תוכנית ויסקונסין הופעלה לראשונה בימי כהונת ממשל בוש האב במדינת ויסקונסין בארה"ב, שנחשבה אז למדינה בעלת שירותי הרווחה המפותחים ביותר בארה"ב. תוכנית ויסקונסין נחלה כשלון. במחקר מקיף התגלה שרק 8% מהמובטלים שהופנו לתוכנית ויסקונסין בעיר ניו יורק, מצאו עבודה בתוך שישה חודשים. תוכנית ויסקונסין הישראלית מתמקדת באוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי בלבד, במטרה להחזירם למעגל העבודה בישראל. כשבוחנים את הקריטריונים האישיים לקבלת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי, שאמורים להיכלל בתוכנית ויסקונסין, מוצאים את חתכי האוכלוסייה הבאים:

עובד בשכר נמוך; חולה שאינו מסוגל לעבוד יותר מ-30 ימים רצופים; מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי; מי שעברו את גיל הפרישה; אם לילד שטרם מלאו לו שנתיים, לרבות אם במשפחה אומנת, אב חד-הורי (כולל אב שנפרד מבת זוגו) שבהחזקתו הבלעדית ובטיפולו ילד שטרם מלאו לו שנתיים; אדם המטפל בבן משפחה חולה, בן זוגו, ילדו (לרבות ילד במשפחה אומנת), הורהו, ילד נטוש או יתום; אסיר משוחרר לאחר מאסר של 6 חודשים רצופים לפחות; אסיר עובד חוץ; עקרת בית נכה; אשה הרה הזכאית לגמלה למן השבוע ה-13 להריון ועד תום ההריון; מי שנקלע למצוקה עקב אסון או מאורע פתאומי; מכור לסמים או לאלכוהול וכן מי שנמצא בתהליך גמילה מהם; דר רחוב; מי שלומד באולפן בהפניית המשרד לקליטת עלייה; מי שנמצא במאסר בית על פי פסק דין – אלו חתכי האוכלוסייה שמדינת ישראל החליטה להתמקד ואף השקיעה 80 מיליון שקל בתוכנית להשבתם למעגל העבודה.

לפי הביטוח הלאומי ומכון ברוקדייל, הסוקרים את חתכי האוכלוסייה של מקבלי הבטחת ההכנסה בישראל, כ-150 אלף במספר ב-2004, מתברר ש-56% הם נשים; 32% משפחות חד הוריות; 34% רווקים; 21% נשואים ללא ילדים; 38% ממקבלי הבטחת הכנסה הם עולים; 33% ותיקים ו-29% ערבים. הנתון המעניין ביותר – 68% ממקבלי הבטחת הכנסה הם בני 46 ומעלה וכולם עונים לקריטריונים של הביטוח הלאומי לקבלת קצבת הבטחת הכנסה.

במודל הישראלי של התוכנית ישתתפו 14,500 מקבלי הבטחת הכנסה, בארבעה אזורים שיטופלו על ידי מרכזי תעסוקה שיופעלו על ידי תאגידים בין לאומים שרשמו חברות בארץ, ויפעלו באמצעות כוח אדם ישראלי: חברת Maximus בשיתוף עם ORS הישראלית נבחרה לפעול באזור אשקלון. חברת A4E הבריטית בשיתוף עם חברת אמ"ן הישראלית נבחרה לפעול באזור ירושלים. חברת Calder ההולנדית בשיתוף עם חברת מרמנט הישראלית נבחרה לפעול באזור נצרת, וחברת Agens ההולנדית בשיתוף עם חברת יעוד הישראלית נבחרה לפעול באזור חדרה.

במרכזים האזוריים שיפתחו תיקבע תוכנית אישית לכל מקבל הבטחת הכנסה, בהתאם לנתוניו, ומי שלא יצליח להשתלב בעבודה יחויב לעבוד בהתנדבות בקהילה. למסרבים תישלל הגמלה לחודשיים. מקבל הבטחת הכנסה שירצה לערער על שלילת הגמלה, יחויב בתשלום עבור הערעור.

