אינני מכיר אנשי שמאל שלא גינו את פיגועי הטרור בלונדון. אנשי שמאל, החל מהרדיקלים וכלה במתונים, לא יכולים לצפות בשוויון נפש כאשר אוכלוסייה לא לוחמת הופכת יעד לרצח בדם קר. אין ספק שמי שתכננו וביצעו את הפיגועים בקווי התחבורה ברכבת התחתית ובאוטובוס בלונדון בשעות הבוקר העמוסות, ידעו כי כל הנפגעים יהיו אזרחיות ואזרחים בדרכם לעבודה. אין ויכוח על כך כי מדובר בפשע אכזרי שמתכנניו ומבצעיו ראויים להיכלא עד סוף חייהם.
האם פירוש הדבר כי אנשי שמאל ניצבים באותו צד של המתרס כמו ראשי הממשלה טוני בלייר ואריאל שרון או הנשיא דבליו בוש, שהרי גם הם גינו את הפיגועים בלונדון.
התשובה היא לאו מוחלט. איננו ניצבים איתם יחד.
בוש, בלייר ושרון הם יצרני טרור, טרור של מדינה, ולכן הגינוי שלהם הינו בלתי אמין, צבוע ומתחסד.
אנשי שמאל לא עושים את האבחנה בין "טרור טוב" נוסח שרון ובוש ובין "טרור רע" נוסח קנאי הדת המוסלמים. הם מגנים את הטרור לכל סוגיו, וקודם לכל את הטרור של העשירים והחזקים. אנחנו לא רשאים להבחין בין עשרות אלפי הקורבנות האזרחיים שנפגעו מטרור המדינה של בוש ובלייר בפלישה לעיראק או של שרון בשטחים הכבושים של פלסטין, לבין אלה שנפגעו מהטרור של אל קאעידה.
אנו גם לא רשאים לנתק בין האירועים. הפיגועים בלונדון אינם מנותקים מהשתתפותה של בריטניה בפלישה לעיראק, שעילותיה התבררו כשקריים.
אזרחי בריטניה היו אולי יכולים למנוע את הפיגועים בלונדון אילו בחרו בבחירות האחרונות במפלגה הליברלית שהתנגדה לפלישה לעיראק. הם העדיפו לבחור מחדש בבלייר ובכך בוודאי הגבירו את המוטיבציה של הטרוריסטים להוציא את הפיגועים לפועל.
האם הטרור של בלייר מצדיק את הטרור של קנאי האיסלם? בוודאי שלא. אבל צריך לדעת כי הדרך היעילה ביותר להילחם בטרור של קנאי הדת, הוא לא בגיוס כל ארסנל הנשק המודרני של בוש ובלייר שגורם להרג המוני שפיגועי לונדון לעומתם הם טיפה בים, אלא בגיוס כל אותם מיליארדים המופנים לחימוש ולמלחמה, לייבוש ביצות העוני, המחסור והמחלות באפריקה, באסיה ובמזרח התיכון, שהם מקור הגיוס והתמיכה של הטרור שפגע בלונדון או במדריד.
בוש ותומכיו מצהירים כי המלחמה שלהם בטרור נעשית בשם הדמוקרטיה והחופש, אלא שזהו שימוש ציני במושגים נעלים.
מלחמתם הופכת את מדינות המערב לפחות ופחות דמוקרטיות. הן הולכות ומאמצות איפיונים של משטרי עריצות נגדם הם לכאורה נלחמים. מחנה המעצר ללא משפט בגואנטאנמו הוא הדבר הקרוב ביותר לגולאג הסובייטי. מדינות המערב חוקקו חוקים המצמצמים את זכויות האזרח, הכל בשם המטרה החדשה של "מלחמה בטרור".
קנאי האיסלאם נוחלים הצלחה במקום שאולי לא חלמו עליו: הסטת המערב הדמוקרטי, בצעדים איטיים אך בטוחים, לעבר משטרי העריצות מהם הם באים.
מועקה הולכת וקשה
הכנסת אישרה את החוק ליום זיכרון ממלכתי לרחבעם זאבי, לשעבר שר בממשלת שרון ואלוף בצבא הכיבוש הישראלי, שנהרג בפעולת גרילה פלסטינית. חיסולו (באימוץ מונחי הכיבוש הישראלי) של זאבי היה תגמול פלסטיני בנוסח "סיכול ממוקד" על "הסיכול הממוקד" שישראל ביצעה נגד אבו עלי מוסטפה, שנימנה עם הדרג הפוליטי הבכיר של אש"ף, והיה מנהיג החזית העממית.
זאבי הוא אחד ממבשרי הפאשיזם הישראלי המודרני. הוא ייסד את מפלגת הימין הקיצוני "מולדת" שחרטה על דגלה את רעיון הטרנספר לפלסטינים. החוק קובע בין השאר כי יש ללמד בבתי הספר את מורשתו של הפאשיסט והטרנספריסט זאבי.
חוק זה הוא לבנה כבדת משקל נוספת שהולכת ומקשה על ישראלים שוחרי זכויות אדם לשאת את האזרחות והדרכון הישראלים. החוק משקף ללא ספק את מצב הרוח הגזעני השורר בחברה הישראלית. הברית של המצדדים בחוק, שרון וכל הימין הישראלי, היא הדבק האמיתי ואל לנו להתרשם יתר על המידה מהמריבה הפנימית והזמנית של שרון עם מתנגדי ההתנתקות.
