הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 באוקטובר, 2005 25 תגובות

חטיפתו של ששון נוריאל בידי תנועת החמאס מותירה אותנו עם סימני שאלה רבים. האם חטיפתו היתה אקראית, כלומר חטפו ישראלי ראשון שהזדמן להם, או שמא בוצעה בכוונת מכוון? במלים אחרות, ששון נוריאל, תושב השטחים הכבושים שגר על אדמה פלסטינית שדודה ומופקעת, שהסתובב בכפרים פלסטינים, דובר ערבית, האם היה סוחר דברי מתיקה תמים או שמא גם סוכן שב"כ שמכירת דברי מתיקה היתה כסות לפעילות מודיעינית שב"כית?

במציאות המטורפת של ישראל, הפלסטינים מכירים את אנשי השב"כ לפני ולפנים, טוב מכל ישראלי, משום המגע היומיומי בין השולט לנשלט.


העובדה שהשב"כ הטיל איפול מלא על החטיפה, כאשר ששון נוריאל היה עדיין בחיים, מעלה את החשד שהיה מה להסתיר.


תנועת החמאס הודיעה כי החטיפה נועדה לשמש אמצעי למו"מ על שחרור שבויים פלסטינים מבתי הכלא הישראלים, וכי הוצאתו להורג נבעה דווקא מהפעילות המוגברת של כוחות הכיבוש במצוד אחרי אנשי חמאס.


הנה עוד שאלות:


האם חטיפות לצרכי מו"מ הן תחליף למתאבדים המתפוצצים באוטובוסים ובבתי קפה? האם החטיפות תתמקדנה רק במתנחלים שמתגוררים בשטחים הכבושים? שהרי יש הבדל מהותי בין חטיפת חיילי צבא הכיבוש ומתנחלים השותפים לפשעי מלחמה על פי אמנות בינלאומיות (כמו איסור העברת אוכלוסיית העם הכובש לשטח הנכבש) לבין חטיפת אזרחים המתגוררים בתחומי הקו הירוק, השטח המוכר על ידי הקהילה הבינלאומית כמדינת ישראל הלגיטימית.


כרגיל, ובלי הפתעות, מרבית הפרשנים והכתבים הצבאיים דקלמו בעקבות החטיפה את הטקסטים הסטנדרטים של דובר צה"ל, לפיהם, בין השאר, החטיפה היא חיקוי מהנעשה בעיראק. זו השוואה פשטנית ושטחית. מנקודת מבטו של מתנגד לכיבוש, חטיפת בני ערובה מקרב המתנחלים וצבא הכיבוש היא תגמול למעללי ממשלות ישראל וצבאה, שב"כה, משטרתה ומוסדה, שעדיף עשרת מונים על שיטת המתאבדים בקרב אוכלוסייה אזרחית. אלפי הפלסטינים העצורים בבתי הסוהר בישראל, ביניהם מאות עצירים מינהליים, אינם אלא חטופים אף הם, שבחלקם נחטפו באמצע הלילה מבתיהם על ידי יחידות הציד של צבא הכיבוש. העובדה שעצירים ואסירים פלסטינים עברו הליך כלשהו בבתי משפט צבאיים אינה מעלה או מורידה, משום שהשופטים הצבאיים, תשאלו כל סנגור המופיע שם, הם חלק ממערך החטיפה הישראלי, ואין לרוב המכריע של ההליכים שם כל קשר למשפט של ממש. לכל היותר עבודה, לא תמיד מוצלחת, של במאים צבאיים.


האם אני תומך בחטיפות? בוודאי שלא. הרי כל מאבקי נגד הכיבוש הוא בין השאר גם מאבק נגד חטיפות מאות אלפי פלסטינים לאורך השנים על ידי מנגנוני הכיבוש והדיכוי הישראלים.


גם אם ניתן להבין את ההיגיון שמוביל פלסטינים לחטיפות תגמול בתקווה כי כך יוכלו לשחרר את חטופיהם, על דבר אחד אסור להתפשר: הוצאות להורג בכלל, וללא משפט בפרט. הוצאתו להורג של ששון נוריאל, אינה שונה מההוצאות להורג של צבא הכיבוש הישראלים באמצעות שיטת החיסולים. זהו לדידי פשע מלחמה. כמי שמתנגד באופן גורף לעונש מוות, אין סליחה ואין מחילה למי שנוקט בצעד ברוטלי זה.


גישתי העקרונית גורסת, כי מו"מ תמיד עדיף על פעולה צבאית שעולה בחיי אדם. כאשר נחטף בשעתו החייל נחשון וקסמן תמכתי בניהול מו"מ עם חוטפיו, במטרה לשחרר אותו תמורת אסירים פלסטינים. ישראל של רבין, כמו ישראל של שרון, אימצה את הכלל המצ’ואיסטי הצבאי "שלא נכנעים לסחיטות" ועדיפה פעולה צבאית שהביאה למותו של נחשון ולמותו של קצין נוסף שנימנה עם היחידה הצבאית שניסתה לחלצו.


לצערי חיי אדם לא נחשבים הן אצל החמאס, והן אצל ממשלת ישראל ומנגנוני הכיבוש שלה.


דין אחד לישראל, לחמאס ולמדינות ערב


מפקחת העל, שרת החוץ קונדוליזה רייס, הצהירה כי תנועת החמאס אינה יכולה להשתתף בהליך הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ובה בעת להישאר ארגון חמוש. אין ספק שזהו עקרון מאד חשוב. אני תומך נלהב בפירוקה של תנועת החמאס מנשקה, ולו בגלל המטרות ארוכות הטווח שלה. פונדמנטליסטים דתיים, ראוי תמיד לפרוק מנשקם. אמנם יש מכשול קטן בדמות הכיבוש הישראלי, שהרי הרשות הפלסטינית עדיין אינה מדינה עצמאית והיא טרם השתחררה מאזיקי הקולוניאליזם הישראלי, ותנועת החמאס זוקפת לזכותה את שחרור עזה מנוכחות המתנחלים וצבא הכיבוש הישראלי, עובדה המקשה מאוד על פירוק נשקה.


אולם אם כבר הטריחה עצמה הגברת קונדוליזה להיות מעורבת בפרטים כמו הבחירות לרשות הפלסטינית, ראוי שתיישם את הכלל הזה גם לגבי ישראל ותדרוש כי המחבלים מהפלנגות החמושות של המתנחלים לא יוכלו להשתתף בבחירות בישראל, כל עוד לא פורקו מנשקם.


ראש הממשלה אריאל שרון ושר החוץ סילבן שלום הוסיפו עוד תנאי להשתתפות החמאס בבחירות: ביטול אמנת הארגון הקוראת לחיסול מדינת ישראל. גם כאן ראוי ליישם את עקרון השוויון ולתבוע כי כל מפלגה הקוראת לחיסול המדינה הפלסטינית תהיה מנועה מלהשתתף בבחירות בישראל. מאחר שממשלת ישראל לא תיישם כלל זה (בצדק לדעתי. כאן גובר עקרון חופש הביטוי) ראוי לוותר עליו גם באשר לרשות הפלסטינית.


עקרון השוויון הוא אחד היסודות שבישראל מאוד מתקשים לקבלו כאשר מדובר בערבים או מוסלמים. קחו לדוגמא את הסוגייה הגרעינית. בישראל שוררת התלהבות גורפת מהמסע העולמי לניטרול ומניעת חימושה הגרעיני של איראן. גם אני שותף לרעיון זה. בהבדל ממרבית הישראלים אני תומך בניטרול ופירוק דומה של החימוש הגרעיני הישראלי. ממשלת ישראל משימה עצמה נעלבת כאשר מדינות ערב העלו בכינוס השנתי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הצעת החלטה המגנה את הנשק הגרעיני שבידי ישראל ומכנה אותו "איום על השלום במזרח התיכון".


נשק גרעיני ישראלי מסוכן בדיוק כמו האיראני. את שתי המדינות יש לפרק מנשק השמדה המוני ונגד שתיהן יש לנקוט בסנקציות אם יסרבו.


דם של ילד פלסטיני – מה יהא עליו?


יחידת חיסול של צבא הכיבוש הישראלי הוציאה להורג את הילד הפלסטיני עודאי טנטאווי (בן 13), תושב מחנה הפליטים עסכר שליד שכם. בתקשורת הישראלית (למשל "הארץ", 2 באוקטובר) מדובר ב"נער". זה נשמע פחות נורא. אילו היה מדובר בבן מתנחלים, בוודאי שהיה זוכה לתואר ילד, שהרי אצלנו גם החיילים נקראים בפי הבריות, כשזה נוח, "בסך הכל ילדים".


אז מי זה בדיוק עודאי טנטאווי, משפחתו, חבריו, מה היו חלומותיו, ועוד פרטים רבים שלא נדע ממש, אלא אם כן גדעון לוי ייסע למחנה, ייפגש עם המשפחה ויפרסם את רשמיו. אנחנו יודעים בשלב זה שהילד כלל לא סיכן את הכוח, ולא היתה עילה לירות לעברו, בוודאי לא להרגו.


הצבא הודה כי "נמצאו ליקויים בהפעלת הכוח ולא נשמרו הוראות הפתיחה באש" (והוריו של הסמל שפיקד על הכוח יגידו "מה דורשים ממנו, הוא בסך הכל ילד בן 20″) והפצ"ר "טרם החליט" אם לפתוח בחקירה, אבל היו סמוכים ובטוחים, לפי ניסיון העבר, שגם אם יקרה הנס ומפקד הכוח יימצא אחראי לכשלים, הוא לא ישב מאסר עולם על הריגת ילד פלסטיני. גורל זה שמור רק לפלסטינים שאפילו לא הרגו, רק סייעו, להריגת ילד יהודי.


עקרון השוויון, שדיברתי עליו לעיל, זוכרים?


בפרוס תשס"ו והרמדאן


לקראת השנה היהודית החדשה וחג הרמדאן המוסלמי אינני מסתפק בשגרת "שנה טובה" שבעצם לא אומרת כלום, ואני מבקש למלא אותה תוכן של ממש.


אז ככה:


שהשנה הבאה תסמן את קריסת מדינת האפרטהייד הישראלית, ועל חורבותיה תקום ותשגשג מדינה דמוקרטית חילונית השייכת לכל אזרחיה ותושביה, מדינה שסימני ההיכר שלה מתמצים בשלום, שוויון וצדק. מדינה כזו לא תפתור את כל המצוקות הפרטיות של כל אדם, אולם היא תתרום ליותר אושר, סיפוק ושמחה לחברה ולפרטים המרכיבים אותה בהשוואה למצב השורר כיום.

תגובות
נושאים: מאמרים

25 תגובות

  1. ישראל הגיב:

    לעניין חטיפתו ורציחתו של ששון נוריאל – היקש מוזר מאוד, מר ספירו, אפילו מאוד מאוד מוזר. האם בשל העובדה שהשב"כ הטיל איפול על החטיפה בעודו בחיים מעידה על חשד להיותו סוכן שב"כ? המשטרה מקבלת מבית המשפט אין ספור פעמים אישור להטיל איפול על חקירות. האם זה משום שמעורבים בהן סוכני משטרה? פעמים רבות האיפול נדרש כדי למנוע חשיפת פרטים הידועים למשטרה או חשיפת מקורות כדי להשאיר באפלה דווקא את הצד השני מסיבות ברורות לכל.

    אגב, אשמח לקבל הסבר לסתירה שבין התנגדותו הגורפת של מר ספירו לעונש מוות לבין האמירה "על דבר אחד אסור להתפשר: הוצאות להורג בכלל, וללא משפט בפרט". אם ההתנגדות היא גורפת, מדוע זה נזקק מר ספירו לצידוק של קיום משפט? זה סוג של אירוניה?

    ובעניין האבחנה שעושה מר בר-חיים (ביחס לחטיפות והוצאות להורג) בין תנועת התנגדות לבין מדינה, אין לי אלא לאחל לו שנה טובה ובריאות טובה. מכל הלב, ושההצדקה שלו לא תחרוג מהתרחשויות תיאורטיות בלבד.

    לעניין הנשק הגרעיני. שוב, לא נעים, תיקון נוסף לדברי מר ספירו. הצעת ההחלטה של מדינות ערב לא מכנה את *הנשק הגרעיני* שבידי ישראל "איום על השלום במזרח התיכון". נוסח ההצעה רואה *בישראל גופא* איום אזורי, אבל מעניינת ההנמקה לכך: ""הנשק הגרעיני שברשות ישראל עשוי להוביל למירוץ חימוש גרעיני באזור, במיוחד אם ישארו מתקניה הגרעיניים של ישראל נעולים בפני ביקורת בינלאומית כלשהי".

    הבנתם? ישראל איום כי גם אנחנו, מדינות ערב, עלולים לרצות…

    ולו רק בשל עדויות ראייה ושמיעה פומביות אני מסרב לקבל את הטענה שנשק גרעיני ישראלי מסוכן כמו אירני (בהנחה שלישראל יש נשק כזה). גם כי ישראל מעולם לא איימה להשמיד מדינה כלשהי, וגם כי בשעת מבחן לא נעשה בו שימוש, גם לא איום.

    ואם מר ספירו בעד התפרקות מנשק להשמדת המונים (תיאור מדויק יותר מאשר נשק השמדה המוני) – מדוע רק מישראל ומאירן? איזה תפקיד בקידום הגאולה יש לו כשהוא בידי שאר מדינות העולם?

  2. יורם בר-חיים הגיב:

    בעניין חטיפות והוצאות להורג :
    אני שותף להתנגדותו של מר ספירו לעונש מוות, אבל התנגדות כזו היא בת-תוקף רק במסגרת של מדינה שיש לה אמצעי אכיפת חוק וענישה, לתנועות ההתנגדות אין שום אמצעי אכיפת חוק כלפי הכובשים ולכן זה לא עומד באותו מקום.

    בעניין חאמס והבחירות :
    התירוץ של היותו של חמאס תנועה חמושהב הוא ממש עלוב, גם פתח הוא תנועה חמושה (לא במסגרת הרשות, במסגרת הזרוע הצבאית המפלגתית שלו) וארה"ב דווקא עושה מאמצים בשביל שהוא ינצח בבחירות. זה לא התפקיד ולא האינטרס של הפלסטינים לייצר מגנונים של "דמוקרטיה תחת כיבוש" שבהם מפלגות לגאליות לא-חמושות מתחרות זו בזו, נבחרות לפרלמנט ואז משקיפות חסרות אונים מהפרלמנט על הפעולות של שלטון הכיבוש. הדמוקרטיה הפלסטינית היא דמוקרטיה של התנגדות לכיבוש ושל תנועות התנגדות לכיבוש ותנועות חמושות הן חלק בלתי נפרד ממצב כזה.

    מה שבטוח, משעשע לראות את ראשי העבודה והליכוד מתחרים זה בזה על דרישה מהפלסטינים לבצע סזונים ואלטלנות….

  3. ניצן אביב הגיב:

    לישראל,
    הפילפול המשפטי וה"איפכא מסתברא" והחיפוש המייגע משהו בדבריך אינם מובילים, בהכרח,למסקנות כפי שהבעתם.
    בטוחני שמר ספירו [וזו מסקנתי לאחר קריאת אין ספור ממאמריו] מתנגד עקרונית וקטגורית מתוך הכרה עמוקה, לעונש מוות מכל סוג שהוא והסתמכותך על אימרה [גם אולי מכשילה] ו/או פיסקה זו או אחרת בדבריו אין לה על מה לסמוך.
    כפי שאתה מוצא אי-בהירות, כביכול, בדבריו של ספירו אפשר גם לפקפק בצידקת אמירתך המסתמכת על עדויות שמיעה [וראייה?] על אי-מסוכנותו של הנשק הגרעיני בישראל.
    העמימות שהטילו ומטילות ממשלות ישראל על הנושא מטילה, לפחות, צל כבד של ספק באשר לאי מסוכנותו [שלא לדבר על המסוכנות לאוכלוסיה המתגוררת בקרבתו מחד ולאיכות הסביבה מאידך.]
    סבורני שתסכים לעיקרון ולהכרח לפרק את כ ל מדינות העולם מנשק גרעיני אך, כמובן, נאיבי ותמים לחשוב שזה ריאלי בעולמנו המסוכסך.אבל מדוע לא פיקוח בינלאומי על מתקני הגרעין בישראל?

  4. יואב הגיב:

    הגב’ קונדוליסה ראוייה לפרס נובל לצביעות. בתור שופר כאילו אינטלקטואלי לכוחנות בוטה של בוש – היא פועלת באופן מעורר הערצה (אבל גם קבס ובחילה).

  5. ישר דרך הגיב:

    ספירו! חג שמח, שנה טובה וחתימה טובה:
    מספר שאלות-

    האם זה לעניות דעתך לגטימי גם לחטוף מתנחלים מהשטח הכבוש יפו (כבוש לדעת כל העולם למעט ישראל וארה"ב) עליו פלשב ישראל בניגוד להחלטת האום מכ"ט בנובמבר ?

    האם העובדה שהנשק שבידי התמנחלים הוא צה"לי כך שהוא רשום,וניתן לזהות (דיעבד) מי ירה מתי,ומעל לכל כמות פעולות הטרור שהחמאס מבצע לא דומה בשום מקרה לזה של המתנחלים משנה משהו להשוואה העקומה משהו שלך?

    גם אני נגד הגרעין גם בגלל שהוא יקר- אז יש לי רעיון לפני שאנחנו מתפרקים מהגרעין בוא נחכה ליום שיפסקו לאיים על ישראל בזריקה לים, הפוסטרים בביה"ס בקהיר ורמאללה לא יהיו מלאים דברי נאצה לישראל, התקשורת הערבית/מוסלמית לא תשדר הסתה 24 שעות ביממה, ויתרון הכמותי של מדינת ערב במעגל הראשון יהיה רק 100% על צה"ל ואז נתפרק מהנשק הגרעיני ע"פ עקרון השיוויון שאז יהיה מצבנו כשל איראן?
    fair enoght?.

    ובוא נאחל לעצמנו מדינה יהודית דמוקרטית והתקרבות של העם למקורותיו ושושרשיו.

    שנה טובה.

  6. רמי הגיב:

    אני לא יודע אם תתפתח פרקטיקה של חטיפות לצורך מיקוח אם לאו, אבל אני יודע שהפלסטינים לעולם לא יניחו את נשקם, ואפילו יצליחו הפשיסטים הישראלים – שכוחם הולך וגובר, אין בכך ספק – להכות את העם הפלסטיני מכה גדולה (ובאותה הזדמנות גם את ה"סמול" הישראלי), תמיד ישארו קיני התנגדות שיעשו את ה"נצחון" כביכול של הפשיזם למר ונמהר ומכוער. יש רק דרך אחת לפתור את הבעייה הפלסטינית באופן סופי. דרך זו נוסתה לאחרונה באירופה אך ללא הצלחה מספקת. אם הפשיסטים הישראלים יפיקו לקחים מתאימים, אולי יצליחו הם היכן שנכשל הגורו הגדול ממינכן. כל ישראלי צריך לקבל החלטה אם הוא מצטרף לפרוייקט הזה ששמו כיבוש, תחילתו ב"אהבת ישראל" וסופו מוות וטרור בקנה מידה של רצח עם. תפקידנו לגרום לו להבין את המשחק ולהתוודע אל כל העובדות, שלא יטען אחר כך שלא ידע.

  7. איתן לרנר הגיב:

    גדעון שלום ,

    הפתיח בדברייך בכל זאת יוצר אפלייה , כאילו מי שנמצא על אדמה כבושה גם אם אזרח הוא , חטיפתו דינה קל יותר מאשר אלו מעבר לקו הירוק . על פי הגדרות מקובלות בעולם ( אינני יודע אם זה החוק הבינלאומי) כל ]פעולה כנגד אזרח ולא חשוב היכן מוגדרת כטרור , בשונה מפעולה כנגד חייל .
    בנוסף אתה אומר : "לצערי חיי אדם לא נחשבים הן אצל החמאס, והן אצל ממשלת ישראל ומנגנוני הכיבוש שלה"ובכך יוצר הכללה גסה .
    כמה אנחנו באמת יודעים על הסיבות להדחקת רצון החמאס והעם להגיע לשלטון ? מדוע אתה מגיע למסקנה שכל הארגון על אנשיו אינו חס על חיי אדם ? . ייתכן כי אתה צודק אבל אם אתה קורא מאורח יותר לפירוק החמאס מנשקו , הרי שגם צבא הכיבוש אמור להתפרק מנשקו ולא רק מתנחלי הגדה . האין זאת כך ?

  8. ישראל לניצן אביב הגיב:

    אני שמח שאין לי על מה לסמוך בעניין הסתירה בדבריו של מר ספירו, אלא שלא ביקשתי לסמוך על דבר. ביקשתי הבהרה למכשלה שנפלה בדבריו, ולא היה בדבריי משום ניסיון כלשהו לתקוף אותו.

    ההבדל בין הסתירה בדבריו של מר ספירו (מה שאתה מכנה בשם אי בהירות כביכול) ובין טענתך שאפשר לפקפק בצדקת אמירתי על אי מסוכנותו של הנשק הגרעיני הוא גדול, למרות שאתה מנסה לגזור גזירה שווה ביניהם: אין דין סתירה לוגית כדין מעשה שנתון למספר פירושים, ואפילו הם סותרים.

    כך הדבר גם כאשר אונסים את המאזניים להתיישר על חומרת סכנה זהה באשר להחזקת נשק גרעיני בידי ישראל ובידי אירן (מר ספירו כותב כי "נשק גרעיני ישראלי מסוכן בדיוק כמו האיראני"), ומתעלמים מהצהרות גלויות של האירנים. תסכים איתי שבמקרה כזה הסכנה חורגת מכללי היגיינה לאוכלוסיה או לאיכות הסביבה. להזכירך, אסון צ’רנוביל לא התפתח למלחמה.

    ממרומי עמדתי הנחותה וחוסר הבנתי בנושא הגרעין אני מצטרף לקריאתך המובלעת לפיקוח בין לאומי על מתקני הגרעין בישראל, וברוח עקרון השיוויון שמר ספירו אוחז בו בתקיפות רבה כל כך וכדי לחסוך מעצמי נדודי שינה מחמת טרדות ודאגות, אני תומך בלהט בו בזמן גם בפיקוח בין לאומי על ייצור והחזקה של נשק להשמדת המונים בכל מדינות האזור ובכלל. בבחינת מה דעלך סני לחברך אל תעביד.

    (ואם הוטרדת מהניסוח הלא מוצלח – עדויות שמיעה וראייה פומביות – אמהר להניח את דעתך. בסך הכל אני מתכוון למה שאני קורא ושומע באמצעי התקשורת).

  9. גדעון ספירו הגיב:

    לישראל,
    לקושיותיך המאד חשובות:

    1) בניגוד אליך אינני קופץ לדום לנוכח איפול על חקירה. היכולת לשפוט את האיפול, ניתנת רק כשהוא מוסר. בענין חטיפתו של ששון נוריאל אני סבור שהאיפול תרם לרציחתו. אילו החטיפה היתה נודעת לציבור כאשר נוריאל עדיין בחיים, והיה מתנהל מו"מ על חילופי חטופים, כפי שלדעתי יש לעשות, חייו היו קרוב לוודאי ניצלים. ציינתי במפורש כי אינני יודע אם היה סוכן שב"כ אם לאו, האם נחטף באקראי או בכוונת מכוון. אלו דברים שיוודעו לנו רק בעוד שנים, כאשר ייפתחו הארכיונים, אלא אם מישהו מבפנים ידליף מידע קודם לכן. (כמו בענין הסוכן "שמפניה").

    2) אין כלל סתירה, גם לא אירוניה, בעמדתי המתנגדת להוצאה להורג בכלל וללא משפט בפרט.
    יש לטעמי הבדל בין הוצאה להורג ללא משפט, שהסיכוי שמדובר באדם חף מפשע הוא הרבה יותר גדול, מאשר אדם שהוצא להורג לאחר שהתקיים משפט אמיתי בו ניתנה לו אפשרות להתגונן וגם לציבור ניתנה אפשרות לשפוט אם מדובר בפושע שקיבל את יומו בהליך משפטי תקין.
    כחבר אמנסטי אני מתנגד לעונש מוות, גם כשמדובר בפושע נתעב שפשעו הוכח בהליך משפטי מעבר לספק סביר. הנימוק מובן מאליו. לא אנחנו הבאנו אותו לעולם, ולא בסמכותנו להוציאו משם. בנוסף קיים גם הנימוק המאד פרקטי שגם במסגרת הליך משפטי ההוגן ביותר, יש אפשרות לטעות, והוצאה להורג היא עונש בלתי הפיך שאינו מאפשר תיקון טעות.
    אולם גם ארגון אמנסטי סבור כי כל עוד קיים עונש מוות במדינות מסויימות, עדיף שנאשם יעמוד לדין בבית משפט, בהליך הוגן, שם יש לו גם אפשרות לצאת זכאי, מאשר הוצאת אנשים להורג ללא כל הליך משפטי.

    3) בענין הנשק הגרעיני, אתה עושה הנחות למדינת ישראל, אני לא. הבדל משמעותי.
    לדידי כל נשק גרעיני הוא מסוכן, בענין זה אין הנחות לאף אחד, ולכן אני בעד פירוקו והשמדתו בכל מקום בעולם. כאזרח ישראלי אני כמובן מתמקד בנעשה באזורנו. נשק גרעיני בישראל הוא מסוכן לשלום האזור, וישראל בעלת נשק גרעיני מסוכנת אף היא לשלום האזור כולל לשלום אזרחיה שלה. הא בהא תליא.
    נשק גרעיני בידי ישראל הוא מאיץ למרוץ חימוש בנשק להשמדה המונית, וגם זו סיבה להכחדתו מידי ישראל.
    אין זה נכון שמנהיגים ישראלים לא איימו בנשק גרעיני על מדינות אחרות. היה איום על עיראק (גם אם עיראק היתה משגרת בשעתו טילים בעלי ראש נפץ כימי, שפגיעתו מצומצמת יחסית, לא היתה הצדקה לגמל בנשק גרעיני). מנהיגים ישראלים איימו גם על מצרים. השר לשעבר אביגדור ליברמן, איים על מצרים בהפצצת סכר אסואן. כל אחד הבין, המצרים בוודאי הבינו זאת כפי שהובהר לי בשיחות עם מי שהיה ראש הוועדה לאנרגיה אטומית במצרים, כי הכוונה היתה להפצצה גרעינית.
    ישראל הציבה בתל נוף מטוסים חמושים בפצצות גרעיניות במצב הכן במלחמת יום כיפור.
    פצצות אטום בידי ישראל הן סכנה עצומה, ולו רק משום שבממשלתה יושבים לא אחת חמומי מוח בעל השקפת פונדמנטליסטית משיחית החושבים כמו עמיתיהם הנוצרים במושגים של גוג ומגוג.
    נשק גרעיני בידי ישראל הוא נשק התאבדותי, והדרך הבטחה ביותר למנוע התאבדות היא בהוצאת הצעצוע הזה מהישג ידם של ראשי הצבא והממשלה בישראל.
    ובנוסף קיים ההיבט האקולוגי של הפסולת הגרעינית שפגיעתו יכולה להתפרס על אלפי שנים. בכל אלה אני מציע לך לקרוא בספר "ואנונו והפצה" בהוצאת הוועד הישראלי למען מרדכי ואנונו ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי ביולוגי וכימי.

  10. ישראל למר ספירו הגיב:

    לתשובותיך הלא פחות חשובות מקושיותיי:

    1. בניגוד אליך אינני ממהר לקפוץ לנוח ולהאשים את הצד השני לויכוח בהאשמות שווא. שאלתי שאלות, ציינתי שיש מקרים בהם איפול נדרש. מאחר שאינני מכיר את פרטי המקרה של ששון נוריאל (אבל גם אתה לא) לא אמהר לשלול את נחיצות האיפול. בינתיים אני מתייחס אליו בבחינת "צריך עיון" שכן טווח האפשרויות הרבה יותר נרחב מזה שאתה מעדיף להסתופף בד’ אמותיו.

    2. דעותינו חלוקות בנושא הוצאה להורג. אינני חבר בארגון אמנסטי ולכן לא חלה עלי כל חובה לקבל את עמדותיו. בכלל לא משנה לי אם הפרוצדורות המשפטיות שעמדו לרשות הנאשם היו הוגנות או לא. לתפיסתי, המתה של אדם בתהליך מתוכנן, קר, שכלתני, דהיינו משפטי, היא דבר מזוויע שהדעת לא סובלת. שום משפט ושום מערכת משפטית, תהא מתקדמת ככל שתהא, לא יחפו על כך.
    להפך. המחשבה שמנגנון שלם נרתם להמית אדם בדם קר באמצעות פרוצדורה מתוכנתת היא מחשבה מבעיתה הרבה יותר מאשר המחשבה שאדם נשלח לרצוח אדם אחר באיזו סמטה אפלה.

    3. מצטער, לא שכנעת אותי שמידת הסכנה מידי ישראל זהה למידת הסכנה מידי אירן בנושא הנשק הגרעיני. אשמח אם תפנה אותי למקורות ולהוכחות שישראל איימה אי פעם על מצרים או על עירק בנשק גרעיני (מה שהמצרים "הבינו" איננו הוכחה בעיני, שהרי הם נלחמים בנו בכל חזית אפשרית בנושא הגרעין וסביר שכך יהיה להם נוח להבין ולהנחיל לאחרים הבנה כזאת).

    אשר לתפיסתי החובבנית בנושא נשק להשמדה המונית – ראה נא תשובתי לניצן אביב.

    אגב, הטענה שישראל הגיבה באיום גרעיני על עירק קצת מצחיקה, במיוחד כשעדיין טריים בזכרוננו ההבטחות הישראליות על הפצצות תגמול בעת מלחמת המפרץ הראשונה. ישראל לא העיזה לירות אפילו לא כדור א.פ.צה לעבר עירק מפחד האמריקאים, לא כל שכן פצצה גרעינית. סאדם חוסיין לעומת זאת איים וקיים. אבל מה לי כי אלין? but he is an honorable man

    גם האירנים הם אנשים של כבוד שמילתם היא מילה. ע"ע חיזבאללה.

  11. עופר יהלום הגיב:

    אין להצדיק שימוש באלימות, אבל מה לעשות שלנמצאים תחת שלטון כיבוש לא קיימת דרך אחרת לסלק את הכובש. וגם מדינה ריבונית משתמשת בצבא כדי לסלק פולשים – בעיני פגיעה בחיילים ישראלים מעבר לקו הירוק היא לגיטימית לחלוטין; על פגיעה במתנחלים אפשר להתווכח.

    הדיון כאן מזכיר לי פגישה שהוקרנה בטלוויזיה, בין נשיא המדינה לבין זוג הורים שכולים שבנם נהרג בשטחים, שאמרו לנשיא "לא ניתן להשוות בין רוצחים לבין חיילים שממלשאים את תפקידם". עם כל ההשתתפות בצער, גם איש כוחות הביטחון הפלסטינים שממלא הוראה לירות בחייל ישראלי בסך הכל ממלא את תפקידו.

    לעניין קונדוליסה – אני מרשה לעצמי לתקן את ספירו, היא אמרה שלפי דעתה החמאס אניו יכול להשתתף וכו’. השלטון בשטחים נמצא בידי ישראל והרשות, לא בידי ארה"ב, למרות של התיאוריות שממשלת ישראל היא בובה של האמריקאים.

    לישר דרך – יפו היא לא כבושה יותר מאשר קליפורניה שנכבשה ממכסיקו. ממש כפי שהאו"ם יכול להחליט על חלוקה, המדינות החברות בו יכולות להכיר בישראל בקווי 67, ורובן עשו זאת. אני מאחל למדינת ישראל התקרבות לדמוקרטיה, והשתייכות דתית לכל אזרח לפי הגדרתו העצמית.

  12. גדעון ספירו הגיב:

    לישראל,

    1) דווקא בענין נוריאל לא צריך להיות מצוי במעגל הפנימי של השב"כ בכדי לדעת מה היו המניעים לאיפול. האיפול מנע לחץ ציבורי, בוודאי מצד בני המשפחה, לפתוח במו"מ, וגם האמינו, שהרי הם מוכי ג’יימס בונדיות, שבחסות האיפול יצליחו להגיע אל מחבואו בזמן, ואחר כך יופיעו בציבור כגיבורים שהצילו את חייו.

    2) אני בטוח שהעולם התחתון ישמח לקרוא את חוות הדעת שלך שמעדיפה הוצאה להורג בסמטה חשוכה.
    אם אתה כה נסער מהמתה "בהליך קר ומתוכנן" בוודאי שהיית צריך לזעוק חמס על החיסולים ולהפגין נגדם ועל כך שבנוסף ליעדים גם הוצאו להורג עוד למעלה ממאתיים אזרחים חפים מפשע, חלקם ילדים נשים וזקנים. כאשר תכננו את החיסולים ידעו כי יהרגו גם עוברי אורח. הכל בדם קר.(האם במקרה ראיתי אותך בהפגנות?)
    עכשיו תאר לך כי במקום החיסולים היו מעמידים כל אחד מממאות "המחוסלים" לדין על פי חוקי החרום בישראל שמאפשרים גם עונש מוות. יתכן כי חלקם היו ניצלים מהמוות, אבל מאות האזרחים שנהרגו ונפצעו בוודאי היו ניצלים. אבל יתכן שזה לא כל כך מטריד אותך, שהרי מה יש? מה קרה? אומר לעצמו מר ישראלי המצוי, בסך הכל נהרגו כמה ערבים.

    3) במלחמת המפרץ הראשונה ישראל לא ירתה, כי כך פקדו האמריקנים, והפעם, טוב ששמעו בקולם. בפלישה לעיראק, היו איומים מפורשים, הן מצד ישראל והן מצד ארה"ב (בשם ישראל).
    כאשר מדובר בנושא הגרעין, nobody is honorable , לא ישראל ולא האיראנים. אינני סומך על אף אחד שיש לו ביד כפתור גרעיני.
    בענייני מלחמה ושלום, ישראל בחמישים שנות קיום המדינה לא התגלתה כיותר אחראית מאיראן.

  13. ישראל למר ספירו הגיב:

    1. בעניינו של ששון נוריאל. אני מעדיף להמתין כעצתך לפתיחת הארכיונים או למדליף, הראשון מבין השניים, ולא למהר ולחרוץ עמדה כבר עכשיו. אז נלמד שנינו מה היה משלח ידו: סוכן שב"כ או סוחר ממתקים תמים. רק תראה עד כמה אני קל לשכנוע כשמדברים אלי בהיגיון.

    2. נו, תהיה רציני. דירגתי את שאט הנפש שלי משתי דרכים בהן מוצאים אנשים להורג בעולמנו (שתיים מיני רבות). אני מבין שזה סקסי, סרקסטי ורייטינגי (ומחמת הנימוס אינני אומר דמגוגי) להאשים אותי בהעדפה כלשהי מבין השתיים, בוודאי בפורום זה שרבים בו כל כך החרדים לחיי אדם באשר הוא (בהסתייגויות אידיאולוגיות מובנות כמובן…), אבל זה לא יותר מאשר עיוות של דבריי. בכל מקרה, אני מפציר בך לא לשנות את אורחות חייך בגלל העדפותיי כי כל סכנה לא נשקפת לך ממני.

    לא במקרה לא ראית אותי בהפגנות, אבל מכיוון ששמתי לב שאתה חושב במקומי וגם משיב במקומי, אניח לך ליהנות מהתנהגות עקבית ואותיר בידיך את מלאכת ההנמקה לכך.

    לטענתך (שוב אתה חושב במקומי ומשיב במקומי, כמו רבים בפורום זה שנוהגים להתווכח עם עצמם) המתוחכמת שלא אכפת לי מכך ש"בסך הכל נהרגו כמה ערבים", יכולתי להשיב לך כי לא ראיתי אותך בהפגנות (שלא השתתפתי גם בהן) כאשר אזרחים ישראלים (כולל "כמה ערבים") חפים מפשע חוסלו בפיגועי מחבלים מתאבדים, אבל מכיוון שאני בטוח שהשתתפת באותן הפגנות (לא הותרת לי אפשרות לחשוב אחרת בעקבות ייסוד "עקרון השוויון, שדיברתי עליו לעיל, זוכרים?") חס וחלילה לי מלומר זאת או לתמוה על האבחנה שאתה עושה בין דם לדם, או לחשוב שאתה חושב: מה יש? מה קרה? בסך הכל נהרגו כמה ישראלים.

    אתה באמת חושב שאפשר היה להעמיד לדין כל אחד ממאות המחוסלים?! על פי חוקי החרום אתה אומר? אולי עדיף על פי חוקי הפיזיקה הניוטונית? יש לי הרגשה לא נוחה שאתה צוחק עלי. הרי ישראל הרסה את תשתית הדואר של הפלסטינאים, וכי איך ישלחו אליהם זימון לבית משפט? בטיל אוויר קרקע? יחטפו אותם? הרי אתה מתנגד לחטיפות… יש להם אחלה תירוץ לא להתייצב לדיון. מכל מקום, אפילו הם היו מתנדבים להתייצב לדיון, לא חלקם היו ניצלים מהמוות, כדבריך, אלא איש מהם לא היה מוצא להורג. למיטב זכרוני, בית משפט בישראל פסק דין מוות למחבלים אולי פעמיים, וגם זה מיד הומתק למאסר עולם, לשמחתי. מה שברור הוא שגזר דין מוות מעולם לא הוצא לפועל (פרט לטוביאנסקי ולאיכמן). אני טועה? בקיצור, הצעתך שאעסוק בלתאר לעצמי ש לא מוצאת חן בעיני. שלא יחוסלו ושלא יחסלו ישראלים. הבנתי שאתה תומך במאבק לא אלים בנוסח גנדי, לא? בעניין זה אני איתך.

    3. ועדיין לא הוכחת לי שישראל איימה בנשק גרעיני. מקורות יש? סלח לי שאינני נותן אמון בציטוטיך מהזיכרון, אבל כפרפרזה על דבריך, אינני סומך על אף אחד שיש לו ביד כפתור גרעיני, סליחה, כפתור למקורות מידע, אבל הוא מתעקש לא להפעיל אותו.

    4. הרשה לי להשלים סרח עודף מדבריך בתגובה קודמת על ההיבט האקולוגי, במסגרת הפינה דעה בשישים שניות. חיינו מזוהמים מאוויר רעיל (אם אינני טועה, ההערכה היא שבישראל מתים כעשרת אלפים בני אדם בשנה מזיהום אוויר), מקרינה אלקטרומגנטית מייננת (מסרטנת), ממים שאינם ראויים לשתייה (מתכות כבדות), מאדמות נגועות בתוצרים רעילים של תעשיות צבאיות (דוגמת תע"ש רמת השרון), ממזון המכיל צבעי מאכל מסרטנים, ממעסיקים מתעמרים… כל אלה ורבים נוספים הם גורמים קטלניים מוכחים ובדוקים שהורגים בני אדם מידי יום וסכנתם גדולה פי כמה מקיומו של נשק גרעיני מרוסן, עד כדי כך שהייתי מרחיק לכת ואומר שהלוואי שהיו נוהגים באקולוגיה שלנו במידת הזהירות שנוהגים בגרעין. הנשק הגרעיני על כל סכנותיו עדיין לא פגע ברבים כל כך (וזאת אני אומר בלי לקרוא עדיין את "ואנונו והפצצה". ותודה על ההמלצה). אמנם הפוטנציאל שלו הרסני לאין שיעור, אבל מול הפוטנציאל עומדות עובדות בכוח ועד היום הן חמורות הרבה יותר. בכל מקרה, את דעתי על נשק להשמדת המונים פרטתי קודם.

  14. גדעון ספירו הגיב:

    לישראל,
    כשלת בנקודת המוצא שלך. לצערך אינך יכול להאשים אותי באפלייה בין דם לדם, משום שבניגוד להנחת העבודה שלך דווקא כן השתתפתי בהםפגנות נגד שליחת מתאבדים פלסטינים לזרוע מוות בערינו. מכאן שכל התיזה שלך קורסת.

    אל תיתמם. ישראל לא זקוקה לשירותי הדואר על מנת לתפוש פלסטינים שמוגדרים "כמבוקשים". צבא הכיבוש הישראלי עוסק בחטיפות פלסטינים כבר עשרות שנים. לא היתה כל בעיה לתפוש גם את "יעדי החיסול" במקום להוציאם להורג בדם קר ולהרוג יחד איתם מאות אזרחים שנקלעו למקום בשעת ההפצצה. במקום להטיל פצצת טון על שכונת מגורים צפופה בעזה כדי להרוג את שחאדה, ובאותה הזדמנות להרוג עוד 13 אזרחים ביניהם ילדים ולפצוע מאות ולהרוס בתים, ניתן היה באמצעות יחידות הציד של צבא הכיבוש לתפוש אותו ולפחות לחסוך את חיי החפים מכל עוון ופשע. והיתה עוד אופציה, העדיפה עלי: להימנע לחלוטין משיטת החיסולים.

    בעניין איומים על עיראק בהפעלת נשק גרעיני אני מפנה אותך לעשרות הצהרות של מנהיגים ישראלים ערב הפלישה האמריקנית לעיראק. כמו גם להצהרתו הברורה של סגן נשיא ארה"ב דיק צ’ייני. אתה פשוט צריך להיכנס למנועי החיפוש השונים ותמצא זאת לרוב. שם גם תמצא את איומיו של אביגדור ליברמן על הפצצת סכר אסואן. אל תצפה שאעשה עבורך את עבודת החיפוש.

    לענין הסכנות האקולגיות השונות שאתה מזכיר, אין אלה מוציאות מכלל סכנה את האיום הנורא הנשקף לנו מכמויות אדירות של פסולת גרעינית, שנקברת בדימונה, לא על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר של בטיחות.
    אולם בעוד שבכל הקשור לסכנות הגרעיניות אין לובי פרלמנטרי ואין ארגוני איכות סביבה שעוסקים בנושא, זולת כמה בודדים מהוועד שאני חבר בו, הרי בכל הקשור לסכנות האחרות יש ברוך השם מספר מכובד של ארגוני איכות סביבה שבכך עיסוקם, בנוסף למשרד לאיכות הסביבה שגם הוא מופקד על הנושא. אני משתתף בפעילות של מספר ארגונים כאלה. התוצאות אמנם לא מספקות, והעבודה עוד רבה, אבל יש מי שמרימים את הדגל ומניפים אותו.

  15. ישראל למר ספירו הגיב:

    1. אני שמח שכשלתי, מדוע אתה חושב שאני מצטער על כך? בסך הכל צברת אצלי עוד כמה נקודות זכות והוכחת לי שלא רק אתה טועה.

    2. בעניין החיסולים אין לך ויכוח איתי. הרי אמרתי לך שאני מתנגד לכך, אבל ההצעה שלך לחטוף מחבלים הייתה גורמת לזריעת מוות נוסף בשני הצדדים. היא לא הייתה מונעת את מותו של איש. שנינו אנשים בוגרים מספיק כדי לדעת שיעדי החטיפות לא היו ממתינים בשלווה, מבודדים מכל סביבה אזרחית תמימה, לבואו של צה"ל כשהם חמושים בשקית פלסטיק המכילה מברשת שיניים, תחתונים להחלפה ומגבת.

    3. תודה על המידע וההתייחסות.

    שנה טובה (בתוכן שאתה מעדיף).

  16. גדעון ספירו הגיב:

    לישר דרך, לשאלותיך,

    כפי שציינתי, ככלל אני מתנגד לחטיפות. אולם כל עוד ישראל עוסקת בחטיפת אלפי פלסטינים אינני יכול לבוא בטענות אל מי שמאמין כי חטיפת מתנחלים היא אמצעי נאות לשיחרור החטופים הפלסטינים שבידי ישראל. לענין זה אין חשיבות מהיכן ייחטפו המתנחלים. יפו, ניו יורק, לונדון או התנחלות כלשהי בשטחים הכבושים.
    אתה טועה כאשר אתה קובע שכל העולם רואה ביפו שטח כבוש חוץ מישראל וארה"ב. המצב הפוך. כמעט כל מדינות העולם, כולל מרבית מדינות ערב, מכירות בקו הירוק כגבולה הלגיטימי של ישראל, וזה כולל כמובן גם את יפו.

    אין לדידי כל חשיבות אם הנשק שבידי המתנחלים הוא צה"לי כדבריך אם לאו, לצורך הקביעה כי מדובר בחבורות טרור חמושות. מה עוד ולא כל הנשק מקורו ידוע. אין זה סוד שבהתנחלויות לא מעטות נצברו נשק ותחמושת ממקורות שונים שאינם רשומים.
    יחידות הטרור של המתנחלים ביצעו ומבצעים מדי יום פעולות טרור נגד האוכלוסיה הפלסטינית הכבושה, מבלי שיתנו את הדין. לעתים משטרת הכיבוש לא עושה שום ניסיון אמיתי לתפוש את האשמים, פשוט מעלימים עין, ולעתים מודיעים השב"כ והמשטרה כי לא "הצליחו לאתר" מתנחלים שרצחו פלסטינים.

    אתה חוזר על הקלישאה שמאייימים על ישראל "בזריקה לים", ואין לכך שחר. ישראל לא מאויימת בזריקה לים. להיפך, היא מהווה איום מתמיד על הפלסטינים.
    ישראל פתחה במרוץ חימוש גרעיני באזור ועליה החובה להתחיל בפרוק הנשק הזה, בלי קשר לכרזות אלו או אחרות ברמאללה. אינני מבין מדוע אתה מצפה לכרזות אהבה כאשר ישראל יושבת על גבו של העם הפלסטיני ומתעללת בו עשרות שנים. ואל תשכח, כי גם בישראל פורחת תעשיית שטנה כלפיי הפלסטינים. לפני שאתה תובע מהזולת, קשוט עצמך תחילה.

  17. ישראל למר ספירו הגיב:

    מדוע חשוב כל כך מי התחיל במרוץ החימוש הגרעיני באזור?

    ומדוע מי שהתחיל בו עליו החובה להתחיל בפירוקו?

    אשמח להבין את הקשר בין עובדות ליוזמות.