התוכנית זכתה לתמיכה רשמית של משרד האוצר, ושל שר האוצר בנימין נתניהו, עוד כשהיה ראש ממשלה. משרד הרווחה, שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי לא לקחו חלק בבניית התוכנית וקיבלו את התוכנית כעובדה מוגמרת על ידי משרד האוצר, מבלי שהיתה להם האפשרות להביע את חוות דעתם על מרכיבי התוכנית. בני פפרמן, מנהל הרשות לתכנון כוח אדם במשרד התמ"ת אמר: "לא ברור כיצד נכנסנו לתוכנית, שהיא יותר שיטורית מטיפולית, כשמחקרים במערב כבר הוכיחו שהיא פחות טובה". והוסיף: "אני רוצה לעשות חשבון נפש. ייתכן שהבחירה בתוכנית ויסקונסין לעידוד התעסוקה היתה בחירה בתוכנית הלא נכונה".

בכדי להבין את יעדיה ומטרותיה המוסתרים של תוכנית ויסקונסין, יש לבחון את מבנה המכרזים שהוצאו, ובפרט את מוקדי הרווח של הזכיינים המפעילים את מרכזי התעסוקה של תוכנית ויסקונסין הישראלית. את המכרזים אי אפשר לראות ולבחון לאור סירוב גורף של הזכיינים ושל משרד האוצר להציגם בפני הציבור, למרות חוק חופש המידע. מה שכן אפשר לבחון זה את נושא הרווח של המפעילים, שעל פי הערכות, בנוי על תשלום לזכיינים לפי פרמטר אחד ופשוט: ברגע שמקבל הבטחת הכנסה מפסיק לקבל קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי, מבלי לפרט את הסיבות להפסקת קבלת קצבת הבטחת ההכנסה, הזכיינים מקבלים תמורה.

בחישובים שנעשו, מתברר שהזכיינים יתחילו להרוויח כסף במידה ויגיעו ל-40% הפסקות דרישה לקבלת קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. ע"פ מודל הרווח הזה, בתוכנית הניסיונית, תוכנית ויסקונסין הכוללת 14,500 מקבלי הבטחת הכנסה אמורה ליישם עובדים בכ-5,800 מקומות עבודה על מנת להפעיל את התוכנית ברווח עסקי, ואם ניקח את העיר נצרת שיש בה 4,500 מקבלי הבטחת הכנסה כדוגמה, התוכנית אמורה לאתר 1,800 מקומות עבודה חדשים בנצרת לאותם 4,500 מקבלי הבטחת הכנסה.

תוכנית ויסקונסין נועדה לצמצם את תשלומי התמיכה לנזקקים, תקדם את הפרטת שירות התעסוקה, תבנה מאגר אנושי של מקבלי הבטחת הכנסה שיהפכו לעובדים עבדים חדשים לשוק העבודה הישראלי או לכוח אדם התנדבותי לארגונים החברתיים שכבר מזוהים עמוק עם תהליכי הממשלה ועוזרים להסרת האחריות הממשלתית מאזרחי המדינה.

לתוכנית ויסקונסין הישראלית יש שם בישראל, תוכנית מהל"ב – מהבטחת הכנסה לעבודה בטוחה. לעניות דעתי תוכנית מהל"ב היא תוכנית שכל אזרח במדינת ישראל צריך לשאול את עצמו מאיפה הרוע לב? לקדם תוכנית שכל מטרתה לפגוע באזרחים שבלאו הכי מצבם החברתי, הכלכלי, הסוציו-אקונומי קשה ובפרט לשאול את השאלה מה התמורה לחברה הישראלית שמביאה איתה תוכנית ויסקונסין? למעט ניצול מצוקות של אנשים.

Share on Facebook