בכדי להבין את משמעותו של החוק צריך להשוות אותו עם חוק שהיה מתקבל בארה"ב המעלה על נס את פועלו של מנהיג הקו קלוקס קן, או חוק ברוסיה שהיה מורה על לימוד מורשתו האנטישמית של חמלניצקי או חוק בגרמניה הקובע כי יש ללמד בבתי הספר את מורשת המפלגה הנאצית.
בקצב הזה לא ירחק היום בו יתקבל בכנסת חוק מורשת יגאל עמיר, וגם של המתנחל שהשתתף בלינץ’ הנער הפלסטיני במואסי בעזה.
ראוי היה כי מוסד יד ושם יביע הסתייגות מהחוק. היהודים הניבטים מקירות מוזיאון יד ושם הם גם קורבנות טרנספר. אבל אל דאגה, ראשי יד ושם, כך אני צופה, לא יביעו עמדה. גזענות יהודית עוברת שם ללא בעיה.
אוי ויי, "העיירה בוערת"
הסוכנות היהודית מקיימת מוסד המתקרא "המכון לתכנון העם היהודי". מנכ"ל המכון הוא כתב "מעריב" לשעבר אבינועם בר יוסף. המכון הגיש עתה דו"ח לממשלה שלפיו עומד לקרות "אסון נורא". מספר היהודים בעולם ילך ויצטמצם. מדוע התחזית הקודרת? משום שיהודיות ויהודים מתחתנים עם לא יהודים. אתם מבינים את גודל האסון? היהודים נהנים משוויון זכויות, אין בעולם המערבי אנטישמיות של ממש, היהודים מתקבלים ללא בעיה על ידי לא יהודים, ואז מתרחשת הזוועה הקשה מנשוא של "נישואי תערובת", אחד מאותם מושגי תועבה נאצים שהממסד היהודי והציוני אימץ.
על פי הדו"ח, ישראל היא התקווה האחרונה של קיום יהודי. אבל, אוי ויי, דווקא ישראל מציבה בפי יהודיה את הסכנה הגדולה ביותר לקיומם. סיום המלחמה לא נראה באופק. להיפך, חומת האפרטהייד מבטיחה את המשך הסכסוך לשנים רבות. המלחמות פלוס תאונות הדרכים מבטיחות כי מספר גדל והולך של יהודים ימצאו כאן את מותם הלא טבעי.
אבל גם אם יהיה שלום עם כל העולם הערבי, הקיום היהודי לא מובטח. שלום פירושו גבולות פתוחים, יחסי מסחר ותיירות עם הארצות השכנות, שיובילו למספר הולך וגדל של נישואים בין יהודים לערבים. הקיום היהודי שוב סכנה.
הנה שאלה המלטית נוראה (מלשון המלט): מה עדיף? חיסול היהודים במלחמות, או חיסולם בנישואים עם לא יהודים?
ולפותרים מובטח פרס מטעם המכון הנ"ל.
מתי לומר ז"ל?
גיל ריבה, ספק עיתונאי ספק בדרן, מגיש תוכנית ראיונות אותה הוא מנהל בלימוזינה שלו. תוכניתו האחרונה הוקדשה לראיון עם ד"ר לריסה טרימבובלר, אשתו (לפי פסיקה של בית הדין הרבני שאישר את נישואי השניים בידי שליח) של רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר.
לריסה היא בעלת דעות גזעניות ימניות מפחידות. אבל היא לא אשה מתלהמת כמו למשל פאשיסטית אחרת, המתנחלת נדיה מטר. את דעותיה מבטאת לריסה במינוריות, בקול שקט ומאוד שלו. אחד הביטויים הקשים לדעותיה היה כשהוסיפה את התואר ז"ל לרוצח ממערת המכפלה ד"ר ברוך גולדשטיין. לעומת זאת כאשר הזכירה את יצחק רבין, השמיטה את הז"ל. אין ז"ל לרבין.
גיל ריבה לא היה מסוגל לעכל את העובדה שלגולדשטיין יש ז"ל ולרבין אין. הוא לחץ עליה שוב ושוב, ובשאלות חוזרות ונשנות, ביקש לדעת מדוע לא תוסיף ז"ל לרבין. היא התפתלה מעט, הכל כאמור בעדינות רבה, לא צועקת, לא נוהמת, מאוד תרבותית כיאה למי שלימדה עד לא מכבר באוניברסיטה העברית (ופוטרה שלא בצדק מסיבות פוליטיות).
לבסוף אמרה את הדבר הנכון מבחינתה. מדיניותו והשקפתו של רבין מהווים לדידה סכנה. מבחינתה הוא אויב שכמעט והצליח להטיל את ישראל לשואה חדשה. לכן היא לא יכולה לדבר עליו במונחים של זכרונו לברכה. דווקא הקטע הזה נשמע באוזניי מאוד הגיוני. אין סיבה שאדם יברך את זכרו של מי שבעיניו הוא מפלצת פוליטית.
האם מי מאיתנו, אנשי שמאל, יוסיף לרב מאיר כהנא או לרחבעם זאבי את התואר זכרונו לברכה? לא יעלה על הדעת השמאלית לכבד פאשיסטים וגזענים שהלכו לעולמים במלים אלו. לכל היותר יסננו זכרונם לקללה.
משעשע מאוד ההקשר של דו"ח אבינועם בר יוסף. אולי על ממשלת ישראל לפתוח בחיסולים ממוקדים של כל יהודי שמתחתן עם לא יהודי? כך נילחם בהתבוללות ונפעיל טרור נגדי ויהיו עוד ז"לים.
