האיחוד הלאומי של העובדים בוונצואלה (UNT), האיגודים המקצועיים התומכים בנשיא הוגו צ’אבס, החליטו להשתלט על 800 מפעלים. על כך מסרה לעיתונות המקומית רכזת ההנהגה של האיחוד, מרסלה מספרו. לדברי מספרו, מאות מפעלי תעשייה נסגרו בשנים האחרונות ברחבי ונצואלה ורבבות עובדים "נזרקו כמו כלבים לרחוב". בראיון שפורסם בעיתון "אל אוניברסאל" הדגישה מספרו כי "מול מתקפות הניאו-ליברליזם והקפיטליזם, ננקוט במדיניות אגרסיבית. יחד עם הקהילות המקומיות, העובדים המפוטרים והעובדים החברים באיגודים נשתלט על המפעלים שהפסיקו לייצר".

על פי הרשימה שהוכנה מראש בשיתוף עם ועדי עובדים ופעילים ברחבי המדינה, העובדים כבר השתלטו על שמונה מפעלים, בהם אלה השייכים לחברה הרב-לאומית האמריקאית "הינץ". כמו כן, העובדים השתלטו על שתי מחלבות שבבעלות התאגיד הרב-לאומי "פרמאלט" (שנקלע לקשיים באיטליה וקרס על סניפיו הרבים ברחבי העולם), מפעל המתכת "סידרוקה", המפעל לעיבוד בשר "בריבארסה", המפעל לייצור נייר "ונפאל" ומפעל הטקסטיל "אינבוואל". כל מקומות העבודה שצויינו נסגרו בשנתיים האחרונות, חלקם יוכרזו כ"נכס לאומי לטובת הציבור" וימסרו לידי קואופרטיבים שהוקמו על ידי העובדים המפוטרים שהועסקו בהם.

את ניסיון השתלטות על מפעלים למדו פעילי האיגודים המקצועיים המקומיים מעמיתיהם בארגנטינה. בדרום היבשת, רבבות עובדים מועסקים על ידי 170 מפעלים ועסקים שהעובדים החליטו להפעיל ללא מעסיקים. פעילי איגודים מקצועיים מן השמאל המהפכני הארגנטיני, נציגי של ארגוני המובטלים הרבים ואנשי הקואופרטיבים שהקימו העובדים במפעלים שעברו לידיהם, ערכו בשנה האחרונה ביקורים תכופים בוונצואלה. שם "הועבר הידע" הנחוץ על מנת לקדם תפיסת מפעלים על ידי עובדיהם. ניסיון שהוכתר בהצלחה גם בברזיל.

דובר החברה הרב-לאומית שקרסה "פרמאלט" (שבעבר היתה בין חברות הרב-לאומיות הגדולות לייצור מזון) מסר בתגובה "כי המפעלים ברחבי העולם, וגם המפעלים בוונצואלה, מנוהלים על ידי כונס הנכסים האיטלקי הרשמי מאז פשיטת הרגל של הקונצרן ב-2004; ולכן, אין לאיגודים המקצועיים כל סמכות להפעילם. כונס הנכסים עומד למוכרם למשקיע אסטרטגי תוך זמן קצר". על כך הגיבו האיגודים שבמידה והבעלים הקודמים או הרוכשים הפוטנציאליים ינסו להוציא את המפעלים מידי העובדים, אנשי הצבא יתערבו דווקא לטובת עובדים. "נקרא לצבא להגן על העובדים נגד הקפיטליסטים" מסרה מספרו והוסיפה "קודם נשתלט, נעמיד את המפעלים על הרגליים, נתחיל לייצר וניתן עבודה למובטלים – ורק לאחר מכן נגיע לבית המשפט לכל דיון שיידרש בנוגע למעמדם המשפטי של המפעלים".

על פי חוקת ונצואלה החדשה, המדינה יכולה להכריז על מפעל או תאגיד כלכלי כ"על נכס לאומי לטובת הציבור", להפקיעו ולמסור אותו לידי עובדיו. עד עתה כך הוגדרו שני מפעלים, אחד בענף החשמל והשני בענף הנייר, שנמסרו לידי קואופרטיבים שהקימו העובדים.

החברה הרב-לאומית "הינץ" הגיבה על החלטת האיגודים ומסרה כי "המפעל בוונצואלה לא נסגר סופית, אלה נסגר לפרק זמן של מספר חודשים, עקב מחלוקות עם החקלאים שאמורים היו לספק עגבניות לייצור. החקלאים דרשו עבור תוצרתם מחירים לא ריאליים; ולכן, לא היה מנוס מהסגירה הזמנית". התגובה של החברה הרב-לאומית גרמה להרמת גבה מצד ארגוני החקלאים שהבטיחו למכור את העגבניות במחיר מוזל כדי לחדש את הייצור, אבל רק בתנאי שהמפעל יהיה בידי העובדים ולא בידי החברה האמריקאית.

Share on Facebook