הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 בספטמבר, 2005 10 תגובות

הכיבוש טרם הסתיים עם השלמת הנסיגה הישראלית מרצועת עזה. נשמע מופרך? הרי אין כבר חיילים ומתנחלים בתוך הרצועה… מה עוד צריך לפנות משם? אם הכיבוש הוא רק הכיבוש הצבאי והמתנחלי הישיר, אזי הנסיגה מהרצועה הושלמה. אבל אם הכיבוש הוא פרויקט מורכב יותר, ולו חותם מעמדי ברור – הכיבוש טרם הסתיים. או במלים אחרות, יהיה זה כיבוש ישראלי אבל באמצעים אחרים: המעבר מקולוניאליזם לניאו-קולוניאליזם.

פעילי מחנה השלום התרגלו במשך השנים לכך שהמאבק בכיבוש הוא מאבק למען זכויות האדם ולמען ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני – מאבק שטרם הסתיים. אבל מתברר שהמרווחים הגדולים מן הכיבוש, סבורים שגם עם השלמת הנסיגות והפינויים ניתן להמשיך במטרתו העיקרית: הפיכת השטחים הפלסטינים לקולוניות, למושבות הקשורות בקשר בל-ינותק בקפיטליזם הישראלי.


במשך עשרות שנות הכיבוש הישיר של הרצועה (וגם של שטחי הגדה המערבית, ירושלים המזרחית ורמת הגולן) התפתח דפוס קבוע בקשרים הכלכליים והחברתיים עם ישראל, שמהותו – כיבוש קולוניאלי. עזה (כמו כל יתר השטחים) היתה לשוק שבוי לסחורות הישראליות והכובש הצבאי מנע כל אפשרות של פיתוח משקי – כולל איסור על הקמת תעשיות שעלולות היו להתחרות בתעשיות הישראליות. אבל עזה היתה גם מאגר עצום של כוח עבודה זול למשק הישראלי. הנוסחה הקולוניאלית המנצחת היתה: סחורות (ישראליות) ביוקר תמורת עובדים (פלסטינים) בזול.


שתי האינתיפאדות פגעו קשה בפרויקט והחלישו את הכיבוש הישראלי עד מאוד. החלישו אותו עד כדי חתימת הסכמים עם אש"ף (האויב של אתמול) ועד כדי נסיגה משטחים כבושים בעזה ובצפון הגדה. אך כבר מתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה, האליטות החברתיות הישראליות התכוננו היטב לרגע ה"ההתנתקות". היה זה נשיא התאחדות התעשיינים (ארגון המעסיקים החזק במדינה), דב לאוטמן, שהכריז אז "לא חשוב אם תקום מדינה פלסטינית, אם השטחים יזכו לאוטונומיה או יסופחו למדינות אחרות – החשוב הוא לשמור על גבולות פתוחים". בעליו של דלתא טקסטיל קרא היטב את מפת הכיבוש, ואף עשה שימוש ב"שם המפורש" – כדי להגדיר את עתיד השטחים. זאת, כאשר רק חוגים במחנה השלום העקבי עשו שימוש ב"שם המפורש" – מדינה פלסטינית.


הסכמי אוסלו, ובייחוד הסכמי פאריס שבאו בעקבותיהם, רק נתנו גושפנקא חוזית לנוסחה הקולוניאלית הגואלת. הסכמי פאריס נחתמו בדיוק על פי העקרונות שהכתיבו ראשי הבורגנות הישראלית. הידיים שחתמו על ההסכמים הכלכליים היו ידי שר האוצר דאז אברהם בייגה שוחט, אבל הראש… הראש היה לאוטמן. בכלל, מפלגת העבודה, יצחק רבין ולאחר מכן שמעון פרס, הפליגו בקריאת המפה – כפי שעשה קודם לכך לאוטמן. פרס אף מתמיד עד היום הזה ברצונו לממש את הנוסחה הקולוניאלית. אבל בגרסה משוכללת יותר: "הפיכת עזה להונג קונג של המזרח התיכון", "הקמת אזורי תעשייה משותפים", "שלום של שווקים" וכד’.


התנהגותה של ממשלת ישראל לאחר נסיגת עזה תואמת עד מאוד את הגישה של פרס: סגירת הרצועה ליצוא סחורות (מעזה או מצרים) ופתיחתה ליבוא סחורות מישראל, איסור הקמת נמל (יסודות הנמל שבבנייה הופצצו על ידי חיל האוויר כ"פעולת נקם"), איסור בנייה מחדש של שדה התעופה (אף הוא נהרס על ידי מטוסי חיל האוויר) ופתיחת המעבר לפועלים פלסטינים על מנת שאלה יתחרו במחיר עבודתם של הפועלים הזרים בישראל.


לצערנו הצד הפלסטיני אינו מוכן לנקוט בצעדים משמעותיים לעצמאות כלכלית ממדינת ישראל. הרשות הפלסטינית נשלטת מזה שנים רבות על ידי נציגי הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית – זרועות השליטה של הגלובליזציה הקפיטליסטית ברחבי תבל. נציגים אלה יחד עם עמיתיהם הפלסטינים שגדלו על ברכי התיאוריות הכלכליות הניאו-ליברליות, עושים כל שביכולתם על מנת לממש את הנוסחה הניאו-קולוניאלית הישראלית. מתברר שגם בקרב הפלסטינים יש הרוצים בהמשך התלות בכלכלה הישראלית. כי יש שכר בצידה.


החלום הניאו-קולוניאלי הישראלי יכול להפוך בקלות לחלום בלהות פלסטיני. כי הנוסחה הניאו-קולוניאלית גורסת משק פלסטיני חלש, מדינה פלסטינית שאינה עצמאית, רמות שכר נמוכות עד מאוד (כדי שיהיה כדאי להעסיק את הפועלים באזורי התעשייה "הרב-לאומיים" ובישראל גופא), ואבטלה גבוהה – שתבטיח ששכר הפועלים הפלסטינים אכן לא יעלה. הנוסחה הניאו-קולוניאלית שישראל מעוניינת ליישם בפלסטין, דומה עד מאוד לנוסחה הניאו-קולוניאלית האמריקאית המיושמת כבר עתה בישראל. גם לנו שכבה חברתית דקה עד מאוד המרוויחה הון עתק ממקומה הפריפריאלית של ישראל בגלובליזציה הקפיטליסטית. גם אצלנו השכר יורד והאבטלה גוברת. גם אצלנו נציגי הבנק העולמי וקרן המטבע מנהלים את הכלכלה.

תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. ע.ג הגיב:

    אין היום מעבר פועלים מעזה לישראל, ישראל הציעה מעבר חופשי של סחורות למצרים אם יהיה בידוק בטחוני אבל הפלשתינים סרבו ואז השמאל צועק שישראל הופכת את עזה לגטו. תחליטו, אתם רוצים מעבר חופשי מישראל לעזה ולהיפך כדי שלא יהיה גטו או שזה נאו קולוניאליזם?

  2. אורלי נוי הגיב:

    ובאותו העניין:
    — קישור —

  3. עופר יהלום הגיב:

    המגיב ע.ג. טועה ומטעה – כיום ציר פילדלפי כבר פתוח.לעניין הפועלים, נאמר בכתבה שדווקא את זה ממשלת ישראל מתירה באופן מוגבל, ודווקא אם הגבול היחיד הפתוח של עזה היה עם ישראל, זה לא היה לטובת הפלסטינים.
    מה שאי ליכול להציע לפלסטינים זה להתחיל מחדש את בניית הנמל ושדה התעופה, עם אישור ישראלי או בלעדיו, ולהציב לידם את כל כוחות הצבא האפשריים.

  4. ציוני גאה הגיב:

    אני בעד ניתוק מלא ללא מעבר של אנשים וסחורות מעזה לישראל ולהפך

  5. בן אליעזר הגיב:

    מאחר שהרשות הפלסטינית נשלטת ע"י ההון האמריקאי ולצמרת של הרשות אין עניין לשנות מצב זה למה להיאבק למען עצמאות פלסטינית?
    מאחר שגם בישראל שולט ההון האמריקאי למה לשאוף לשתי מדינות נפרדות?

  6. אחמד פילגר / מכל המלל הגיב:

    מכל המלל הרב שפורסם סביב הנסיגה של ישראל מרצועת עזה, המאמר של החבר דוידי מהווה שינוי מרענן. סוף-כל-סוף, ניתוח (אם כי קצר למדי) של הכיבוש האמיתי: הכיבוש הקפיטליסטי. ולקורא הקודם הערה קצרה – גם מרוקו נשלטת על ידי ההון האמריקרי ונציגיו (כולל המלך הצעיר). מדוע שלא נקים מדינה אחת עם מרוקו? לתומי חשבתי המאמר של החבר דוידי ראוי להתייחסות קצת יותר רצינית!

  7. To Ahmad הגיב:

    Well, if morroco is also controled by the amrican capital, is morroco too occupied? like Gaza

  8. אלישע הגיב:

    וגם אם נניח שמעברי הגבול בין ישראל לרשות הפלסטינית ישארו סגורים, האם המצב הזה מהווה הפרה של אמנה או חוק בינלאומי כלשהו? האם על ישראל לדאוג לרווחתם הכלכלית של יושבי רצועת עזה? ומה עם מצרים? מדוע אין הכותב תובע מן המצרים לדאוג לפרנסת תושבי הרצועה? הלא בחצי האי סיני קיימת תעשיית תיירות משגשגת, מדוע ששלטונות מצרים לא ישלבו את תושבי עזה בפרוייקטים תיירותיים המצויים בשפע בחצי האי?
    להזכיר לגולשים ולכותב – הרצועה מקבלת חשמל מישראל, גם אחרי ההתנתקות. אני לא מכיר סעיף כלשהו באמנות גנבה והאג התובע ממדינה לספק חשמל לאחר שזו נסוגה משטחים שכבשה, אולי מישהו יודע משהו שאני לא יודע?

  9. תרזה הגיב:

    אלישע, אתה מפספס משהו מאד יסודי.
    לא חשוב מה ישראל תעשה, היא אשמה מעצם טיבה. תהיה שם, אשמה. לא תהיה שם, אשמה. תיתן חשמל, אשמה. לא תיתן חשמל, אשמה. וכו’

  10. מירי הגיב:

    תזכורת קצרה
    המצב הבלתי אפשרי של עזה נוצר כאשר גירשה ישראל בפועל או הביאה לבריחה של הכפרים הפלסטינים מלפני 48. הרצועה הכפילה את מספר תושביה וקרסה כלכלית, וכמובן נוצרו מחנות הפליטים. גם תושבי מג’דל (אשקלון) גורשו לעזה וזאת ב-1950.
    כך שיש לנו אחריות היסטורית למצב בעזה

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים