התפיסה הרווחת לפיה תעסוקה אמורה להוות ערובה למניעת עוני ומצוקת כלכלית – אין לה בסיס במציאות של היום. התופעה המדאיגה של עובדים עניים בישראל, מתגלה הן מנתוני הדו"ח השנתי על העוני בישראל והן משורה של מחקרים מהשנים האחרונות שעסקו בנושא זה.
אחד ממחקרים אלה, שנערך על ידי פרופ’ צבי זוסמן, מצביע על כך שההתפתחויות שאפיינו את שוק העבודה מאז 1990, ביניהן התרחבות פערי השכר ושחיקת מעמדם של בעלי השכר הנמוך, הביאו ל"פרולטריזציה של העוני", קרי להתבססות מעמד הולך ומתרחב של עובדים עניים ולהתגברות מצוקתם הכלכלית, זאת למרות הצמיחה והעלייה ברמת החיים הכללית שאפיינה את המשק בשנים אלה.
להלן הממצאים העיקריים העולים ממחקר זה:
- שיעור השכירים מתוך כלל העניים הולך וגדל – משנת 1990 ועד שנת 2003 גדל חלקם של העניים השכירים מ-33.5% ל-43.1% מתוך כלל העניים, וכמחצית מהמצטרפים למעגל העוני בתקופה זו היו ממשפחות עובדות.
- שיעור העוני בקרב משפחות שכירים הולך וגדל – במהלך השנים 2003-1990 גדלה תחולת העוני בקרב שכירים (לפני תשלומי העברה ומיסים) מ-13.6% ל-20.3%. ראוי לציין כי תחולת העוני בקרב שכירים, לאחר תשלומי העברה ומיסים, גדלה גם היא בתקופה זו מ-8.3% ל-9.6%.
- העוני בקרב שכירים הולך ומעמיק – הכנסתן הממוצעת של משפחות שכירים הלכה והתרחקה מקו העוני והיתה נמוכה ממנו ב-38.3% בשנת 2003, לעומת 30.8% ב-1990. מסתבר כי לא די בכך שהיקף העוני בקרב שכירים הולך ומתרחב, הרי גם מצוקתם הכלכלית הולכת ומעמיקה.
הקלישאות המלוות את מדיניות הממשלה לעידוד התעסוקה ככלי למלחמה בעוני, מתנפצות על רקע המציאות הקשה של התרחבות ממדי העוני בקרב העובדים, וגם הצמיחה המתחדשת, על חשיבותה הרבה, לא צפויה להביא לבדה לשינוי בהתפתחות שלילית זו.
המצב מחייב נקיטת צעדים במסגרת מדיניות המטפלת, בין השאר, בגורמים ובתנאים בתוך שוק העבודה אשר מובילים לעוני, ביניהם: העלאת שכר המינימום, הנהגת שכר מחיה בכבוד בגופים ציבוריים, הגברת האכיפה על חוק שכר מינימום, חיזוק מעמדם הארגוני-חוקתי של העובדים ברמת שכר נמוכות ועובדי חברות כוח אדם, עידוד מעסיקים להעסיק עובדים במשרה מלאה, מתן מסגרות תומכות שיאפשרו תעסוקה מלאה למשפחות מטופלות בילדים ותמיכה כספית שתאפשר קיום בכבוד גם למשפחות עובדות ששכרן נמוך.
נכון ביותר. חובה על הממשלה להורות למעסיקים לעלות את שכר המינימום. הוא שיוצר את תופעת העניים העובדים ואת התלות בהשלמת הכנסה וחוסר הרצון לעבוד בקרב המובטלים. בשביל מה לצאת לעבוד עם שכר כה משפיל שבסוף יום העבודה משאיר אותך עני?
you are absulotley right.
this reality is a direct result of globalization.when a sociaty have an "economic leader" in a form of benjamin Netayahoo who strongly believe in the extrem economic right wing and minister of treasure which serve only the thin layer of reach pepole in israel , what can we expect?
the rich will be richer and the poverty will deeper.
נושא חשוב ומעניין.
השאלה, שאותה כדאי להפנות לכותבת, האם תופעת התרוששות מעמד הפועלים היא משהו תלוי תקופה או שהינו משהו אימננטי בקפיטליזם.
לדוגמא, בתקופה שבה נשים לא עבדו בשכר, הספיק מפרנס אחד למשפחה בעוד שהיום אפילו שני מפרנסים אינם מספיקים בהרבה מקרים.
התופעה שאתה מצביע עליה לא בהכרח נובעת מתהליכי גלובליזציה אלא משוק העבודה עצמו. לדוגמה, אם משפחה ממוצעת עם שכר ממוצע היתה בשונות ה-60 בעשירון החמישי כשהיתה לה משכורת אחת, כיום יש צורך בשתיים; אבל זה נובע מכך שכיום רוב הנשים עובדות כך שהכנסת רוב המשפחות מורכבת מתי משכורות. במלים אחרות, אלא תהליכים שמאיצים את עצמם.
נשים שלא עובדות מחוץ לביתן בכל זאת מתפרנסות, כך שהשאלה אם הן מקבלות שכר היא כבר שאלה עקרונית.אבל לדעתי הסיבה שיותר ויותר נשים עובדות מחוץ לבית היא השינויים הטכנולוגיים שצימצמו מאוד את הצורך בכוח פיזי בשוק העבודה, כך שהיתרון של הגברים על הנשים בתחום זה הצטמצם מאוד גם הוא.
עופר,
נכון, שבהינתן שקיימת מגמה של עליה בהשתתפות נשים בשוק העבודה (וכאן אני מתכוון לעבודה שכירה. נשים עבדו גם לפני כן בעבודות הבית ללא שכר), יש גם אלמנט פנימי בתהליך שמאיץ אותו. השאלה היא מה הסיבה להיווצרות התהליך. אני טוען – התרוששות העובדים והצורך של הבורגנות בכוח עבודה נוסף הן הסיבות המרכזיות.
איך שאני רואה זאת, מירכוז ההון הוא תופעה בלתי נמנעת במערכת הקפיטליסטית, ולכן בהכרח התרוששות מעמד הפועלים.
המאמר של מירב, נותן עדות סטטיסטית לתהליך הזה שאפילו מרקס בזמנו, הצליח לראות. אסור לשכוח, שבלי ניתוח התופעה, הסטטיסטיקות הן רק אוסף של עובדות. לכן, הייתי מצפה ממירב שתצביע על התופעה והסיבות לה ולא תסתפק בסטטיסטיקות שנתנה.
מחקר ב-OECD הראה איך ב-20 השנים האחרונות יורד חלקו של שכר העובדים בהכנסות החברות, ועולה הרווח. מן הסתם, מחקר דומה היה מצביע על מגמה זהה בישראל:
"עבדים היינו – ועתה לא ממש בני חורין.
"חרף הצמיחה המתמדת ברווחי המגזר העסקי במדינות המערביות, חלקו של שכר העובדים בהכנסות המגזר הולך וקטן – בגלל הגלובליזציה והתפתחות הטכנולוגיה. במשך עשרות שנים היה חלקו של שכר העובדים 70% מההכנסות של המגזר העסקי, אך ב-20 השנים האחרונות ירד חלק זה עד ל-64%. חלק מהעובדים מאויימים שהמעסיק יעבור לעולם השלישי ולכן שכרם יורד, האחרים מאויימים על ידי המובטלים וגם שכרם יורד…
— קישור —
עופר,
לגבי הנקודה הראשונה שהעלית, זה כמובן תלוי באיך אתה מגדיר פרנסה. בשלב הקפיטליסטי, כלומר השלב שבו מתקיימת החלוקה לעבודה שכירה והון, הגדרה טבעית יותר לפרנסה לדעתי היא משכורת.
לגבי הנקודה השניה: לטעון שהבדלים בכוח פיזי היו מחסום עיקרי בשביל עבודת נשים בשוק העבודה הקפיטליסטי (או הפיאודלי) נראה לי ממש מופרך. ראשית, משום שכפי שציינתי קודם, נשים כן עבדו באותה תקופה .תתפלא כמה כוח פיזי דרוש בשביל "עבודות הבית". שנית, גם אם נקבל את ההנחה שלך על הבדלים במה שאתה קורא לו כוח פיזי, הרי שהיו מספיק עבודות שבהן ההבדלים האלו לא שיחקו תפקיד.
נראה לי שבממוצע, עבודת בית מצריכות כוח פיזי שהוא פחות במידה ניכרת מאשר עבודה בשדה או במפעל – ומובן שאני מדבר על תקופה נתונה, ולא משווה עבודות בית של תקופה אחת למפעלים של תקופה אחרת.
ונכון שגם הכוח הפיזי הגדול יותר של הגברים הוא רק בממוצע יותר מאשר של הנשים, אבל כאן נראה לי שנכנסת לתמונה תופעה שנקראת "אפלייה סטטיסטית", כלומר אם לתארה בקיצור נמרץ היה יתרון לנורמה שלפיה נשים יעשו את העבודות הפחות-קשות מבחינה פיזית, ומבון שעטפו את זה בכל מיני אידיאולוגיות.
אני מפנה את תשומת לב כותבת המאמר והמגיבים לעובדה שיש לקחת אותה בדיון,ונתנת
לבדיקה באופן אובוקטיבית בסטטיסטיקות בלתי
תלויות כמו אלה של האו"מ,הבנק העולמי וכו"ד=
שיעור הרווח על ההון(לא נפח הרווח אלא % הרווח מכל יחידת הון השקעה)הולך ופוחת מהסיבה
הפשוטה שכמות ההון המושקעת על כל פועל או עובד הולכת וגדלה(בכלכלה הקלאסית תופעה זו מוגדרת כתשואה פוחתת של ההון(או תפוקה שולית
שלילית של "גורם ייצור הון").בכלכלה מארקסיסיטת תופעה זו נקראת שעור הרווח הפוחת
של ההון.
תופעה זו מביאה להחמרה מתמדת של תנאי העבודה,הארכת שעות העבודה,ירידה יחסית של הערך הריאלי של השכר,הגדלת הפערים החברתיים
וריכוז הולך וגדל של ההון.
ללא הבנת נקודה מרכזית זו,כל הדיון הופך
ללא רלוונטי ומפספס את העיקר.
משום מה מתרכזות התגובות כאן בעיקר בנושא עבדות-שכר של נשים. ברצוני להזכיר שכאשר מתבטלת החלוקה המתסורתית של הבעל שמצא בעולם-העבןדה והאישה שנשארת בבית ועןשה את העבודה השחורה (shitwork במילותיו של בוב בלאק), יש צורך במישהו שישגיח במקומה על הצאצאים והמישהו, או בד"כ המישהי הזו עולה כסף – והרבה – מה שאוכל את מרבית ההכנסות שמביאה האישה מעבדותה בשכר. מצב זה קיים בעיקר במשפחות המשתכרות שכר נמוך, שבהן עסקינן.