  18. גדעון ספירו הגיב:

    לישראל,
    בכדי להימנע מהתפלספויות מיותרות אני מדלג על שאלותיך "מדוע זה חשוב" ו"מדוע זאת חובה". זו דעתי והיא נומקה אין ספור פעמים בכתיבתי על הנושא. אם ישראל תתחיל בתהליך פירוק נשקה הגרעיני לא בגלל שזה חשוב ולא בגלל שזו חובה אלא בגלל שמישהו לחש באוזנה כי כך ראוי שתעשה, אספק בכך.

  19. "נער גבעות" הגיב:

    קראתי בעיון את המאמר שלך, אני חייב לציין שהתרשמתי מצורת החשיבה שלך שהיא אמיתית ולא מוסוות ומטאטאת מתחת לשטיח זה מראה על סוג של אמינות ללא נטייה לצדדים סותרים אחרים וחשיבה צלולה, אך עד פה אני מסכים עם דבריך, מה לעשות שמרבית העירוניים ששוחחתי או התפלספתי איתם מיד גיסא עטו מסכות כאלה או אחרות ומצד שני סתרו את עצמם בדרכים אחרות, אני כבנאדם פשוט שחי חיי אדמה נרחבים, אך חושב ומתפלסף עם עצמו ואחרים, עד השעות הקטנות של הלילה בתורה או פילוסופיה רוחנית אחרת, הואשמתי לפעמים מהצד החילוני בחוסר טקט או אמירת האמת בפנים ללא התייחסות לאותו "הארוע", יכול להיות שהעידונים והנימוסים אצלי דורשים מעט ליטוש, אך אני תמיד שמח לשמוע אמת, בלי חצאים או עמימות אנושית רגילה, שרובה מסתיימת בחוסר הבנה, עם הסכמה אין מה לדבר, זה רובד אחר, של אזור סוציולוגי וסביבה חברתית שגדלתה בה, אצל רוב האנשים לא משנה מאיזה תרבות, תמיד העמימות ו"הטקט" ימנעו ממך לעיתים לפתור בעיות בהבנה פשוטה ובסיסית של הצד האחר, אני מאמין בגישה הרוחנית של סעור מוחות, רובד בו שתרבות אחד מטיחה או מוסיפה כלפי רעותה ובונה חברה טובה יותר, אולי הפיתרון יגיע בעתיד ולא צריך להתייאש מהצד הנגדי, לא משנה עד לאיזו "בירא עמיקתא" הגענו.
    ראשית להתיחסותך לערבים, אני יודע שזה נשמע מהצד שלכם כהיתממות ומריח קצת מגיזענות "הפוכה", אבל אני חש שאתה מתייחס אלינו כמתנחלים מעין לבנים טיפשים בעלי ראש תבן וגיזענים ואל הערבים כאל בורים שחורים ועניים, אך תמימים ופשוטים ללא רובד רוחני פילוסופי ורוחני עמוק קרי דרום אפריקאים, טוב אולי החלק של העניים בחלקו נכון, אך לדעתי אתה לא מעריך נכון את התרבות המוסלמית הערבית וזו בטח לא תרבות ענייה ברוח בהלכי המחשבה והפילוסופיה, שאף נלקחה בחלקה מהיהדות, סדר של קדושה טהרה, התיחסות לאנשים מתרבויות אחרות, כמו הכלל הראשוני שעליך להכיר בתרבות שלידך, כלומר הכרה רוחנית, לא הכרה היסטורית לדוגמא על שטח אדמה כזה או אחר, היחס למשפחה, הכבוד לבעל המשפחה כלפי בני ביתו ולהפך, הקבלה של האחר או השונה והחריג בתוך המשפחה, לדוגמא הומוסקסואליות בחברה שמרנית כלשהיא, שגולשת מעל המעגל המשפחתי ועוברת למעגל של הסביבה הקרובה והרחוקה, שבה אתה מגיע בעצם לנקודת המחלוקת עם התרבות הזרה, שמשקפת את הנאורות והפתיחות של עצמך, האם עליך לאמץ ולאמת חלק ממנהגיה כאות של יחסי שכנות טובים ואמיתיים ולא להסתפק באמירה הנדושה הליברלית המקובלת "שהחברים הכי טובים שלי הם כך וכך" וכיוצא מזה, איפה אתה מניח את עצמך כלפי עצמך קודם, אתה מעין אדם שיושב על הגדר, משקיף מהצד ולא ממש מרגיש שייכות לצד כזה או אחר, כלומר אני יהודי מאמין, השאלה מה אני מסוגל לעשות נגד עוולה כנגד הצד השני או להפך אם הצד השני יגרום לי עוולה, האם אני אחזיר לו למען שאני אוכיח עליו, עליונות כזו של אי הכנעות, למאבק כזה או אחר פיזי וגם רוחני-דתי, תמיד קשה להיות המוכיח והנביא בשער שאומר, עמי חוטא ויוצר עוולות, אך רוב הנביאים כפי שאתה יודע, הוקעו כנביאי שקר ורובם יצאו מהעם שלנו, הרעיון פה לא משנה אמיתי או שיקרי, היו נביאי שקר שעדיין הוכיחו פה או אחרת את העם, לא תמיד סופם היה מר, לעיתים התרומה שלהם באה ב"הפוכה" כמו שאומרים, כמו מראה שרואים בה דמות הפוכה אבל המוח מישר לבסוף את התמונה, אבל עדיין לתמונה יש גבול והשאלה איפה אתה מציב את הגבול? עד לאיפה אתה מוכן למשוך? האם הרעיונות הבסיסיים שלך שבצורה הכי טהורה שלהם, אין אף הלכה שתחלוק עליהם ביהדות, מגודרים במסגרת רעיונית בסיסית כמו בשאר הדתות הגדולות, או שהרעיונות שלך חסרי כל מסגרת למרות שהבסיס הרעיוני שלהם קיים, קשה לאנשים מאמינים עם הדרך שלך לא משנה מאיזה צד של אמונה, יהודי, איסלאמי, בודהיסטי, כי הרעיון של המסגרת או הגבול חסר אצלכם ובגלל זה אתם מעוררים עליכם זעם וקיצוניות מרוב הציבור הדתי, תנסו להגדיר פעם אחת ולתמיד, מה הם גבולותה הרוחניים של היהדות, כעם וכתרבות ובכלל אתם מסוגלים לכך או שחסרות לכם עוצמות רוחניות אחרות, לעזאזל האיסלאם כבר הגדיר ונתן לנו מסגרת, לא משנה, מתנשאת ומוטאת או לא יש עדיין מיקום לאדם המאמין בצורה מסוימת ועל הדת היהודית הרבנית-דתית אין מה לדבר, לעומת זאת אתם לא מובנים כי חסרה לכם המסגרת הגבולית של הפרדה בין תרבות לתרבות, איפה תמתח את הגבול של הרעיונות שלך? למה אתה חי בעולם של שחור או לבן? כלומר אתה וחבירך מדברים במושגים גבוהים של ליברליות או חילוניות דמוקרטית כשיא של התפארת של עם מודרני? מה עם המקור של הרוח שמזינה את הנשמה של העם הזה? 60% מהעם הזה דתי בצורה כזו או אחרת אז למה לפגוע ברוחניות שלו ולכפות עליו חילוניות כמו של שאר העמים המערביים? למה להפוך את המדינה לחילונית טוטאלית ולנפץ את הרעיונות בסיסים שעליהם הוא נוסד, איזה קשר יש בינך ובין יהודי מרוסיה או תימן ובכלל לאדמה הזו ולירושלים? איפה אתה רואה את היחודיות של העם הזה אם בכלל, שנוסד מעצם היותו מוזר רעיונית, עם שפתר את רוב בעיותיו בכח המח ולא הכח, עם שניפץ את אלילי השקר וביריוני השררה, עם חלש שהפלשתים החזקים והגבוהים טכנולוגית פיזית ואסטרטגית, נכנענו, למרות כל יתרונותיו, ע"י פיתוח פילוסופיה עמוקה ויהודית של חוזק רוחני, מה אתה וחברך מציעים כנגד, אתה שוכח שיש עמים שמרגישים שלא סגרו את החשבון איתנו, בצורה כזו או אחרת, מודעת או לא השפענו על שאר העמים והדתות בעולם, אני לא יכול לאבד את התפקיד שלי כיהודי ולהפוך פן מחשבתי אחד, תרבותית הוא גם ממש לא שייך אליי ולא מדבר אליי בכלל וזה סיכון שיכול לגרום לסופו של העם היהודי ושלי אישית פיזית ונפשית ולבסופו של דבר להתאבדות אידיאולוגית דיי מסוכנת ישר לתוך הלב של שאר העמים ובשפת החולין, להתבוללות תרבותית, שראינו חלק מתוצאותיה בגרמניה.
    אתה וקבוצתך בטח תטענו שאני וחבריי בועלי אדמות וגזלנים מרושעים, אך אנחנו יושבים על אדמה זאת מזכות רוחנית-היסטורית וגם מזכות חוקי המדינה, זה לא זכויות שאפשר להקל בהן ראש ובכלל ההגדרה של עוולה במושגים היסטוריים ותרבותיים משתנה מעת לעת, אולי מחר יאשימו איתכם הליברלים המרקיסיסטים בפסילה של אנשים דתיים והתנשאות כלפי דוגמא פונדמנטליסטים איסלאמיים, או שבעצם זה אירע כבר, ראה מקרה טיבט וסין, בכל דרך אפשר למצוא הגיון, אם רק מתאמצים להכנס לראש האחר והזר, בדת הסופית איסלאמית לדוגמא שורר הרבה הגיון והסופים נחשבים לסגפנים קיצוניים.
    אני רק מבקש שתבין את הבסיס שלפחות עליו אני יושב, אני לא יכול ליטוש מסגרת כזאת לשטחי פרא אחרים של המערב הליברלי, שבהם גם צורתי האנושית בקושי לא תישרוד כיהודי מאמין, אולי באוטופיה עתידנית, צאצאי יזכו לכך, אל תחשוב שאין עריגה של הדור הצעיר לכיוון הזה, כדברי קהלת (פרק ג’): "לכל זמן – ועת לכל חפץ", אבל בינתיים אני מנסה לצבור נקודות לאמונה שלי ושל עמי, אל תשכח שהגבולות עדיין לא נקבעו סופית, גאוגרפית ורוחנית!!!
    ולסיכום אדם הוא מכלול שלם של מורכבויות, רוחניות ותרבותיות, כל ראיה אחרת מוחלטת של שחור לבן, רשע וטוב היא סתמית ולא שייכת ליהדות ואף לאיסלאם, אולי בנצרות תמצא זאת, זו דת שהרעיונות בה הם נהדרים, אך הביצוע עדיין נותר בגדר תאוריה, אין גדר אמיתית של גבולות בדומה לליברליות המעושה שרק נותנת לך להרגיש טוב עם עצמך,את העולם עדיין אי אפשר לשנות, לפי הקבלה הוא גוף חי ונושם, שגם אם תנסה לשנות אותו, אתה עדיין חלק ממנו.
    ולסיכום, ברכת השנה החדשה תהיה מהאדם באשר הוא, עד לאילן האחרון שעומד איתן בעולם שאנו חיים בו, שמקום יברך אותנו כמו שדרשו חכמינו "בורא פרי העץ" ו"בורא נפשות רבות".

  20. ישראל למר ספירו הגיב:

    חשבתי שאתה מתייחס לדברים שאתה כותב במלא הרצינות, כפי שאני נוהג בהם וכפי שראוי היה שיעשה זאת פובליציסט המכבד את קוראיו. אבל כמובן שזכותך ללא עוררין לכתוב כל דבר שעולה על דעתך ומאוחר יותר להתייחס אליו בזלזול (זאת הפעם השנייה…).

    מכל מקום, אני מכיר גרסה שהמצרים החלו במרוץ החימוש הגרעיני באזור. רק שהם נכשלו בו.

    אין לגרסה זאת (שאינני יודע אם היא נכונה) כל השפעה על הצורך להתפרק מחימוש גרעיני ומנשק להשמדת המונים, אבל יש לה חשיבות כשדנים בעובדות או כשמסתמכים עליהן בבניית טיעון.

  21. סוחר המכוניות המשומשות הגיב:

    המתכנה כאן בשם "ישראל" (שאינו אומר כלום על זהותו האמיתית אך דורש מאחרים להופיע בזהותם), שלפי דבריו לא היה קונה מכונית משומשת מרוב הכותבים כאן באתר, לאחר שנכשל בטיעון על המכונית (המשומשת) גופא מנסה להתמקח על הפנס האחורי…
    אבל למה זה מגיע לנו הקוראים.

  22. גדעון ספירו הגיב:

    לישראל,
    יש לך רסיסי מידע, ואיתם אתה מנסה לירות באפילה, אולי תפגע. אבל זה בדרך כלל לא עובד.
    מצרים מעולם לא החלה במרוץ חימוש גרעיני.
    בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 התרחשה פרשת המדענים הגרמנים שהגיעו למצרים במטרה לפתח תעשיית טילים. לא מדובר בכור גרעיני ובניסיון לייצר פצצת אטום. פרשת המדענים הסתיימה בפיאסקו ואגף המודיעין של צה"ל קבע אז שלא נשקפה מכל הענין הזה סכנה ביטחונית ממשית לישראל.
    מכל מקום, בניית הכור בדימונה החלה בשנות ה-50 של הנמאה ה-20, זמן רב לפני פרשת המדענים הגרמנים במצרים.
    מכאן אתה למד, כי ישראל היא שהחלה את מרוץ החימוש הגרעיני במזרח התיכון.
    איך אמר בזמנו אברהם הרצפלד? גם עובדה זה פקט.

  23. ישראל למר ספירו הגיב:

    בינינו, מה עדיף? לירות בחשיכה ולא לפגוע, או לירות באור מלא ולגלות שפגעת ברגלך?- לא על פרשת המדענים הגרמנים אני מדבר. והנה שוב אתה חושב בשבילי, בפירוט מעתיר ובביטחון רב כל כך (היכן רוכשים את הנטייה הזאת לאלטרואיזם?).

    אנסה למצוא את המקור. ממני אתה דווקא יכול לצפות "שאעשה עבורך את עבודת החיפוש".

  24. עונש מוות הגיב:

    אין דומה עונש מוות כמו שנהוג למשל בארה"ב לחיסולים כפי שהם נהוגים בישראל. כאן זהו אינו עונש מוות אלא הקדמת רפואה למכה. אינני מנסה תהלחסד ואינני טוען שיש שוני בין חטיפות החמאס למעשי צה"ל (למרות שאני אכן חושב שיש שוני מהותי). אבל אם המחיר של שקט בתוך הקו הירוק הוא "רעש" והמבין יבין – מעבר לקו הירוק – הרי שזהו מחיר פעוט .

  25. ישראל למר ספירו הגיב:

    מאזן ביניים:

    נראה שבעניין רציחתו של ששון נוריאל אין צורך להמתין למדליף או לפתיחת הארכיונים. טענותיך כי המניעים לאיפול היו מניעת לחץ ציבורי לפתוח במו"מ וגו’ לא מתיישבות עם העובדות שפורסמו בעיתונות:

    * ששון נוריאל נרצח עוד לפני שמשפחתו התלוננה על היעדרו. בתנאים כאלה מי היה מציע ניהול מו"מ עם ישראל לשחרורו תמורת שחרור אסירים?

    ברוח היום כנראה שאין בררה וצריך למצוא סיבות אחרות לאיפול כמו גם לנקות את השב"כ מרמיזת השווא לאחריות על מותו של ששון נוריאל, מאחר שחיפושי השב"כ אחר אנשי חמס נעשו בלי שדבר החטיפה היה ידוע.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים