אין ספק שהמשטרה הבריטית ניצחה בהגנה על ועידת הג’י-8 של ראשי המדינות העשירות בעולם. השאלה את מי היא ניצחה? מולם עמד בשדה הקרב צבא לבוש מדים מכף רגל ועד ראש. אך בסופו של יום, שדה הקרב לא היה אלא שדה אספסת ירוק וטיפוסי לנוף בסקוטלנד, והצבא לא היה אלא צבא של מוקיונים מרדנים (The Rebel Clown Army) שבמקום כלי נשק אחז בכלי מוזיקה משונים, וכל סממן צבאי עוצב בצורה הגרוטסקית ביותר. כששוטרים חמושים באלות וממוגנים היטב מרביצים לחבורה ההולכת שמאל ימין בעליצות ומנגנת מגוחך, המסר בתקשורת מובן לכל בר-דעת.
היה זה הג’י-8 האלטרנטיבי, שהתקיים כשני מייל מהוועידה עצמה בזמן שראשי המדינות נפגשו לדון בעתיד העולם. אני מתבונן בכמויות העצומות של השוטרים שהוזרמו לוועידה בכדי לאבטח את שמונת המנהיגים וחושב: מפני מי כל השוטרים הללו מגינים? מפני מי מגינים השוטרים שמקבלים את משכורתם מאזרחי בריטניה שחלקם בהפגנה? מדוע החליט מי שהחליט לבצר את אתר הוועידה בגדרות של כמה ק"מ רבועים, להציב שוטר כל כ-100 מטר; בלון צ’פלין צפה על כל האתר ובכל רגע היו באוויר לפחות 3 מסוקים? בטח תאמרו: מפני חבורת חוליגנים. מעדות אישית אוכל לומר שבוועידה האלטרנטיבית לקחו חלק, לצד אנרכיסטים מכל אירופה, גם רבים מאנשי המפלגה הסוציליסטית (SWP) אנשי מעמד הביניים ואנשים בגיל הביניים – לא בדיוק קבוצה של צעירים שאין להם מה להפסיד כמו ילדים, עבודה ומשכנתא. אני מניח שחשש המשטרה היה מפני משהו גדול הרבה יותר.
הכל התחיל רגוע ושליו. כ-5,000 מפגינים הגיעו בכ-100 אוטובוסים למקום שנקבע בתיאום מראש עם המשטרה. הם צעדו לכיוון אתר הגולף גלנאיגלס, לכיוון המלון בו התקיימה הוועידה. כשהגיעו לגדר הכפולה שהוקמה סביב האתר ומאחוריה ניצבו שורה של שוטרים, הם סרבו להתקדם הלאה במסלול שנקבע. יש שיאמרו כי המפגינים, בעיקר מצבא הליצנים וכמה אנרכיסטים, התגרו בשוטרים. למעשה הם ירו על השוטרים בועות סבון, וזרקו עליהם פרחים. אבל סירובם להתקדם הגביראת המתח בין שני הצדדים, והיה ברור כי כולם מחכים לראות מי ימצמץ ראשון.
ואז החלו כמה מפגינים לנסות להפיל את הגדר. חלקם זרקו פחיות ריקות, בקבוקי מים חצי מלאים ומקלות על השוטרים (לא בכינון ישיר אלא בקשת בשל הגדר שהתנשאה לגובה 2.5 מטרים). ברגע זה קפצו כמה מאנשי ה-SWP והחלו לצרוח לעבר האנרכיסטים: "למה אתם צריכים את זה? מחר זה יהיה בכל העיתונים? הם לא האויבים שלנו (השוטרים). הם working class בדיוק כמוכם. הם לא העשירים שם". כשלא הצליחו לשכנע את האנרכיסטים הזועמים לעזוב, פנו לשוטרים בצעקות שירגעו וייתנו להם זמן. האנרכיסטים טענו כי אין לאיש בהפגנה זכות לומר לאחר כיצד עליו לנהוג. מפגין אחד התעקש שזכותו לצעוד לוועידה. הוא ניסה לעבור את שורת השוטרים שהתייצבה במקום הגדר השבורה. הם דחפו אותו. בהתחלה בקלות ואח"כ באלימות. בתוך שנייה ניצתה האש. השוטרים החלו להכות מפגינים ולדחוף אותם. המפגינים החלו לזרוק קטעי גדרות עצומים על השוטרים. ההפגנה התפזרה ורבים פשוט עברו לשדה האספסת הסמוך, שגם הוא הוקף בגדר. גם כאן הצליחו מפגינים להרוס קטע גדר, להתקרב למגדל שמירה מאולתר וכמעט לכובשו. גדודים של שוטרים עם אלות ומגיני פלסטיק שקופים זרמו לשדה הירוק והרטוב. שוטרים על סוסים ושוטרים עם כלבי זאב ניצבו בקטע הגדר שנהרס. מסוק ענק הטיס עוד ועוד כוחות לאזור המבוצר. בתוך דקות החלו השוטרים לדחוק את צבא הלייצנים ואת שאר המפגינים. בסופו של דבר, נכבש השדה ושוחרר מכל מפגין. מנהיגי העולם ניצלו תודות למשטרה הסקוטית.
יש רגע בהיסטוריה שבמבט לאחור אפשר לומר עליו שבו הסתיימה תקופה. שקיעתה של הטיטאניק סימלה למשל את תחילת שקיעתה של האצולה האירופית. שקיעת הטיטניק היתה זו יותר משקיעה מטאפורית. באדינבורו אפשר לומר שתקופה עומדת להסתיים. כשעשרות אלפי מפגינים בשבוע של הפגנות צורח בגרון ניחר, וקורא למנהיגיו שלו עצמו, טרוריסטים ופושעי מלחמה, כנראה שאלה הימים האחרונים של תקופה. הכוח העצום שנדרש להגן על המנהיגים מפני בני עמם, היא עדות כי תקופה עומדת לשקוע ומשהו חדש עומד בפתח. באדינבורו צעקו המפגינים מהפכה. אפילו מושגים חדשים נוצרו לשם כך: גלובו-רוולושין; גלובו-אינתיפאדה.
טוב נו, אם כבר באנגליה עסקינן אז חייבים לאמר מילה על מה שקרה בלונדון.
לעומת פעולת המחאה הלגיטימית המוצגת להלן החליט ארגון אל-קעידה לצאת במחאה משלו לפי מיטב המסורת הפונדמנטליסטית.
שתי מחאות, אך איזה הבדל.
מהדיווח החשוב של אמיר והתגובה המעניינת של אבנר נובעת המסקנה הפשוטה הבאה: המלחמה צודקת, הטירור פסול. וכל היתר, צא ולמד כפי שאמר רבי הילל.
ברעם ממש כופר בעיקר. ממה שכתב עוד אפשר להבין שהפלשתינים נוקטים אמצעים פסולים במאבק נגד ישראל. להוקיע מיד את הקונטרהרבולוציונר .
הפלשתינים אכן נוקטים אמצעים לא לגיטימיים במאבק נגד ישראל, בין השאר הרג ילדים חפים מפשע. נכון שם הישראלים לא צדיקים גדולים, אולם טוב יעשו הפלשתינים אם יעשו בדק בית בתוך עצמם בה בשעה שהם מנהלים את מלחמת השחרור שלהם.