כמישהי שמצויה זמן מה הרחק מביתה בירושלים, אני מוצאת עצמי מהללת ומשבחת מדי יום ביומו את היכולת לשמור על קשר עם משפחתי ובני אנוש אחרים היקרים לליבי על ידי תקשורת וירטואלית מתוחכמת. עודני מתפעלת מהיכולת לשבת בבית קפה עם מחשב נישא או מוצרים דיגיטליים למיניהם, אשר עם חלקם טרם ערכתי היכרות אישית, ולגלוש מעל דפי האתר, לשלוח דואר אלקטרוני, הודעות טקסט לטלפונים ניידים, תמונות ויש לציין את המצלמות המעבירות את דמויות אהוביך או מכריך ולשוחח עמם חינם אין כסף – הטכנולוגיה במיטבה, שהופכת את עולמנו לכפר גלובלי, מונח שבתחילת דרכו נשמע מעורפל, אבסטרקטי ואף דמיוני משהו, קרם עור וגידים והפך דרך מקובלת ופופולרית בקרב רבים מאיתנו.
כאדם שגיבש השקפת עולם אוניברסלית, אני מברכת על כך שלטכנולוגיה הווירטואלית אין גבולות, חומות או מחסומים.
יש לציין כי הגלובליזציה לא מסתכמת באספקט הווירטואלי, אלא גם בזה המעשי. היכולת לייצר חלקים שונים של אותו מוצר ברחבי הגלובוס והתלות ההדדית חוצת הגבולות מייצגים גם הן מקצת מהתופעה.
עם זאת, נתקלתי בבעייתיות מסוימת, שלא נותנת לי מנוח. בהנחה שאכן מדובר בתופעה כה מדהימה ומבורכת, מדוע יש אנשים ותנועות שמתנגדים לה נחרצות ונוטרים לתופעה זו טינה חריפה ואף רואים בה איום?
לא דרושה מחשבה מעמיקה במיוחד או אנליזה מתמשכת, על מנת להבין את שורש הבעיה. כל אדם בעל מצפון ואולי עם נטייה קלה לרגשי אשמה ונפש עדינה ורגישה מבין את כוונתי. אנו נהנים מפירות התופעה ועל כן נוטים להדחיק את האספקטים השליליים הקשורים בה. אני טוענת שיש לומר את הדברים באופן ברור וחד-משמעי: כאשר מוצר מיוצר בסין בתנאים מחפירים ואז נמכר באיטליה או נורווגיה – לא מדובר בגלובליזציה. כאשר לוויין אמריקאי עושה את דרכו מעל שמי אפריקה ומתחתיו חיים אנשים בעוני מחפיר שלא יודעים מה זה רדיו – זו לא גלובליזציה. טרם נתקלתי בכפרים נידחים ואומללים שידם משגת מחשב, אשר יושיע אותם על ידי קריאה לגיוס כספים וסיוע, או לחילופין כפרים אשר הצליחו להשפיע על המדיניות הפיננסית (או לצורך העניין, מדיניות כלשהי באשר היא) של ארגונים בינלאומיים חשובים. הגלובליזציה משרישה את המצב הקיים, על פיו המונח קשור באופן ישיר ליכולות טכנולוגיות וכלכליות מתקדמות, כלומר לכסף, כלומר למוקדי השפעה.
הגיעה העת לשנות הגדרות ומטרות ולהוביל תנועות גלובליות שיבליטו מטרות אחרות של הגלובליזציה. לא שלילה גורפת של גלובליזציה באשר היא, אלא הצבת גלובליזציה אלטרנטיבית חיובית כפי שבאה לידי ביטוי אצל חלק מהמפגינים בכנס ה-G8 ובסדרת הקונצרטים של הלייב 8. גלובליזציה זו חייבת לראות לנגד עיניה מטרות כגון צמצום פערים בין חלקי העולם השונים, הפסקת הניצול וחתירה לשוויון אוניברסלי.
אלדד,
ראשית, התחושה הכללית שלי היא שדבריך נכתבו לשם הפקת הנאה צרופה מאמנות הדיון והויכוח ופערי ההשקפות שלנו בכל הנוגע לנושא הגלובליזציה בכלל ותפקידם של כלי התקשורת בפרט אינם גדולים, כפי שניתן אולי להתרשם. בכל אופן, הגדרה בנוגע לתפקיד כלי התקשורת היא בדרך כלל (ובאופן בלתי נמנע) רחבה וכוללת רבדים רבים, בין השאר גם יצירת אג’נדה מסוימת והעלאת מודעות ציבורית ביחס לנושאים שונים, עליהם נמנים גם אלו הקשורים באי שוויון ובמתרחש במקומות גיאוגרפיים שונים על פני הגלובוס.
שנית, הנימה הצינית משהו, המהולה בשמץ התקוממות ומחאה כנגד הדוגמאות שניתנו אינה במקומה. שכן, כל תפקידן היה להדגיש נקודה מסוימת ולהביא את הקורא לקרשנדו שמצוי בסוף דברי, על פיהם אומנם, כמישהי שנהנית מתופעת העולמקומיות ובהחלט משייכת עצמה אליה, צריך להבליט גם מטרות נוספות ולתעל את כליו של העולם המודרני למטרה זו.
צ’או הגר,
מסכים עם כל מה שכתבת, וגם גדולים ממני קלעו לדעתך. ר’ למשל:
— קישור —
או בתרגום עברי:
— קישור —
הגר,
זה שרוב תושבי אפריקה (אגב, גם בערים הגדולות, לא רק בכפרים הנידחים) אינם נהנים מגישה מובנת מאליה לאינטרנט ובוודאי אינם עושים בו שימוש לשיפור רווחתם אינו אומר שעצם קיום האינטרנט – וכל מה שסביבו – אינם גלובליזציה במיטבה. ואם אותו "לווין אמריקאי" יוצר בארה"ב עם חלפים יפניים וע"י מומחים מחמש מדינות אירופיות – גם זה גלובליזציה. בהפוך על הפוך, ועם כל הכבוד, העולם לא מסתכם רק בחלקיו העניים, אלא גם באלו השבעים.
הגלובליזציה לא נולדה עם ביל גייטס או עם ממציא הקוקה-קולה. גילה כגיל האנושות, ובמיוחד כגיל הסחר העולמי שהוא בן אלפי שנים. וגם בתחילתו היו האומללים שכרו את המלח והיו אלו ש"עשו קופה" ממכירתו.
אמצעי התקשורת המודרניים (רדיו, טלוויזיה, אינטרנט ושאר מפיצי בשורת הגלובליזציה), לא יחסלו את אי-השוויון. זה גם לא תפקידם. בכוחם רק ליידע אותנו טוב יותר לגביו. אירועים נוצצים, חד-פעמיים ומשקיטי-מצפון כמו ה"לייב 8″ הם כיף גדול לאדם, אבל צעד קטן לאנושות.אחרי שאחרון האמנים יורד מהבמה יש עדיין המון, המון עבודה אפורה, ביורוקרטית ומשמימה שצריכה להיעשות והיא תיעשה רק אם הציבור הרחב לא ייתן לעניין לגווע.
הגר,
אני חייב לומר כי גם לי היו הדברים של אלדד קצת צורמים, וקשה היה להתעלם מהציניות, וכפי שנראה, גם היה לך צורך להגיב על כך, ולכן לא אוסיף.
לעניינו, אין לי ספק שלגלובליזציה יש השלכות רעות, ורעיון כמו לייב 8 הוא רעיון מבורך של אנשים טובים לעשות משהו כנגד השלכות אלו. אני לא מקל ראש בפעולות זה, ולא חושב שהן "גוועות" כלשונו של אלדד, אלה מחייבות אותנו להרים ראש ולעשות צעד, גם אם מדובר בהעלאת העניין הציבורי, זה לא מעט, וזה חשוב, בדרך לבניית עולם מצומצם פערים.
שלומי