גיא האדום הגיב:

לראובן- מאמר מצויין, ניתוח מדויק וטוב של המצב הפוליטי בישראל, חזק ואמץ!

חן הגיב:

למר אברג’יל,

כמזרחי, כמוך, אני רוצה לומר לך שאני לא מסכים עם אף משפט שכתבת.אגיד לך כמה דברים, בקצרה.
1. בדעותיך אלה, אתה לא מייצג אפילו לא פרומיל אחד מהמזרחים.
2. הביטוי הזה "יהודים-ערבים" הוא בלתי אפשרי. אדם לא יכול להשתייך לשני עמים, לשתי אומות. באלפיים השנים שישבו היהודים בקרב הערבים,הם לא כינו את עצמם ולא ראו את עצמם "ערבים". (גם הערבים לא ראו בהם "ערבים").אגב, גם הילד שלך ערבי? תשאל אותו.
3. תיזהר, כשאתה אומר אני "יהודי ערבי", אתה מפחיד את החברים שלך מהשמאל. את המזרחים אתה רק מצחיק.
4.אגב, החברים שלך מהשמאל, אינם שמאל. הם תומכים בפלסטינים בגלל שנאתם למזרחים.הם לא מסוגלים להשלים עם איבוד ההגמוניה האשכנזית במדינה, ולקבל את ה"רחוב" המזרחי בכל אשר יפנו.הם שונאים פה כל דבר שהמזרחים נכנסו אליו: את המדינה וסמליה, את הצבא, את הרחובות, את "כוכב נולד", כל מה שהמזרחים אמרו "גם אנחנו פה" .
5. אם המזרחים לא היו מאמצים את סמלי הציונות והיו בעד גישה מתונה לעם הפלסטיני,וגם לא מתביישים במוצאם המזרחי, החברים שלך מהשמאל היו אנשי ימין וציונים אדוקים שמבקשים לנקוט יד ברזל בפלסטינים.(אבותיהם הרי חששו שהמזרחים "ישתפו פעולה" עם האויב הערבי).
6. החברים שלך הם שמאל מיוחד במינו: שמאל ששונא עניים (בגלל איבוד הגמוניה האשכנזית, כאמור). שמאל ששונא את החלשים בחברה – אין דבר כזה בכל העולם.
7. החברים האשכנזים שלך לא מבינים, שבסופו של דבר,שום דבר לא יעזור להם:כשתהיה כאן מדינה דו-לאומית,יהיה להם מאד קשה. החברים האמיתיים של הפלסטינים הם המזרחים (אפשר היה להיווכח בזה בכל מקום עבודה, לפני האינתיפאדות, שבו עבדו יהודים ופלסטינים. האשכנזים הרגישו מאויימים).

איריס הגיב:

לחן,
התגובה שלך הקסימה אותי וקשה לי להתאפק מלענות. אתה אומר ש:
1. אין כזה דבר יהודים ערבים
2. המושג והשם הזה מפחיד את כל מי שרק אפשר להעלות על הדעת
3. הפלסטינים והמזרחים הם החברים הכי טובים.

אתה מתחיל מהמסקנה, שזה בלתי אפשרי שיהיו יהודים-ערבים ואחר כך מסביר למה זה בעצם ככה.

אולי באמת היהודים במדינות ערב לא קראו לעצמם ערבים, אבל זה לא אומר שהם לא הרגישו כאלו. אדם לא תמיד עסוק בהגדרה של מיהו, אלא אם כן הוא צריך פתאום. לפיני ברור שהוא פיני כל זמן שהוא בפינלנד וחי בשלום ואין פלישה או מלחמה או קונפליקט.
מבחינה עובדתית: במרוקו למשל, היהודים כינו את בני עמם המרוקנים "מוסלמים" או "נוצרים". הכינוי "ערבים" שנמצא בשימוש רק מאז ההגעה למדינת ישראל לא היה קיים אז. על מה זה מעיד?
זה שהמושג מפחיד יכול להעיד דווקא שהוא נוגע במשהו אמיתי, שלפחות זה לא גורם לאנשים להישאר אדישים מול השילוב הזה.

דניאל הגיב:

לחן:
2 – חיים כבר ענה לך מצוין.
3 – נראה לי, שדווקא מאותם "יהודים ערביים", ברובם, הוא צריך להיזהר… לפחות, אלו משעריים.;-)
4 – יח"ד-שמח"ד וה"אבו?דה" הן ימין, במובהק. אבל, "כוכב נולד"?
סתם, אופיום להמונים, מטעם השלטהון – שלא יחשבו, חס ושלום, על מצבם במציאות. אישית, את הטלוויזיה שהיתה לי זרקתי בשדות, לפני שנה ורבע, ומאז אני מרגיש הרבה יותר טוב.:-)
5 – מסכים אתך לחלוטין – שהרי, הסיבה להתנגדות האשכנזים הצפונבונים לכיבוש היא, ש"לא רוצים לחיות במדינה, עם רוב ערבי"… להקיא.
6 – ראה 4.
7 – הלוואי!!

ול"נגב מערבי" – נו, מה אתה רוצה; את הבשורה החברתית, צריך היה להביא, לאיי פיג’י? בטח שצריך היה!!:-)))

דניאל הגיב:

באתר "הגדה השמאלית", נשמעים כעת דברי-שבח ל"""פרופסור""" שלמה בן-עמי, פושע נגד האנושות, שבתקופת כהונתו כשר "לבטחון הפנים", נרצחו, על-פי הוראותיו מן-הסתם, 13 אזרחים, שכל חטאם היה, שהעזו שלא להיוולד, לאם יהודיה.

מהו השלב הבא? סנגוריה לכהנא?

איריס הגיב:

לשאלת תם,
קשה לי לראות איך השילוב יהודי מוסלמי יכול לצמוח בישראל. אתה פשוט מקבל את ההגדרה של היהדות כלאום, שהיא רעיון ציוני בעיקרו. לפני כן היהדות היתה דת, כמו האיסלם או ההינדו. יהודי מדינות ערב הם גם ערבים מכיון שהתרבות שלהם היא ערבית, כפי שחיים תיאר.כמו שהשויצרים באיזורים דוברי הגרמנית, האוסטרים והגרמנים שייכים לתרבות הגרמנית. חלקם קתולים וחלקם פרוטסטנטים כדת ועדיין יש להם גם מהמשותף.
מה משותף בין אזרחי מדינת ישראל יהודים למוסלמים? אם מישהו מוסלמי רוצה לקרוא לעצמו גם יהודי, זה בסדר, אבל עוד לא שמעתי על זה וקשה לי להאמין שמישהו ירצה לקרוא לחלק מזהותו בשם זה שרוצה שהיא תיעלם מעל פני אדמתו.

מואיז הגיב:

תודה ראובן. מאמר מצויין. אך דווקא באתר הזה אתה צריך להוסיף שהמימסד בנה תודעה כוזבת שמי שבעד זכויות אדם, בעד החלשים, בעד זכויות בעלי חיים, עושה איכסס אחד גדול כשהוא שומע את המילה מזרחי. אותו אשכנזי או מזרחי שמצטרף למר"ץ הופך להיות הסולד הכי גדול מכל מזרחי שדורש שיוויון זכויות, ומכנה אותו מתבכיין ובטלן ולך לעבוד וכולי…

האתר הזה מלא דוגמאות כאלה.

מואיז הגיב:

זה דווקא נחמד שהמושג יהודי ערבי מפחיד את האשכנזים.

אבל הוא כל כך לא נכון מבחינה היסטורית עד שנראה שיהודי המגרב שעזבו את מרוקו תקועים עדיין ברעיונות הפאן-ערביים של נאצר שהולכים ונעלמים מן העולם.

אמנם מצרים היא רפובליקה ערבית, אבל הפיכתה של מצרים לערבית הייתה מלווה במאבק עיקש וקשה. מאבק שאולי הצליח במצרים (שעד נאצר ראו עצמם כמצרים ולא כערבים), אבל נכשל בצורה טואלית במגרב.

המרוקאים והאלג’יראים הם ברברים, הלובים הם ברברים, הטוניסאים הם ברובם ברברים, ולא ערבים.

יש לשאול גם אם הם מדברים את אותה השפה. ובכן, השפות הברבריות, הידועות בשם הכולל טמזיג’, הן שפות האם של מרבית אזרחי מרוקו ואלג’יר. לא ניתן בכלל להבין את המתרחש באלג’יריה מזה חמש עשרה שנה מבלי להבין את התרבות הברברית ואת המאבק שמתרחש של האיסלאם כלפי הברברים הלא-מוסלמים וכל זה בחסות הפאן ערביות והתמיכה הצרפתית והאירופאית בפאן ערביות שמעולם לא הייתה קיימת והיום קיימת עוד פחות.

מלבד זאת שפת האם של יהודי מרוקו איננה רק ערבית, ועל כך ניתן לקרוא קצת יותר ב
— קישור —

מעבר לזה, ניתן דווקא לדבר על ערבים יהודים בעיראק, אבל גם זה מצומצם לקבוצה קטנה של יהודים עיראקים שחיו בבגדאד בשנות השלושים כאשר התחילה להתפתח שם מדינת לאום. צריך להבין שמדינת הלאום (דבר לא כל כך מוצלח בדברי הימים ודי חדש ) הוא דבר שלא היה קיים בארצות מוסלמיות כשהיהודים היו שם, כך שלמעשה במדינות מוסלמיות חיו לאומים שונים, בינהם הערבי והנוצרי והיהודי והזראוסטרים וכן הלאה, אלה היו אמנם קבוצות שלא הוגדרו כלאומים אך רק אותם אפשר להשוות ללאומים היום. הלאום הערבי הוא המצאה מאוד לא מוצלחת של המערב דווקא שרצה לראות במאסה שלמה של אנשים זהות פשטנית ופשוטה אחת. הערבים הם אנשי ערב, מה שהיום נקרא ערב הסעודית. זה כולל חלקים של עומאן, של תימן ושל עיראק, אבל לא של כל עיראק, ששם יש לאומים אחרים.

בסופו של דבר המושג יהודי-ערבי הפך להיות סיסמא , שמעוררת התנגדות והתלהבות אבל דיון רציני בה. כנראה שבעידן בקופירייטינג עדיף להשתמש בסיסמאות מאשר לדון בדברים לעומק.

אני לא ראיתי במאמר זה דיון על נושא הערבי-יהודי והזהות הזו, אבל אחרי ששלחתי תגובה ראיתי שרבים הקדימו אותי ודוקא התווכחו על עניין היהודים ערבים. כנראה שזה נושא חם, וברגע שהוא מועלה נטפלים אליו במקום לדון בדברים החשובים יותר שאומר אברג’יל.

מואיז הגיב:

מתי, זו בדיוק השאלה כאן, איך מגדירים אותך ואיך זה משפיע על חייך.

הגדרה חיצונית של זהותך היא פגיעה מוחלטת בהגדרה העצמית שלך.

וזה אולי הדיון הכי חשוב. איך המימסד האשכנזי הגדיר אותך, איך הוא בנה את הגדר בינך לבינו, ומה זה אומר עליו.

עוד מזרחי הגיב:

ערבי או אירופאי או פרסי (משם הגעתי כילד) ואפילו ישראלי… כל המפלגות האלה אינן שוכנות בליבי. אין זה משנה מבחינתי מי נהנה ממנעמי השלטון שיהיה זה שוורץ או אוחנה. אז מזרחים הולכים פחות לאוניברסיטאות… נו אז מה?! אני ביליתי מספיק באוניברסיטאות כדי להבין שרק האדם, כיחיד, כבודד, בודד, הוא זה שאחראי על מה שקורה לו, לאושרו, לתחושותיו, לרגשותיו ולהצלחות ולהישגים הכל כך מזויפים שהחברה המערבית מציעה: חלומות בהקיץ עם הכשר של ברי סמכא.נא הסבירו לי היכן אני טועה.

…

אגב, אני רוצה להודות לך על כך שאתה מעלה אל התודעה את הסוגיות האלה. לזה יש ערך עצום בפני עצמו.