המכללה החברתית-כלכלית שפתחה את שעריה רק לפני כשנה היא אחת מנקודות האור של השמאל בארץ. בתקופה מאוד קצרה הוקמו ארבעה שלוחות – תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע. עוצבה רשימת קורסים מעניינים וגויסו מרצים מן השורה הראשונה שהסכימו כולם ללמד במכללה בהתנדבות. מאות תלמידים נהנו מהלימודים שהיו בעלי רמה איכותית גבוהה וחשוב מכל, רלבנטיים ביותר למאבק החברתי בישראל. לפני כחודש התארגנה המכללה מחדש לאחר שבקיץ הושגו סכומים צנועים למימונה. נערכו מכרזים לרכזים אזוריים ולתפקיד מנהל המכללה. אשר (אפרים) דוידי שהקים את המכללה והיה המנכ"ל עד לאותו הרגע לא נבחר ובמקומו זכתה במכרז מיכל שוחט, פעילת מרצ מרכזית. ועד המנהל נימק את החלטתו שלא לבחור בדוידי בטענה שנתגלו חולשות מינהליות בעבודתו. זהו בלשון המעטה נימוק מוזר ביותר.
אפרים דוידי הוא דמות מוכרת בשמאל. הוא זוכה להערכה כחוקר, כמרצה, כעיתונאי, כפעיל בארגונים חברתיים ובהסתדרות. שמו הולך לפניו אצל חוגים רבים ומגוונים.
בתקופה קצרה של מספר שנים היה דוידי הרוח החיה בהקמת מועדון הגדה השמאלית והיה שותף בהקמת אתר הגדה השמאלית בו הוא חבר מערכת גם כיום. הוא היה, מבלי לפגוע בתרומה חשובה של שאר חברי ההנהלה, הכוח המוביל בהקמת מפעל המכללה.
יש להניח שחברי ועד המנהל היו סבורים, באופן סובייקטיבי, שהם פועלים לטובת המכללה. אך בוודאי טעו בקשר להערכה כוללת של עבודתו המוכשרת והמסורה של דוידי כמנהל מפעל שהתפתח בצורה סוערת ומוצלחת. רבים וטובים שמבינים בארגון ובניהול מעירים שעמדת ועד המנהל הוא בלתי סבירה לעיל. דוידי כידוע קשור קשרי פעילות רחבים עם עשרות אם לא מאות פעילים וארגונים. אף אחד אינו מושלם, אך דוידי מוכר כאדם אחראי ויעיל.
אי-בחירתו של דוידי חייב שיתפרש בציבור הקשור למכללה ובשמאל כהדחה לכל דבר.
קיימת, לצערנו, תהייה גדולה לגבי עמדת ועד המנהל. על פי הרכבו היה צריך לדעת כיצד לשכלל את הדרישות השונות לתפקיד מנהל המכללה ולמצוא פתרון אחר לבעיות ארגוניות שהדאיגו אותו. מנהל המכללה חייב להיות קודם כל בעל חזון, בעל רמה רעיונית, בעל גישה מעמיקה לחינוך מבוגרים, בעל ידע רחב בבעיות חברתיות ובתנועה החברתית בארץ. הדחתו, למעשה, של דוידי, לאחר יותר משנה של תרומה סגולית למכללה היא עוול חמור הפוגע קודם כל במכללה. יש לתקן את העוול בהקדם ולהסיר כתם חמור מעל פני המכללה.
אני לא מכיר את התהליכים הפנימיים במכללה הכלכלית-חברתית, ולכן אני מנוע מלהביע דעה על עצם הבחירה, אבל מי שמכנה הכרעת רוב של גוף מוסמך בשם "עוול" הוא בעצמו "כתם חמור" .
1. הסכומים (הצנועים למדי) שהושגו הם בעיקר מהקרן החדשה לישראל ומעוד מספר ארגונים התורמים לגופים חברתיים.
2. הועד המנהל נבחר ע"י אסיפה של חברי העמותה וכל חבריו הם פעילים מרכזיים, רכזי שלוחות ומרצים במכללה.
3. המכרז אושר ע"י אסיפת המכללה, פורסם וניגשו אליו אנשים רבים.
לסיכום- מבחינה מנהלית הכל היה תקין, לדעתי האישית החבר דוידי תפקד טוב מאוד (נכון, היו בעיות, אבל זו השנה הראשונה), המכללה הגיעה להישגים רבים וראוי היה להשאיר אותו כמנהל.
כתלמיד/משתתף המכללה בשנה שעברה (כמה קורסים) אני יכול להעיד על איכותן הגבוהה של ההרצאות, על הסדר והאווירה הנעימה, ועל תחושת השליחות שליוותה את מארגני המכללה ודוידי בראשם.
בגילוי הדעת הזה רב הנסתר על הגלוי. אי אפשר לדעת מי הנפשות הפועלות ומה מניע אותן. כך נכתב כאן למשל "הושגו סכומים צנועים" – ממי הושגו וכיצד??? , "נערכו מכרזים לתפקידים" – מי ערך??? , "הוועד המנהל החליט שלא לבחור בדוידי" – מי הם חברי הוועד ומה סדר יומם??? והכי-הכי חשוב:
האם דוידי רוצה בכלל בתפקיד???
מיכל שוחט שייכת לאגף הימני של מרצ. היא היתה מזכ"ל המפלגה והובילה מדיניות חיסולים של סגירת סניפים וטיהור חברים. היא התמודדה לכנסת על פלטפורמה ימנית ותמכה בביילין ובשריד, ממובילי הניאו-ליברליזם בממשלות רבין, פרס וברק.
קשה להבין איך פעיל חברתי כמו דוידי הודח לטובת אשת "שמאל" כמו שוחט
על "הסחף הפוליטי" ו"הכניעה", על פניה, ללחצי גופים תורמים:
האם "גוף מוסמך" קרי,הועד המנהל שנבחר ע"י חברי העמותה, אינו יכול לשגות ולקבל החלטות מוטעות ובלתי קבילות?
לעניות דעתי, נגרם כאן עוול חמור לדוידי, איש חזון ודמות מופת שהיה אחד מיוזמי המכללה, הרוח החיה בה, שפעל למענה ללא הפוגה, למרות העומס הרב והשקיע בה את מיטב מרצו, כשרונו וזמנו.
הסברים [חלקיים] לכך תמצאו, אולי, כשתקראו את התגובות [לצערי בעילום-שם] לעיל:
של: "על יעל שוחט"
ושל:"everything said"
אל תXXXX את השכל, המכללה תמשיך להיות אלטרנטיבה של השמאל החברתי ואם מישהו חושב שהוא יוכל לשנות את זה אז הוא טועה טעות מרה. שים לב לתכניות הלימודים בשלוחות השונות ותראה שאין שם כלום מלבד ביקורת חריפה על הניאו-ליברליזם. כמו כן המכללה בנויה ברובה המכריע על פעילים בהתנדבות ולכן בלעדיהם (ובלי השקפת העולם השמאלית שלהם) לא תמשיך להתקיים.
כפי שכבר הסברתי לך בע"פ, אותו "גוף מוסמך" הוא גוף שחברים בו 5 אנשים, כולם פעילים חברתיים מסורים, שנבחרו בצורה דמוקרטית והם אכן מוסמכים לקבל החלטה שכזו.
כמובן שניתן להעביר ביקורת על כל החלטה שמתקבלת, אבל הטענות כאילו מדובר בפוטש הן מופרכות. לו אני חבר בועד המנהל אני מתקשה לראות סיטואציה בה הייתי תומך בהחלטה הזו, אבל היא התקבלה, חברי הועד המנהל הסבירו את הסיבות שלהם לכך וכעת צריך להתקדם הלאה.
NIF gave the money they want someone they like, since they are neo liberals and reflect their masters in the USA, certainly it all makes sense now. Another place colonized…next thing you know, the students will be assisting the administration’s war efforts against syria and iran
means justify the goal, the logo for NIF
לגיא:
אמת, המכללה נשענת, ברובה המכריע, על פעילים בהתנדבות ובלעדיהם וללא השקפתם החברתית השמאלנית היא לא תוכל להתקיים.
אך מכאן ועד לכך שאין מתחשבים בדעתם של הפעילים ומתקבלות החלטות למורת רוחם וללא היוועצות עימם, בענין כה קריטי וחשוב – הדרך ארוכה.
ואין בדברים אלו, כלל ועיקר, לפגוע, חלילה, בפעולתה המבורכת של המכללה, שכולנו מכירים ומוקירים.
פתיחות ושקיפות הוא שם המשחק.
ותיקון טעות: ההפניה היתה לתגובה "על מיכל שוחט" ולא כפי שנכתב בטעות.
מי שכתב על מיכל שוחט ברור שאינו בקיא במרצ בכלל ובמיכל שוחט בפרט. מיכל שוחט הגיעה למרצ ממפם, הצד הסוציאליסטי של מרצ. תמכה בביילין בשל עמדותיו המדיניות, להזכיר המתמודד מולו היה רן כהן….בטחוניסט בדעותיו. מי שיבדוק את העשיה שלה לאורך השנים יגלה את מיקומה במפה החברתית – כלכלית ואת העשיה שלה בתחום. ראוי למי שכותב תגובה שיבדוק את העובדות.
ממתי "הגדה" הפכה להיות זירה לעיסוק באינטריגות ופוליטיקה של חרקים בארגוני שמאל?
האם מדובר ב"במה ביקורתית לחברה ותרבות" (וכמובן, פוליטיקה) או בבטאון של מפלגה, שלא לדבר על פלג במפלגה.
והאם "א. משקיף" זה שם של מישהו או סוג של שם ספרותי, כמו ה"משקיפים" שהיו חתומים על המאמרים ב"פראוודה"?
בלי קשר לרקורד המוכח של חיים דוידי, שאני בטוח שהוא מצויין (למרות שלאחר שעיינתי בספרו על צ’ה גווארה אני לא מחזיק ממנו כחוקר) ולעבודה הטובה שאני בטוח שהוא עשה, יכול ארגון לבחור במישהו אחר לתפקיד המנהלי הזה אלא אם כן יוכח שהיו שיקולים לא ראויים בבחירה.
במקרה שבחירתה של מיכל שוחט פסולה בעיני אנשים מסויימים כי אין לה את האידיאולוגיה ה"נכונה", אז קודם כל בבקשה אמרו זאת ישירות.
בנוסף, אני בספק אם המרצים (ובמיוחד הטובים שבהם) לא בדיוק מקבלים הכוונה אידיאולוגית מהמנהלן.
נראה לי שכל המאמר הזה נועד לקדם את "איש שלומינו", וזה לא מוסיף כבוד לגדה.
I´m writing from outside of israel so excuse my english.
I am a member of the Michlala a and also activist in other forums.
From all I know, davidi was a very good teacher and manager.
I think one of the reasons they decided to remove him from duty was because he is not sexy enough.
they wanted someone who can get more public attention, who is a man of the system who can get a Gmul Hishtalmut easily and also that will let Aviv and Tamar the lead.
We can´t ignore the Fact that Davidi has much more saying in the Social-Economic field than Michal Shoat has, the later is a biocratic personality who will do what she is being told.
The management of the Michlala (by the way, I wonder who comes that only 5 people took such a decision, there about 40 people who are part of the organiztion, why they didn´t take part in this decision?) decided to grow at any cost, even if it means that idiology will be neglected a little beat. Was it the right decisión? I hope yes but I´m affraid not.
שורות אלה מופנות לעורכי האתר: תגידו, מה קרה לכם, נרדמתם בשמירה? הלו, למה אף אחד לא כותב פה על המהומות בצרפת? כן, אז נכון שזה לא מרתק ורלוונטי כמו איזו מכללה נידחת או קיצור תולדות הקולוניאליזם או החוצפה של בלייר וכו’ – אבל בכל זאת… תגיבו, יש עולם בחוץ. לא נותר לי אלא לקוות שמר גדעון ספירו כבר יושב בקיטונו והולם אל המקלדת שורות מחץ שמסקנתן היא שהאדם הלבן אשם בכל.
למערכת האתר:
אולי אפשר לקבל הסבר ממערכת האתר, מדוע זה נמחקה הכתבה שכותרתה: "גילוי דעת: המכללה החברתית-כלכלית מאת: א. משקיף.
תמהני האם זוהי תוצאה של הלחצים שנרמזו בכתבה?
לבוגי,
אינני מכיר ויודע מי מסתתר מאחורי הכינוי "א. משקיף" אך, לעניות דעתי, הוא שיקף במאמרו את המתרחש מאחורי הקלעים של ניהול המכללה.
מה משמעות הרמיזה הבוטה והצינית וההקשר למאמרים ב"פראוודה"?
ואתה, שמסתתר מאחורי הכינוי "בוגי" – האם אתה עצמך חוקר בתחומים שעוסק בהם דוידי המאפשרים לך לשלול את מעמדו כחוקר וזאת לאחר קריאת ספרו על צ’ה גווארה?
א. משקיף הביע, לדעתי, את עמדתו ביחס לשיקולים שהביאו, לפי דבריו, ל"הדחתו" של דוידי.
המאמר, לדידי, לא נועד לקדם "איש שלומנו", אלא להאיר ולברר את שארע במקרה המצער, העגום והפסול דנן.