כשלון חרוץ ליוזמת הממשל האמריקאי להקמת אזור סחר חופשי ביבשת אמריקה נרשם ב"פסגת יבשת אמריקה" הרביעית, בה לקחו חלק רוב נשיאי אמריקה הדרומית, הצפונית והמרכזית ושהתקיימה בעיר הנופש מאר דל פלטה, 400 ק"מ דרומית לבירה בואנוס איירס שבארגנטינה. הנשיא ג’ורג’ בוש אף עזב את הפסגה כיממה לפני תום הדיונים. גם נשיא ברזיל "לולה" דה סילבה, ממתנגדיה העיקריים ליוזמה האמריקאית, עזב את הוועידה לפני תום הדיונים ואירח את הנשיא בוש בברזיליה. המפגש שנערך בין בוש ל"לולה" בברזיל אף הוא לא הניב פירות ונשיא ברזיל מוסיף להתנגד ליוזמה האמריקאית ולהתמיד בקידום השוק המשותף לארצות אמריקה הדרומית (הידוע בראשי התיבות בשפה הספרדית Mercosur). יחד עם זאת, לולה תקף את "אלה הרוצים להציג אותי כאויב ארה"ב ונשיאה".
הפגנות גדולות נגד האימפריאליזם האמריקאי נערכו בעת ביקורו של בוש בברזיל, בדיוק כפי שקרה בעת ביקורו בארגנטינה בסוף השבוע שעבר. התאחדות העובדים השמאלית של ארגנטינה (CTA) הכריזה על שביתה כללית בת יום אחד ועל שורה של אירועי מחאה נגד בוש ומדיניות ארה"ב בעולם. גם הסתדרות המורים שבתה וכחמישה מיליון תלמידים מצאו את עצמם ביום שישי שעבר מושבתים מלימודים. כמו כן, נערכו הפגנות המוניות בכחמישים ערים ועיירות ברחבי ארנגטינה. הגדולות שבהן התקיימו במאר דל פלטה תחת מצור משטרתי. באסיפת עם גדולה שנערכה באצטדיון האולימפי של מאר דל פלטה בהשתתפות 50 אלף מפגינים, ולמרגלות דיוקן ענק של המהפכן צ’ה גווארה, הכריז נשיא ונצואלה הוגו צ’אבס: "הסכם הסחר החופשי שמקדם בוש – בטל ומבוטל. הבאנו את-חפירה, כל אחד מאיתנו אוחז בידו את חפירה וכולנו ביחד נקבור כאן היום את הסכם הסחר החופשי". אמנם כמה נשיאים הביעו הסתייגות מדבריו של צ’אבס, ביניהם עמיתו הברזילאי לולה, אך דבריו היו למציאות.
בתום הוועידה וללא השתתפותם של כמה נשיאים שהעדיפו לעזוב את ארגנטינה, לא הושג כל סיכום מחייב לגבי הסכם הסחר החופשי. לולה אף אמר למקורביו "באנו לכאן כדי לדון על תוספת מיליוני מקומות עבודה כדרך היחידה להילחם בעוני. אבל להפתעתי מצאנו שסדר היום מלא בדיונים על הסכם הסחר החופשי. ארה"ב מפעילה מכבש לאישור היוזמה, ואיני מסכים עם שיטות אלה". לולה כאמור מעוניין לקדם את הסכם "מרקוסור" בו חברות ארגנטינה, ברזיל, פראגואי ואורוגואי. צ’אבס מצידו מציע הסכם אחר "אלבה", על בסיס שוויוני וללא השתתפותה של ארה"ב. ההצעה של צ’אבס איננה רק כלכלית, היא כוללת כמה סעיפים המדברים על "פיתוח חברתי שוויוני ובר-קיימא". קובה, שאינה מוזמנת למפגשים אלה בעקבות לחצה של ארה"ב, אף היא מתנגדת נחרצות לעמדותיו של הנשיא בוש.
לנוכח ההתנגדות הגוברת של המדינות הגדולות של אמריקה הדרומית, ניסה הממשל האמריקאי לפעול ב"שיטת הסלמי". קרי: לחתום על הסכמי סחר חופשיים (ושהיו למשכירים בידי התאגידים הרב-לאומיים האמריקאיים ובעלי ההון במדינות הדרום) עם כל מדינה בנפרד. לפני עשור נולד הסכם הסחר החופשי באמריקה הצפונית (הידוע בראשי התיבות NAFTA). ג’ורג’ בוש (האב) רצה באמצע שנות ה-90 לחתום על הסכם סחר חופשי "מאלסקה בצפון ועד לארץ האש בדרום". אבל בתום עשור לחתימה על ההסכם בצפון אמריקה, עד עתה נחתמו הסכמים מהסוג הזה עם מספר מצומצם של מדינות במרכז אמריקה ועם צ’ילה. בכל המדינות האלה הממשלות הן פרו-אמריקאיות פעילות.
לקראת מפגש ארגון הסחר העולמי
העובדה שארה"ב לא מצליחה לקדם את אזור הסחר החופשי ב"חצר האחורית" שלה, קרי באמריקה הלטינית, תקשה על הניסיון לקדם אזורי סחר חופשיים נוספים ברחבי העולם. אין זה סוד שארה"ב רוצה להעמיק את תפקידה ההגמוני בגלובליזציה הקפיטליסטית באמצעות מדיניות זו. אבל היא נתקלת בקואליציה של מדינות באיחוד האירופאי ומדינות רבות בדרום, הבולטות שביניהן: ברזיל, סין והודו השוללת את עמדותיה. בעוד כחודש אמורים להיפגש שרי המסחר של כל העולם בהונג קונג במסגרת ועידת ארגון הסחר העולמי. הוועידה הקודמת שנערכה בקנקון שבמקסיקו הסתיימה בכישלון חרוץ. מאז, ארה"ב לא הצליחה לקדם את יוזמותיה הכלכליות וקיימים סימנים לכך שגם הפעם, בוועידת הונג קונג של ארגון הסחר העולמי, לא תצליח בכך.
נשיא ברזיל לולה אמר לבוש כי הוא ממתין בקוצר רוח לתוצאות המפגש שיתקיים בהונג קונג. אבל ציפיה בקוצר רוח אינה המתנה ללא מעש. ברזיל שוב עומדת במרכז התארגנותן של 21 מדינות בעולם השלישי הדורשות סחר בינלאומי הוגן ולאו דווקא הסכמי סחר שכל תכליתם התעשרותן של המדינות הקפיטליסטיות הגדולות. מפלה נוספת של ארה"ב בפורום הבינלאומי ו"פיצוץ" ועידת ארגון הסחר העולמי (כפי שהתרחש בסיאטל ב-1999 ובקנקון לפני שלוש שנים) תקשה בהרבה על העמקת הגלובליזציה.
תודות על המאמר המעניין אבל בנוסף לשמחתי לכל מעידה של הנשיא הזבלי הזה, שכבר גרם למותם ולעוניים של רבים, אני מבקש הסבר כלכלי כיצד תכניתו לאזור סחר חופשי תחזק את הגלובליזציה ותפגע בפרנסתם של אזרחי מדינות אמריקה הלטינית. אני מניח שבין הקוראים יש לא מעט היכולים ומוכנים להרחיב בנקודה זו, ואם כך ייעשה, יבואו על הברכה.
אני קורא בקביעות את הפרסומים של ר"מ ולומד מהם הרבה. למרות שהם אינם גוררים תגובות רבות – אבקש מהמערכת להמשיך לפרסמם. מדובר ללא ספק בביטוי מאוד מעשי של "זכות הציבור לדעת" – יש לנו זכות לדעת גם על מה שלא שומעים ב-CNN או קוראים ב"ידיעות".
גם אני קורא בקביעות את מאמריו של ר"מ ואני מקווה שמשטרת ההגירה לא תתפוס אותו כדי לגרשו כפי שנעשה עם אלפי עובדים במעמדו שכל "פשעם": רוצים לעבוד. במדינת ישראל של היום יש פשע "פשע עבודה" שבגינו משלמים מחיר יקר אלפי עובדים מחו"ל. כתיבתו של ר"מ רק מוכיחה איזה הפסד נגרם לישראל מגירוש העובדים הזרים היכולים לתרום תרומה חשובה לחברה ולתרבות ולא רק לתרום להעתשרותם הקלה של בעלי ההון תאבי הבצע המקומיים.