השאלה היא האם ב"חיסול הממוקד" צריך לירות גם ביהודיות שנישאות ללא יהודים, שרחמן יכול עוד להיות לתועלת דמוגרפית (אפשר אפילו להציע Muterkreutz לולדניות שביניהן) או שצריך להתנהג אליהן כמו לממזרים ולנדותן לתקופת זמן.
נראה לי שבשלב ראשון ידאגו ל"גייר" את ילדי ה"מתבוללים", כי כך אפשר יהיה להרחיב את המכון, לחלק עוד כמה ג’ובים ולמצוא שוב סופסוף תעסוקה לסוכנות היהודית.
אתה בעצמך מקהלה לא פחות גרועה: המקהלה שתמיד תמצא הסבר שמתאים לה, לא חשוב מה אומרת המציאות. מי שביצע את הפיגוע בלונדון היו אזרחים בריטים ממוצא פקיסטני. מה הקשר לעירק? ואם הבריטים היו מצביעים למפלגה הליברלית בגלל התנגדותה למלחמה בעירק, הרי היית מתנפל עליהם בשצף קצף שהם העיזו להצביע למפלגה ריאקציונית כזאת. העמדות הכלכליות-חברתיות של המפלגה הליברלית הן בערך כמו של שינוי.
פעם שוחחתי עם פעיל זכויות אדם מתקופת המאבק בפינושה בצ’ילה. אותו פעיל אמר לי שאחד הדברים שמקשים עליו עם היהודים (הוא מכיר אותם מצ’ילה, ברובם שותפים לפינושה ובעלי הון) הוא שאידיאולוגית הם לא מתחתנים עם אחרים. הוא ביטא משהו אישי מאד, שאדם חש כאשר אחר אומר לו שאינו ראוי …
בעיני הפרנויה ההישרדותית מן הסוג שעולה כאן חושף חולשה פנימית והיעדר זהות ברורה. הרי מי שבטוח ושלם עם דרכו וערכיו לא מודד את החום כל רגע, כמה אנשים נותרו איתי ובדרכי שלי, הוא בטוח שהאור ימשוך רבים. אך כאשר התכנים מדלדלים, מתחילה ההתעסקות החיצונית במספרים, בהקמת חומות, ובמציאת תמריצים שליליים וחיוביים להצטרפות למועדון. אין ספק שהפנים ריק מאד, ותחושת הזהות היהודית (גם של ישראלים ציונים) מבולבלת ונעדרת כל מסר חיובי ועצמאי. במקרים כאלה נותרת רק ההגדרה על דרך השלילה (להיות "לא כמו" ההוא) והיא בנויה על מצב מלחמה. אנשי הסוכנות לא מסוגלים לדון בתכנים מורכבים, אז הם הופכים את הטפל לעיקר. עוד סמלים, עוד איומים, הכל אמצעים זמניים שרק פועלים הפוך ממטרתם כמובן.
שכן מי בכלל רוצה להיות שייך למועדון מטופש כזה ? כמובן, פתיונות כספיים ואיומיים ב"טרור" יכולים להשיג קצת מספרים, לזמן קצר, אבל אלוהים לא אידיוט, וגם הציבור מחפש בסופו של דבר תשובות עמוקות יותר. פני היהדות כפני הסוכנות והאיש הזה…על הפנים.
למגיב/ה תחת השם "לונדון לא מחכה לי",
אינני מכיר את תכניתה הכלכלית של המפלגה הליברלית בבריטניה, ולכן אין ל מושג אם היא דומה לזו של שינוי הישראלית אם לאו. אני מקווה שהמגיב/ה בדק/ה את הנושא ולא הפריך/כה נפיחה לצורך התנגחות.
מכל מקום, הבחירות האחרונות בבריטניה לא הציבו אופציה סוציאליסטית ריאלית. כל שלוש המפלגות העיקריות המיוצגות בפרלמנט הבריטי תומכות בכלכלת שוק קפיטליסטית כשההבדלים לא ממש תהומיים.
לעומת זאת, מבין השלוש, הלייבור והשמרנים תמכו ותומכים בפלישה לעיראק, והמפלגה הליברלית התנגדה באופן עקבי מאז עלה הנושא על סדר היום הציבורי. לטעמי, בנסיבות הבריטיות, זו סיבה טובה להצביע עבורה למי שהתנגד למלחמה.
העובדה שארבעת המפגעים הם בריטים ממוצא פקיסטני לא סותרת את ההנחה כי יש קשר בין הפיגועים למלחמה בעיראק שבריטניה נימנית עם יוזמיה. לפי הדיווחים המפגעים-מתאבדים עברו תהליכי הקצנה דתית מוסלמית, וללא ספק הושפעו מדרשות אימאמים במסגדים בגנות הפלישה ועונש המוות המגיע ל"כופרים" הזורעים מוות בעיראק.
לא לראות את הקשר בין הפיגועים בלונדון לבין המלחמה בעיראק הוא עיוורון הדומה למי שאינו רואה את הקשר בין חוסמי הכבישים ומפזרי המסמרים לבין הנסיגה מעזה.
לספירו,
אני מסכים לרוב עם כתיבתך אולם אני מתקשה הפעם לקבל את ההקשר שבין המלחמה בעיראק לבין הפיגועים בלונדון.
וזאת כיוון שבכך אנו בעצם מבטלים את הסיבות האמיתיות ל"התחרדות" המוסלמים באירופה. לדעתי זה בכלל לא משנה היכן מפגעים הטרוריסטים המוסלמים באירופה, מה שמדאיג הינה התשתית הרחבה הנזרעה באירופה עם השנים. אם זו בעזרת תמיכה אקטיבית, ואם תמיכה פסיבית מסוגלים טרוריסטים איסלמיים להוציא פיגועים בכל מדינה בגוש היורו כמעט.
