הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 בדצמבר, 2005 11 תגובות

הלכתי לוועידת העשוקים מתוך הכרת חשיבותה של ועידה זו. לצערי, כאשר ביקשתי מחבורה של צעירים שלבשה חולצות שנשאו את השם חד"ש להפסיק להפריע לנאומו של ברוורמן, זכיתי למכת אגרוף בחזה. כמו שלא הייתי רוצה שיפריעו לנאומו המצוין של דוידי, לא היה מקום להפריע לנאומו של ברוורמן.

להכות באגרוף אדם כבן שבעים ולהפילו לארץ זו לא פעולה פוליטית – זו בריונות.


דקות מספר חשתי ערפול חושים. התרוממתי כאשר ראשי סחרחר ועד היום אני חש כאב חד בחזה.


אני רוצה להסב את תשומת לב המכה והחבורה שהיתה איתו שזה היה יכול להסתיים בהרבה יותר גרוע.


אגרוף לחזהו של אדם כבן שבעים – זו בריונות!!! גם אם צועקים בגרון ניחר ססמאות יפות.


בברכה
איתן קלינסקי
חולון

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. נסים הגיב:

    אני משתומם איך אותה חבורה יכלה להמשיך לצעוק כאשר לידם שרוע אדם המתפתל מכאבים.
    חבל מאד שבחורים טובים אינם נותנים את דעתם שאין מקום במחנה שלנו לאלימות.

  2. רמי הוד הגיב:

    צעקתי בוז לאבישי ברוורמן והייתי עושה זאת שוב. חלק מאנשי תנועות הנוער, כמו מר קלינסקי כנראה מעונינים בהפגנות חברתיות אחידות מסר, כמו אותן הפגנות ימין בה ההמון מיישר קו וכולם צועדים תחת דגל אחד. לנו, יש דגלים רבים ובדיוק כמו ששנה שעברה החברה של מאבק סוציאליסטי צעקו בוז לפרץ וניטרלו להם את המגאפון כך קרה השנה. מולי ומול אחרים התייצבו כמה אנשים יקרים, כולל מר קלינסקי שהחלו לצעוק ולסתום לנו את הפיות. לבחור שעמד עם המגאפון ממאבק תפסו את המגאפון וניסו לקחת אותו. אח"כ שמעתי כמה חבר’ה משתמשים במונחים כמו זו ההפגנה שלנו, אתם אורחים כאן, זכותי לסלק אתכם וכאלה- כאילו נלקחו מהטרמינולוגיה הימנית הפטרונית. צר לי שמישהו הכה את מר קלניסקי אך בעיני ראיתי אותו מתרעם ומשתמש בגופו לחסימת שריקות הבוז הלגיטימיות. כשהאדון נפל, אותם אנשים שצעקו בוז הרימו אותו והוא התרחק מהמקום. כדאי להעמיד דברים על דיוקם ולבקש מאנשי תנועות הנוער והאחרים לכבד גם אחרים: כאלו השורקים בוז למחויטים כאלה ואחרים, אחרים שלא עומדים בתקווה ואף צועקים במהלכה- אין טעם לאחד מסרים- בנושאים רבים ישנה הסכמה בין ארגוני השמאל ובאחרים-אין. וזה בסדר.

  3. איריס הגיב:

    והנה הקישור
    — קישור —

  4. נסים הגיב:

    אני מצטער. אבל תגובתך לא מדויקת. איתן קלינסקי לא הפעיל כח נגד אף אחד. הוא גם בדעה שלכל מפגין שמורה הזכות לא להענות לבקשתו. פשוט בהמולה שנוצרה שם, האגרוף הופנה למי שביקש ולא לעבר מי שניסה בכח
    למנוע.
    חשוב לעשות חשבון נפש למה יכולה להביא אלימות.

  5. איריס הגיב:

    לניסים,
    מצורף קישור לסרט קצר שמראה אלימות בהפגנה, בדיוק על הרקע הזה של אי הסכמה לאחידות המסרים.
    להפריע לנאום של מישהו בהפגנה, זו פעולה אלימה, לא כמו לתת מכות, אבל גם ההפרעות מבוססות על "מי צועק יותר חזק" או "למי יש מגאפון עם ווליום יותר גבוה" וזה סוג של אלימות, כמו שההתנהגותש של ממשלת ישראל כלפי אזרחיה העניים היא אלימה. לתת לאנשים להגיע לעוני ורעב זה אלים. כשאנשים באים להפגנה הם לא באים לשמוע את הנאום של ברוורמן, כאילו הם הקהל המכור שלו.
    על זה שבקלינסקי לא היה צריך לגעת, אין ויכוח. אסור היה להרים עליו יד ואסור היה לעשות לבחורה המפגינה מהסרט גם כלום (אין לי מושג מי הגיבורה ומה שמה). אני לא מנסה בכלל לטעון ש"הוא התחיל", אבל השאלה היא האם המחאה שלו היתה במקומה, והאם רמי הוד לא צודק בכך שהמסר לא אמור להיות אחיד?

  6. יובל הלפרין הגיב:

    למי שמניף את דגל "הדרך השלישית" של טוני בלייר ובהופעתו הפוליטית הראשונה, לצד עמיר פרץ, "מרגיע" את שומעיו כי זוהי דרכו של פרץ, אין מקום בוועידת העשוקים. כל מטרתו היא להנציח את הנאו-ליברליזם התוקפני והדכאני ביותר, תוך מעטה הונאה של "חמלה", שכל מטרתו היא להכות בסנוורים את העובדים ולרסן את מחאתם.
    לכן סתמנו את פיו של ברוורמן, שילך להתחבק עם חבריו המיליונרים ממול.

  7. אור חורב הגיב:

    יש מקום לסתום את הפה של ברוורמן.
    אין מקום להכניס אגרוף למפגין.
    ראוי לעמוד על הדקויות האלה.

  8. יובל הלפרין הגיב:

    אני לא זוכר שום אגרוף למפגין. אני זוכר מפגין שניסה לחטוף לנו את המגפון, האוחז דחף אותו, הו נפל, ודקה אחר כך הוא עמד שוב, צעק עלינו וניסה לדחוף ולחטוף את המגפון.
    בזאת אני מודה לו על שתרם את תרומתו לקיצור נאומו של ברוורמן.

  9. יניב בן-חנן. הגיב:

    אני מתבייש. אני מתבייש, באותם פעילים לובשי חולצות- של מפלגת חד"ש. אני מתבייש בהתנהגותם האלימה הזאת. אלימות בין פעילים, שבאו לאותה הפגנה. זה דבר רע! זה דבר רע מאד! משום שזה פוגע בכל הסיבה שלשמה מתקיימת בכלל ההפגנה. "לאחד אנשים ונשים סביב רעיון פוליטי מסויים".

    אני רוצה להוסיף מניסיוני האישי: האנרכיסטים בהפגנות הגדולות של השמאל. תמיד הפריעו לשירת ההימנון הלאומי- "התקווה". פעם, כמעט הרבצתי לאחד מהם על כך. אני שמח שעצרתי את עצמי. כאשר היד שלי. הייתה כבר למעלה, מעל לראשי. אני שמח שלא הורדתי אותה על אותו פעיל אנרכיסט. אני גם שמח שאני כבר- לא הולך יותר להפגנות. בשבילי, להכות פעיל שמאל אחר… בשביל- שיר, נאום, או שיחה כלשהי. זהו דבר נורא! אני מקווה, שלא יהיו מקרים כאלו יותר בעתיד.

    איתן קליניסקי. אני מאחל לך, החלמה מלאה ומהירה. תרגיש טוב. זה לא היה מגיע לך.

    בברכה,
    יניב בן-חנן.
    ——-

  10. ניצן אביב הגיב:

    "בריונות" של מהפכנים?
    כדאי ורצוי להעמיד דברים על דיוקם:
    מר קלינסקי – לאור דברי חלק מהמגיבים – האם ניסית, בעת נאומו של ברוורמן,לחטוף בכח את המגאפון מידי האוחז בו,או לא?
    האם לאחר שהוכית ונפלת [לדבריך] ולאחר שקמת, האם ניסית לחטוף שוב את המגאםון ולמנוע בכח ובאלימות מלובשי חולצות חד"ש להמשיך ו"להפריע" לנאומו של ברוורמן?
    לעניות דעתי, "הפרעה" לנאומו של כל נואם בהפגנה פתוחה, אולי אינה לרוחך ולא על פי השקפתך אך היא לגיטימית לחלוטין.
    מתוך היכרות אישית עם המגיב יובל הלפרין שנכח במקום בעת האירוע, אמינים עלי דבריו, ואני מצפה לתגובתך הכנה והאמיתית לשאלותי.

  11. איתן קלינסקי הגיב:

    לניצן אביב שלום

    יש לי הערכה רבה ללהט האידאי של כל מי שנכח במקום. ואני מצטער צער רב שיש כאן אי דיוק בעובדות.
    לא נסיתי לחטוף שום מגאפון מאף אחד!!!!!!
    היתה מהומה שלי לא היה בה חלק. אני רק ביקשתי לא להפריע לברוורמן , ובהחלט אפשר לא להענות לבקשתי.
    כאשר קמתי לא הייתי במצב שיכולתי לגשת למפגין זה או אחר ולנסות ליטול ממנו מגאפון.
    אני מבקש לסיים בזאת את ההתדיינות בנושא.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים