השביתה וההשתלטות על מקורות הנפט שהסתיימו בסוף השבוע במחוזות סוקומביוס ואורליאנה שבאקואדור העלו על סדר היום הציבורי את המאבק להגנת הנפט והסביבה באמריקה הלטינית. המאבק פרץ, בדיוק כפי שהיה בבוליביה בשנתיים האחרונות, כדי למחות נגד החברות הרב-לאומיות המפיקות את הנפט ועושות רווחי עתק על חשבון אוצרות הטבע הלאומיים של העמים העניים ועל חשבון הסביבה ההולכת ומתדרדרת.
בשיחה עם עיתונאים מקומיים אמר דובר אחת התנועות החברתיות שקמו כדי להגן על הנפט במחוז אורליאנה, רנה פיליסיטה: "החברות הרב-לאומיות לא נתנו לנו דבר. להפך: עם הגעתן הכרנו מחלות חדשות, הרס הסביבה, זיהום הנחלים. אנו עומדים להוריש לדורות הבאים אסון סביבתי וחברתי שלא ידענו מקודם. אין לנו מים נקיים, כמעט ואין חשמל, הדרכים היו לשבילים בוציים ולא נוספו מקומות עבודה חדשים לבני המקום". עוד אמר פיליסיטה שעל מנת להביע את מחאתם, תושבי האזור החליטו לפתוח במאבק, ששיאו השתלטות על מקורות הנפט והפסקת הפקתו. ממשלת פאלאסיו, שהגיעה לשלטון בעקבות הפגנות המוניות שהדיחו את הנשיא הקודם, לא היתה מוכנה להיכנס למו"מ עם המוחים ואף הכריזה על "מצב חירום" בשני המחוזות. יתר על כן, בעקבות ההתקוממות הממשלה שלחה כוחות צבא אל המחוזות הנדחים ואף החליפה את שר ההגנה שלא היה מוכן לנקוט ביד קשה, בגנרל בדימוס שבמסיבת העיתונאים שקיים עם מינויו אמר כי "נציגי החוק יעשו כל שביכולתם כדי להשיב את הסדר".
בעקבות הדיכוי הברוטלי של כוחות הצבא והמשטרה, נפגעו עשרות תושבים מן הירי ואף נעצרו ראש עיריית לגו אגריו, מקסימו עבאד, ומושל סוקומביוס, גיליארמו מוניוז.
ניצחון המתקוממים
הממשלה שבה והדגישה שלא "תנהל כל מו"מ תחת לחץ", כל עוד יימשכו המחאות – שהוכרזו כ"בלתי חוקיות". אך בניגוד להצהרות, הממשלה נאלצה לנהל מו"מ עם המתקוממים ובמו"מ משולש בו השתתפו נציגי המחוזות, הממשלה והחברות הרב-לאומיות. במו"מ הוחלט על שורה של צעדים. בין היתר סוכם להתחיל בגיוס עובדים מבני המקום, עוד סוכם על סלילת 260 ק"מ דרכים ולהשקיע במחוזות 16% מסך המסים אותם משלמות החברות הרב-לאומיות. לא היו הסכמות בנקודה אחת: הממשלה מוסיפה לדרוש לשפוט את התושבים והעובדים שלקחו חלק במחאה. הממשלה לא היתה מוכנה גם לדון כלל על שתי דרישות המתקוממים שאחת מהן היא לבטל כליל את הסכמי הפקת הנפט שנחתמו עם החברות הרב-לאומיות. בין התנועות החברתיות והאיגודים המקצועיים שלקחו חלק במחאה יש חילוקי דעות על מדיניות האנרגיה לטווח הארוך. יש הסבורים שיש להלאים את כל תעשיית הנפט ולחזק את חברת הנפט הלאומית "פטרואקואדור". אחרים דורשים הלאמת 50% מהפקת הנפט.
אקואדור מפיקה מדי יום חצי מיליון חביות נפט, 200 אלף על ידי החברה הלאומית וכל היתר על ידי 14 חברות רב-לאומיות – רובן אמריקאיות. הממשלות השונות פעלו בשנים האחרונות להחלשת החברה הלאומית ולהגדלת חלקן של החברות הרב-לאומיות. זאת, למורת רוחם של האיגודים המקצועיים, בייחוד של איגוד עובדי הנפט החזק.
עמדת הממשלה לכל אורך ההתקוממות במחוזות הרחוקים זכתה לגינוי מקיר לקיר. הפרלמנט למשל, ביטל ברוב גדול את הכרזת מצב החירום על ידי הממשלה. עוד החליט הפרלמנט לדרוש את פיטוריו של השר מאוריסיו גנדארה, שהיה אחראי לטיפול במשבר ולדיכוי המוחים.
אילו ההמונים הערבים היו מתקוממים ודורשים את המגיע להם מן הנפט! אפשר לחלום ולהתבונן על מה שקורה באמריקה הלטינית. כנראה ששם החלומות שלנו, אנשי השמאל במזרח הערבי, הופכים למציאות של מאבק.