פרס נובל בספרות להרולד פינטר זוהי חדשה מצויינת! המחזאי הזה לא רק השפיע יותר מכל מחזאי אחר מאז סמיואל בקט על התיאטרון בימינו, הוא גם אחד האנשים הרדיקליים ביותר בבריטניה. הוא היה מראשי התומכים במאבקה של ריגוברטה מנצ’ו, האשה מגואטמלה שייצגה את האינדיאנים בארצה שנטבחו בהמוניהם כדי שאדמותיהם ייפלו בידיהם של בעלי האחוזות הגדולות, וכל זאת תחת משטרים רקובים שקיימה שם ארה"ב אחרי שהפילה את חקובו ארבנס בשנת 1954. בזכות מאמציו של פינטר, יותר מכל אדם אחד, זכתה ריגוברטה מנצ’ו בפרס נובל לשלום.
פינטר הרגיז מאוד את מרגרט תאצ’ר, ידידתו הטובה של אוגוסטו פינושה, ולא במקרה לא זכה באף אחד מן הכיבודים שהעריפה על אנשי תיאטרון פחותים ונחותים ממנו, כגון אלאן אייקבורן. "הלייבור החדש" בהנהגתו של טוני בלייר העלה את זעמו של פינטר כאשר הזדנב אחרי ארה"ב בבלקנים ובעיראק, שלח חיילים בריטים לכל מקום שהאמריקאים אמרו לו לשלוח, ובכלל המשיך את מדיניות ממשלת השמרנים כמעט בכל עניין, פנימי או חיצוני. תחת ממשל זה קיבל פינטר לבסוף עיטור בינוני, מן הסוג שנותנים לשגרירים ותיקים היוצאים לפנסיה.
מבחינתנו, הרולד פינטר הוא גם גיבור בהקשר של המאבק לשחרור מרדכי ואנונו. כבר בשלב מוקדם הצטרף לוועד למען ואנונו שהקים באנגליה אחיו מאיר, ושימש כאחד הנאמנים של ה"ואנונו טראסט", יחד עם אישים שונים כגון פיטר בננסון, מי שיסד את "אמנסטי אינטרנשונל", השחקנית סוזנה יורק, ועוד. הוא תמיד היה מוכן לעשות הכל לטובת העניין, כולל להגיש מכתבי מחאה לשגרירות ישראל, ולא התנגד לחכות בגשם מחוץ לשערי המבצר המבוצר של נציגות ישראל בלונדון עד אשר הואילו לקבל אותו…
הרולד פינטר נולד בשנת 1930 במזרח לונדון למשפחה יהודית צנועה. חלק מילדותו בילה בכפר דייגים בקורנוול, לשם פונה בית-ספרו כאשר החלו ההפצצות הנאציות על לונדון. חברו הטוב ביותר איבד את כל משפחתו בהפצצות, ולימים תיאר פינטר את האסון הזה, שקרה כאשר הוא וחברו היו בני 10, כחווייה המעצבת של ילדותו שלו. אחרי ששב ללונדון התגלה כנער מוכשר מאוד וזכה במלגה לאוקספורד. אחר כך למד בבית-הספר המלכותי לאמנות הדרמה והיה לשחקן. עד היום הוא מופיע מפעם לפעם בתיאטרון או בדרמה טלוויזיונית.
הרולד פינטר חגג בימים האחרונים את יום הולדתו ה-75. מגיע לו כל הכבוד, וטוב לראות שהפרס ניתן הפעם לאדם הראוי לו באמת.
מאמר מצוין, שמראה כיצד הרולד פינטר נשאר נאמן לערכיו, בהשוואה להתנוונות מפלגת הלייבור.
ליעל לוטן,
תודה. מעניין.