הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-8 בנובמבר, 2005 29 תגובות

"ההפגנות שפרצו בימים האחרונים בפרברים של הערים הגדולות אינן צריכות להפתיע איש והן תוצאה ישירה של המדיניות הניאו-ליברלית של ממשלה זו וקודמותיה". כך אומר בראיון לעיתון היומי "הומניטה" הסוציולוג הצרפתי מנואל בושר, החבר בקבוצת המחקר והפעולה הסוציולוגית של בית הספר הגבוה למדעי החברה (EHESS). בושר עוסק בחקר פרברי העובדים ועיירות הפועלים בצרפת.

ש. מה דעתך על ההפגנות הנערכות מדי יום בפרברים, בייחוד בפרברי פאריס?


ת. יש להבהיר שהפגנות אלימות של צעירים בפרברים אינן תופעה חדשה. ההבדל בין ההפגנות של הימים האחרונים לקודמות הוא גודלן. מותם של שני צעירים במתחם של חברת החשמל היה לניצוץ של התפרצות המונית שחשפה את האפליה והגזענות שהם מנת חלקם של הצעירים והשכונות בהן הם מתגוררים. אלה הפגנות אלימות במיוחד, הכוללות הצתות ושריפות. יתכן ואלה היו הכלים האחרונים שנותרו בידי אותם צעירים כדי למחות על מצבם העגום. יש הפועלים בשכונות אלה, יש הדואגים לתמיכה ולסיוע, אך אין להם את הכלים להתמודד עם אפליה כה שורשית. כל המאמצים הנעשים מדי יום ובמשך שנים כדי לתת סיוע לצעירים, יכולים להתפוגג עם מותם הטרגי של שני צעירים וההפגנות שבאו לאחר מכן. ואז המדינה מפעילה את הרציונל המוכר לה היטב: הדיכוי…


ש. …דיכוי בשכונות ונאומים, כגון נאומיו של שר הפנים ניקולא סרקוזי, שרק מגבירים את השנאה…


ת. … ברור שנאומיו ומעשיו של שר הפנים רק מוסיפים שמן למדורה. אבל גם קודמיו לא הצטיינו בהבנת המציאות בפרברים. אני רוצה להזכיר את מערכת הבחירות בשנת 2002 בה הממשלה הסוציאליסטית בראשות ז’וספן שבה והעלתה על סדר היום את נושא "היעדר הביטחון האישי בפרברים". סרקוזי המשיך בקו זה והפך את העניין לאסטרטגיה פוליטית שתוצאותיה: העמקת האפליה ויצירת סטיגמות כלפי שכונות הפרברים ותושביהן. מדיניות זו היא ביטוי לתהליך עמוק יותר. זהו התרגום לשפת המעשה של המדיניות הניאו-ליברלית הגורסת "נסיגת המדינה" מתחומי החברה והכלכלה. צריך להבהיר: "נסיגת המדינה" בחברה אבל "תוספת מדינה" – קרי הפעלת כוח, בשכונות ובפרברים. "פחות מדינה" מלווה גם בפעילות מודעת לתפיסת השטח על ידי גורמים דתיים. הדת אמורה לתת את התשובה, איפה שהמדינה אינה רוצה ואינה מעוניינת לפעול. אבל זהו תהליך שנעשה ביוזמת המדינה ולא נגד המדינה.


ש. באחד מספריך אתה כותב כי "המפגינים בפרברים הם הבנים והנכדים של העובדים שהועסקו והמועסקים ללא ביטחון תעסוקתי וללא עתיד מקצועי". אגב, אתה לא מתייחס לאירועים של הימים האחרונים, אלא למפגינים ולהפגנות שאירעו בשנים קודמות. האם אתה יכול להבהיר מה כוונתך?


ת. דור ההורים בפרברים חשו "חוסר ודאות קיומי" בגלל אופי העסקתם. אלה היו ההורים. בניהם חשים אותו "חוסר ודאות קיומי", אבל בהבדל חשוב מאוד: אין להם עבודה. פעם לכל הפחות ניתן היה לשוב הביתה בתום יום העבודה. היום, אין יום עבודה ולרוב גם אין לצעירים את האפשרות להקים בית חדש. האסון הוא שכל התהליך הזה, הקשור במשבר הקפיטליסטי, אינו מלווה בהעמקת התודעה הפוליטית בקרב אותם הצעירים והמפגינים על השלכות המדיניות הניאו-ליברלית – כולל החרפת הפערים החברתיים. בהיעדר תודעה פוליטית צעירים רבים מתרגמים את המצב לעשייה גזענית (נגד שכניהם המהגרים או בני המהגרים), להרס עצמי (למשל צריכה מוגברת של סמים) או לאלימות גוברת. כמו כן, מפלגות שמאל, איגודים מקצועיים או תנועות חברתיות חילוניות אינם קשורים בתושבי הפרברים. וכך צומח מאבק אלים, שלפעמים מופנה כלפי המדינה וסמליה, כגון בתי הספר; ולפעמים נגד… המכונית של השכן. וזו הסכנה הטמונה בהפגנות של הימים האחרונים. במידה ולא תקום תנועה פוליטית בפרברים היכולה להיאבק בניאו-ליברליזם והשלכותיו החברתיות, בעלי ההון עשויים להפיק תועלת מהן.

תגובות
נושאים: מאמרים

29 תגובות

  1. ספרים הגיב:

    מישהו יכול להמליץ לי על ספרים בנוגע לפוסט קולוניאליזם? משהו מקיף כמה גישות ניתוח.

    תודה

  2. ישראל פוטרמן הגיב:

    הניאו ליברליזם והגלובליזציה רק החריפו את הבעייה אבל ההפגנות הן תוצאה של תהליך ארוך שהחל הרבה קודם.
    בשלב הראשון, הגיעו מהגרי עבודה מארצות העולם השלישי לאירופה (בעיקר מארצות מוסלמיות) ככוח עבודה זול ושני הצדדים נהנו מהמצב החדש: העבודות "הנחותות" התפנו "לטובת" המהגרים והמקומיים התרכזו במקצועות יוקרתיים והעלו את רמת חייהם. גם האחרונים העלו בכך את רמת חייהם בהשוואה למצבם במולדת הישנה. ההסתגרות התרבותית של שני הצדדים שרתה את המצב "הנוח" בתקווה להנציח אותו.
    בדור השני ובעיקר השלישי של המהגרים ההשוואה עם המצב בארצות המוצא כבר לא רלוונטית. הם משווים את מצבם למצב האזרחים הוותיקים "במולדת החדשה" וההתקוממות פורצת.
    יש כאלו גם (ואולי בפרט) כאן שנוח להם להאשים את האיסלם (בכלל או הקיצוני בפרט) בכל "צרות העולם". אלו קיבלו שיעור מאלף (שלא ילמדו ממנו): מנהיגי הדת שמנהיגים את קהילות המהגרים (ולכן מעוניינים בשימור המצב), הוציאו "פסקי הלכה" דתי נגד השתתפות במהומות – המהומות רק התגברו.

  3. הגרמני הגיב:

    שוב כתבה חד-צדדית, המבקשת להטיל את האשמה בצורה חד-צדדית על כל מה שמשדר גלובליזציה וכלכלת שוק.
    את אותו נער עני בפרברי פאריז(או ברבעים עניים אחרים של ערים נוספות בצרפת) מעניין הניו-ליברליזם? אני בספק אם הוא יודע בכלל מה מסתתר מאחורי המונח ה"איום" הזה!
    בכך אנו משדרים לאותה קבוצה אלימה, שמעשיהם מקובלים עלינו. שאנו מבינים את יאושם, ועומדים אחרי אלימותם הפיזית כלפי אחרים. להזכירכם, במהלך המהומות כבר נרצח אזרח שוחר שלום!
    אז גם אם אנו מכים על חטא, ומבכים על שנים של מחדלים- זה עדיין לא נותן רשות לאף אחד לקחת את החוק לידיו!

  4. אבי הגיב:

    המהומות יגרמו לכך שהשמאל סוף סוף יעלה לשלטון בצרפת, בדנמרק ובהולנד. למעשה אני שם לב לשינוי לטובה בפוליטיקה העולמית- השמאל ניצח בנורבגיה, בניו זינלנד, בהודו, בבולגריה, בסלובקיה, באוסטריה ואתמול בניו ג’רזי ובוירג’יניה בחרו מושלים דמוקרטים ו-4 ההצעות הימניות של שוורצנגר נפלו. אפילו אצלנו סוף סוף מועמד כמו עמיר פרץ נכנס לתודעה הציבורית.

  5. אלישע הגיב:

    יש לי שאלת תם לישראל פוטרמן:
    מלבד המהגרים המוסלמים יש באירופה קבוצות נוספות של מהגרים שמצבן הכלכלי דפוק לגמרי -אפריקנים, יוצאי חבר המדינות לשעבר, מזרח אירופים ועוד. איך זה שהמהגרים האלה אינם מעורבים במהומות אלימות? משהו לא מסתדר לי אם התיאוריה הטוענת כי מצב כלכלי ואפליה הם שגורמים להתפרצות של מהומות.
    ועוד דבר: הערב נודע כי ברבת עמון אירעו שלושה פיגועים קטלניים. ירדן עד כמה שידוע לנו היא מדינה מוסלמית לכל דבר ועניין. אפשר לומר כי "הכיבוש" הוא הגורם למעשי הטרור, אבל על איזה עם כבוש שולטת ממלכת ירדן ההאשמית? ומה היו הסיבות לפיגועים שהתבצעו היום? איזה מטרות הם משרתים?

  6. יאיר הגיב:

    אבי, אופטימיסט חסר מעצורים שכמוך. אתה מונה ניצחונות שמאל מהעת האחרונה אבל שוכח מי זו ומה זו אירופה. קח כדוגמה את השלטון הקודם בדנמרק, או השלטון הימני הנוכחי בנורווגיה. שתי הממשלות נבחרו והוקמו רק אחרי שהמהגרים טיפה הרימו ראש וקיבלו נוכחות בתוך חברה לבנה וזהובת שיער. אז יופי שהחברות המערב אירופיות האלה נחשבות ליברליות, סוציאל דמוקרטיות וכו’ – אבל ברגע שהן מריחות את ריח המהגרים, עולים בהן מיצי קיבה גזעניים. אל תחשוב שזה לא יקרה בצרפת.

  7. אבי הגיב:

    יאיר ברשימתי מניתי את נורבגיה כמדינה בה השמאל ניצח לאחרונה ולא לחינם, השנה נערכו בחירות שם והשמאל ניצח והעיף את הימין, כך שהממשלה הנוכחית בנורבגיה היא שמאלנית ולא ימנית.
    כפי שטענתי מהומות אלו יפילו את הימין בדנמרק.
    בנוסף בצרפת ובהולנד אין לימין פתרון כיצד משלבים את אותם אנשים משום שהם תומכים בקיצוצים ולא בהרחבת הסיוע, רק לשמאל יש פתרון ולכן הוא יבחר.

  8. איריס הגיב:

    לאלישע,
    יש אכן באירופה מהגרים ממדינות שונות, והעובדה שאתה לא יודע על כך שהם נוהגים באלימות לא אומרת שאין זה כך. העובדה שאתה יודע על זה רק כשהם שורפים מכוניות, מראה שזו הדרך היחידה שלהם למרבה הצער להגיע אל המודעות והתקשורת.
    בהתפרצויות האלימות בצרפת מעורבים לא רק מוסלמים אלא אפריקנים אחרים, שהם היום נוצרים אחרי שהכנסיה הלבנה הנאורה עשתה בהם שמות והכריחה אותם להתנצר בנאורות ואלימות.
    בנוסף, יש מהגרים חדשים רבים ממדינות חבר העמים שמצבם בהחלט טוב יותר ממצבם אל האפריקנים (למשל, בגרמניה שם לרבים מהמהגרים הלבנים יש אזרחות ואפשרות לעבוד ולשחורים לא).
    אתה מתייחס לאיסלם ולמוסלמים כמקשה אחרת ולכן שואל למה היו בירדן פיגועים. תשאל את אל קעידה.בינתיים המדינות שסובלות מפיגועים של הארגון הזה הן מדינות שמשתפות פעולה עם ארה"ב ומדיניותה, תהא זו סעודיה, בריטניה, ספרד או ירדן.

  9. הגרמני הגיב:

    איריס את מפתיעה אותי!
    את המהגרים ממדינות חבר העמים בגרמניה יש לחלק לשלושה חלקים:
    1.יהודים
    2.כאלו שאבות אבותיהם היו גרמנים
    3.היתר
    קבוצות 1 ו 2 זוכות להטבות אותן את מציינת. הקבוצה השלישית לא!
    מרבית שוק העבודה השחור בגרמניה מורכב מאוכלוסייה זו.
    כמו כן את שוכחת להזכיר את מורכבות החוק הגרמני בנוגע לפליטים פוליטיים, שרבים מהם ממדינות אפריקאיות, בלקן(יגוסלביה לשעבר), ומדינות מוסלמיות. מכיוון שהחוק הגרמני אינו רואה בהם מהגרים, כי אם כאלו הזוכים ל"מטרייה" פוליטית במדינותיהן בהן נשקפת סכנה לחייהם, אינה מאפשרת להן גרמניה לעבוד בתחומה. כמובן שהמצב מחריף כאשר הם שוהים זמן רב בתחומה, אך זהו כבר עניין לדיון משפטי שונה. הייתי נזהר באמירות המייחסות גזענות לגרמניה, כמו דיסקרימינציה על רקע גוון עורך. איתי לומדים מספיק סטודנטים כהי-עור, ואינני יכול להגיד, שהם מופלים לרעה!

  10. ל"ספרים" הגיב:

    כהתחלה של ההתחלה פרנץ פאנון ("עור שחור, מסכות לבנות" ו"ארורי האדמה" (מקוללי האדמה, הארורים עלי אדמות? לא בטוחה איך תרגמו אבל נדמה לי שזה תורגם לאחרונה)
    ואדוארד סעיד (אוריינליזם)

  11. איריס הגיב:

    לגרמני,
    לא הבנתי למה זה מפתיע אותך, הרי אתה אומר כמעט את אותם הדברים. בגרמניה מה שקובע הוא חוק הדם, ולא חוק הקרקע. אז כמובן שכאלו שהסבא של הסבא שלהם היה גרמני הם לבנים ולא אפריקנים. זה שיש בנוסף לבנים שמגיעים, ואין להם את הניירות הללו זה לא סותר את העובדה הזו.
    מבקשי המקלט הפוליטי בגרמניה לא במקרה לא מקבלים אישורי עבודה. הממשלה לא מעוניינת שהם ישארו והם מורשים להישאר ולקבל קצבת עזרה סוציאלית "עד יעבור זעם" בארצם. יש כאלו שחיים ככה עשרים שנה, מעזרה סוציאלית, למרות שהיו יכולים לעבוד ולהתפרנס בכבוד (ואחר כך אומרים שהם נופלים לנטל על החברה כמובן). בקנדה, למשל, מהגר מקבל כמה שיותר מהר אזרחות כדי שיוכל לעבוד ולהתפרנס.
    בקיצור, "החוק הגרמני", כלומר הגרמנים, לא רואים אותם כמהגרים לא במקרה. והשאלה האם "מהגר" הוא מי שעבר לגור בארץ אחרת ורואה בה את עתידו או כזה שקיבל חותמת מהמדינה שהוא זכאי לראות עתיד בכלל.
    אי לא יודעת מאיפה באים השחורים שלומדים איתך. אם היית במשרד לזרים בברלין, עמדת בתור אחר. אם אני זוכרת טוב הישראלים עומדים עם הקנדים והיפנים. האפריקנים והאסיאתיים עומדים בתורים אחרים.הידעת למשל, שסטודנטים ישראליים זכאים לויזת עבודה משופרת יותר מכאלו אפריקניים, למשל?
    לא מדובר כאן בדיון משפטי, כיוון שהמשפט הוא תולדה של אופן החשיבה. המשפט נקבע על ידי בני אדם (בגרמניה, ע"י גברים לבנים מהמהעמד העליון).אז אולי צריך להיות כאן דיון אנושי?

  12. הגרמני הגיב:

    לאיריס,
    את יודעת ואני יודע שגרמניה מעולם לא הכריזה על עצמה כמדינת הגירה, וזאת בניגוד למדינות כמו קנדה, אוסטרליה וכדומה בהן חוקי הגירה מוסדרים. גם בקנדה, וגם באוסטרליה "מעדיף" החוק אוכלוסיות מסויימות על פני אחרות. כך למשל משפחות אקדמאיים צעירים זוכות להעדפה על פני משפחות לא אקדמאיים בפנסיה(דוגמא).
    נושא המקלט הפוליטי(ASYL) הוא נושא מסובך גם מבחינה משפטית, ולפיכך הייתי נזהר באמירות חד-צדדיות מבלי לבדוק את שאומר החוק הגרמני. לפיכך גם אם מדובר בזה המבקש מקלט פוליטי ממדינה אפריקאית, מדינת חב"מ, או מדינה מוסלמית-דינם שווה בפני החוק!
    מה לעשות ובעולמנו כיום יותר מדינות לא דמוקרטיות הרומסות זכויות אדם ברגל גסה, שלשיטתך הינן מדינות "שחורות". ראי את ההתקדמות במדינות ה"לבנות" בעשרות השנים האחרונות, אם באירופה ואפילו דרום-אמריקה. כל אילו שלפני שנים לא רבות הגיעו ממדינות אלו(ארגנטינה,צ’ילה, מדינות יגוסלביה ז"ל ועוד) וזכו למקלט פוליטי-כבר לא נזקקים למקלט זה, וזאת בשל תהליכים דמוקרטיים שעברו מדינותיהם.
    ובעניין משרד הזרים בברלין. אינני יודע מתי את היית שם לאחרונה, אך לפחות בביקורי האחרון(לפני שנה) נוכחתי ששונתה השיטה, והיום העמידה בתור היא לפי סדר האלף-בית.
    את העובדה שכישראלי אני זוכה למעמד משופר נעוצה בעובדה שבין גרמניה לישראל נחתמה אמנה הדואגת לכך.
    בנוסף, רבים מהאפריקאים והאסיאתיים שלומדים עימי זוכים למלגות הממומנות על ידי הממשלה הגרמנית, בעוד רבים מהגרמנים הלומדים עימי אפילו לא זוכים לתמיכת ממשלתם(BAFOEG).
    את יכולה אם-כך לטעון(ובצדק) שגרמניה עוצמת עיניה, כאשר בפועל היא מדינת הגירה לכל דבר. אולם כל עוד לא תשנה חוקיה(ואולי אף סעיפים בחוקתה) קשה, לדעתי, להאשימה בהבדלה מכוונת על רקע צבע העור, גזע וכדומה.
    לפחות מנסיוני אינני רואה כל אפלייה באוניברסיטה מצד מרצים "גרמנים-לבנים" כנגד סטודנטים זרים "שחורים"!

  13. איריס הגיב:

    לגרמני,
    זה לא חוכמה להסתכל סביבך באוניברסיטה ולהסיק שאין אפליה של לא גרמנים. הם לא מגיעים בכלל לאוניברסיטה. ברלין היא העיר התורכית השלישית בגודלה בעולם, יש בה מאות אלפי תורכים. מהו אחוז התורכים באוניברסיטה? נמוך יותר בודאי מאחוז ילדי מעמד הפועלים הגרמניים שמגיעים אליה. הסלקציה במערכת החינוך הגרמנית עובדת קודם והיא מכוונת וקבועה בחוק (עוד חוק קדוש, כאילו חוקים הם לא מעשי ידי אדם). צרפת לא שונה בהרבה בענין הזה. הסיכוי של לא גרמני לגמור בגרות ולא להיות מופלה באוניברסיטה הוא כל כך נמוך שכאן הבעיה. זה לא בדיוק פינלנד עם שוויון ושבעים אחוז אקדמאים.

  14. איריס הגיב:

    לגרמני,
    לינק לכתבה של דניאל בן סימון על "האינטגרציה" בצרפת, אפשר לעשות "מצא את ההבדלים"
    — קישור —

  15. לכל הפרשנים על בסיס "אתני" הגיב:

    רצח העם החמור ביותר בעשור האחרון באירופה היה של מוסלמים על ידי נוצרים (בוסניה, סרביה). די כבר עם הפרוטוקולים של זקני החאג’.

  16. הגרמני הגיב:

    לאיריס,
    אני מתגורר מזה ארבע שנים בקרויצברג, ואני מכיר את בעיית האינטגרציה לא רע בכלל.
    הייתי מעוניין, שתכירי גם באפשרות השנייה, בה הורים תורכים(בין היתר) אינם מתערבים כמעט בחינוך ילדיהם. אני מכיר מספיק תורכים-גרמנים המעורבים בחינוך. אם עובדים סוציאלים, ואם מורים, והם יאשרו את שאני אומר.
    המרחק בין איסטנבול לנעשה בקרויצברג, נויקלן, וודינג וכדומה גדול בהרבה משנוטים לחשוב והכשלון באינטגרצית תורכים רבים נעוץ בין היתר בהם עצמם!
    מי שמדבר על סלקציה בחינוך חייב לשאול עצמו שאלת פלאטו-שרון:"מה אתה לעשות בשביל מדינה?"

  17. הגרמני הגיב:

    לאיריס(המשך),
    נסי לעשות ניסוי קטן, ותשאלי בבקשה תורכים-גרמנים אקדמאיים, או בעלי מקצוע מהיכן הגיעה משפחתם.
    אני סבור שהתוצאות יהיו לא מפתיעות(לפחות לא עבורי). מרביתן של המשפחות שחינכו ילדיהם להשגיות מגיעות מאזורים אורבניים, בהן החשיפה לערכים דמוקרטיים גדולה הרבה יותר מהאזורים הכפריים של אנטליה וכול.
    כשאת מדברת על סלקציה במערכת החינוכית הגרמנית ברצוני להזכירך את כמות ילדי הזרים הנקלטת בגני הילדים ללא ידע מספק בשפה הגרמנית. כבר מראשית קליטתם במערכת החינוך הגרמנית נמצאים ילדים אלו בפיגור. זהו פיגור שנרכש בביית ממנו הם מגיעים.
    אני לא טוען שהכל נפלא במערכת החינוך הגרמנית, וממצאי פיזה האחרונים מניפים דגל אזהרה חריף בפני המוסדות. כן, ממצאי פיזה כוללים בתוכם גם את הישגיהם הדלים של הגרמנים ה"לבנים".
    בנוסף אני חושב שקיים הבדל גדול בין צרפת הסובלת מתופעת ה"פוסט-קולוניאליזם" לגרמניה. רוב ילדי המהגרים בצרפת דוברים את השפה הצרפתית מביית. בעייתם היא בעיית הניכור והדחייה, שכן לפי ניירותיהם הם צרפתים לכל דבר. בגרמניה משחקת בעיית הזהות, לטעמי, תפקיד ראשי, והדחייה והניכור הן תוצאות נלוות של בין היתר שליטה לקויה בשפת המדינה.
    כמובן שקיימים קווים משיקים, אולם גם רב השונה, ולכן השוואה אבסולוטית בין המדינות תהיה לדעתי שגיאה קשה!

  18. לגרמני הגיב:

    אבא שלי יליד הארץ. עד הגן הוא לא דיבר עברית, כי ההורים שלו לא דיברו עברית. הם דיברו רוסית וזה מה שהם דיברו איתו.
    הוא למד עברית בגן (דבר שהפתיע את ההורים שלו מאוד) והוא הצליח יפה מאוד בחיים, בלי לסחוב פיגורים.

  19. ל"לכל הפרשנים על בסיס "אתני"" הגיב:

    יפה שאתה מסייג את דבריך "באירופה".
    באירופה יש יותר נוצרים ממוסלמים, ולכן הסיכוי של רצח עם של מוסלמים בידי נוצרים יותר גדול.
    מחוץ לאירופה, לעומת זאת…

  20. הגרמני הגיב:

    למגיב לתגובתי,
    והשאלה היא מדוע?
    אולי מפני שחינוך היה חשוב במשפחת אביך?
    והרי זה מה שאני מנסה להגיד כל הזמן. ומנסיוני בגרמניה, רוב התורכים-גרמנים שרכשו השכלה ו\או מקצוע גם מדברים את שפת הוריהם בצורה חופשית יותר מאלו התורכים-גרמנים שנולדו בגרמניה ומדברים בבליל של שתי שפות. כינוי הגנאי לתערובת זו היא, אגב, "קנאקית".
    נא לקרוא בבקשה את שכתבתי שוב!

  21. איתי בתגובה ל-"לכל הפרשנים על בסיס "אתני"" הגיב:

    אני מניח שאתה מנסה להציג את המוסלמים כקורבן (תקן אותי אם אני טועה) ע"י מתן דוגמא לטבח שנעשה בהם. היית מוכרח לחפור די עמוק כדי למצוא אותו, כפי שציינת: "בעשור האחרון באירופה".
    ברור שזהו יוצא מן הכלל המעיד על הכלל ומוסלמים בעולם אינם "קורבנות מועדים" לאלימות.
    אולם אסור להתעלם מהפן החברתי שבא לידי ביטוי במדינות בהם ישנם מיעוטים מוסלמים שאינם צולחים אינטגרציות, כולל בישראל, וחשים אפליה וניכור.

  22. איריס הגיב:

    לגרמני,
    נו, מספיק שהיית מחליף את המילה "תורכים" במילה "מזרחים" והיינו מקבלים את ההסבר גם להבדלים בהשכלה ובהכנסות בין מזרחים לאשכנזים בה.
    זריקת האשמה על ההורים של הילדים, לא משנה מאיזו עדה, היא בעייתית בשתי רמות:
    1. זה חלק מתסמונת שנקראת "להאשים את הקורבן", כמו שלמשל מאשימים יהודים על כך שהם פתחו יותר מדי עסקים וגרמו לאחרים לשנוא אותם בעיתות אבטלה.
    2.נגיד שזה נכון, וההורים התורכים יושבי ההרים והלא דמוקרטים (בניגוד כמובן לדמוקרטים היהודים שהגיעו מברית המועצות הדמוקרטית והעירונית לגמרי, או למהגרים מפולין הדמוקרטית גם היא) באמת לא מתפקדים. האם זה לא בדיוק מקומה של המדינה להתערב? מי צריך את המדינה כשהכל מתפקד? אז לא צריך שום מוסד רווחה או התערבות כלשהי.
    זה מאוד באופנה לתלות הכל בבעיות שפה. גם הילדים שלי הגיעו בלי מילה בגרמנית לכאן, וראיתי איך הדבר הראשון שרצו לעשות איתם אחרי חודש זה להשאיר אותם כיתה. ככה זה בגרמניה. ההורים של הילד התגרשו? יש ירידה בלימודים? יאללה, תישאר כיתה ותאבד גם את המסגרת החברתית שלך באותה הזדמנות. אתה נשאר שוב כיתה, נו אז אתה מוגלה לבית ספר ריאלי או עממי. שם ילמדו אותך להיות נגר.
    הזרים מוסללים לבתי הספר הללו, עם הדיעה הקדומה שלשם הם שייכים. לנו זה לא קרה, כי נלחמנו, אבל האם כל אחד יכול להילחם? יש אנשים שעסוקים כאן בהישרדות.

  23. הגרמני הגיב:

    לאיריס,
    ברמה העקרונית אני מסכים עם שכתבת, אך עם זאת בכמה דברים אני חלוק עלייך.
    1. השוואת היהודים מיותרת ולא נכונה, שכן לפחות בגרמניה של ערב מלחמת העולם השנייה היו רוב היהודים חלק אינטגרלי מהחברה הגרמנית. פתיחת עסק הינו אקט אקטיבי של מעורבות בחברה, בעוד ישיבה בבתי קפה לתורכים בלבד(או ערבים), כמו יציאה לקניות רק בבתי מסחר תורכים\ערבים הינו אקט פסיבי המעיד על הנוקט בו. דהיינו האינטגרציה איננה מעניינת אותי, וגם החברה המערבית-דמוקרטית המתירנית אינה תואמת את ערכיי. זה לא "להאשים את הקורבן",כי מי שמלכתחילה מוותר על הנסיון להתערות, לשיטתי, לא ניתן לראות בו קורבן!
    2.התערבותה של המדינה, לטעמי, לא רק שנחוצה, היא גם מחוייבת. רק מה, תסכימי עימי שנכה בכסא גלגלים נדרש לתמיכתה של המדינה יותר מזה שנפלט מבית הספר "כי לא בז.. שלו". כמו שאותה אם חד הורית נדרשת ליותר מאשר בחור צעיר שמקבל "הארץ 4″, בגלל שהזניח את לימודיו.
    גם חברה סוציאלית חייבת להגן על עצמה בפני אילו הרוצים לנצלה!
    את צודקת במאת האחוזים בתיאורך את שיטת עבודת עובדי המדינה בגרמניה. זו היא אחת מהרעות החולות שבה לוקה גרמניה, וייקח עוד זמן עד שתירפא גרמניה ממחלה ממארת זו. את נאבקת, וגם זכית, ועל כך אני מאוד שמח!
    אבל לא יתכן שכשאני מביט על אחוזי האבטלה בקרב המהגרים ברובע בו אני חי- הרוב הגדול עסוק עד כדי כך בהשרדות, שהוא אינו מוצא את הזמן לחשוב על עתיד ילדיו?!

  24. איריס הגיב:

    לגרמני,
    יצאה לי תגובה ארוכה, סליחה…
    היהודים בהחלט הואשמו גם בהסתגרות, ולהיפך: יהודי פולין שהיו הרבה יותר מסתגרים לא הושמדו פחות מיהודי גרמניה המעורים. על הרציף בגרונואלד זה לא עזר להם. זה בהחלט האשמת הקורבן וגם ההנחות שלך לגבי מי זקוק לסיוע מהמדינה.
    אני הייתי פעם אם חד הורית והיו לי הרבה יותר משאבים וכוחות מהרבה מקבלי קצבאות עזרה סוציאלית שאני מכירה. המשאבים של הבן אדם אינם נמדדים רק בכסף. מה שהיה לי במאבק, על זכותם של הילדים שלי לא להישאר כיתה, זה בעיקר בטחון עצמי ונכונות לעשות הרבה רעש, עם גרמנית של חודשיים בברלין… כך שהיה כדאי להם "לוותר" לי. כל אלו אין להרבה מהגרים אחרים, שהם מבקשי מקלט מדיני שרק אומרים לאבא-גרמניה תודה ופוחדים לעשות צרות פן יבולע להם. וכשהם פונים כבר לשלטונות הם מקבלים יחס שמאשר את נחיתותם.
    בן אדם יכול להיות מובטל ועם הרבה פחות משאבים נפשיים לטפל בילדיו, גם אם יש לו זמן. אנשים דכאוניים, למשל, ישנים בחלקם שעות רבות ולא חסר להם זמן לצאת לבילויים ולשפר את מצב הרוח.
    בגרמניה, כמו בישראל של היום, אם אתה שחור או בן למעמד העובדים, אתה צריך להיות מאוד מוכשר כדי להצליח. אם אתה לבן, מספיק שתהיה בממוצע.
    בכל מדינת רווחה יש אנשים שינצלו את המערכת. זה בלתי נמנע, זה מרגיז וזה המחיר. כספי המיסים שלנו הולכים לשם. במדינות בלי מדיניות רווחה, כמו ארה"ב, כספי המיסים הולכים לאחזקת אוכלוסית בתי הכלא הגדולה (שם יש ייצוג הרבה יותר גבוה לשחורים כמובן).
    מצבם של בני הדור השני והשלישי למהגרים בגרמניה, טוב לאין שיעור מזה של אלו בצרפת. אבל לא נראה לי שהמדיניות הנוכחית של גרמניה תמנע שזה יקרה גם בתחומה.
    ובהזדמנות תשאל הורים לילדים על ה SCHULGESETZ הגרמני וכמה הם צריכים להשקיע בלימודים של ילדיהם. כשגיליתי את זה הבנתי שאני, במעבר שלי לכאן, עברתי מהדיקטטורה הישראלית לדמוקרטיה הגרמנית ואילו הילדים שלי עברו מבית הספר הישראלי לדיקטטורה של בתי הספר בגרמניה (לא כולל בתי ספר וולדורף).
    התורכים לא חייבים להתערות, כמו שאני לא מתערה ולא מקבלת עלי את כל התרבות הגרמנית. יש לי את שלי ואני לא חייבת להתחיל לשתות ארבעה ליטר בירה כל ערב כדי להרגיש שייכת. אני לא מפה, מרגישה פה טוב, אבל לא אהיה אף פעם גרמניה (זה גם לא מי יודע מה מושך..אם הייתי יכולה להחליף את זהותי הישראלית באיטלקית, מילא, אבל גם כינים וגם פשפשים?). ואם אני אבחר ללכת עם כיסוי ראש כי אני דתיה יהודיה/מוסלמית, אני לא אוותר על זה רק כי מישהו חוקק חוק נגד זה. זו בטח לא סיבה לדכא את הילדים שלי, ואחר כך להציג את הצלחותיהם כפלא עולמי. זה מפתיע רק כאלו עם דעות קדומות נגד זרים. בבתי הספר כאן לא מלמדים את תורת היחסות…

  25. איריס הגיב:

    ל"בקיצור"- ההבדל היחיד בין…
    הנה קישור של ראיון שעורך דרור משעני עם הפילוסוף היהודי הגזען, פינקלקראוט. ללמדך שהמסקנה שלך נכונה למרבה הצער.

  26. הגרמני הגיב:

    לאיריס,
    במגוריי במדינה אליה אני לא שייך(כמוך): תרבותית ,דתית והיסטורית, אני מנסה ללכת בין הטיפות.
    את הביקורת שלי כנגד הבירוקרטיה הגרמנית ,הלעיתים כה אטומה, אני מביע כמובן, אך מהצד השני אינני שוכח לרגע מה אני מקבל, וזה הרבה יותר!
    אינני מסכים עם ההנחה הגורסת שעל חברה סוציאלית לקבל כמובן מאליו את אלו המבקשים לנצלה. נהפוך הוא עליה להלחם באותם אלו בחורמה. אם זה מעלימי מס(עשירים), עבודה שחורה(מעסיקים ועוסקים), ואם זה מקבלי קצבאות במרמה. די, נגמרו הימים בהם גרמניה הייתה מעשירות מדינות העולם!
    שוב את מבלבלת בין מקבלי מקלט מדיני(ASYL), לבין מהגרים אוחזי אשרת שהייה ועבודה. הקבוצה הראשונה, מעמדה,גם משפטית, סבוך, והחקיקה היא על בסיס אירופי, שכן גרמניה איננה לבדה. מדיניות האינטגרציה היא עניין פנימי, שעל השגיאות שעשתה גרמניה במהלך עשרות השנים האחרונות ניתן למצוא חומר קריאה רב. מצד שני, נסיונות מאוחרים לתקן את המעוות נכשלו-לא מעט בשל החשדנות והבידוד שנוצרו באוכלוסיות ה"גיטאות" השונים.
    כל אחד מאיתנו אמור לעשות לעצמו את סדר העדיפויות שלו, ולראות היכן הוא ממקם את עתיד ילדיו. מי שהחליט שנושא זה יושב על ליבו, ילחם בכל הקשיים העומדים בדרכו. יש בגרמניה עיתונות חזקה וצעקנית מספיק היודעת להביא מקרים של אטימות בירוקרטית לידיעת הציבור. אמנם אין לי ילדים משלי, אך מספיק לי לקרוא ממצאי פיזה האחרונים, בכדיי להאמין לך בתיאורייך את המערכת.
    לגבי אוכלסיית בתי הכלא בגרמניה. מחקרים סטטיסטיים מראים אמנם שמשקל אוכלוסיית הזרים המרצים עונשי מאסר בהשוואה למשקלם באוכלוסייה גבוה יותר מאוכלוסיית הגרמנים, אבל(וזה חשוב) כאשר מחלקים את האוכלוסייה לפלחים על רקע סוציו-אקונומי, הרי שהתמונה מתהפכת. יותר גרמנים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך(באחוזים) מאכלסים את בתי הכלא, מה שמרמז גם על רשתות רווחה שנרקמו בקהילות המהגרים, ועל העזרה ההדדית.
    לגבי איסור כיסוי הראש- מקובל עליי שבבתי ספר ציבוריים לא יותר למורה להביע תכנים דתיים(גם לא בלבוש)- זאת כל עוד זה נכפה גם על הנצרות,והיהדות!

  27. ובקיצור – ההבדל היחיד, בין 1905 ל-2005, הוא: הגיב:

    אז, היו הנוצרים (והאירופאים הלא-דתיים, ממוצא-נוצרי) גזעניים, נגד היהודים – ומוסלמים בקושי היו, באירופה המערבית.

    היום, הנוצרים (והאירופאים הלא-דתיים, ממוצא-נוצרי) גזעניים, נגד המוסלמים – כי היהודים, ברובם הגדול, כבר הלכו-להם לפלשתינה (או לאמריקה) – וצאצאי אותם יהודים נרדפים, כרתו בזאת ברית, עם רודפיהם – נגד הקרבן החדש…

    והאנטישמיות – אחת היא.

  28. אלון הראל הגיב:

    איריס לא צרפת את הראיון. אשמח לעיין בו.
    זה פעם ראשונה שאני שומע שמישהוא מאשים את פינקלקראוט בגזענות.

  29. איריס הגיב:

    לאלון הראל,
    כן שכחתי מרוב בושה על הדברים שלו את החלק של "הדבק" אז הנה הקישור:
    — קישור —
    זה בכל מקרה נמצא בהארץ מאתמול, ושם אפשר לקרוא טיעונים פילוסופיים כבדי משקל כמו, קשה להגיד שהשחורים בפרברים הוזנחו, כיון שהעובדה שהם שרפו בתי ספר ואולמות ספורט מעידה על כך שהיו להם כאלו.
    שלא לדבר על טיעון המחץ שהשחורים צריכים להיות אסירי תודה לאדם הלבן על כך שהוא שחרר אותם מהעבדות (שאותה הוא בעצמו ביצע, אבל זה היה מזמן ומי סופר שחורים…).
    את ההפניה לראיון מצאתי בפורום הדיונים של "קדמה" על ידי מואיז (משה בן הראש), כך שאתה יכול לקרוא גם את דעתו בענין ולהצטרף לדיון אם זה מענין אותך.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים