הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 בנובמבר, 2005 9 תגובות

פרישתו של ראש הממשלה שרון מהליכוד והקמת מפלגתו החדשה "קדימה" זכתה כבר להרבה סופרלטיבים. אני נזהר בשלב זה מתוויות בומבסטיות, ומעדיף להשתמש בלשון יותר זהירה, שהרי התוצאות הממשיות של הפילוג יוודעו לנו רק למחרת הבחירות ולמפה הפוליטית שתיווצר לאחריהן. בינתיים יש לצעד הזה אי אלו פלוסים וגם סיבות לחששות. מתברר כי ליצר ההרס של שרון יש לפעמים תועלת. הוא הקים את הליכוד ועתה הוא הורס אותו. יפה. הפילוג בליכוד כבר תורם למלחמת הכל בכל שם, ואם הסקרים של היום הם סימן לבאות, אזיי התרסקותו של הליכוד היא בהחלט ידיעה שאנשי שמאל לא יצטערו עליה.

מי שמזדרזים להכתיר את שרון ומפלגתו החדשה כחלק ממחנה השלום, ראוי להזכיר להם כי המהירות היא מן השטן. "מפת השלום" של שרון כפי שמוכרת כיום, מפה שבליבה חומה, סיפוח ומדינת בנטוסטנים פלסטינית, אינה בשורת שלום ולא סיום הסכסוך אלא המשכו בנסיבות חדשות. בנק הדם ימשיך לעבוד שעות נוספות.


הסקרים של היום אינם ממלאים את ליבי שמחה. לפי שעה אין אופציה שמאלית יונית מובהקת. מפלגת שרון יכולה לחבור לליכוד המצומק (אם בראשותו יעמדו שאול מופז או סילבן שלום) בתוספת ש"ס, אגודת ישראל ומפלגתו של ליברמן, וכבר יש לנו קואליציה ימנית קלריקלית שמאוד תכביד על חיינו. לא שלום ולא צדק חברתי.


לפי אותם סקרים יכול שרון להקים גם קואליציה חילונית עם העבודה ושינוי המצומקת. מותר להניח כי שתי המפלגות, עבודה ושינוי, תשתפנה פעולה עם עיקרי מפת שרון, בוודאי אם ארה"ב תיתן לה גיבוי. גם כאן אינני צופה מהפך של ממש בתחום הכלכלי חברתי.


בנוסף, מפלגתו של שרון אינה תרומה לדמוקרטיה המפלגתית בישראל. זו למעשה מפלגה של איש אחד, גנרל המנחית הנחיות והחיילים מבצעים, אין מוסדות, אין בחירות, מעין מפלגת דוצ’ה. אולי בעתיד זה יהיה אחרת. נחכה ונראה.


מי שמאמין כי שרון לאחר הבחירות הבאות יחתום על הסכם שלום עם המנהיגות הפלסטינית על בסיס גבולות הקו הירוק ופירוק ההתנחלויות, משהו שיזכיר את עקרונות הנסיגה הצרפתית מאלג’יריה בנוסח דה גול, משייט לטעמי באוקיאנוס של אופטימיות, שמסיבות של ניתוח תבוני אינני יכול כרגע לחבור אליה. אולם אם יתברר שהוא צדק, אשמח להצטרף למקלסים "אריק מלך ישראל".


פרץ


עמיר פרץ הוא לפי שעה המפץ הגדול שהתרחש בפוליטיקה הישראלית. הוא הצליח להנשים מפלגה שהיתה כבר במוות קליני, החזיר אותה לחיים, כפה על כל המפלגות את סדר היום הכלכלי חברתי ועורר התלהבות בקרב קהלים שונים. תוך ימים הצטרפו אל מפלגת העבודה קרוב לשלושים אלף מתפקדים חדשים, ביניהם אמנים ואנשי רוח מוכרים הידועים בעמדותיהם היוניות.


הצטרפותו של פרופסור ברוורמן, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, למפלגת העבודה הוא הישג נאה. ברוורמן, במסיבת העיתונאים הראשונה שלו, כשהוא נראה מחובק עם פרץ, העניק למנהיגו החדש את תווית הכשרות כאשר הצהיר "פרץ לא קומוניסט, הוא טוני בלייר וקלינטון". בנתוני דעת הקהל הישראלית, ולאור ההתקפה המקרתיסטית של מנהיג שינוי טומי לפיד לפיה פרץ הוא "בולשביק", זה בדיוק מה שפרץ היה זקוק לו בדחיפות.


