מאת כתב "הגדה השמאלית"
אחד מכל ארבעה עובדים פלסטינים הוא מובטל. כך נאמר בדו"ח מיוחד שפורסם על ידי ארגון העבודה הבינלאומי לקראת הוועידה הבינלאומית שהארגון יקיים בעוד שבועיים בג’נבה. הדו"ח המיוחד אודות "מצבם של העובדים בשטחים הערבים הכבושים" מציין ש"חרף שינוי באקלים הפוליטי בין ישראלים לפלסטינים – מצבם של העובדים הפלסטינים נותר בכי רע". עוד עולה מהדו"ח שכמעט רבע מיליון עובדים פלסטינים מובטלים. אך מעבר לאבטלה החריפה, השתתפותם של הפלסטינים בכוח העבודה האזרחי הוא נמוך במיוחד. רק למחצית מהגברים ועשרה אחוז מהנשים יש מקום עבודה. כך יוצא שבממוצע עובד פלסטיני אחד אחראי למחייתם של כשישה בני משפחה.
הנתונים להכנת הדו"ח נאספו על ידי משלחות שסיירו בישראל, הרשות הפלסטינית וסוריה; ונפגשו עם עובדים ברצועת עזה, הגדה המערבית ורמת הגולן. על פי מסקנות הדו"ח, מצבה של הכלכלה הפלסטינית השתפר בהרבה ב- 2004, לאחר שנים של מיתון עמוק. אבל השיפור בכלכלה לא הוסיף מקומות עבודה חדשים. בין המסקנות הדו"ח, שפורסם ביום שישי האחרון (27 במאי), "על מנת לשפר את רמת התעסוקה של הפלסטינים על ישראל להסיר את הסגר ולפרק את המחסומים, יש לאפשר לעובדים לשוב למקומות עבודתם בישראל, לאפשר ייצוא סחורה פלסטינית ולהפסיק את האפליה הקיימת כלפי העובדים הסורים ברמת הגולן הכבושה".
מבדיקת רמות השכר עולה כי 1,8 מיליון עובדים פלסטינים ובני משפחותיהם הם עניים. על פי חישובי מומחי ארגון העבודה הבינלאומי סגירת הגבולות בפני עובדים פלסטינים מאז תחילת האינתיפאדה גרמה לאובדן של כ-150 אלף מקומות עבודה. עוד נאמר על ידי אנשי ארגון העבודה כי מדי שנה מתווספים לכוח העבודה הפלסטיני כ-39 אלף צעירים "הנידונים לאבטלה ארוכה".
בדו"ח מתפרסמות גם שורה של המלצות לשינוי מצבם של העובדים הפלסטינים, ביניהן: יצירת מקומות עבודה לצעירים, הכשרה מקצועית נרחבת ופעולה לשוויון בין גברים לנשים. עוד נכתב בדו"ח כי איגודים מקצועיים ישראלים ופלסטינים מגלים נכונות לפעולה משותפת, לראשונה מזה שנים רבות.
הדו"ח על מצבם של העובדים הפלסטינים יוגש רשמית במהלך דיוני הוועידה הבינלאומית השנתית של ארגון העבודה, שהוקם ב-1919 והמסונף לאומות המאוחדות. בוועידה שנערכה בשנה שעברה השתתף יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, אשר הגן על מדיניות ממשלת שרון והצדיקה את צעדי הדיכוי שהממשלה מפעילה כלפי הפלסטינים.
פרטים נוספים על דו"ח ועל דבריו של ח"כ פרץ באתר www.ilo.org
לא הבנתי את הקשר של תושבי רמת הגולן לעסק.
דן תמיר – הפלא והפלא: גם רמת הגולן כבושה! לפחות כך סבורים המוסדות הבינלאומיים. ולכן, מזה שנים רבות ארגון העבודה הבינלאומי מפרסם סקירה על העובדים בשטחי הכיבוש של ישראל כולל רמת הגולן. אגב, חרף המבצעים הממשלתיים, ההנחות והמתנות, מספר התושבים הסורים (רוב-רובם שכירים וחקלאים) עולה על מספר המתנחלים הישראלים. אבל על זה לא תקרא בשום מסמך רשמי ישראלי!
קראו כאן על פלשתינאי שנישלח לאוניברסיטת "פטריק לומומבה" במוסקבה ע"י רק"ח בזמנו, הוציא תואר בהנדסת מים ועובד כיום במנהל הכינרת. בר מזל שכן מצא עבודה. ועל שותפות הניאו-קולוניאליזם הלבן בטבח ברואנדה.
— קישור —
שלום דוידי,
למיטב ידיעתי הוחל החוק הישראלי על רמת הגולן ולתושביה יש האפשרות לקבל מעמד של תושבי קבע (ולמיטב שכרוני גם אזרחות) במדינת ישראל (האפליה בינם לבין תושבי יהודה, שומרון ועזה היא מסיבות דתיות כמובן: רוב תושבי הכפרים ברמהג מתויגים עי הרשויות כדרוזים). לפיכך אין עם כל הכבוד וההערכה מצבם זהה לזה של הנתינים בשטחי הגדמ"ע ועזה.
לזכותו של מנחם בגין יאמר שברמת הגולן היה לו השכל והאומץ לעשות את מה שצריך היה להעשות מזמן בכל השטחים שכבשה ישראל בשנת 1967. חצי נחמה.
בכל אופן, כשכותבים על "משלחות שסיירו בישראל, הרשות הפלסטינית וסוריה ונפגשו עם עובדים ברצועת עזה, הגדה המערבית ורמת הגולן, מסתבר ש"סוריה" היא שם קוד ל"רמת הגולן" (או "הרמה הסורית") בפי מי שמתעקש לעצום עיניים מול המציאות הנוכחית ולשכנע את עצמו ששום דבר לא השתנה בארץ מאז יוני 1967.
מעבר לויכוחים היסטוריים, מבחינה כלכלית גרידא, אין בזה שום דבר רע, זה פשוט עושה צחוק מהעבודה.
כן, בוודאי שהיא כבושה, אך היא מקרה נפרד, סבורני, האין זאת?
בין ישראל לרמה, קיים תוואי גבול בינלאומי מוכר, שקבעו ביניהן בריטניה וצרפת ב-1923. ברמה הסורית אין "אינתיפאדה" ודיכוי צבאי פעיל, כמו בשטחים הפלשתינאיים. איש איננו מדבר, על "מדינת גולן" נפרדת, אלא יש להחזירה לסוריה, פשוט מאד. אין בה ערים גדולות. אין בה כבישי-אפארטהייד. אין בה גדר הפרדה… היא, פשוט, סיפור אחר, האין זאת?
על מה אתה מדבר, בדיוק?
את הרמה הסורית אסור היה לספח – כי היא חלק בלתי-נפרד מסוריה!
זה לא כמו השטחים, ש*לא* היו חלק בלתי-נפרד, מירדן וממצרים ושהקו הירוק, העובר בינינו לבינם, היה במעמד של "קו שביתת-נשק זמנית", בלבד. כמובן, כל עוד לא סופחו השטחים, או, לחילופין, לא נקבע, בינינו לבינם, גבול אחר ושונה, בהסכמה הדדית, הקו הירוק הוא הקובע, למשל בנושא זה, שמעבר לו אסור לישראלים לשבת. אבל, הוא ניתן לשינוי.
את קו-הגבול בינהלאומי, בינינו לבין סוריה, אין לשנות – זהו הגבול וזהו-זה, נגמר! עשרה מטרים מן הכנרת, עם חמת-גדר כשטח נייטראלי, ואינשאללה פתוח, למיזמי-שלום משותפים, במהרה בימינו אמן ואמן. וממך, בהיותך שמאלן, דווקא בהחלט לא ציפיתי, שתתמוך בסיפוח הרמה הסורית לישראל – סיפוח שכל תכליתו היתה: חסימת הסיכוי לשלום עם סוריה… מה, הצטרפת לפסיכי ההוא קהלני? תחשוב קצת.
לדן תמיר: הנחמה היחידה בכל הוויכוח על רמת הגולן היא שגם הרמטכ"ל היוצא והאחראי לדיכוי הברוטלי של העם הפלסטיני, "בוגי", אף הוא מסכים שרמת הגולן היא רמת הגולן הסורית. הוא אף הציע בראיון פרידה להחזיר את הרמה לסוריה במסגרת הסכם שלום. אגב, כדאי לעיין על הסיבות לכיבוש הרמה בידי צה"ל כפי שפורסמו לאחר מותו של גנרל אחר: משה דיין. אני יודע שמרוב גנרלים לא רואים את הגולן, אבל לפרטים נוספים וכדי לא להכביד על קוראי האתר אני מציע לקרוא את ספרו האחרון והמעניין של תום שגב: "1967″.
מי שמגדיר את דן תמיר "שמאלן" הולך לאיבוד כאשר מחפש את ההבדלים בין הגולן ובין השטחים:
דן תמיר רוצה בסיפוח כל השטחים, כולל הגולן ואם אפשר גם בלבנון בתנאי שתושביהם ישכחו מזהותם הלאומית, כלומר שישכחו מכל העוולות, הגזל והטרנספר שבוצע בהם. להשתוממותו הם מסרבים להצעה, גם מאחר שהמאבק הזה הוא חלק אינטגרלי מזהותם הלאומית.
הגולן הוא סורי לא בגלל קו גבול כזה או אחר אל אלא משום שרוב תושבי הגולן החיים תחת כיבוש מגדירים עצמם כסורים, כולל מאה אלף שגורשו משם בעקבות הכיבוש
קראו לאיזה שפל הביאה את ישראל חונטת פושעי המלחמה – החונטה הביטחוניסטית
— קישור —
לדעתי הויכוח לכאורה בין דן תמיר לאחרים בעניין השטחים שנכבשו בששים ושבע הוא מלאכותי במעט. שני הצדדים צודקים וטועים. את השטחים האלה אסור היה לכבוש, וצריך להחזיר בהקדם. יחד עם זה, במציאות של ארבעים שנה בינתיים – שזה שני דורות, על הנמצאים שם לקבל אזרחות מלאה וזכויות מלאות. שני הדברים לא קשורים, אין להנציח סבל כדי ללחוץ להחזרת השטחים האלה. ואין להנציח עוול (כיבוש( כדי לנרמל את המצב האנושי. בהנתן תנאים מסויימים ישראל תיסוג מהרמה, והאנשים שם כבר ממילא אינם אותם אנשים שנכבשו. אלה שנולדו וחיו כאן כישראלים את רוב חייהם זכאים לחיות ללא סבל ועם אפשרויות שוות להתפתח אישית ולזכות במנעמי החיים שמציעה ישראל לכל השאר.
לדניאל,
מדוע הקו ששרטטו צרפתים ובריטים בעקבות מלחמות ומאבקים בניהם נכון יותר או צודק יותר מהקו ששרטטו ישראלים וסורים בעקבות מלחמות ומאבקים בניהם? קו שביתת הנשק מ1967 תקף יותר, חוקי יותר ורלונטי יותר מהסכמי סייקס-פיקו.
אני מסכים אגב שהשטחים *אינם* חלק בלתי נפרד מירדן המצב בדיוק הפוך, זו ירדן שהיא חלק בלתי נפרד מהשטחים ולמעשה מכל פלסטין ההסטורית. אלא מאי, גם כאן האימפריאליזם צייר גבולות כאוות נפשו וחילק מדינות למקורבים. במקרה הזה, מלכך הפנכה המושחת עבדאללה ההאשמי, נצר למשפחת המלוכה הסעודית קיבל ממלכה על חשבון העם הפלסטיני. "מונרך ללא ארץ לארץ ללא מונרך" נשמע מוכר לא?
דן תמיר: "זו ירדן שהיא חלק בלתי נפרד מהשטחים ולמעשה מכל פלסטין ההסטורית".
האם הפכנו לאתר "מולדת", בלי ששמתי-לב?
מר תמיר, ליברמן מחכה לך, לאמצך אל חיקו, המאפיוזי והחם.
דני.
באמת, עם "שמאלנים", יענו, כדן תמיר…
ומי שכתב את התגובה "ויכוח מלאכותי קצת" – כמובן, שבכל הנגע, לשטחים הפלשתינאיים – דעתי כדעתך… אבל, עם סוריה – צריך וחובה לחתום, מיידית, על הסכם-שלום ולהחזיר את הרמה!
ירדן, סוריה ולבנון הוקמו ע"י מעצמות קולוניאליות, וגבולותיהן שורטטו בהתאם לצרכיהן ויחסי הכוח בין מעצמות אלה, בלי קשר למאפיינים אתניים כלשהם. אבל אין לקבל את הטענה, שאופיינית לאנשי הימין, כאילו מדינות אלה מהוות גם כיום "יצירות מלאכותיות" מכיוון שלמציאות יש דינמיקה משלה : מרגע שהוקמה מדינה, בתחילה כמושבה קולוניאלית ולאחריה כמדינה עצמאית, החלה להיווצר בשטחה אומה נפרדת.
דני (האם מדובר בדניאל קלטי הסופר?) מצטט אותי כמי שאומר ש"זו ירדן שהיא חלק בלתי נפרד מהשטחים ולמעשה מכל פלסטין ההסטורית".
אשמח אם יוכל לציין את המקום המדויק שממנו לקוח הציטוט.
תנועת ההתנגדות האסלאמית מאמינה שאדמת פלסטין היא אדמת הקדש אסלאמי [וקף] לדורות של מוסלמים עד תחיית המתים. אסור להפקיר אותה או חלק ממנה או לוותר עליה או על חלק ממנה. אין היא קניינה של אף מדינה ערבית, או כל מדינות ערב, ולא של אף מלך או נשיא, או כל המלכים והנשיאים, ואין היא קניינו של שום ארגון או כל הארגונים כולם, בין אם הם פלסטינים או ערביים, זאת משום שפלסטין היא אדמת הקדש [וקף] אסלאמי לדורות של המוסלמים עד יום תחיית המתים. זה דינה לפי ההלכה האסלאמית [אלשריעה אלאסלאמיה], וחל עליה אותו הדין החל על כל טריטוריה אשר כבשו המוסלמים בכוח הזרוע, מאחר שבזמן הכיבוש הקדישו [הכובשים המוסלמים] אותן [את האדמות האלה] כאדמות הקדש [וקף] למוסלמים לדורותיהם עד יום תחיית המתים.