתי אפשרי.

המטרה השנייה היא רצון העירייה להשיב לעצמה את השליטה על מזרח העיר אחרי שתושביו החלו לגלות סימנים של אובדן סבלנות לנוכח הקשיים הבלתי נסבלים העומדים בדרכם מאז האינתיפאדה השנייה. החומה המנתקת אותם ממשפחתם בשטחים, הגבלות התנועה, המשבר הכלכלי, חובות הארנונה הגוררות עיקולים ומעצרים, התעמרות שוטרי מג"ב, הריסת בתים ללא תקדים, קנסות בסדרי גודל בלתי נתפסים, ביטול תושבות וזכויות סוציאליות מהביטוח לאומי, מחיקה מרשימת קופת חולים, איסור להתייחד עם בני זוג מהשטחים, כל אלה שינו את האקלים שאיפיין את החיים במזרח העיר משך שנים רבות והם מתחילים לתת את אותותיהם. עננים של קדם פיצוץ מרחפים באוויר. העירייה נתונה בלחץ וכאילו לא די בכך גם "השד הדמוגרפי" הרים ראש ומאיים להפוך את הערבים לרוב מכריע תוך פחות מדור.

כל הסיבות הללו – רצף יהודי והשבת השליטה על מזרח העיר, עומדות מאחורי הקשחת המדיניות העירונית בכל התחומים וגם מאחורי הנסיון למחוק 88 בתים מעל פני הקרקע. בלי להבין את המאבק על השליטה לא נבין מה עומד מאחורי צעד חסר תקדים זה. בשל אותו מאבק נפרצו כל הגבולות והעירייה מרשה לעצמה היום את מה שלא הרשתה לעצמה למעלה מ-30 שנה. הכיבוש משנה פרצוף והיום כל פקיד עירוני הפך לפירומן המשחק באש ומרשה לעצמו לשפוך דלק על מדורת סכסוך הדמים בין שני העמים.

מכתב זה ראוי שיתפוס מקום של כבוד בקלסיקה של ספרות הכיבוש. הוא מביש, אומלל וגובל בפשע נגד האנושות. הוא נכתב בלשון נקייה, בשם החוק ובשמם של ערכים אוניברסלים אבל בין השורות מסתתרת אידיאולוגיה גזענית ודורסנית.

Share on Facebook