מנקודת מבטם של אנשי שמאל, הצהרות אלו אינן בבחינת תעודת זיכוי או זכאות. האם ברוורמן רצה לומר, בין השאר, כי פרץ כמו בלייר, יהיה שרת נאמן של ארה"ב ויתמוך בכל צעד מלחמתי של בוש? לא ערב לאוזניים שמאליות.


גם בתחומי הכלכלה, בלייר וקלינטון התומכים בהפרטות, אינם כוס התה של שמאל דמוקרטי (אם כי הם עדיין עדיפים מההפרטות הפראיות בנוסח תאצ’ר-בוש).


היה ברור לכל מי שמבין משהו בפוליטיקה הישראלית, כי פרץ היונה תומך הסכם ז’נווה ופרץ הלוחמני (לפחות בהצהרות) למען העניים והמקופחים, משעה שנבחר ליו"ר העבודה ומועמדה לראשות הממשלה, יתמתן ויתמרכז במטרה לא להפחיד את המגזר הפרטי מחד גיסא, ואת מצביעי הלכוד הימניים מאידך גיסא.


לטעמי הוא הרחיק מעבר לדרוש, כאשר הכריז "על ירושלים המאוחדת לנצח" שעה שברור לכל כי אין שלום עם סיסמא כזו.


אם ההתמרכזות של פרץ היתה צפויה, חידה היא מדוע מבין המצטרפים החדשים למפלגת העבודה היו גם כאלה שמוכרים בעמדותיהם הרדיקליות, כמו המחזאי יהושע סובול מתומכי "יש גבול" ומרדכי ואנונו, שמקומם הטבעי הוא משמאל למפלגת העבודה.


נכון שהמפלגות הניצבות שמאלה מהעבודה אינן מעוררות התלהבות. מרצ בראשות ביילין היא יצור חיוור מאוד, ואילו היה הדבר ביכולתי הייתי מציב בראשה את ח"כ זהבה גלאון, שמגלה צבע שמאלי הרבה יותר ברור ובהיר. חד"ש, שמבחינה אידיאולוגית היא מפלגה שמאלית יהודית ערבית, בולמת מצביעים פוטנציאלים לנוכח ייצוג חד לאומי בכנסת והברית עם ח"כ טיבי שאינו סוציאליסט.


לבל"ד מצע ליברלי דמוקרטי שאיש נאור לא יכול להתנגד לו, אבל היותה "ברית לאומית" מרחיקה יהודים וערבים שמבקשים "ברית בינלאומית".


אם הגידול של העבודה בראשות פרץ יהיה על חשבון המפלגות שמאלה ממנו, זו תהיה החמצה. האידיאל הוא שאנשי שמאל יצביעו שמאלה מהעבודה, שמאל נטו ללא הימין הגנרלי והכלכלי שעדיין מהווה חלק מרכזי בהנהגת העבודה, ואילו העבודה תגדיל את כוחה על חשבון המפלגות הנמצאות כיום ימינה ממנה.


מצב הרוח הישראלי הוא עדיין ימני, ויש לעשות עבודת תשתית עמוקה על מנת להביא את הציבור לידי הכרה ששלום, דמוקרטיה, שוויון ופריחה כלכלית, לא יכונו בלי סיום הכיבוש, עצירת המיליארדים להתנחלויות, הקטנת תקציב הצבא ונספחיו והפנייתם לבית פנימה לסגירת פערים בתחומי החינוך, הבריאות, השיכון, התעסוקה וחיי תרבות תוססים.


המהפך האמיתי יהיה אם ב-29 במרץ 2006 נקום בבוקר עם תוצאות בחירות שמאפשרות לקואליציה בעלת נטייה שמאלית, יהודית ערבית, להקים ממשלה.


אני בספק אם אלו יהיו התוצאות. צריך לנסות, עד שנצליח, בתקווה שזה יקרה לפני מלחמה גרעינית.


סכנת החטיפות שבדרך


בעימות הצבאי שהתרחש לפי מספר ימים בין לוחמי החיזבאללה והצבא הישראלי באזור הכפר רג’ר שבגבול לבנון ישראל, היתה הפעם יד הישראלים על העליונה. הניסיון לחטוף ישראלים נכשל והחיזבאללה איבד מספר לוחמים בקרב. ישראל החזירה את הגופות ומזכ"ל הארגון השייח’ נסראללה הצהיר כי אין לו מנוס אלא לחטוף ישראלים במטרה לשחרר את הלבנונים העצורים עדיין בישראל. בעקבות זאת יצא המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה באזהרה לכל הישראלים בעולם להיזהר מחטיפות. יופי. מה צריכים לעשות עתה אלפי הישראלים המטיילים בעולם? להתחפש ולעטות זהות שונה? על כך לא נאמר דבר. סתם "אזהרה כללית".


וזה מרגיז מאוד מאוד.


ארגון החיזבאללה כבר הוכיח כי הוא נחוש, כי דובריו מתכוונים למה שהם אומרים ויש לו זרועות, כמו למוסד הישראלי, שמגיעות מקצה העולם ועד קצהו. כל ישראלי בחו"ל הוא היום מטרה לחטיפה. מדוע לסכן עשרות אלפי ישראלים, להכניס לחרדה את משפחותיהם בישראל, והכל בגלל שממשלת ישראל מתעקשת להחזיק במעצר לבנונים, שבחלקם הינם חטופים ואחרים יושבים בכלא כבר עשרות שנים, ואין מניעה לשחררם.


אם מדינת ישראל שיחררה את רוצחי מחתרת הטרור היהודית אחרי שבע שנות מאסר, אפשר לשחרר חטופים לבנונים, או כאלה שנשפטו על עבירות כלשהן במערכת המשפט הישראלית הגזענית, או רוצח לבנוני שכבר יושב בכלא הישראלי עשרים שנים ויותר.


מה היינו אומרים אילו אנשי החיזבאללה היו חוטפים את ראש הממשלה, מי משריו או הרמטכ"ל ומי מאלופיו? הדבר היה יותר מאירוני כשאני חושב על ראש הממשלה אריאל שרון או הרמטכ"ל דן חלוץ יושבים בכלא של החיזבאללה, ומתחננים בקלטת וידיאו "לעשות הכל לשחרורנו ולהחליף אותנו בעצורים לבנוניים". אבל ראש הממשלה והרמטכ"ל מוגנים באלף חומות הגנה. מי שמשלמים את המחיר על הגחמות של שני החבר’ה האלה, הם אנחנו וילדינו האזרחים שנוסעים ללא מלווים של השב"כ, חשופים לחטיפות. אם חס ושלום החטיפה מצליחה, עוברות שנים של תחנונים מצד המשפחות לעשות משהו לשחרור יקיריהם.


מאחר שאיש כנראה לא יכול לחטוף את ראש הממשלה או הרמטכ"ל כדי למסרם לחיזבאללה כמשכון עד לשחרור אנשיהם, ומאחר שאינני רוצה שילדיי או ילדי חבריי המשוטטים בעולם יהיו חשופים לסכנת חטיפות, אני קורא לממשלה לשחרר את הלבנונים העצורים בישראל וכך לשחרר אותנו, הנוסעים הלא חמושים והלא מאובטחים, מסיוטים ופחדים.


אשרי המפחדים


בעיתוני סוף השבוע ובאתרי האינטרנט קראתי ידיעה שהרנינה את ליבי. קצין ושלושה חיילים ממה שקרוי "יחידה מובחרת" הודיעו למפקדם שאינם מוכנים לצאת לפעולה בג’נין, שבמסגרתה היה צריך לחטוף לוחם גרילה פלסטיני, מחשש לחייהם. הם שוחררו מהפעולה.


אלוף פיקוד המרכז יאיר נווה החליט להדיח אותם מהיחידה ועתה שוקלים מה לעשות איתם.


אז קודם כל "שאפו" לקצין ולחיילים. פעולות הכיבוש אינן סיבה טובה לסכן חיים צעירים. להיות מודח מיחידה "מובחרת" לא זו בלבד שאינו אסון, אלא בנסיבות אלה זה פשוט כבוד.


מטור זה אני שולח ברכות מקרב לב לחיילים הצעירים שמאסו במוות ובחרו בחיים.


ללמוד מישראל


סרן ר’ מהכפר חורפיש (ר"ע שמו) זוכה בבית הדין הצבאי בפרשת רצח הילדה הפלסטינית מרפיח אימאן אל האמס בת ה-13. ליבי ומוחי עם הורי הילדה שטענו כי פסק הדין הוא היתר דמם של ילדים פלסטינים.


מה היינו אומרים אם למען עשיית הצדק היתה הרשות הפלסטינית מאמצת את הנוהג הישראלי לחטוף בני אדם משטח הרשות ולהביאם לישראל, כל אימת שבישראל חושדים כי מדובר במי שפגעו בישראלים? כך עשתה ישראל עם הפלסטינים שנחשדו בלינץ’ שנעשה בחייל מילואים שנישבה ברמאללה.


אילו אני בעמדת הנהגה ברשות הפלסטינית הייתי יוזם דרישה מישראל להעביר את סרן ר’ לעזה, החופשיה עתה מנוכחות פלנגות המתנחלים וחיילי כיבוש ישראלים, במטרה להעמידו לדין על הלינץ’ שהוא וחייליו עשו בילדה הפלסטינית חסרת המגן.


לשחרר את לוחם השחרור מרואן ברגותי


ניצחונו המשכנע של מרואן ברגותי בבחירות המקדימות של תנועת הפת"ח, הוא תוצאה טבעית של ההערכה שבני העם הפלסטיני רוחשים למי שנמנה עם ראשי הנאבקים נגד הכיבוש הישראלי ומשלם על כך מחיר כבד בשלילת חירותו בכלא הישראלי.


הרשעתו בבית משפט ישראלי, מן הדין שלא תילקח כנתון תקף. זה היה משפט פוליטי. בית המשפט תיפקד כזרוע של הכיבוש הישראלי, ומשקלו שווה לאפס במאזני השקילה של עשיית הצדק. לא לחינם מכנים את ברגותי "מנדלה פלסטיני", שהרי גם נלסון מנדלה נשפט כטרוריסט, ואיש לא חולק כיום על כך שמשפטו היה ביטוי למשפח ופשע שיפוטי. מנדלה, דרך אגב, נמנה עם אלה הדורשים את שחרורו של ברגותי.


אילו ישראל היתה רצינית בעשיית שלום עם הפלסטינים, היתה זה מכבר משחררת את ברגותי, ביודעה את מעמדו הציבורי הבכיר בקרב עמו.


הצהרתו של שר החוץ סילבן שלום כי ברגותי ישב בכלא עד סוף ימיו, היא מאותם דברי הבל שבגינם בעוד זמן לא רב יצטרך לבלוע את רוקו כאשר ברגותי יצא מהכלא, כמו מנדלה, מלווה בהפגנות אהדה של בני עמו ושל כל שוחרי המאבק האנטי קולוניאלי.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. אורי הגיב:

    אם אתה לא תצביע לשרון (שמאל)
    ואני לא אצביע לשרון (ימין)
    אז מאיכן באים 40 מנדטים?
    אל יתהלל חוגר כמפתח!

  2. חיים הגיב:

    גדעון אל תדאג, לא הולכים לחטוף אותך מחר.
    האזרח הישראלי היחידי שנחטף על ידי החיזבאללה הוא מיודעינו טננבאום שלמעשה חטף את עצמו ללבנון במפגן חמורות מרהיב.
    החיזבאללה לא הולך לחטוף מחר ישראלים ברחבי העולם משום שראשיו הם לא המטורפים שאוהבים להציג לנו. נאסראללה הוא טקטיקן מזהיר ואסטרטג משובח, הוא לא מתכוון להכניס את החיזבאללה לצרה בינלאומית שכזו. מעבר לכך כמעט כל תגובה ישראלית למהלך מטומטם שכזה תהה מוצדקת. תן לנאסראללה את הקרדיט המגיע לו, זה שהוא ערבי לא אומר שהוא חמום מח חסר בינה.

  3. רונן הגיב:

    שאלה בקשר לחיזבאללה.
    במידה וישראל תשחרר את כל הלבנונים,מי יתקע לידי שחיזבאללה לא ימשיך לחטוף ישראלים???
    ישראל נסוגה בדיוק לקו הגבול.למה עדיין יש מלחמה ואין שלום עם לבנון???

  4. אור הגיב:

    גדעון ספירו,
    כתבת כי "היה ברור לכל מי שמבין משהו בפוליטיקה הישראלית, כי פרץ […] משעה שנבחר ליו"ר העבודה ומועמדה לראשות הממשלה, יתמתן ויתמרכז במטרה לא להפחיד את המגזר הפרטי מחד גיסא, ואת מצביעי הלכוד הימניים מאידך גיסא."

    אסור לשמאל הרדיקאלי לקבל דברים כאלו כמובן מאליו. יש לאנשים במחנה שלנו נטייה לחפש תקווה אצל מנהיגים מהשמאל המתון, ולפטור הצהרות ימניות שלהם כ"תעמולת בחירות". כשב- 99′ התעלמו מהימניות של ברק והתייחסו אליו כאל "אביר השלום" החדש, אכלנו אותה בגדול.

    חשוב לזכור את זה, ולא לפחד לתקוף את פרץ כשהוא מדבר על "ירושלים המאוחדת לנצח נצחים". וכשאני אומר "לתקוף", אני מדבר על משהו יותר חריף מאשר: "לטעמי הוא הרחיק מעבר לדרוש".

    וברוורמן לא מוסיף כלום לפרץ. הוא רק גורע. הוא מתווסף לבני גאון, חזיר המחמד השני של פרץ, והכוונה של פרץ לשים אותם בקדמת הבמה היא מסוכנת: הם ניאו-ליברלים והחיבוק שלהם יחנוק כל אלטרנטיבה חברתית.

  5. דרומי הגיב:

    יש מלחמה כי לטענת הלבנונים בכלל והחיזבאללה בפרט, ישראל לא נסוגה לקו הגבול אלא השאירה בידיה שטח לבנוני. (יש לציין שגם ישראל אינה טוענת שהשטח שלה, אלא שהוא סורי)

  6. יצחק – תגובה לחיים הגיב:

    "נאסראללה הוא טקטיקן מזהיר ואסטרטג משובח"??

    ובכן, תמיכתו חסרת הפשרות בשהייה הסורית בלבנון היא לא רק הימור על הסוס הלא נכון, אלא גם גורמת לי לפקפק במטרותיו – לוחם חופש הרוצה לשחרר את לבנון או טרוריסט איסלאמי מזיק?

  7. יצחק – לחיים המגיב הגיב:

    ובכן, נאסראללה "הטקטיקן מזהיר והאסטרטג המשובח" שם את כספו על קרן הצבי כשהימר על סוריה ותמך תמיכה נלהבת בהישארותה בלבנון.

    בוא וניתן לו את הקרדיט על הפאשלה הכפולה הזו: הוא גם הימר על סוס צולע וגם הוכיח שטובת לבנון לא ממש לנגד עיניו.

    אז אותו "הטקטיקן מזהיר ואסטרטג משובח" נותר מובטל חסר תעסוקה אחרי נסיגת ישראל, ולאחר נסיגת סוריה (כשתושלם) הוא גם יהיה יתום.

  8. ישר דרך הגיב:

    ספירו-
    האם אתה מציע שחרור של לוחמי חיזבאללה כדי להמנע מחטיפות? ואם חיזבאללה יאיים בקטשיות על קריית שמונה או חטיפות מה אז?איפה נגמרת הכנעה הח"צ ומתחילה העמידה על חייך?

    האם ברגותי הוא לוחם חופש, או שהתנזים/פת"ח הוא ארגון טרור? אם הוא לוחם חופש הסבר מדוע עשרות פיגועים כנגד אזרחים אינם טרור..

    דווקא כלוחם חופש ציפיתי ממך להבין כי ישראל חייבת לעצור את החשודים בתחומי הרשות, מאחר והם לא יסגרו או יובאו לדין כל עוד הם ברשות, אחת ההאשמות הקשות שלי לשמאל בישראל היא עצימת עניים מהדיכוי הערפאתי!

    פרץ, צר לי שהוא המשיח החדש של השמאל, לדעתי הוא אפילו לא כלי רכבו של החמור (ודי למבין)
    לא ברור איזה צעד חיובי עשה מימיו שיגרום לשמאל לראות בו משיח…

  9. גדעון ספירו הגיב:

    לאור,
    כאשר אני כותב כי היה ברור שפרץ יתמרכז אינני מקבל זאת "כמובן מאליו" כדבריך, אלא משתשמש בכלים שלי להערכה פוליטית, ואלה אומרים לי שבמציאות הפוליטית הנוכחית, שבה מנסים להציג את עמיר פרץ כ"סכנה בולשביקית" ואחיו של פרס אף הוסיף את מה שמקובל עליו ועל מרבית אזרחי ישראל כגידוף נורא, שפרץ הופך את מפלגתו "למרקסיסטית לניניסטית" – בנתונים אלה ברור שפרץ יתמרכז ויעשה מאמץ להסיר מעליו את תווית השמאלן המסוכן ולהצטייר כאיש מרכז ליברלי מתון.זהו בין השאר אחד התפקידים של פרופ’ אבישי ברוורמן.

    לכל המגיבים בנושא החטיפות והחיזבאללה,
    אינני נכנס כרגע לויכוח האם נסראללה, הוא פיקח, אם לאו. אני יודע כי כאשר דרש לשחרר את אנשיו שישבו בכלא הישראלי, ישראל השיבה פניו ריקם, אפילו עשתה זאת ביהירות. רק לאחר שחטף שלושה חיילים, שנהרגו בשעת החטיפה, וכן את טננבאום, והמשפחות בישראל החלו ללחוץ להחזרת החטוף החי ושלוש הגופות, נאותה ישראל לנהל מו"מ שבסופו שוחררו אנשיו.
    עתה מתברר כי לא כולם שוחררו, שיש עוד לבנונים בכלא הישראלי. ושוב ישראל מתעקשת להחזיקם, ושוב מאיים נסראללה בחטיפות. וממשלת ישראל מודיעה לכל הישראלים בעולם "להיזהר". אני מציע לקבל את איומיו ברצינות, ולא לחכות עד לחטיפה, אלא לשחרר את כל הלבנונים היושבים בכלא הישראלי ובכך להשתחרר מנקודת חיכוך מטרידה.

    לישר דרך,
    אתה תלמיד גרוע בהיסטוריה. הנה תזכורת.
    כל מנהיגי תנועות שיחרור נחשבו לטרוריסטים והתנועות שהנהיגו לטרוריסטיות. מנדלה היה טרוריסט בעיני שליטי האפרטהייד, קניאטה נחשב טרוריסט, בו בלה נחשב טרוריסט, גם בגין ושמיר נחשבו לטרוריסטים, הארכיבישוף מקריוס נחשב לטרוריסט וכך הלאה. הקולוניאליזם הישראלי לא שונה, והוא מטביע תו טרוריסט על מנהיגי תנועת השיחרור הפלסטינית, שאחד מהם הוא ברגותי.
    אשר לפיגועים באזרחים, אין תנועת שיחרור שלא פגעה במאבקה החמוש גם באזרחי המדינה הקולוניאלית, וככל שנגנה פגיעה באזרחים, ראוי שתזכור כי מקור ההרג הוא ברשע הכיבוש ובפשעי הכובש. הטרור הממלכתי הישראלי הוא אבי אבות הטומאה בכל הקזת הדם הקשה המתרחשת כאן, לפחות מאז תחילת הכיבוש בסוף מלחמת יוני 1967.
    בנוסף, חשוב להדגיש כי ברגותי הכחיש ייזום פעולות שמטרתן מלכתחילה היתה פגיעה באזרחים, וכי ההרשעה של בית המשפט הישראלי חסרת כל תקפות משפטית משום שמדובר בבית משפט שתיפקד כזרוע של טרור הכיבוש הישראלי.
    ועוד: מדינת ישראל מנהלת היום מו"מ עם כאלה שהוגדרו בשעתו כטרוריסטים, החל מאבו מאזן, דרך השר דחלן שישב בכלא הישראלי או היועץ לביטחון לאומי של אבו מאזן, רג’וב, שישב אף הוא שנים רבות בכלא הישראלי, והיום שניהם יוצאים ונכנסים בטרקלינים של שועי עולם וישראל.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים