כל העולם ראה את הזוועה: נער פלסטיני פצוע שוכב על הארץ, מעולף. חייל אובד-עצות רוכן עליו. מתנחל מתקרב מאחור ומשליך אבן גדולה בראש הפצוע. מתנחל שני ממטיר עליו אבן גדולה מלמעלה, מטווח אפס. חובש מזוקן, גם הוא מתנחל, מתקרב לפצוע, מהסס ומסתלק מבלי לטפל בו, כאשר מקהלה של נערים ונערות מלווה אותו בצעקות: "תן לו למות! תן לו למות!".
כל העולם גם ראה מה שקדם לכך: מתנחלים פלשו לבית פלסטיני בחוף רצועת-עזה והקימו בן "האחזות". זה היה בית יפה, חדש, בן שלוש קומות, שדייריו טרם הספיקו להיכנס אליו. על הקיר החיצוני היה מרוח באותיות-ענק: "מוחמד חזיר!".
בין הפולשים לבין הפלסטינים בבתים הסמוכים התפתח קרב אבנים. כמה חיילי צה"ל עמדו בתווך, ירו באוויר מעל לראשי הפלסטינים ולא עשו דבר לעצור את הפורעים.
יומיים לפני כן ניסו דחפורי צה"ל להרוס כמה מבנים ישנים, שהיו נטושים עוד מימי השלטון המצרי. קבוצת נערי ונערות מהימין הקיצוני טיפסו על הדחפורים, שברו ועקרו מהם חלקים, בעטו בפני החיילים, גידפו והתגרו בחיילים, שעמדו מולם חסרי-אונים (בשעתו דרס דחפור כזה למוות את רייצ’ל קורי, מתנדבת אמריקאית שניסתה למנוע ממנו להרוס בית).
לשיא הגיעה ההשתוללות ביום רביעי האחרון, כאשר המתנחלים חסמו שוב את הכבישים המרכזיים ברחבי המדינה. בערב הקודם הופיע בטלוויזיה אחד מראשי המשתוללים, אחד בשם שבתאי שירן, שהציג את עצמו כ"ראש מטה צפון" של חוסמי-הכבישים. הוא רואיין ארוכות כאורח מכובד, ומסר בשידור חי את ההוראות לשיתוק המדינה, כאילו היה דובר הממשלה. בפתח האולפן לא המתינו לו שוטרים כדי לאסרו באשמת טרור, הסתה וקשירת-קשר לביצוע עבירה. להיפך, הוא הוזמן גם למחרת היום, כדי להתפאר בניצחונו.
בבוקר יום החסימה גילתה המשטרה בכביש מס’ 1 שלוליות שמן ונינג’ות (מסמרי מתכת מיוחדים לניקוב צמיגים). בכביש זה מותר לנהוג במהירות של 100 קמ"ש, ורבים אף עוברים מהירות זו. בנס נמנע אסון גדול. אבל המדינה כולה נכנעה לטרור: רוב הנהגים דחו את נסיעותיהם ליום אחר, התנועה בכבישים היתה כמו בשבת.
במהלך היום חסמו המתנחלים את הכבישים במקומות רבים. המשטרה הרחיקה אותם בידיים. רק במקום אחד הופעלה מכונית להתזת מים. היא דמתה יותר לטפטפת: הסילון החלש לא הספיק כדי להרחיק אפילו מתפרע אחד. אבל זה הצטלם יפה.
באף אחת מההתפרעויות האלה המשטרה לא הפעילה את האמצעים המופעלים כמעט מדי יום נגד מפגינים לא-אלימים מהשמאל: אלות, גז מדמיע, כדורי גומי, ובאחרונה גם כדורי-מלח. אני יכול להעיד מניסיוני בהפגנות ששום אדם אינו נשאר במקומו כאשר יורים עליו רימוני-גז.
רק לתזכורת: לפני חמש שנים חסמו קבוצות של אזרחים ערביים כמה כבישים בצפון, בתגובה ספונטנית על הריגת פלסטינים על הר-הבית. "כדי להבטיח תנועה חופשית בכבישים" ירתה המשטרה אש חיה, 13 אזרחים נהרגו. אבל הם כמובן, היו רק ערבים.
היה פשוט מאוד לשים קץ לכל ההתפרעויות שאירעו השבוע. במקרים המעטים שבהם החליטו השלטונות לסלק את המתפרעים, זה בוצע בקלות. לדוגמה, למחרת הלינץ’ המצולם בנער הערבי, סילקה המשטרה את המתפרעים שהתבצרו במלון הסמוך. אלה נשבעו להילחם עד מוות, וסולקו תוך 30 דקות בלי אף פצוע אחד. מנהיגיהם, בעלי הפה הגדול, נעלמו לפני כן.
מדוע לא דוכאו ההתפרעויות בכל המקומות? אין מנוס מהמסקנה הפשוטה: אריאל שרון אינו מעוניין בכך. להיפך, הוא מעוניין שמסכי הטלוויזיה בארץ ובעולם יתמלאו יום-יום בתמונות של התפרעויות נוראות. כך הוא נוטע בראש הצופה את השאלה המתבקשת, ששאל אותי השבוע נהג מונית בתל-אביב, וחזרו עליה כל העיתונאים שריאיינו אותי בימים אלה: "אם פינוי כמה התנחלויות קטנות גורם לבלגן כזה נורא – איך אפשר אפילו לחלום על פינוי ההתנחלויות הגדולות בגדה?".
אותה השאלה מתעוררת לאור המחיר הכלכלי של "ההתנתקות". שר-האוצר מדבר עכשיו על "8 עד 10מיליארד שקל". זה אומר חמישה מיליון (5,000,000) שקל לכל משפחה. כמעט מדי יום גדלים תשלומי הכופר למתפנים. חלקת אדמה. וילה חדשה. עד אז "קרווילה", שגם היא תישאר בידיהם. פיצוי על פרנסה. השתתפות בהוצאות. חלקת אדמה נוספת לחקלאים, בשיעור של שניים-שלושה דונמים לכל דונם.
לפי כל חישוב: אילו החזירו למתנחלים רק את ההשקעה האמיתית שהם השקיעו, ולו גם פי עשרה, זה היה מגיע רק לשבריר מהסכום הזה.
כל זה מובטח גם למתפנים העומדים להתיישב במרחק של 30 ק"מ ממקומם הנוכחי. השבוע הובטחה להם מועצה אזורית משלהם. זאת לא תהיה רק המועצה האזורית היחידה בארץ המוקמת על בסיס אידיאולוגי, זו גם הבטחת פרנסה לעשרות פעילי המתנחלים, שיהפכו שכירי המועצה הזאת. גם בגדה המערבית חיים רבים, וביניהם רוב המנהיגים, על חשבוננו, כבעלי משרות פיקטיביות מטעם המועצות האזוריות.
גם פה ישאל האזרח התמים: אם העברת 1,700 משפחות עולה לנו שמונה מיליארד שקל, כמה תעלה לנו העברת כ-40,000 משפחות המתנחלים מהגדה?
הצגות השבוע הן רק קדימון להצגת-האימים הגדולה שאמורה להתרחש בעוד שבעה שבועות, כאשר הפינוי אמור להתבצע בפועל. כבר מדובר על כוחות אדירים שיופעלו במבצע. 3,000 אנשי תקשורת מכל העולם יבטיחו הד בינלאומי. האירוע יוצג כמבצע-ענק, אריאל שרון יופיע כאחד מענקי ההיסטוריה, מין תערובת של הרקולס ושמשון הגיבור. אחרי מאמץ כביר כזה, מי ידרוש ממנו לקבל על עצמו את המשימה הבלתי-אפשרית של סילוק ההתנחלויות בגדה?
שרון עצמו אינו מסתיר את כוונותיו. להיפך, הוא מכריז עליהן בפה מלא. בשני נאומים מרכזיים הוא הגדיר אותן השבוע בנוסח זהה, מלה במלה – אלא שהתקשורת הרדודה היתה מרותקת לדבריו על הבריונים, ולא שמה לב למשפט-המפתח.
שרון אמר שהנסיגה מעזה דרושה כדי להתרכז במאמץ האמיתי, שיבטיח את שלטון ישראל "בגליל ובנגב, בירושלים-רבתי, בגושי ההתנחלות ובאזורי הביטחון".
צריך להניח את שמונה המלים האלה על המפה, כדי לקבל תמונה ברורה.
"הגליל והנגב" הוזכרו רק לתפארת המליצה. הם שייכים לישראל מימים ימימה, ומתנהל בהם מבצע מתמשך כדי "לייהד" אותם. כמחצית מתושבי הגליל הם אזרחים ערביים, והמצב בנגב דומה.
"ירושלים רבתי" אינה כוללת רק את כל השכונות הערביות של מזרח העיר, אלא גם את מעלה-אדומים והשטח שבינה לבין העיר ירושלים, המכונה אי-1.
"גושי-ההתנחלות" כוללים את גוש-עציון המורחב, גוש-אריאל, גוש-מודיעין עילית, גוש בית"ר-עילית וגוש מעלה-אדומים. אבל לא רק הם – שרון יכול להגדיר כך כל שטח אחר, כגון קרית-ארבע ודרום הר-חברון.
אבל צמד-המלים החשוב ביותר הוא "אזורי ביטחון". לפי תפיסת שרון הוא כולל את כל בקעת-הירדן ו"גב-ההר", וגם כל הצירים מזרח-מערב וצפון-דרום שעליהם הוא הניח, במאמץ של שנים רבות, את ההתנחלויות.
המשפט הזה מאשר, על כן, את אשר אמר שרון בעבר: שהוא מתכוון לספח 58% של הגדה המערבית, כך שהמדינה הפלסטינית, שהוא מוכן להסכים לה, תכלול כ-10% של פלשתינה (א"י) המנדטורית.
מופע-האימים העכשווי של אריק נועד לקדם את החזון הזה, שבו הוא רואה את מפעל חייו. המתנחלים, המקללים אותו והמאיימים לרצוח אותו, ממלאים רק את התפקיד שהוא מייעד להם בהצגה. הוא משוכנע מאז ראשית דרכו שאלוהים או הגורל בחר בו למילוי התפקיד ההיסטורי הזה.
תפקיד מחנה-השלום הישראלי הוא לסכל את החזון הזה, על-ידי ניצול הדינמיות של המשבר לשם פתיחת הדרך לסיום הסכסוך ההיסטורי. ההתנחלויות הן המכשול העיקרי להשגת הפשרה בין שני העמים. מבלי ששרון מתכוון לכך, מופע-האימים שלו גורם להתקוממות הציבור נגד המתנחלים ולבידוד מחנה המתנחלים כולו. יש להבטיח שהגל הזה לא ייעלם עם סיום ההתנתקות, אלא להפך, יגבר ויביא לסיום הכיבוש גם בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.
אם זה יקרה, תהיה למופע-האימים הגדול דווקא תוצאה חיובית, בניגוד גמור לכוונותיו של שרון עצמו.
אם אתה פלשתיני או פרו פלשתיני היושב בניכר הכל טוב ויפה. אך אם אתה ישראלי שרוצה לחשוב על גבולות ברי הגנה מול מדינה פלשתינית שרוב הסיכויים תהיה עוינת,עליך לחשוב על גבולות שהן לא"גבולות אושויץ" כפי שהגדיר זאת אבא אבן. (אני אישית מתנגד מאוד לשילוב כל זכר ש השואה לויכוח בן זמננו ).
לכן מה יקרה אם יקבלו הפלשתינים את מובלעת לטרון ?
Of course, Sharon wants the international media to show how hard he is trying to be a "man of peace" in a "Jewish democratic state", where there is massive opposition, on "humanitarian" grounds. But, Sharon’s policy is not dictated only by its media value.
Sharon clearly wants to consolidate Israeli hold on most of the West Bank, as Dov Weisglass has admitted publicly. It is evident that the so-called "2 state solution" requires continued Israeli domination of all of Palestine.
The suffering of the Gaza settlers also provides a wonderful opportunity to highlight and explain the plight of the Palestine refugees, and their struggle to return peacefully and re-build their lives. The Israeli left has not taken advantage, yet, of this opportunity.
I am most concerned with Avnery’s next-to-last paragraph, because it goes nowhere. What are the Israeli peace forces doing to confront the hardline settlers? What are the Israeli peace forces doing to have a role in removing the Gaza settlements?
What are the Israeli peace forces doing so that "disengagement" means the defeat of the settler movement?
If the Israeli peace forces and pro-democracy forces continue to abandon this arena — leaving it only to the settlers, the IDF, and the Israeli ultra-right — the Israeli left will expose itself to great dangers, and will render itself irrelevant to the struggle over the future of the country.
People like Avnery could be issuing a call to mobilize Israeli and Palestinian democratic-minded youth to stand up for the peaceful future of the country.
אורי אבנרי, די כבר לשנאה…אני מסכימה אתך כמעט בכל מילה. כמעט אני מדגישה…אבל למה לשפוך כל כך הרבה שנאה?למה לכוון רעל על שרון…הוא עושה מה שהשמאל לא הצליח…ולא חשוב מה הוא מפטפט…ולא חשובים המניעים…הוא יוצא משם! זה זמן לחזק את ההתנתקות…וכמו שטענת להפוך אותה להתחלה של הבאת צדק אמיתי…
אנא אנא, אחריות מוסרית על כ-ו-ל-ם ! מוסריות הומאנית שמופנית רק למי שהולך בדרכך ומסכים עם דכותיך היא צביעות.
…ורק השבוע חסמו מתנחלים את הרחוב בו גר חברו של אבי ומשפחתו.
נסיונו להכנס רגלית לרחוב בו הוא גר הסתיים בתאונת פגע וברח. מתנחל עצבני עלה עליו עם רכבו, שבר את אגן הירכיים שלו ונמלט.
חברו של אבי, מהנדס לאוירונאוטיקה בתעשיה האוירית, ואיש לא פוליטי, ישכב בחודשיים הקרובים בבית חולים!
אבנרי מעלה נקודות חשובות מאד במאמר הזה, אבל מתעלם מנקודות חשובות לא פחות:
בשנים 67-77 הטיף אבנרי להסכם שלום ישראלי מצרי, המבוסס על פירוז חצי האי סיני. העיקרון הזה היווה את אחד מעקרונות מחנה השלום, שאבנרי היה אחד מדובריו החשובים. והנה אנו מתבשרים כי במסגרת ההתנתקות יוכנס גדוד מצרי, על ציודו ונישקו, לרצועת עזה. הדבר הזה עומד בסתירה מוחלטת לכל מה שאבנרי דגל בו בעבר. אם שינה אבנרי את דעתו
והוא סבור כיום כי יש לבטל את פירוז חצי האי, זאת זכותו המלאה, אבל זכותם המלאה של קוראיו לדעת מדוע שינה את דעתו.
קידום כוחות צבא מצריים אל גבול ישראל הוא מתכונת מצויינת למי שרוצה לסבך את המצב, ולגרום למתיחות ותקריות גבול בין צה"ל לצבא המצרי, מה שעלול להתפתח לכיוונים לא נעימים (בלשון המעטה) אילו ההייתי מקוויאליסט (ואני לא) הייתי נוטה לחשוב כי זאת מטרתו של שרון: להביא למצב של התנגשויות ותקריות שידרדרו את האיזור למלחמה כוללת (ככלות הכל שרון מומחה גדול ביצירת פרובוקציות).
עניין אחר, שחסר במאמר הוא התייחסות לדבריו של מוחמד דחלאן בהם תבע מישראל לסגת מעבר לקוי 67, ולהעביר לפלסטינים את האיזור עליו שוכן כיום מושב עשרת. האם מישהו מן המגיבים מוכן להתייחס לנקודות האלה?
נ.ב. מהו הסד"כ המקסימלי של צבא מצרי שיורשה להכנס למזרח סיני? דיוויזיה אחת? שתיים?
שרון לא רוצה לפנות את הגדה המערבית. המנהיגות הפלשתינאית מתעבת את שרון ויודעת מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה. ההגיון אומר שאחרי שההתנתקות תבוצע והפלשתינאים יבינו שאין לה המשך, הם יפעילו מחדש את מנגנוני הטרור והציבור הישראלי יבין לאט-לאט שההתנתקות לא מספיקה. שרון יוחלף במנהיג אחר, ואולי המצב ישתנה. בינתיים אין מה לעשות אלא להמתין עד סוף ההתנתקות.
היעד של השמאל הישראלי הוא לדאוג ששרון יחזור לחווה שלו על תקן חקלאי, לא על תקן ראש ממשלה או חבר ממשלה. השמאל צריך להציג מנהיגות אמיצה, ברורה וראויה במקום שרון. עד שזה לא יקרה, שרון ימשיך למלוך (או ביבי במקומו).
בינתיים אין מה לעשות אלא להמתין עד סוף ההתנתקות.
says Uri Breitman, together with all those on the "left" who are committed to the role of impotent and irrelevant factor in Israeli society.
This policy — of passivity and abstention — shared by Beilin and
Avnery and the more radical left, can only lead to strengthening of the racist, supremacist, demographist, transferist, anti-democratic tendencies in Israeli society.
What a tragedy…
על מה אתה מסתמך בטענתך לגבי נסיגה מעבר לקוי 67? אילו קוי 67?
יש טענה פלסטינית שישראל הזיזה את קו הגבול "של 67″ מספר ק"מ דרומה. לפיכך לא ברור כלל שתביעה פלסטינית בעניין היא תביעה לנסיגה מעבר לקוי 67
רציתי להביע את הסכמתי עם אורי ברייטמן. עדיף לכולם שההתנקות תתבצע כמתוכנן, ועדיף שהיא מונהגת על-ידי אנשי ימין.
והקללות והנאצות של מר לוי (טורונטו)? זה בסדר, התרגלנו כאן כבר גם לזה… דאג להציל את עורו ומטיף משם לכינון רפובליקה איסלמית במסווה של מדינה "חילונית דמוקרטית". גם בסרט הזה כבר היינו…
לעופר נ.
לא ידוע לי על שינויים כלשהם שבוצעו בגבול בין ישראל למצרים מאז נתחמו בהסכמי שביתת הנשק מ49. אם יש לך הוכחות לכך, אתה מוזמן בזה להביא אותן.
אורי ידידי לצערי אנני מסכים איתך . המשטרה ופרקליטות המדינה עושים שימוש לרעה בדין הפלילי כדי לדכא את ההתנגדות לתוכניות הממשלה ולדעתי אתה כחלק ממיעוט וכמי שיכול להיות מתישהו בחילוקי דעות ולחשוב אחרת על מעשי הממשלה צריך לפעול כדי לרסן את מעשיה ולא לבקש להפעיל יותר כוח … ראינו אלימות קשה של שוטרים כנגד נערים ראינו מעצר של נערות מסכנות שהושמו בבידוד למשך חודש ראינו יועץ משפטי לממשלה שחזקת החפות לא אומרת לו דבר והוא לא נתן לעצורים לעשות בגרות כאילו בגלל חוסר אפשרות ארגונית כי זה מסובך לספק להם עט שולחן וכסא מערך לוגיסטי עצום. המשטרה מפעילה כוח לא סביר כנגד מפגינים תמימים בניסיון לדכא את ההתנגדות הכנסת חוקקה חוק שיש בו עבירות שנועדו למנוע התנגדות למעשי הממשלה ולמהלך הקשה הזה המשטרה והיס"מ באלימות יתרה פרצו למואסי וגרשו את המתבצרים שם לא לפני שהפכו את האנשים הקיצוניים האלה שחלקם אנשי שב"כ כאילו הם מייצגים משהו או מישהו מהמתיישבים או מהמאבק .. לגבי הסכום שאמרת הלוואי שהיו מקבלים חלק ממנו הכסף הזה נזרק לקבלנים של שרון שבונים קרוואנים שאף אחד לא יגור בהם ולשוטרים אנלפבתיים שביום פקודה יבואו להכות את המפגינים ולעצור כל מי שילבש כתום או חלילה יחבוש כיפה סרוגה על ראשו האנשים מקבלים סכומים נמוכים שלא משקפים את הערך של בתיהם את איכות החיים את אובדן הפרנסה ולמעשה לא די שמגורשים אלא נעשקים על ידי ממשלת שרון.. המשטרה מפרה זכויות אדם ופוגעת לשווא במפגינים משמאל ומימין עוצרת לחינם משמאל ומימין כל מי שלא מתיישר עם דרכה העקומה של הממשלה יזכה לנחת זרועה של המשטרה הזו ומי שהיום יבקש לפעול בכוח יתר ובאלימות כנגד הצד השני ימצא חלילה את עצמו חוטף את המכות שביקש שיתנו לשכנו… זהו תהיו בראים ותקראו ספרים
העברת שטחים מידי עם הארץ לידיים יהודיות מאפיינת את הציונות מאז העלייה הראשונה. לעתים נעשה הדבר באמצעים משפטיים ולעתים בכוח. גם רכישה בכסף לא היתה בתנאים של שוק חופשי אלא דמתה יותר להשתלטות על נכסי חקלאים באמצעות הון תעשייתי בתקופת המהפכה התעשייתית. התהליך הזה הנמשך כמאה שנה צלח ויצלח. אין דרך לעצרו ואין אפשרות להתמודד אתו. וכי מי ימנע את המשך הסיפוח? לא בוש וגם לא מאבק מזויין של הפלסטינים באמצעים של טרור ופיגועים. במקרה הטוב נצליח (פעילי השמאל המרובים בישראל) להגדיל את השטח שיונח לפלסטינים מ-10% משטח פלסטינה המנדטורית ליותר, אך הרי גם פינוי כל שטחי כיבוש 67′ יותיר להם מעט מאוד (פחות מרבע מארצם הישנה). לכן, הפתרון צריך להיות דרישה לסיפוח גמור של שטחי הכיבוש והענקת זכויות אזרח לתושביהם. דרך זו מכוונת את האנרגיה ההתנחלותית נגד עצמה, שכן מדיניות אפרטהייד לא תוכל לעמוד מול דעת הציבור בעולם והיא תתמוסס בהדרגה. מנקודת ראות ציונית משמעות הדבר היא "תפסת מרובה – לא תפסת" ומנקודת ראותי אני יש לעודד את הציונות לתפוס הרבה ככל האפשר. הסוף נראה לעין: מדינת כל אזרחיה מהירדן עד הים.
כמובן, קשה למי שחווה את השואה של יהדות אירופה לוותר על ממלכתיות של קורבנות השואה בחבל ארץ קטן על פני כדור הארץ, אך אם האלטרנטיבה היא שואה של עם אחר – מה שווה הממלכתיות הציונית (שהוקמה בין השאר גם על גבם של היהודים שזעקו לעזרה ולא נענו… ומעולם לא היתה בה בשורה אמיתית של הצלת העם היהודי, אלא של קולוניאליזם צרוף המתעלם ממוצאו).
בתנאים נורמליים לא היו נותנים למתנחלים במונחים ריאליים יותר ממה שקיבלו מפוני סיני, שזה גם הרבה יותר מהשקעתם שם, אבל מי אמר ששרון הוא נורמלי?
אם כבר נגזר שהפינוי יבוצע על ידו, מזל גדול שהוא לא אדם זקן וחולה (מכיוון שהוא זקן וחולה מאוד). בעוד שנים מעטות השלטון יעבור לאדם מציאותי ממנו, גם אם יהיו לו אותן דעות בדיוק.
למגיב "עודד" – גבולות 67 קשים להגנה משני צדדיהם באותה מידה, ובכל מקרה עד ששת הימים מדינת ישראל הסתדרה די טוב בגבולות אלה, למרות שהשטחים לא היו מפורזים כפי שאמור להיות בעתיד אחרי שנצא משם.