בעצם זה שאנו מחפשים את הסיבות למה מדריד ולונדון ולא ברלין,או פאריז אנו מתעלמים לדעתי מעובדה מאוד פשוטה, שגם לברלין ולפאריז יהיה מקום במפת הפיגועים ברגע שזה ישרת את מטרותיהם של הטרוריסטים!
כמובן שאינני בעד המלחמה בעיראק, אולם מלחמת הדתות המתחוללת בשנים האחרונות באירופה משרתת מטרות עתידיות המושפעת אולי מעניינים אקטואליים, אך ב"לונג-ראן" לא חפה על כל מי שאינו מוסלמי בתפיסתם והוויתם.
כברלינאי אני ממליץ לך(אם תרצה אני מוכן ללוותך) לערוך סיור בחלקים של NEUKOELLN או WEDDING וKREUZBERG לעיתים אני נדהם מעומק השנאה לכל מה שמריח מערב. לעיתים אני נפעם משטיפת המוח אותם עוברים ילדים בשנאתם אל עולמינו(מזכיר לי במעט את נוער הגבעות). אינני טוען שאילו טרוריסטים פוטנציאליים, אבל סימפטיה, אמפתיה ואולי אף תמיכה פאסיבית(תרומות וכדומה) בטרור האיסלמי בהחלט שניתן למצוא.
ודאי שזה קשור למלחמת עירק ולכל הנושא של קולוניאליזם ואימפריאליזם מערבי בארצות האסלאם וערב. כולל השינאה למערב שאתה פוגש בברלין. אי אפשר להתעלם מהתוקפנות המערבית במזרח התיכון, האיום על הכלכלה, העצמאות, הזהות והתרבות של האזור, מולידה שנאה. אגב, גם בארצות הברית אתה יכול לשמוע אנשים ממוצא מזרח תיכוני, איראני, שכבר דור שני ושלישי בארצות הברית, מבטאים שינאה עמוקה לתרבות הזו, שהם רואים כמבוססת על אונס, כיבוש גזענות ורצח עם של אחרים. פיגועים הורגים אנשים אבל גם שעבוד כלכלי אכזרי במסווה של מדיניות פיתוח, גורם להרג מסיבי. כאשר זה מלווה בגזענות ושלילת האחר, זה ממש טרור.
כמובן, התשובה למתקפה על זהות היא התבצרות ופונדמנטליזם. זה קורה גם אצלנו פה בארץ.
לגרמני,
ידידי, אין לי מלה טובה לומר על קנאות דתית, באשר היא. אם קראת בטורי הקודם את הרשימה שכתבתי לעיתון הפלסטיני על החמאס, תבין על מה אני מדבר.
קנאות דתית מוסלמית לא נולדה עם המלחמה בעיראק, היא חיה וקיימת בארצות מוסלמיות דורות, אבל המלחמה בעיראק היתה עבורה ממש הרמה להנחתה, ושימנה היטב את התגובות האלימות להן אנו עדים.
בכל ערי אירופה הגדולות יש היום רובעים של אוכלוסיה ערבית ומוסלמית, שהם במרבית המקומות גיטאות של עוני ומצוקה. המערב לא ידע לקלוט אותם בנפש חפצה. נוצר מעגל קסמים של עוני, דלות, דחייה על ידי הרוב מסביב, שהאיצה את ההסתגרות בעצמם. כל אלה מהווים קרקע פוריה למסיתים ומטיפים לשנאה לגייס כוח אדם לפיגועים.
אני מכיר את הרובעים קרויצברג ונויקלן בברלין, ודומני שהם מהווים דוגמא לנטען על ידי. (אשמור לעצמי את הזכות להיות מודרך על ידך בביקור הבא שלי בברלין).
בפונדמנטליזם הדתי צריך להיאבק, אבל דומני כי משטרה ושרותים חשאיים אינם התשובה לטווח ארוך, אלא הוצאתם מהעוני ושילובם בחברה החילונית והדמוקרטית. חינוך, חינוך,חינוך.
לספירו ולמגיב לי,
בוודאי שאינני יכול לטעון שתרבויות המערב בהם נקלטו מוסלמים רבים לא עשו טעויות פטאליות בקליטתם.
אני יכול להבין תולדה של שנאה על רקע שכזה. הרי מירב ה"גטאות" בברלין המערבית נולדו כתוצאה של אטימות, יהירות וזלזול. כל מי ש"זרק" את המהגרים(שהובאו אגב על ידי הקונצרנים הגדולים, ולא כפי שנוהג לשקר הימין הקיצוני בגרמניה) לכל אותם הרובעים הנושקים לחומה, היכן שלא רצה לגור אף מערב גרמני. שנים של הזנחה, קיפוח וחוסר התעניינות בנעשה בגטאות הללו הגביר את השנאה.
אין לי כל ויכוח עמכם על כך!
נשאלת אבל השאלה, כיצד בתנאים שכאלו עדיין השכילו מהגרים לא מעטים לצאת מתוך המעגל? ללמוד את השפה, ללמוד מקצוע, ולהשתלב בחברה שגם אם לא קיבלה אותם בהתחלה בידיים פתוחות, מנסה מזה שנים לא מעטות להכות על חטאיה.
ולפיכך אני יותר ממסכים עם ספירו שהכל טמון בחינוך, וכמעט רק בו.
הדרך היחידה לדעתי למאבק בפונדמנטליזם הדתי הוא מצד אחד לא להיכנע לו. להכות בכל עשב שוטה באשר הוא ללא רחמים דרך עונשים כבדים, אך מצד שני להעמיד את האמצעים, לא רק הכלכליים, לאינטגרציה מלאה בחברה.
כאשר למוסלמי תינתן בחברה נוצרית מערבית ההרגשה שהוא שווה בין שווים(ראו מדינות סקנדינביה), כמו גם האלטרנטיבה, אני כמעט בטוח שלא יבחר בדרך הבורות והעוני, שסופה "נחיתה רכה" במסגדים המטיפים לשנאה.
גם אם אינני אדם דתי, אני בהחלט מאמין שיש לדת(נצרות,איסלאם,יהדות) צדדים יפים שניתן להנות מהם, מבלי להיגרר לשטיפת מוח ולפעולות טרוריסטיות כפי שחווינו בשנים האחרונות ברחבי העולם.
ולספירו, באם הינך מעוניין, אני מכיר לא מעטים שיתעניינו לשמוע בברלין מה יש לך לספר.
למר ספירו –
כן, המגיב בדק את הנושא. אבל מעניין שמי שמתנגד לדעתך מיד מקבל רמיזה גסה, עם אוצר מילים הלקוח היישר מבית השימוש. דרך אגב – אומרים להפריח נפיחה, ולא להפריך כפי שכתבת.
למר "לונדון לא מחכה לי",
מענין שנתפשת דווקא לנפיחה, שהופיעה במשפט שולי בתגובתי.(ותודה על תיקון שגיאת הכתיב).
כל אחד ועולם האסוציאציות שלו. אתה חושב על בית השימוש, ואילו אצלי זה מתקשר לקברט צרפתי משנות ה-20 של המאה הקודמת שבמסגרתו הופיע אמן נפיחות שמסוגל היה להשמיע מנגינות מגוונות, לצחוקו והנאתו של הקהל.
מכל מקום, תגובתיהתמקדה בבחירות האחרונות בבריטניה, והסברתי מדוע בנסיבות ההן הצבעה בעד המפלגה הליברלית היתה אופציה ראויה למי שהתנגד לפלישה האנגלו אמריקאית לעיראק. קרא את הדברים שוב, דלג על הנפיחה והשמע דעתך, המנומקת למי היית מצביע בבחירות האחרונות בבריטניה?
הגישה שלך לדעתי מאד פרובלמטית ושואפת לבלוע את התרבות האחרת לתוככי התרבות המערבית שכביכול מוצגת כ"נעלה" יותר. זו שיטת בוש, מקל מצד אחד וגזר של בליעה ואיטגרציה של ה"מוסלמי/ערבי" הטוב. המחוק. גם זה סוג של פונדמטליזם המוסווה בנאורות ופתיחות.
מוזר שעמדה כזו מובעת על ידי יהודי, לטעמי, כיון שהפוזה של היהודי הנאור במערב אירופה היא פרובלטית ובערבון מוגבל בדיוק כמו המוסלמי או הערבי. יש לך איזו דעה מוקדמת שלילית על הערבים/מוסלמים שנובעת מהזדהות מוחלטת עם התרבות המערבית אליה אתה מנסה להשתייך בכוח, אך בצורה לא משכנעת (החוויה הציונית שאתה משדר מגלה שלא לגמרי הטמעת את הפונדמטליזם *שלך*, כפי שאתה מצפה מהערבי).
נקודת המוצא הנכונה, לדעתי, היא סולידריות עם אחינו הערבים והמוסלמים מול מכבש הלחצים התרבותי המופעל מן המערב במאות השנים האחרונות והניצול הכלכלי. הדילמה של האוקסידנט מציב עצמו מולנו במלוא פארו מצד אחד ובמלוא אכזריותו הברברית מצד השני. דילמה קשה, אבל מצבנו כיהודים אינו שונה ולכן ההתנשאות והרצון העז להתנכס לצד המנצח כרגע, אינם משכנעים, לפחות לא אותי.
למגיב,
יכול להיות שהשקפותינו שונות לחלוטין, אנסה להסביר לך בקצרה את כוונתי.
1. לכל אחד יש את הזכות לחיות את חייו כפי שהוא מוצא לנכון. חופש הדת, כמו גם חופש הביטוי וכדומה עומדים לזכותו המלאה. וזאת במסגרת החוק(והחוקה) של המדינה בה הוא חי.
2. מסגרת החוק חייבת להישמר בהקפדה, כיוון שלפחות במדינה כמו גרמניה היא מאפשרת חופש מחיה לפרט. מי שרוצה לפרוץ את גבולות החוק, אם בהסתה, באלימות מילולית ופיזית וכדומה חייב להיענש בחומרה. רק כך ניתן לשמור על יציבות הדמוקרטיה. להפגין ברוב חוצות-כן! להתפוצץ באוטובוס-לא ולא!
3. אתה חייב לעשות את ההפרדה שבין מה שעושות מדינות המערב במדינות מוסלמיות מסוימות(עיראק, אפגניסטן), לבין חייו בבחירה של מוסלמי במדינה מערבית(וגם יהודי, בודהיסטי, ועובד אלילים). אם מעוניין מוחמד לחיות במדינה כמו גרמניה, הרי שעליו כמו כל אחד אחר לכבד את חוקת המדינה בה הוא חי. הבחירה עדיין בידו!
4. אינני תמים לטעון שאותו מוחמד לא מושפע מהתרבות במדינה בה הוא חי, שעלולה לעמוד בסתירה לתרבות ולדת בה גדל. כל עוד לא מנסה אדם להצר את צעדיו, הרי שאינני רואה כל סיבה להתפרצות של זעם אלים מצידו. הבחירה עדיין בידו: רוצה- ישאר, לא רוצה- מוזמן לעזוב!
5. אתה כותב על מכבש הלחצים המופעל על ידי מדינות המערב, כאילו היו מדינות העולם המוסלמי סקנדינביה. אינני רוצה להיות ציני, אך אינני זוכר שמשטר הטליבאן באפגניסטן כיבד זכויות אזרחיו. אותו דבר ניתן להגיד על מדינות כמו:איראן,פקיסטן,עיראק,סוריה ועוד.
זה עדיין לא אומר שאני תומך בכיבוש עיראק ואפגניסטאן, רק שעלינו להישאר בפרופורציה.
6. אתה מדבר על סולידריות עם אחינו המוסלמים, ואני מסכים עימך. רק שהסולידריות שלי עימם היא קבלתם המלאה במדינות בהן הם חיים, והקניית התנאים המתאימים לאינטגרציה מלאה שלהם תוך כיבוד דתם ותרבותם. כמובן ש"אני מאשים" אני יכול להפנות לעבר מרבית מדינות אירופה ונכונותם המלאה(מעומק הלב) לאינטגרצית המוסלמים באירופה.
אלימות, אבל, אינני מקבל, ואף מגנה. גנדי כבר הוכיח בעבר שניתן להגיע להישגים רבים מבלי לקחת חיים של אחרים!
לגרמני.
בקשר לסקנדינביה.
נכון שיש שם הרבה הגירה והמדינות קיבלו את המוסלמים בסדר.
אבל מספר מעשי האלימות (שוד ואונס נשים) עלה
והמוסלמים מסוגרים בעצמם ולא משתלבים.
לא פלא שמפלגות הימין הקיצוני מתחזקות.
הטעות הבסיסית היא ההגירה בכלל וערבוב 2 תרבויות שונות.
לדעתי גם באנגלייה עכשיו יתחזקו גורמים ימנים שיקראו לסלק את המוסלמים.
הפתרון לדעתי הוא פיתוח ודמוקרטייה במדינות המוסלמיות ולא הגירה של מוסלמים לאירופה.
לגרמני,
יש משהו במה שהמגיב הקודם כתב לך: וזו השאלה, למה אתה קורא "אינטגרציה"?
אני לא יודעת איך אתה מגדיר אותה, אבל בגרמניה, זה מוגדר אחרת בשיח הציבורי.
ראשית, החוק בגרמניה היום מונע מנשים ללמד כמורות בבית ספר עם כיסוי ראש. הוא לא מונע מאף אישה יהודיה לעשות זאת (יש בתי ספר יהודיים) או מאף אישה נוצריה או גבר להגיע עם שרשרת עם צלב על הצואר.
החוק הזה חוקק מתוך התנשאות ואמונה שמצבן של הנשים בגרמניה האוקסידנטית טוב יותר מזה של הנשים באוריינט. למזלם יש נשים מדוכאות שאפשר להסתכל עליהן במקום להסתכל על הגיבנת.
כלומר, כשאומרים "אינטגרציה" מתכוונים בדרך כלל: שיהיו כמונו.
מכיון שהתרבות המערבית מלאה בחוליים, קל למי שדבק במסורת המוסלמית שלו, שלא להשתכנע מה"טוב" שהמערב מציע.
קודם אנחנו צריכים לבנות חברה שמישהו ירצה להיות חלק ממנה ואחר כך להציע למישהו להצטרף.
אני דוקא מגיבה ולא מגיב.
התשובה שלך לא עונה לעניין עצמו. אלימות של "קפיטל" היא לא פחותה מאוטובוס מתפוצץ, ויתכן שעצם ההתעלמות מהאלימות הזו, הנחשבת לפי השיח המערבי ללגיטימית (שוק חופשי) גוררת התפרצויות אלימות.
המוסלמי באירופה יכול להיות כזה שעובר אסימילציה ואז הוא כבר לא מעניין בויכוח. יש בהחלט מקום למוסלמי או ערבי שלא נטמע ואפילו חי מתוך תודעת גלות (דיאספורה, תפוצה) כדי לפעול לשינוי המצב בארצו, תרבותו, ולשפר גם את מצבה ביחס לעולם המערבי והחזק. היהודים עושים את זה כל הזמן, ואין סיבה שהמוסלמים או הערבים לא יעשו זאת, כמו הודים ואחרים. זו שהות אחרת, ואני מחבבת אותה מאד, כמי שלא מחבבת לאומיות ומדינות לאום. המודל שלך הוא "ציוני" מאד, במובן זה שהוא גם מעדיף לראות יהודי בעל תודעה, נמצא בישראל (ויהודי נטמע זה ממילא לא יהודי עוד מעט). ההשקפות שלנו שונות מידי מכדי לפתוח בדיון רלוונטי.
איש באמונתו יחיה
לאיריס היקרה,
לא פעם הבעתי את דעתי באתר זה על אותו חוק אומלל לאיסור חבישת כיסוי ראש בבתי ספר ממלכתיים בגרמניה.
בשביל הצדק ברצוני להזכירך שבתי הספר היהודיים הינם פרטיים, וחוק זה אינו חל על בתי ספר פרטיים. ולפיכך רשאיות נזירות, כמו גם נשים מוסלמיות בבתי ספר פרטיים בגרמניה לשרת כמורות.
מזה 4 שנים אני מתגורר בקרויצברג בברלין ואת בעיות האינטגרציה אני חווה מדי יום ביומו. אני חייב לציין שרבים מהנסיונות הכנים להפעיל פרוייקטים לשבירת החומות נתקלים דווקא ביחס של חשדנות ורתיעה מצד אוכלוסייה זו. מכרים לא גרמניים שלי(תורכים,כורדים, פלשתינים) עדיין ממשיכים להביט אל עבר נסיונות אלו בחשדנות וחוסר אמונה. לעיתים קרובות נידונים אלו המאמינים ופועלים לאינטגרציה לגנאי בשל המשת"פיות שלהם. ברצוני רק להציג את הצד השני של המטבע, שגם הוא קיים!
למגיבה,
השבוע נידון מייסד "וורלדקום" ל 25 שנות מאסר על הונאת הענק שהביאה לקריסת החברה הציבורית- זהו "טרור" הקפיטל, כפי שאת מכנה. איש זה בשנות השישים לחייו, יסיים בוודאי את חייו מאחורי הסורגים!
את טוענת שהמודל שלי "ציוני" ואינני יודע על מה את מבססת דברייך. אינני אנרכיסט, ואני מקבל את אילו(הרוב) המאמינים במסגרת של מדינה. זאת למרות שאיחודה של אירופה מאוד משמח אותי, על האפשרויות אותן הוא מעניק לתושביה לנוע בחופשיות, ולהתגורר היכן שהם חפצים. אני תומך בכל מה שמרחיב את חופש הפרט, אך מכיר בצורך להעמיד גבולות ברורים ונחרצים לשמירת ערך זה. כנראה שכאן תפיסותינו שונות. כמו שאמרת איש באמונתו יחיה!
לאייל,
אני מכיר את הנעשה במדינות סקנדינביה מקריאה בעיתונות, ולפי מיטב ידיעתי במירב מדינות אלו מכהנים שרים, דור שני,ואף ראשון למשפחות מהגרים. תקן אותי אם אני טועה.
הייתי רוצה לראות נתונים אובייקטיביים(לא ימין קיצוני) העומדים מאחורי טענותיך. שקרים המופצים בכוונה תחילה, והמבוססים על סטטיסטיקה מניפולטיבית מעוגנים בתרבות הפוליטית של הימין הקיצוני בגרמניה. הם הופרכו, אגב, אחד לאחד, בידי סוציולוגים.
כך הוכך לדוגמא שמקרי פשע(גניבה, שוד וכדומה) נפוצים יותר באוכלוסית המהגרים מאשר באוכלוסיה המקומית. אולם השוואה בין פלחי האוכלוסייה הוכיחה שיותר גרמנים השייכים לאוכלוסיה הנמוכה מבחינה סוציאלית מבצעים פשעים אלו, מאשר בקרב האוכלוסיה הסוציאלית הנמוכה של המהגרים. עקב העובדה שבמעמד הבינוני והעליון נמצאים הרבה יותר גרמנים ניתן היה לבצע מניפולציה כה שקרית בסטטיסטיקה זו(תוצאות באחוזים).
כך הוא הדין גם לגבי בקשות לעזרה סוציאלית.
וכפי שאמר פעם צ’רצ’יל: אינני מאמין בסטטיסטיקה, אותה לא אני ערכתי.
חופש הפרט הוא פריבילגיה של עשירים, או לפחות מגיע אחרי הזכות לחיים.
פה אולי ההבדל בין צורות ההסתכלות שלנו, ואי אפשר לגשר על כך. זה כמו הביקורת של המערב על הקומוניזם, שאינה לוקחת בחשבון את תנאי החיים העלובים שכופה חלוקת העושר הגלובאלית על יבשות שלמות.
אני נזכרת בסטיקר אמריקאי נפוץ עליו כתוב
live free or die
אלא מה ? בדרך כלל ההצעה למות מופנית לאחרים..
אני מבקש לציין שבלייר לא הצליח להעביר את המסר השקרי שלו. אני מתכוון לאנשים בעלי הכרה פוליטית.
אולי נפסיק להשתמש בטרמינולוגיה של שטיפת מוח
כגון "פיגועים" " מפגעים" וכל השפה של הכובש והמדכא.
מדוע אתה חושב שמייסד וורלדקום הוא קורבן? – אני לא מתייחס לשאלה אם הוא באמת אשם (נראה שכן) ואם העונש מוצדק (נראה לי שלא). אבל מה עם האלפים שאיבדו את מקום עבודתם וחסכונותיהם בגללו? האם פשעו פחות חמור מזה של סוחר סמים שעומד בפינת הרחוב?
לעופר,
לצערי לא הבנת את שכתבתי.
אחת המגיבות השתמשה במונח "טרור הקפיטל", ואני ניסיתי להמחיש שאם קיים טרור קפיטל, אזי עליו נענשים. לפיכך מייסד וורלדקום הוא הטרוריסט ולא הקורבן.
העונש לדעתי מוצדק ביותר. מי שמחזיק במליונים(אם לא מיליארדים) ומתוך חמדנות ותאוות בצע גונב מעניים ממנו, מן הראוי שיוקע מהחברה. מצידי שירקב אחד שכזה בכלא עד ליום מותו.
"אחת המגיבות" חוזרת להעיר רק משהו קטן (אחרי כן אני חוששת שאצטרף לאחיותי השותקות באתר זה משום מה…) – אמת, טייקון אחד הורשע, על אלפים ששוכרים עורכי דין יוקרתיים ויוצאים מזה. מעבר לכך, האם בגלל פשעי הקפיטליסטים האלה מישהו מציע לכבוד את ניו יורק ולהביא אליה את אור הדמוקרטיה והחירות? האם מישהו מציע לחוקק חוקי אנטיטרור מפליגים, נגד פשעים כלכליים מסוג זה ? האם מישהו כותב הודעות פרשניות ואנתרופולוגיות על האופי של איש העסקים המערבי ? קצת פרופורציה.
לאחת המגיבות,
את מדברת על פרופורציה, ומשום מה שוכחת שבלונדון נרצחו מעל 70 בני אדם. במדריד כ250 לערך. יש הבדל בין שחיתות קפיטליסטית לבין רצח בדם קר דרך טרור.
אני סולד ממלחמות, אך במקביל רועדות לי הב… מהמחשבה ש"אל-קעידה" וCO יכולים להחזיק בנשק אטומי באחד הימים. אז לטרור יהיו פנים מעט אחרות, הלא כן?
אכן אנשים מתים זה מזעזע. כמה אנשים מתים כהומלסים, חסרי ביטוח בריאות ורעבים בעולם החופשי כתוצאה מן הקפיטליזם ומעבירות כלכליות? הרבה הרבה יותר. שלא לדבר על מליוני המנושלים בעולם השלישי שמספקים דלק למכונת הקפיטליזם. דמו של אנגלי או אמריקאי סמוק יותר ?
לא. דמו של אנגלי או אמריקאי אינו סמוק יותר, אך זה היה טיעון מאואיסטי נפוץ בסין: "אז מה אם הבורגנים סובלים ומתים. אנחנו איבדנו יותר אנשים במהפכה".
לא מתקנים עוולה אחת בעוולה אחרת, ומותם של חפים מפשע באנגליה ובארה"ב לא יביא לרווחה כלכלית עולמית, לא יתן מגורים להומלסים ולא ביטוח בריאות לאלה החסרים אותו.
לאחת הפרופורציות,
את משקיפה על העולם הקפיטלסיטי בצבעי שחור-לבן, ומתעלמת מן העובדה שישנן מדינות בעולמנו המצליחות לא רע לשלב קפיטליזם עם מדיניות רווחה. לא כל מדינות העולם הן ארה"ב, בה הקיטוב בין עניים ועשירים כה גדול.
אבל גם אם אקח את ארה"ב כדוגמא. מירב מדינות אירופה מביטות בקנאה על נתוני האבטלה. כמעט 5% אבטלה. יש כלכלנים הרואים בכך מדד של כמעט תעסוקה מלאה במשק.
לפעמים אנו שוכחים שהקפיטליזם הביא לעולמנו גם לא מעט דברים טובים, שתקצר היריעה מלציינם.
אני עדיין אמשיך להיות שמאלני וסוציאליסט, ואמשיך ללחום למען הקטנת הפער בעולם, אך לא אתעלם מכך שעולמנו היום מעניק לי יותר אפשרויות מאשר לפני עשר שנים. לכך יש לקפיטליזם חשיבות לא מעטה!
שוב, השאלה מה המחיר שמשלמים אנשים אחרים בעולם למען רמת החיים הזו, גם באירופה וגם בארצות הברית. אתה שייך למי שזוכה אבל יש טענה שכיום אי אפשר להתעלם מעושק לאורך זמן בלי שיש לו מחיר, טרור, מחלות, הצורך להמשיך ולשלוט ולדכא, וכולי.
מאחר שאני לא נהנית מהקפיטליזם כמוך, אלא נמצאת בצד הנפגע ממנו, כמובן שההערכה שלי תהיה שונה מאד. תלוי באיזה מקום אתה בשרשרת המזון…עשרים וחמשה אלף המתים בעירק, תרמו משהו לירידת האבטלה בארצות הברית ? סביר שכן. כדאי לדעת את זה.
לאחת הפרופורציות,
יתכן ואני נהנה יותר ממך מאותו קפיטליזם, למרות שכסטודנט החי בדירה עם שותפים, והחי מהיד אל הפה אני לא כל-כך בטוח.
אני בכל מקרה נכון ביום השתלבותי בשוק העבודה לשלם יותר מיסים עבור האוכלוסיות החלשות, כיוון שאני מאמין במדיניות של רווחה, ומאמין שלא כולנו נולדנו שווים.
מצד שני וזה וודאי ברור לשנינו, סיכוייו של מי שלמד והחכים גבוהים יותר להשתלב בדרוויניזם הקפיטליסטי בהיררכיה הגבוהה יותר שלה.
לו היו חכמי הדת בעולם המוסלמי והיהודי מעודדים את הנהירה אחרי ההשכלה הייתי מוכן לשלם אף יותר מכיסי, בכדיי לממן זאת. רק שאלו מעוניינים להשאיר את ציבורם בור וטיפש, כיוון שאז מחלחלים מסרי ההסתה והשנאה יותר עמוק. אם זה בבני-ברק, ברלין, או קהיר, עדיין המוכנות לקיצוניות גבוהה יותר במחנה הלא משכיל.
זוהי רק עובדה שביל גייטס בעולם הקפיטליסטי מנהל מלחמת חורמה בכל מי שמאיים על ההגמוניה של מיקרוסופט, אך במקביל מחלק מילגות במאות מיליוני דולרים בשנה לסטודנטים המגיעים מהשכבות החלשות כלכלית.
אותו מטיף דתי רק לוקח. לחלק הוא עושה דרך הכשרים לשנאה, הסתה וטרור(לא כולם)!