אלפים השתתפו בהפגנת המחאה הראשונה שנערכה בהונג קונג נגד כינוס ארגון הסחר העולמי (WTO). ההפגנה שהתקיימה ביום א’ באחת משכונות העשירות בעיר, היא הראשונה בסדרה של מחאות המתוכננות בימים הקרובים. ההפגנה השנייה תתקיים היום, בעת טקס הפתיחה של ועידת השרים וההפגנה הגדולה מכולן צפויה בסוף השבוע עם נעילת ההתכנסות.
בהפגנה שהתקיימה אתמול בלטו פעילים שבאו מכל מדינות אסיה כדי להפגין נגד הגלובליזציה הקפיטליסטית ובייחוד קבוצות גדולות של פעילים בארגוני האיכרים בדרום קוראה. מאות מאיכרי דרום קוראה הפגינו בוועידה הקודמת של ארגון הסחר העולמי שנערכה בעיר קנקון שבמקסיקו לפני שנתיים, ובלטו בגלל המשמעת ורוח הלחימה שלהם. בצעד קיצוני אחד מראשי ארגון האיכרים אף התאבד לעיניי אלפי מפגינים כאות מחאה נגד הגלובליזציה.
אמנם בין המפגינים היו גם שדרשו "רפורמה של ארגון הסחר העולמי", כגון ראשי הפדרציה הבינלאומית של האיגודים המקצועיים החופשיים (שההסתדרות חברה בה), אבל רוב המפגינים תבעו "למגר את ארגון הסחר ואת הסכמיו". עוד שרו מפגינים רבים את ה"אינטרנציונל" והניפו דגלים אדומים. אליזבט טאנג, דוברת "הברית העממית של הונג קונג נגד ארגון הסחר העולמי", העומדת מאחורי גל המחאות, אמרה לעיתונאים: "אנו לא מוכנים לקבל כל הסכם, אנו מתנגדים גם ל’הסכם המינימום’ המוצע בעקבות המשבר הפוקד את הארגון. אנו לא רוצים שום הסכם, אנו דורשים את פירוקו של ארגון הסחר שהוקם על ידי המדינות העשירות על מנת לנצל את המדינות העניות ועמיהן". עוד אמרה טאנג שלצד הנחישות בתביעות ובמחאה, "הברית העממית" לא תפעל בדרכים אלימות והבטיחה ש"כל המחאות יהיו המוניות ודמוקרטיות".
יתכן שהמשאלה של טאנג תמומש ולא רק בגלל האופי ההמוני של המחאות. ערב ההתכנסות, נציגיהן של 149 המדינות החברות בארגון הסחר טרם הגיעו לסיכומים כלשהם ועתיד הפסגה המתכנסת היום בהונג קונג מוטל בספק. ראשי הארגון הלמודים ניסיון מפסגות הקודמות שנחלו כישלון חרוץ (כגון ועידות קנקון ב-2003 או בסיאטל ב-1999) הביאו הפעם "הסכם מינימום" לאישור השרים. אמנם ראשי הארגון אינם מוותרים על עקרונות הגלובליזציה הקפיטליסטית, אבל ניסו להגיע למינימום המשותף לכל המדינות על מנת שלפחות הפעם הדיונים יסתיימו בהסכמה כלשהי.
המתחים בין שתי המעצמות הקפיטליסטיות הגדולות: ארה"ב והאיחוד האירופאי לא פג וספק אם ניתן יהיה להגיע לסיכומים שיתקבלו על שני הצדדים. כמו כן, נשמר הפער בדרישות בין המדינות הקפיטליסטיות המרכזיות לבין מדינות העולם השלישי ובראשן ברזיל והודו. זאת, בשתי הנקודות המרכזיות העומדות על סדר היום: פתיחת השווקים ליבוא חקלאי ו"פתיחת השירותים הממלכתיים לתחרות זרה" (או בעברית פשוטה: הפרטת שירותים ממשלתיים לטובת החברות הרב-לאומיות האמריקאיות או האירופאיות).
שרי המסחר של הודו וברזיל הודיעו לקראת הוועידה שהתארגנות ה-"G-20″ (עשרים המדינות הגדולות בעולם השלישי) תוסיף להתקיים ותהווה קבוצת לחץ נגד כל הסכם סחר שלא יענה לצפיותיהן של מדינות אלה. פעולת ה"ג’י 20″ הביאה להפסקת הדיונים בוועידה הקודמת שנערכה בקנקון ולמעשה הביאה למשבר בדבר המשך "הליברליזציה של הסחר העולמי". משקלן של מדינות הג’י-20 הוא רב בשל גודל אוכלוסייתן, ובשל העובדה שהן אחראיות ל-76% מן התוצרת החקלאית בעולם ול-26% מסך היצוא העולמי. תנאי מוקדם לכל דיון על פתיחת השווקים בדרום לתוצרת מן הצפון הוא הפסקת הסובסידיה לחקלאות במדינות הקפיטליסטיות הגדולות. על פי מחקר של הארגון "אוקספם" (Oxfam) שפורסם ערב הוועידה, ארה"ב ואיחוד האירופאי מסבסדות מדי שנה את המגזר החקלאי בסכום העולה על 300 מיליארד דולר. כך, למרבה הפלא, קל יותר לגדל גידולים חקלאים וליצא אותם בארצות הצפון, מאשר בארצות הדרום העניות. יצויין שסבסוד זה ניתן על פי עקרון של גודל השטח וכמות הייצור והיצוא החקלאי. מה שמסביר מדוע בין המפגינים שצעדו ברחובות הונג קונג ביום ראשון נראו גם חקלאים מאיטליה, יוון וספרד. גם הם נפגעים ממערך הסבסוד הענק, כי הם חקלאים בעלי נחלות קטנות המייצרים בעיקר לשוק המקומי.
למי שלא מבין עד כמה העניין עם ארגון הסחר העולמי נמצא המצב גרוע! ופוגע בנו! אני ממליץ בחום!.. תראו את הסרט שנקרא "הקרב בסיאטל" אז תבינו עד כמה האירגון פוגע וכמה להפגין זה חשוב!! וקובע!